רעיון להשקעה אשכול בעקבות המודלים החדשים המשלבים שוק ההון עם גמ"ח

היה לי ויכוח מעניין עם מינצברג באירוע של רוזנפלד, מעניין.
1000140907.jpg

1000141124.jpg
 
נערך לאחרונה ב:
התירוץ שצריך כסף לחתונה הוא לא מדויק, משום שהרי איש לא חושב על ההוצאות של האולם והצלם אלא מתכוונים לדירה שזו ההוצאה הגדולה בכל חתונה
נדמה לי שהשורה הזאת מספרת את כל הסיפור.
כבודו רואה את כל העולם במשקפיים נדל"ניות, כנראה בגלל עיסוקך בנושא.
העידן שבו ההורים קונים דירות לילדים עבר מן העולם, לפחות במגזר החסידי, אגב גם בויזניץ כתבו את את זה בחוברת.
כן, מדובר באנשים שחוסכים כל חודש 1000-2000 ש"ח לחסכון, ועושים את ההשתדלות המתבקשת, כדי שבבוא היום לא יצטרכו לגלגל חובות, ולהמציא כל שנתיים 120,000 ש"ח להוצאות הבסיסיות חתונות ילדים.
למה אתה קורא לזה "להוט להגדיל את הונו" ? ולמה מי שעושה את זה דרך השקעה בנדלן שונה?

כל דבר קטן יכול לגרום לאיפוס הכסף, מה שאגב לא יכול לעולם להתרחש ברכישת דירה להשקעה
איך פתיחת קרן השתלמות או קופת גמל יכול לגרום לאיפוס הכסף ע"י כל דבר קטן? אם כבר, תביא דוגמאות ממי שקנה דירה בפריסייל 20-90, ומינף את כספו, כי הבטיחו לו שהדירה יעלה בכמה מאות אלפים, וכעבור שנתיים מצא את עצמו עם כלום.
נדמה לי שבנדל"ן יש יותר סיכונים..
 
(הסיבה שראיתם את זה השבוע בבתי הכנסת היא כי הוא יצא לאור במהדורה שלישית – 6000 עותקים ברוך השם בלי להופיע באף חנות ובלי שקל אחד בפרסום ויח"צ, כן ירבו).
או בגלל שאתה עושה לזה יח"צ בחינם, בכתבה הזו עצמה...
 
נדמה לי שהשורה הזאת מספרת את כל הסיפור.
כבודו רואה את כל העולם במשקפיים נדל"ניות, כנראה בגלל עיסוקך בנושא.
העידן שבו ההורים קונים דירות לילדים עבר מן העולם, לפחות במגזר החסידי, אגב גם בויזניץ כתבו את את זה בחוברת.
כן, מדובר באנשים שחוסכים כל חודש 1000-2000 ש"ח לחסכון, ועושים את ההשתדלות המתבקשת, כדי שבבוא היום לא יצטרכו לגלגל חובות, ולהמציא כל שנתיים 120,000 ש"ח להוצאות הבסיסיות חתונות ילדים.
למה אתה קורא לזה "להוט להגדיל את הונו" ? ולמה מי שעושה את זה דרך השקעה בנדלן שונה?


איך פתיחת קרן השתלמות או קופת גמל יכול לגרום לאיפוס הכסף ע"י כל דבר קטן? אם כבר, תביא דוגמאות ממי שקנה דירה בפריסייל 20-90, ומינף את כספו, כי הבטיחו לו שהדירה יעלה בכמה מאות אלפים, וכעבור שנתיים מצא את עצמו עם כלום.
נדמה לי שבנדל"ן יש יותר סיכונים..
יש משהו בדברים הללו, אני אכן רואה הכל מנדלן, ליפול זה כשמשקיעים בפראות - למשל מט"ח וביטקוין וכן, גם 10/90
 
יש משהו בדברים הללו, אני אכן רואה הכל מנדלן, ליפול זה כשמשקיעים בפראות - למשל מט"ח וביטקוין וכן, גם 10/90
תודה על התשובה, החלק השני בתשובה מוכיח את החלק הראשון, אפשר להתקדם...
ותודה לכל אלו שפתחו את עינינו שמדדים גם יותר מניבים וגם יותר בטוחים וגם יותר מפוזרים מנדל"ן
 
יש משהו בדברים הללו, אני אכן רואה הכל מנדלן, ליפול זה כשמשקיעים בפראות - למשל מט"ח וביטקוין וכן, גם 10/90
אבל האיך זה מתקשר להשקעה מושכלת ב S&P או בעולמי לטווח של 15 או 20 שנה ? באיזה הקשר יש כאן פרעות ויש כאן סיכון?
 
