בעבר כמעט לא היו אברכים.
בד"כ קבלו קעסט
ולאחר מכן קבלו משרה רבנית/תורנית והתפרנסו מכך.
זה נושא למחקר היסטורי מה היה בכל ארץ ובאיזה יחסיות. כלומר - כמה אחוזים חיו על משרה תורנית/רבנית וכמה יצאו להתפרנס מעבודות אחרות. ומתוך אלו שיצאו להתפרנס כמה שעות ביום כן למדו. זה נשמע שהמודל עבד אז אחרת לגמרי. בירושלים של פעם אלו שלמדו יום ולילה, המיתו את עצמם באהלה של תורה עם תיאורים מחרידים של עוני שאוזן בת דורינו נצלית מלשמוע.
מצבם של האברכים כיום על כל פנים נשמע טוב משלהם בעשרת מונים. עם כל עלויות המחיה המטורפות, אנשים לא חיים לרוב באותה רמת צפיפות ולא מחלקים ביצה אחת לעשרה ילדים לארוחת ערב.
ושאלה אמיתית - משפחה אברכית כשהאישה מורה מצפה באמת להצליח לגמור חודש כמו משפחה שבה לאישה יש משכורת כפולה ומשולשת, אם כי האישה עובדת במקצוע מכניס יותר, או אם כי גם הבעל מפרנס?
השאלה עצמה מוצגת בצורה קצת יומרנית, כאילו זה לא בסדר שאני בחרתי בחירה רוחנית אבל יש לה מחיר. נכון להיום לא ידוע לי על מדינה שחותרת למודל כלכלי בו משכורת של בן זוג אחד, תספק משפחה ברוכה. כמובן שיש ניסים וברככה סמויה מעין, אבל ברמת ה"אקסל"? ברור שזה אמור להתנגש בחיים. מה כל כך מפתיע?
האברכים הם היהלומים בכתר של עם ישראל בכלל, וציפור נפשה של היהדות החרדית בפרט. אבל אכשר דרא - יש כ"כ הרבה יהלומים בדורינו ב"ה...


Reactions: אגס סברס תפוח, זכויותינו, aria ומשתמש 1 נוסף4 //