לפחות במשיאים הדבר לא נכון. אנחנו מראש מתאמים כל מהלך עם רשות שוק ההון, הרשות לניירות ערך והרשות להלבנת הון. אפשר לראות את הזהירות שלנו הן בפרסומים והן במהלך הצירופים של הציבור למיזם.

אנחנו מבקשים אישור משפטי פנימי וחיצוני לפני כל מהלך. הדבר הזה, אגב, עולה לא מעט כסף — תעשייה שלמה.

נכון לשלב זה הצירופים מתבצעים בקצב איטי יחסית, למרות שיש מעל 15,000 משפחות שביקשו להצטרף. הגורם המרכזי שמונע צירוף של אלפים ביממה הוא העובדה שאנחנו עומדים בכל כללי הרשויות, שאינם פשוטים.​
 
לי זה מזכיר את הבדיחה על ראש העיר
בירושלים רצו לבנות גשר חדש הביאו קבלנים לקבל הצעת מחיר
הקבלן הראשון הציע 100 מליון אמרו לו שמענו נבדוק עוד
הקבלן השני נציע 200 מליון אמרו לו למה כל כך הרבה? אמר להם חומרים אובים עובדים טובים זה יקר.
הקבלן השלישי הציע 300 מליון אמרו לו למה ככה? אמר להם 100 לראש העיר 100 לי ו100 לקבלן הראשון.

כאן זה עוד דבר שליש לבית השקעות שליש לגמ"ח המרכזי שליש למינצברג
ובסוף קונים SPY דרך אינטרקטיב.

תזהרו על הכסף שלהם... אף אחד לא עובד כאן בחינם.
 
האם נכונה השמועה (ששמעתי ממקור בגמ''ח אהבת חסד ויזניץ) שרשות שוק ההון שמה ברקס חזק לכל המהלך
והכל עכשיו תחת סימן שאלה גדול??
פרטים מישהו??
את מה הם בדיוק עוצרים?
פעילות הגמ"ח המרכזי נמשכת כסדרה ללא כל שינוי, (!!!!!) (אפילו את ההלוואות הראשוניות לצורך הגדלת ההשקעה הם לא נותנים)
את ההלוואה לוקחים מהבנק בכפוף לפתיחת חשבון (מרגיש הזוי לכתוב את זה, כאילו זה משהו שלא שמענו עליו בלתי היום)
את ההשקעות בשוק ההון עושים ע"י קופ"ג רגילה דרך סוכן שקורה לעצמו בשם יפה יותר + בברכת גדולי ישראל,
אז מה יש לאסור פה בדיוק?
 
בס"ד



שגעון שוק ההון



גילוי נאות: ההיכרות שלי עם ר' יוסלה מינצברג היא כבר עשרות שנים מאז שעבד במשרד שלנו ועד שהפך למלך שוק ההון החרדי, אנחנו בני-דודים ואף כתבתי אתו את אחד מהפרקים בספרי "בית פלוני לפלוני" (הסיבה שראיתם את זה השבוע בבתי הכנסת היא כי הוא יצא לאור במהדורה שלישית – 6000 עותקים ברוך השם בלי להופיע באף חנות ובלי שקל אחד בפרסום ויח"צ, כן ירבו).

גילוי נאות 2: לעומת זאת ההיכרות שלי עם שוק ההון היא כמו כל אברך ממוצע, בעצם אברך ממוצע יודע הרבה יותר ממני, בכל חדרי הקפה של הכוללים מסתובבים גאונים פיננסיים שיודעים הכל על ההבדל שבין מדד תל אביב מאה לאותו מדד עשרים וחמש וכמה בדיוק הניב האסאנפיחמשמאות.

ובכן העסקנים החשובים מפרסמים אודות פתרון כולל לקושי להשאת ילדים, עיקרה של התכנית: תשקיעו כך וכך, אנחנו נשקיע את הכסף ונמקסם את רווחיו, ועוד עשרים שנה תוכלו לחתן את ילדיכם בכבוד ובלי שום חובות, מושלם ותודה לרב מינצברג ועוד כמה עסקנים בתחום כמיו אייזנטל מהמודיע ועוד שהביאונו עד הלום.

אחרי שני הגילויים הללו ברצוני לגשת לנקודה: התכניות החדשות מגיעות ממקום טוב של רצון לעזור לנו לפצח סוף סוף את החידה: איך אפשר לחיות כל החיים כאברכים ולחתן כגבירים? לצורך פתרון בעיה זו הגיעו הרעיונות הללו וכל הכבוד לממציאים והמשווקים ויועציהם.

אך כמו כל שיחה עם המלמד באסיפת הורים שמתחילה עם מחמאות אתה יודע שבסוף יגיע ה"אבל" אז גם כאן יש "אבל", ההסתייגות שלי מהתכנית החדשה היא כפולה, גם ברוחניות וגם בגשמיות.

יהודי תמיד מתחיל עם רוחניות, נכון שמצחיק עורך דין שכותב השקפה אבל מה לעשות במקום שאין איש אשתדל חיש.

למה אנחנו בכלל משקיעים? בעיקרון הציבור שלנו בנוי על הפרנציפ שהתורה תצא דווקא מבני עניים, נכון ראיתי עשירים תלמידי חכמים והם מועטים ביותר וכמעט תמיד מדובר בכאלו שירשו את הכסף ולא שקועים בהשקעות, בדרך כלל מי שעוסק בהשקעות זה מוציא אותו מהלימוד ולעיתים קרובות גם מהאווירה התורנית, אין שום פסול בלהיות עשיר אך ברור שזו מדריגה פחותה מאשר בן תורה (עו"ד נמצא הרבה מתחת לשניהם).

אלא מאי? יש לנו מחויבות להשיא את הילדים ומה לעשות שזה כרוך בכסף, אז עושים מה שצריך כדי להגיע לזה וזהו, לכן למשל אם אברך ליטאי שצבר כמה לירות קונה דירה בירוחם בשביל להשיא לבתו תלמיד חכם הוא לא מחפש כסף אלא מחפש תורה, גם אם הבת עדיין בתוך עגלת תינוקות.

הוא קונה היום דירה בנניח 400,000 ₪ משכיר ב1500 ומוסיף עוד קצת כל חודש, המשכנתא מתכסה במהירות והוא יכול להתפנות שוב להבין את הקושיא של התוס' על דררא דממונא, עם השנים הוא יכול להמשיך לקנות גם לבת שאחר כך ולבן וכו', עוד 15 שנים כל דירה - ולא משנה איפה תקנו - תהיה שווה לפחות פי שניים וכנראה אף יותר, וזה לא מבוסס על רוח הקודש שאין לי ועל בינה מלאכותית שהנטפרי לא מאפשר אלא על היגיון בריא וברור שכן עלות הבנייה של הדירות עולה כל הזמן מטעמים שקשה לצפותם נסוגים אחור.

המגמה הזו שמכניסים לתוכנו את השאיפה להיות גביר היא חלק מהניסיון "לאמרק" (מלשון אמריקה) אותנו ולהפוך אותנו לאמריקאים, זה מצטרף לאקספו של שבוע שעבר שגם הוא נעשה בידי צדיקים שכוונתם לעזור לנו, אין שום פסול בשיטת התורה עם דרך ארץ של האמריקאים, אך השיטה שלנו שבה אברכים יושבים ולומדים עשרות שנים בכולל טובה בהרבה, אמי ע"ה נטשה את חיי המותרות בארץ הזהב ועלתה לכאן בשביל מה שאנחנו ולא כדי שנהיה אמריקה 2.

נכון, יש לפעמים הוראה קונקרטית שמקבל יהודי מרבו ללכת ללמוד מקצוע או לעסוק במסחר כשלהו בשל נסיבות אישיות ייחודיות, אך אי אפשר להפוך את הכלל לרודפי בצע שכל שיחם ושיגם סביב הכסף והגדלתו.

איני מאמין שאברך שיש לו מאות אלפי שקלים מושקעים בשוק ההון אינו להוט אחריו על מנת להגדיל הונו, לעומת זאת האברך שהשקיע את הדירה בירוחם אין לו שום דבר שהוא יכול לעשות על מנת להגדיל את הונו הוא רק יושב וממתין שהזמן יעשה את שלו, והזמן אכן עושה את שלו והקב"ה שולח ברכה במעשי ידיו ואח"כ שואלים איך אברך ליטאי מחתן חמש בנות ומעניק להן דירות – הנה התשובה.

לעומתו כאשר אברך, בעצם כל אחד בכל גיל אלא שדיבר בכתוב בהווה, יודע שיש לו מאות אלפי ש"ח הוא אינו יכול להימנע מלחשוב כל הזמן איך הוא מעביר מפה לשם ושם לכאן ומכאן הדרך קצרה להפסד כספי ורוחני כאחד.

התירוץ שצריך כסף לחתונה הוא לא מדויק, משום שהרי איש לא חושב על ההוצאות של האולם והצלם אלא מתכוונים לדירה שזו ההוצאה הגדולה בכל חתונה, כל היתר מתגמד לידו (בפרט שהם פטורים מעונשו של שטריימל בשני רבבות) ולמרות שהוא גם קשה הוא עדיין אפשרי בעזר השם ומאן דיהיב חיי יהיב חתונה, אנחנו מדברים כמובן על חתונות נורמליות, מי שנכנס לחובות כדי לנקר עיניים צריך סיוע מסוג אחר שניתן חינם בקופת חולים...

אמנם התכנית החדשה אינה מדברת על כך שכל אברך ישקיע בעצמו וינהל את הונו אלא וועדה מיוחדת תעשה זאת עבורו, וכאן אנו מגיעים לחלק השני הפחות נעים, תאמינו לי אצבעותיי רועדות – פיזית – בעת הכתיבה אך אוי לי אם לא אומר.

רבותי, ההבדל ביני לבין העסקנים הצעירים הוא בדבר אחד: אמנם הם מבינים טוב ממני בכספים ושוק ההון אך לי יש יותר ניסיון חיים, פשוט עניין של גיל, הדור שלי למשל זוכר היטיב את הקריסה של בנק צפון אמריקה (תשאלו את אבא) וכמה יהודים משלנו הלכו לכלא אז, אנחנו זוכרים גם את עמנואל וחריש וערים נוספות שהחלו בקול רעש גדול בידי וועדות עסקנים וסיימו במקום שסיימו.

הצעירים שבינינו מכירים עשרות קבוצות רכישה, מוסדות שקרסו ועוד שורה ארוכה של מעשים שגרמו לכך שאברכים תמימים איבדו את כל או רוב כספם, הצד השוה שבכולם הייתה וועדה של עסקנים שכולם סמכו עליהם והתברר במקרה הטוב שהם לא יודעים מה הם עושים ובמקרה הפחות טוב שהם כן יודעים מה הם עושים...

וכל זה במקרים שאפשר היה לדון ולראות ולפקח כל דקה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושא שאנחנו לא יכולים לעקוב אחריו כלל, אם משום שאיננו מבינים בשוק ההון והן משום לעולם לא תדע מדוע העסקן העדיף להשקיע בחברה פלונית.

כמובן, 99% מהעסקנים מתכוונים (לפחות בהתחלה) רק לשם שמים והם שונאי בצע וחפים מטעויות, אך בשביל האחוז האחד הבודד (נכד של הברדיטשובר, מה לעשות) כדאי לחשוש קצת.

באופן טבעי שעת המבחן של דברים מעין אלו היא לא מהיום למחר אלא עוד עשרות שנים קדימה ולכן אין אפשרות לעקוב באמת על התוצאות אלא להאמין ולהשליש כל חודש את הלחם מהפה רק כדי לגלות עוד עשרים שנה שסליחה, אופס, היה משהו שנכשל.

והמשהו הזה יכול להופיע באלף סוגים, ממעילות מכוונות ועד איזה טעות קטנה בחישוב שער הדולר או לא יודע מה, כל דבר קטן יכול לגרום לאיפוס הכסף, מה שאגב לא יכול לעולם להתרחש ברכישת דירה להשקעה.

נכון יש רבנים חשובים שמברכים על המהלך, אך גם הם מדברים עקרונית על הצורך במהלך חכם ולא זכיתי לראות תעודת כשרות שהרב לוקח אחריות על כל שקל כמו שהוא לוקח אחריות על כל עוף שתחת פיקוחו, עד שאראה תעודה כזו אמשיך להיות סקפטי לגבי העניין ולהתפלל שבשנת תשצ"ו אהיה ללעג וקלס כאשר מישהו יעלה את הטור הזה להוכחה איך הפסימיים טועים תמיד ואיך בדיוק הפעם זה כן הצליח, יש לי משום מה תחושה שהטור יועלה עם הכיתוב שאומר כי לפעמים דווקא מישהו שלא מבין בשוק ההון צפה את הסוף המר מראש ---

--- הלוואי ואתבדה.
שוק ההון הוא לא הבעיה בעצמה.
אלא רק סימפטום של הבעיה.
שאלפי משפחות של אברכים או עובדים פשוטים.
לא גומרים את החודש, מגלגלים חובות בלי סוף. בטוח מי שמחתן.

אף אחד לא הופך חלילה אברכים לרודפי בצע.
אבל יש משהו שעסקנים שבעים לפעמים לא מבינים,
שגם אברכים צריכים כסף כדי לחיות ולפרנס משפחות ברוכות וכשרות, ולחתן את ילדיהם בכבוד.

כן ואם הדרך לקחת אנשים שממילא עובדים, ולהעלות להם את המשכורת על ידי הכשרה ועידוד.
או לקחת אברכים שממילא חוסכים מפת לחמם, וללמד אותם לעשות זאת בצורה יעילה וטובה, מה רע?
 
בס"ד
שגעון שוק ההון
גילוי נאות: ההיכרות שלי עם ר' יוסלה מינצברג היא כבר עשרות שנים מאז שעבד במשרד שלנו ועד שהפך למלך שוק ההון החרדי, אנחנו בני-דודים ואף כתבתי אתו את אחד מהפרקים בספרי "בית פלוני לפלוני" (הסיבה שראיתם את זה השבוע בבתי הכנסת היא כי הוא יצא לאור במהדורה שלישית – 6000 עותקים ברוך השם בלי להופיע באף חנות ובלי שקל אחד בפרסום ויח"צ, כן ירבו).

גילוי נאות 2: לעומת זאת ההיכרות שלי עם שוק ההון היא כמו כל אברך ממוצע, בעצם אברך ממוצע יודע הרבה יותר ממני, בכל חדרי הקפה של הכוללים מסתובבים גאונים פיננסיים שיודעים הכל על ההבדל שבין מדד תל אביב מאה לאותו מדד עשרים וחמש וכמה בדיוק הניב האסאנפיחמשמאות.

ובכן העסקנים החשובים מפרסמים אודות פתרון כולל לקושי להשאת ילדים, עיקרה של התכנית: תשקיעו כך וכך, אנחנו נשקיע את הכסף ונמקסם את רווחיו, ועוד עשרים שנה תוכלו לחתן את ילדיכם בכבוד ובלי שום חובות, מושלם ותודה לרב מינצברג ועוד כמה עסקנים בתחום כמיו אייזנטל מהמודיע ועוד שהביאונו עד הלום.

אחרי שני הגילויים הללו ברצוני לגשת לנקודה: התכניות החדשות מגיעות ממקום טוב של רצון לעזור לנו לפצח סוף סוף את החידה: איך אפשר לחיות כל החיים כאברכים ולחתן כגבירים? לצורך פתרון בעיה זו הגיעו הרעיונות הללו וכל הכבוד לממציאים והמשווקים ויועציהם.

אך כמו כל שיחה עם המלמד באסיפת הורים שמתחילה עם מחמאות אתה יודע שבסוף יגיע ה"אבל" אז גם כאן יש "אבל", ההסתייגות שלי מהתכנית החדשה היא כפולה, גם ברוחניות וגם בגשמיות.

יהודי תמיד מתחיל עם רוחניות, נכון שמצחיק עורך דין שכותב השקפה אבל מה לעשות במקום שאין איש אשתדל חיש.

למה אנחנו בכלל משקיעים? בעיקרון הציבור שלנו בנוי על הפרנציפ שהתורה תצא דווקא מבני עניים, נכון ראיתי עשירים תלמידי חכמים והם מועטים ביותר וכמעט תמיד מדובר בכאלו שירשו את הכסף ולא שקועים בהשקעות, בדרך כלל מי שעוסק בהשקעות זה מוציא אותו מהלימוד ולעיתים קרובות גם מהאווירה התורנית, אין שום פסול בלהיות עשיר אך ברור שזו מדריגה פחותה מאשר בן תורה (עו"ד נמצא הרבה מתחת לשניהם).

אלא מאי? יש לנו מחויבות להשיא את הילדים ומה לעשות שזה כרוך בכסף, אז עושים מה שצריך כדי להגיע לזה וזהו, לכן למשל אם אברך ליטאי שצבר כמה לירות קונה דירה בירוחם בשביל להשיא לבתו תלמיד חכם הוא לא מחפש כסף אלא מחפש תורה, גם אם הבת עדיין בתוך עגלת תינוקות.

הוא קונה היום דירה בנניח 400,000 ₪ משכיר ב1500 ומוסיף עוד קצת כל חודש, המשכנתא מתכסה במהירות והוא יכול להתפנות שוב להבין את הקושיא של התוס' על דררא דממונא, עם השנים הוא יכול להמשיך לקנות גם לבת שאחר כך ולבן וכו', עוד 15 שנים כל דירה - ולא משנה איפה תקנו - תהיה שווה לפחות פי שניים וכנראה אף יותר, וזה לא מבוסס על רוח הקודש שאין לי ועל בינה מלאכותית שהנטפרי לא מאפשר אלא על היגיון בריא וברור שכן עלות הבנייה של הדירות עולה כל הזמן מטעמים שקשה לצפותם נסוגים אחור.

המגמה הזו שמכניסים לתוכנו את השאיפה להיות גביר היא חלק מהניסיון "לאמרק" (מלשון אמריקה) אותנו ולהפוך אותנו לאמריקאים, זה מצטרף לאקספו של שבוע שעבר שגם הוא נעשה בידי צדיקים שכוונתם לעזור לנו, אין שום פסול בשיטת התורה עם דרך ארץ של האמריקאים, אך השיטה שלנו שבה אברכים יושבים ולומדים עשרות שנים בכולל טובה בהרבה, אמי ע"ה נטשה את חיי המותרות בארץ הזהב ועלתה לכאן בשביל מה שאנחנו ולא כדי שנהיה אמריקה 2.

נכון, יש לפעמים הוראה קונקרטית שמקבל יהודי מרבו ללכת ללמוד מקצוע או לעסוק במסחר כשלהו בשל נסיבות אישיות ייחודיות, אך אי אפשר להפוך את הכלל לרודפי בצע שכל שיחם ושיגם סביב הכסף והגדלתו.

איני מאמין שאברך שיש לו מאות אלפי שקלים מושקעים בשוק ההון אינו להוט אחריו על מנת להגדיל הונו, לעומת זאת האברך שהשקיע את הדירה בירוחם אין לו שום דבר שהוא יכול לעשות על מנת להגדיל את הונו הוא רק יושב וממתין שהזמן יעשה את שלו, והזמן אכן עושה את שלו והקב"ה שולח ברכה במעשי ידיו ואח"כ שואלים איך אברך ליטאי מחתן חמש בנות ומעניק להן דירות – הנה התשובה.

לעומתו כאשר אברך, בעצם כל אחד בכל גיל אלא שדיבר בכתוב בהווה, יודע שיש לו מאות אלפי ש"ח הוא אינו יכול להימנע מלחשוב כל הזמן איך הוא מעביר מפה לשם ושם לכאן ומכאן הדרך קצרה להפסד כספי ורוחני כאחד.

התירוץ שצריך כסף לחתונה הוא לא מדויק, משום שהרי איש לא חושב על ההוצאות של האולם והצלם אלא מתכוונים לדירה שזו ההוצאה הגדולה בכל חתונה, כל היתר מתגמד לידו (בפרט שהם פטורים מעונשו של שטריימל בשני רבבות) ולמרות שהוא גם קשה הוא עדיין אפשרי בעזר השם ומאן דיהיב חיי יהיב חתונה, אנחנו מדברים כמובן על חתונות נורמליות, מי שנכנס לחובות כדי לנקר עיניים צריך סיוע מסוג אחר שניתן חינם בקופת חולים...

אמנם התכנית החדשה אינה מדברת על כך שכל אברך ישקיע בעצמו וינהל את הונו אלא וועדה מיוחדת תעשה זאת עבורו, וכאן אנו מגיעים לחלק השני הפחות נעים, תאמינו לי אצבעותיי רועדות – פיזית – בעת הכתיבה אך אוי לי אם לא אומר.

רבותי, ההבדל ביני לבין העסקנים הצעירים הוא בדבר אחד: אמנם הם מבינים טוב ממני בכספים ושוק ההון אך לי יש יותר ניסיון חיים, פשוט עניין של גיל, הדור שלי למשל זוכר היטיב את הקריסה של בנק צפון אמריקה (תשאלו את אבא) וכמה יהודים משלנו הלכו לכלא אז, אנחנו זוכרים גם את עמנואל וחריש וערים נוספות שהחלו בקול רעש גדול בידי וועדות עסקנים וסיימו במקום שסיימו.

הצעירים שבינינו מכירים עשרות קבוצות רכישה, מוסדות שקרסו ועוד שורה ארוכה של מעשים שגרמו לכך שאברכים תמימים איבדו את כל או רוב כספם, הצד השוה שבכולם הייתה וועדה של עסקנים שכולם סמכו עליהם והתברר במקרה הטוב שהם לא יודעים מה הם עושים ובמקרה הפחות טוב שהם כן יודעים מה הם עושים...

וכל זה במקרים שאפשר היה לדון ולראות ולפקח כל דקה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושא שאנחנו לא יכולים לעקוב אחריו כלל, אם משום שאיננו מבינים בשוק ההון והן משום לעולם לא תדע מדוע העסקן העדיף להשקיע בחברה פלונית.

כמובן, 99% מהעסקנים מתכוונים (לפחות בהתחלה) רק לשם שמים והם שונאי בצע וחפים מטעויות, אך בשביל האחוז האחד הבודד (נכד של הברדיטשובר, מה לעשות) כדאי לחשוש קצת.

באופן טבעי שעת המבחן של דברים מעין אלו היא לא מהיום למחר אלא עוד עשרות שנים קדימה ולכן אין אפשרות לעקוב באמת על התוצאות אלא להאמין ולהשליש כל חודש את הלחם מהפה רק כדי לגלות עוד עשרים שנה שסליחה, אופס, היה משהו שנכשל.

והמשהו הזה יכול להופיע באלף סוגים, ממעילות מכוונות ועד איזה טעות קטנה בחישוב שער הדולר או לא יודע מה, כל דבר קטן יכול לגרום לאיפוס הכסף, מה שאגב לא יכול לעולם להתרחש ברכישת דירה להשקעה.

נכון יש רבנים חשובים שמברכים על המהלך, אך גם הם מדברים עקרונית על הצורך במהלך חכם ולא זכיתי לראות תעודת כשרות שהרב לוקח אחריות על כל שקל כמו שהוא לוקח אחריות על כל עוף שתחת פיקוחו, עד שאראה תעודה כזו אמשיך להיות סקפטי לגבי העניין ולהתפלל שבשנת תשצ"ו אהיה ללעג וקלס כאשר מישהו יעלה את הטור הזה להוכחה איך הפסימיים טועים תמיד ואיך בדיוק הפעם זה כן הצליח, יש לי משום מה תחושה שהטור יועלה עם הכיתוב שאומר כי לפעמים דווקא מישהו שלא מבין בשוק ההון צפה את הסוף המר מראש ---

--- הלוואי ואתבדה.
שוק ההון הוא לא הבעיה בעצמה.
אלא רק סימפטום של הבעיה.
שאלפי משפחות של אברכים או עובדים פשוטים.
לא גומרים את החודש, מגלגלים חובות בלי סוף. בטוח מי שמחתן.

אף אחד לא הופך חלילה אברכים לרודפי בצע.
אבל יש משהו שעסקנים שבעים לפעמים לא מבינים,
שגם אברכים צריכים כסף כדי לחיות ולפרנס משפחות ברוכות וכשרות, ולחתן את ילדיהם בכבוד.

כן ואם הדרך לקחת אנשים שממילא עובדים, ולהעלות להם את המשכורת על ידי הכשרה ועידוד.
או לקחת אברכים שממילא חוסכים מפת לחמם, וללמד אותם לעשות זאת בצורה יעילה וטובה, מה רע?
טענותיו של רוזנבלט בעניין הסיכון אינן צודקות כלל, נובע מאי היכרותו עם רעיון ההשקעה הפאסיבית.
אבל טענתו ששוק ההון יוציא את הראש מהלימוד צודקת ב100%.

אין מה להשוות מי שברשותו דירה להשקעה (אפילו שעבד קשה לקנות ולמכור) ואין לו לאן לרוץ לנסות
למי שיש לו 300,000 ₪ בשוק ההון שיש לו בכל רגע מחשבה אולי לעשות איזה פעולה ולהרוויח.
בכנס הסיום של אור עולם סיפר מנכ"ל אקסלנס שרוב המשקיעים מתחילים בקניית מדדים ועם הזמן רובם מוכרים את המדדים לטובת אלו מניות כלשהם.
ולכן, נכון שאומרים שבמשיאים יש נעילה לכסף אבל כשהראש נכנס להשקעה השוק ההון הוא ממילא ימשך להשקעות שמה בעצמו לא בעמצאות משיאים (יוסיף כסף) כמו שקורה סטטיסטית בהווה.
אז ברור שמבחינת שקיעות בלימוד עדיף דירה להשקעה (ירוחם למבינים...:) )
שקיעות בלימוד לא נהרסת כ"כ כשעושים משהו קשה, היא נהרסת כשהראש שקוע בהשקעות.
אבל נראה שלאברכים היום אין את הלוקסוס של דירה להשקעה (בלימוד...) ואין להם ברירה אלא להשקיע במדדים תוך זהירות מוגברת שהראש לא יהיה שקוע בהשקעות.
 
@עו"ד נתן רוזנבלט שאלה בבקשה
עוד 15 שנים כל דירה - ולא משנה איפה תקנו - תהיה שווה לפחות פי שניים וכנראה אף יותר

מתכוונים לדירה שזו ההוצאה הגדולה בכל חתונה
איך אפשר להרוויח מהתייקרות של מוצר שאתה עצמו הצרכן העתידי שלו?
אם המטרה היא לקנות דירות לילדים, הרי שעליית הערך היא אשליה אופטית: בכל פעם שהדירה להשקעה שלך עולה במיליון ש"ח, "החוב" העתידי שלך עבור 10 דירות לילדים זינק ב-10 מיליון. כל עוד יש לך יותר ילדים מדירות, עליית מחירי הנדל"ן היא לא רווח עבורך – היא הגדלת הגירעון.
 
נערך לאחרונה ב:
לי זה מזכיר את הבדיחה על ראש העיר
בירושלים רצו לבנות גשר חדש הביאו קבלנים לקבל הצעת מחיר
הקבלן הראשון הציע 100 מליון אמרו לו שמענו נבדוק עוד
הקבלן השני נציע 200 מליון אמרו לו למה כל כך הרבה? אמר להם חומרים אובים עובדים טובים זה יקר.
הקבלן השלישי הציע 300 מליון אמרו לו למה ככה? אמר להם 100 לראש העיר 100 לי ו100 לקבלן הראשון.

כאן זה עוד דבר שליש לבית השקעות שליש לגמ"ח המרכזי שליש למינצברג
ובסוף קונים SPY דרך אינטרקטיב.

תזהרו על הכסף שלהם... אף אחד לא עובד כאן בחינם.
חזק...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

וְאֶצְבַּע רוֹעֶדֶת תַּנִּיחַ לְאַט,
תְּנַסֶּה לָצֵאת לַמְּשִׂימָה,
עַל פְּקַעַת גְּדִילִים הִיא זוֹחֶלֶת,
מוֹשֶׁשֶׁת כָּל נִים וְצוּרָה,
וּלְרֶגַע חָשַׁבְתְּ לִצְלֹחַ הַדֶּרֶךְ
לִפְרֹם קָצֶה וְלִבָּה
קְשָׁרִים לְהַתִּיר חוּטִים לִמְשֹׁךְ,
לִרְאוֹת קְצָת תְּמוּנָה מְלֵאָה.
וּבְקִצּוֹ שֶׁל הָרֶגַע הַכֹּל מִסְתַּבֵּךְ,
וְצֶבַע נִשְׁפָּךְ עַל מַפָּה,
קַוִּים שֶׁחֹרְטוּ בְּדֵי עָמָל
הוֹפְכִים שְׁלוּלִית כֵּהָה.
וְשִׁמְשַׁת הַמְּכוֹנִית מְלֵאָה בְּאֵדִים,
בְּטִפּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל מָטָר
מַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ נִסְתָּר מֵהָעַיִן
אֶל תּוֹךְ עַרְפִלִּים וְעָפָר.

אֲפִלּוּ שָׁם יֵשׁ מִי שֶׁרוֹאֶה
אֶל לֵב הַפְּקַעַת מַמָּשׁ,
כָּל חוּט שֶׁמַּתְחִיל וְיוֹצֵא לוֹ לַדֶּרֶךְ
כָּל סְבַךְ קְשָׁרִים שֶׁנִּקְרַשׁ.

שְׁבִיל וּפִנָּה בֵּינוֹת לַתֹּהוּ,
בּוֹר וּמְצוּדָה בַּמַּסְלוּל
אַמָּה שֶׁל מַיִם, צֵל שֶׁל גֶּשֶׁר,
כָּל כְּבִישׁ וְיַעַד סָלוּל
אוּלַי יוֹם יָבוֹא וְתָעֵז לִבְּךָ
בְּגַן מְבוּכָה לְטַיֵּל
וְנִסָּיוֹן הַשָּׁנִים יַנְחֶה אֶת פָּנֶיךָ
יָמִין וּשְׂמֹאל לְתַכְלֵל

אֲפִלּוּ שָׁם תִּמְצָא עַצְמְךָ
פְּעָמִים אוֹבֵד עֵצוֹת,
וְרַק מִלְּמַעְלָה, מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם,
יַכְתִּיבוּ שְׁבִילִים וּפְנִיּוֹת
0 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה