התייעצות למה אין ישיבה לגרושים? רעיון מטלטל

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
מכמה גרושות שאני מכירה- זה ממש לא נכון
כולן מחפשות דווקא מישהו אברך ת"ח.
גם מתוך הבנה שזה מראה לרוב על אדם עם מידות טובות.

תלוי במצב הכלכלי של האשה.

בגילך הצעיר הזה כשההורים עדיין עושים, אולי נכון.


אני גם יודעץת שמאוד מוערך אבל ממש לא כולךם רוצות -
כסף זה דבר נצרך
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נתון חשוב שמשום מה דלגו עליו.
ישנם כמה סיבות למה לא מקבלים גרושים חזרה לישיבה.

אחד מהסיבות המרכזיות (בנוסף לסיבות שהוזכרו לעיל) זה כדי שלא יהיה לו לאיפה לחזור!
כן!
זה נשמע רע!
אכזרי!
אבל זה חובת המציאות!

במקום להיכנס לציור מקרה של אברך שלמרבה הכאב לא הצליח בחיי הנישואין וארגוני הנשים מנצלים אותו וכו', למרות הכאב העצום וההשתתפות בצערו, ננסה רגע לחזור צעד אחורה.

בחור ישיבה, במרומי הקיבוץ, חברהמן, 'מעורבב', נהנה מהחיים, וכמו כולם התארס, התחתן, כמובן שבחתונה שלו כווווולם היו, רקדו עם כל המרץ, בשבע ברכות פרגנו לו מכל הלב ו..... יום אחרי השבע ברכות החיים מתחילים, ופתאום החתן מגלה שיש 'קצת' הבדלים בין חבר מהישיבה לחיי הנישואין, והוא צריך להשקיע מאמץ, להתחשב, להבין, לתמוך, ואפי' לזכור תאריכי יום הולדת......
והנה, לא נעים, אבל אחרי חצי שנה העסק מתחיל קצת לחרוק, ואין לו מידי הרבה כח, רצון או חשק להשקיע בזה יותר מידי והוא יודע שאם הוא חוזר לישיבה, הוא חוזר כמו מלך, לחברים שלו, למקום שלו, לחדר שלו, למעמד שלו.
מה יגרום לו להשקיע? מה יגרום לו להפוך את העולם בשביל להציל את הבית שלו?
אם יהיה "ישיבת-כולל" שיתן תמיכה ומקום חם וכיף לגרושים, כולל פנימיה, אוכל ומילגה, כמה מקרי גירושין זה יוסיף כל שנה????
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
סליחה שאני @איפכא מסתברא'ניק

אבל איך שאני רואה היום את חבריי שנשארו בישיבה (ה'עלטערס') צורת חיים בישיבה זאת לא צורה תקינה של אדם,
היא מתאימה רק עד גיל 22 23, מדובר במסגרת המעודדת במידה מסויימת לא לקחת אחריות על החיים.

לצעירים זה טוב כדי שיוכלו להשקיע את כל כוחם זמנם מרצם ומעיינם בעמל התורה,
אבל אדם בוגר אמור להעסיק את עצמו בחיים, ובעשיה.

אברך גרוש שלא מוצא עוד תעסוקה לעצמו חוץ מללמוד. רק ה' יודע כמה באמת הלימוד ממלא אותו, וכמה שעות נטו הוא לומד ביום, ומה הוא בדיוק עושה בשאר השעות.
ולאומללות של חוסר תעסוקה לא תעזור שום מסגרת. אא"כ מסגרת הדואגת לתעסוקה הממלאת את הבן אדם.
(בהקבלה לאברך שעסוק בניהול הבית, באשה, בילדים, משכנתא, חשבון בנק וכל המסתעף)

ואם משהו מתכנן להקים איזו שהיא מסגרת, צריך להכין במקביל תכנית מגירה, איך יסגור אותה במקרה של חוסר הצלחה. (וזה קשה)

וכן, אני ער לגמרי למועקת הגרושים. רק חייבים לקחת בחשבון את הגרושים שלצערנו אינם בקו התקין, שבוודאי יביאו נזק עצום לגרושים התקינים, ולא הציעו פה באשכול דרך להפריד ביניהם.


אגב העירו פה שיש היוצאים לעבוד ומתקלקלים.
על סמך מה אומרים את זה? סטיגמה?
כאילו מישהו בינינו מאמין שכל הסיבה שאברך נמצא כולל זה שיהיה לו שמרטף המונע ממנו להתקלקל? זה מצדיק לא לפרנס את הבית?
או שיש סיבה יותר מהותית ובשבילה אנו מקריבים את האופציה לחיות ברמה כלכלית גבוהה יותר...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #25
אגב העירו פה שיש היוצאים לעבוד ומתקלקלים.
על סמך מה אומרים את זה? סטיגמה?
כאילו מישהו בינינו מאמין שכל הסיבה שאברך נמצא כולל זה שיהיה לו שמרטף המונע ממנו להתקלקל? זה מצדיק לא לפרנס את הבית?
או שיש סיבה יותר מהותית ובשבילה אנו מקריבים את האופציה לחיות ברמה כלכלית גבוהה יותר...
עד מתי פה בפרוג יכתבו אנשים השקפה שאינה נכונה
וכן המסגרת של הכולל הינה אכן בעיקר לשבת וללמוד בכל העוצמה
אבל היא גם תיבת נח כן !
המושג 'אברך קפה' הומצא (לדעתי) ע"י כאלו שרוצים להרגיש נעים מחוץ לכולל
הצורך לפרנס כבכתובה ידוע ומפורסם אבל אנשים בגדול נורמלים ואם הוא לא יוצא לפרנס במשרה תורנית זה בדעה אחת עם האשה ואם יוצא זה גם בדעה אחת
ואם בדעה אחת הם הסכימו שבשביל הרמה הרוחנית שישאר בכולל אפי' שיכול להצליח הרבה יותר בחוץ קדוש יאמר לו
(אמנם יש מושג שאנשים מידרדרים לחוסר סיפוק ודעיכה נפשית רק כי מרגישים חייבים להישאר בכולל זה כמובן לא בריא אבל אנו עוסקים באנשים נורמטיבים רק שמרגישים שיש להם הרבה מה למצוא בחוץ אבל מוותרים בשביל הרמה הרוחנית)
אם לא הובנתי תעשו לייק עצוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
תלוי במצב הכלכלי של האשה.

בגילך הצעיר הזה כשההורים עדיין עושים, אולי נכון.


אני גם יודעץת שמאוד מוערך אבל ממש לא כולךם רוצות -
כסף זה דבר נצרך
אני לא דיברתי על גרושות בגילי...
התגובה שעניתי עליה, דיברה על גרושים בגילאי 27 ומעלה.. ועניתי בהתאם.
הגרושות שהתכוונתי אליהן, מעל גיל 30. (אחת גם מעל 50)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני לא דיברתי על גרושות בגילי...
התגובה שעניתי עליה, דיברה על גרושים בגילאי 27 ומעלה.. ועניתי בהתאם.
הגרושות שהתכוונתי אליהן, מעל גיל 30. (אחת גם מעל 50)

הרבה רוצות.

להגיד כולם זה ממש לא משקף את מה שקורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
צריך לתקוף את הנושא הזה מג' כיוונים:
1. האם זה טוב באמת?
2. האם הרעיון פרקטי?
3. מה האלטרנטיבות?

1. מי שמכיר (ובמיוחד אחרי הקורונה) איך נראה הקיבוץ של עולם הישיבות -כולל הטובות שבהם- מבין שלאדם בוגר מעל גיל 23-24 אין מה לחפש בישיבה. הכוחות והאנרגיה שמאפשרים לשבת וללמוד כל היום אודות לסיפוק, ומעמד חברתי כבר לא קיימים. זאת מוסכמה כללית שבחורים אחרי גיל מסוים כבר לא מתפתחים, אמנם אין אופציה אחרת אבל זה המצב.
2. אין מימון. אפילו לא השכ"ל שהורי משלמים על בניהם הרווקים, מאידך גיסא העלויות הרבה יותר גבוהות, והרבה פחות סיפוק וכבוד בפתיחת או מימון מוסד כזה מאשר ישיבה קטנה או קיבוץ או אפילו ישיבה לנושרים

3. אלטרנטיבה לדוגמה: יכולים כמה גרושים לשכור דירה בבית ישראל ודרומה או , להיכנס לאחד החבורות בכוללים במיר, שם ילמדו עם בני גילם ובבגרות נפשית דומה (ההבדל בין גרוש לנשוי עם ילדים קטן בהרבה בין גרוש לרווק) כך ישנה מסגרת, עם הנאה בלימוד (אפשר לבחו מתוך עשרות חבורות ולא הלימוד הישיבתי בפעם השניה מאותה מסכת) עלות מימון נמוכה (3-4 בחדר) ומי שירצה יוכל להמשיך ולהקדיש את חייו לתורה, ומי שירצה במקביל לעבוד אחה"צ או ללמוד מקצוע כדי לשפר עמדות בעולם השידוכים לזיווג שני שמחפש יציבות כלכלית יתאפשר לו בלי להיחתך בין שני עולמות

זו רק דוגמה, אבל יש עוד אופציות שמשלבות בין מסגרת ללימוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אולי תעלו באשכול אחר את מגוון הסיבות שמובילים לכ"כ הרבה גרושין
הכל משמים
אבל אולי משהוא כן קשור להנהגת בני אדם?
צריך על זה אשכול נוסף לויכוחים ופוליטיקה
אבל אני אומר שרוב הבעיות זה כי הסתירו דברים לפני סגירת השידוך ועלו על זה רק אחרי החתונה
ויש את אלו שהסתירו ואפשר להסתדר אבל קשה להם אם העובדה אז הם מתגרשים/שות ויש את אלו
שפשוט הפילו אותם בפח והסתיערו דברים שלא כהוגן למשל בעיות רפואיות כדורים וכוליה שאין מה לעשות
מלבד להתגרש ואין שום רב בעולם שמתיר להסתיר בעיות רפואיות שמצריכים טיפולים וכוחות נפש עצומים
ומי יתן ואנשים יוציאו מליבם את הרוע הטהור של הסתרת דברים מהותיים לפני סגירת שידוך והפלת בן אדם צעיר שצריך להתחיל את החיים האומללות .
אשמח לתגובות או לפתיחת אשכול חדש בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אולי תעלו באשכול אחר את מגוון הסיבות שמובילים לכ"כ הרבה גרושין
הכל משמים
אבל אולי משהוא כן קשור להנהגת בני אדם?

תשאלו את הדיינים בבתי הדין...
90% מהתיקים הם דברים פתירים וענייני מידות (כמו טכנולוגיה ודומיו)
10% מהתיקים הם מסיבות פתולוגיות (הפרעות, מחלות נפש, אוטיזם וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אתה מכון לגרושים ללא ילדים?
כי גרושים עם ילדים צריכים לעבוד כדי לשלם מזונות.
(איזה גובה מלגה אתה מתכנן?...)

עדיין חושבת שמסגרת כזאת חשובה.
אבל בשביל להיות ריאלים,
אולי היא צריכה בוקר ופנימיה,
ולתת אחה"צ לכל אחד לעבוד.

אגב -
אם לא יהיה בית לארח את הילדים
זה יראה פחות טוב למי שתחת סדרי דין
אולי לא לכולם יש הורים עם בית פתוח או באיזור של הגרושה.
ולשלם שכ"ד זה עוד הוצאה גדולה...
צריך לחשוב גם על זה.

אולי זו יכולה להיות מסגרת של יומיים בשבוע,
או יום בשבוע
גמישה לפי הצורך.
יש המון, המון, המון! גרושים ללא ילדים.
אז אפשר לחשוב עליהם, לפני שבודקים מה לגבי אחרים (שאם ירצו יוכלו להישתלב בכולל שיתאים לגרושים ללא ילדים)
ועוד משהו, שלדעתי חשוב
אם יקימו קבוצה שיעודית לגרושים
חשוב מאוד לוודא (אולי מול בית הדין, ללא מסירת פרטים אישיים)
שהבחור 'חלק'
אני לא אומרת שצריך לשתף בסיבת גירושין, כן לוודא שהכל בסדר
כי אם יהיה שם אוסף של בעיות זה לא יוסיף גם לטובים
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #36
גם אם יש רב שמתיר לא לספר
מבחינת הרס הנישואין ומשבר האמון, זה דבר שקשה עד בלתי ניתן לתקן
במיוחד שזה תחילת הנישואין ואין עדין קשר, אז גם אם מישהו מתיר לא לספר
בעיני זה הדבר הכי לא שווה לעשות
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אולי מישהו אחד ילך מספיק לרב אחד ויקבל כיוון לטובת הכלל והפרט...
כלומר שיהיה ברור שהדברים לא חדשים וחשבו על זה אנשים יותר חכמים מאשר כאן שכל אחד מכיר סיפור אחד או שתים...
ואם זה לא קרה כנראה יש לזה סיבה אז כעת נותר רק לברר מה היא..
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אתה מכון לגרושים ללא ילדים?
כי גרושים עם ילדים צריכים לעבוד כדי לשלם מזונות.
(איזה גובה מלגה אתה מתכנן?...)

עדיין חושבת שמסגרת כזאת חשובה.
אבל בשביל להיות ריאלים,
אולי היא צריכה בוקר ופנימיה,
ולתת אחה"צ לכל אחד לעבוד.

אגב -
אם לא יהיה בית לארח את הילדים
זה יראה פחות טוב למי שתחת סדרי דין
אולי לא לכולם יש הורים עם בית פתוח או באיזור של הגרושה.
ולשלם שכ"ד זה עוד הוצאה גדולה...
צריך לחשוב גם על זה.

אולי זו יכולה להיות מסגרת של יומיים בשבוע,
או יום בשבוע
גמישה לפי הצורך.
הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
כאחד שלמד את הנושא...
יש פיתרון לבעיה!
במילה אחת: 'נישואין'
עד אז על הגרוש לקחת אחריות בעצמו על חייו האישיים!

כל רעיון אחר רק ינציח את המצב, וירחיק את הפיתרון.
מי שיכול לעודד ולתמוך בו אישית, תבוא עליו הברכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
????

אתה לא מכיר את כל הרבנים
אין רב אחד חרדי שמתיר להסתיר בעיות נפשיות רפואיות כמו מישהו שצריך טיפול רגשי מתמיד או בעיות חברתיות מורכבות למיניהם וכל הכדורים למיניהם כמו ציפרלקס סרטרלין סרנדה ועוד
ואם כן אשמח לקבל את מספר הפאלפון שלו לבירור העניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אין רב אחד חרדי שמתיר להסתיר בעיות נפשיות רפואיות כמו מישהו שצריך טיפול רגשי מתמיד או בעיות חברתיות מורכבות למיניהם וכל הכדורים למיניהם כמו ציפרלקס סרטרלין סרנדה ועוד
ואם כן אשמח לקבל את מספר הפאלפון שלו לבירור העניין
טוב לדעת שביקרת אצל כל הרבנים על כל סוגי האנשים והבעיות
אני יודעת מקרוב על כמה רבנים שהורו להסתיר.
וסיימתי עם הויכוח.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה,

יש רגעים שבהם אתה - בן להורים שהחליטו להפריד דרכם - מרגיש שאתה היחיד בעולם שמבין מה עובר עליך. שהעולם שלך התחלק לשניים, ואתה עומד קרוע באמצע, מנסה לא לאכזב אף אחד, ובעיקר מנסה למצוא את המקום שלך מחדש. אם המילים האלה מוכרות לך, האשכול הזה נכתב בשבילך (האשכול נכתב בלשון זכר אבל מיועד עבור כולם). ויש לי גם
מדריך מיוחד וחינמי שכתבתי במיוחד עבורך

התחושה הזו לובשת פנים רבות. לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של ישי (שם בדוי), הבחור שתמיד מתפקד, ה"אבא קטן" שדואג לכולם ומגשר בין ההורים. כולם מחמיאים לו על הבגרות שלו, אבל עמוק בפנים הוא מרגיש שהילדות שלו נגמרה מוקדם מדי, שהוא נאלץ לדכא את הצרכים הרגשיים שלו כדי לתמוך באחרים.

לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של שלמה, שכבר בונה את ביתו, אבל מוצא את עצמו קופא באמצע ויכוח עם אשתו. פתאום, הוא לא שומע אותה, אלא את הקולות מהבית הישן, את המילים והכעס של הוריו מהדהדים לו בראש. הפחד לחזור על אותן טעויות משתק אותו, והוא תוהה – האם אני נידון לשחזר את העבר?

ואולי היא מרגישה כמו הסיפור של אהרן (שם בדוי), אברך בן 40, שהכל נראה בסדר מבחוץ, אבל הוא סובל מלילות ללא שינה ופחדים שצצים משום מקום. רק אחרי 20 שנה של כאב עמום, כשהוא מגיע לקצה, הוא מגלה שהכל התחיל שם, ביום ההוא שהבית התפרק.

את כל הסיפורים האלה, ועוד רבים, אני מכיר מקרוב. כמי שעבר את המסע הזה בעצמי, אני יודע שלמרבה הצער, אין כמעט כתובת לאותם בנים/ות שמתמודדים בשקט. אבל הדבר החשוב ביותר שלמדתי, והבטחתי לעצמי להעביר הלאה, הוא שהסיפור לא חייב להסתיים בכאב. אפשר להתמודד אחרת, וניתן להפוך את האתגר הזה למנוף של צמיחה והתפתחות.

בדיוק בשביל זה, מתוך תחושת חובה וזכות, נכתב המדריך הייחודי "לנווט בין הגלים" וסדרת המיילים הנלווית. הם מרכזים באופן מסודר את ההבנה באתגרים ומעניקים כלים מעשיים להתמודדות.

image (59).jpg


"לנווט בין הגלים"

במדריך ובסדרת המיילים שתקבלו, ניגע בין היתר בנושאים כמו:
  • התמודדות עם רגשות מורכבים: כלים לזהות ולהתמודד עם כעס, עצב, בלבול, תסכול ופחדים שצפים בעקבות המצב.​
  • שחרור מאשמה ובושה: הבנה עמוקה מדוע הגירושין אינם באשמתכם, וכלים מעשיים להתמודדות עם תחושת הבושה מול הסביבה והחברים.​
  • כיבוד הורים במציאות מורכבת: איך לנווט את מצוות כיבוד הורים כשיש קונפליקט, ואיך להציב גבולות בריאים בלי לפגוע.​
  • "מודל הקברניט": כלי עוצמתי להבנת האופן שבו המוח שלנו מגיב לאירועים, ואיך ניתן לשנות את התגובות האוטומטיות שלנו כדי להגיע לרוגע ושלווה.​
  • בניית ביטחון עצמי וזהות אישית: איך לחזק את תחושת הערך העצמי שלא תלויה בסיפור המשפחתי, וכיצד לגבש זהות אישית יציבה וחזקה.​
  • הפחד מנישואין ושידוכים: התמודדות עם החשש לשחזר את סיפור ההורים, וכלים לבניית האמונה ביכולת שלכם להקים בית יציב ומאושר.​
  • כלים לחיזוק הזוגיות: איך לזהות את "הקלטות הישנות" שמתנגנות בראש בזמן קונפליקט, ואיך לכתוב סיפור זוגי חדש ובריא.​

לקבלת המדריך המלא וסדרת המיילים בדיסקרטיות מוחלטת,

ניתן להירשם בקישור הבא.

אני רוצה את המדריך

המדריך והתכנים הנלווים ישלחו אליך באופן אישי ומכבד, ישירות לתיבת המייל. אף אחד לא צריך לדעת. זהו צעד של צמיחה, שאתה עושה עבור עצמך.

משה דהן - כמי שמכיר את האתגרים של בנים להורים גרושים מקרוב, וכיום מלווה בנים להורים גרושים בקליניקה שלי, אני מנהל קהילה תומכת לבנים ובנות (בנפרד) ודיסקרטית שמהווה בית חם ומקור של ידע וחיזוק. המטרה שלי היא לתת את המענה המקצועי והרגיש, שכל כך חסר בשביל לצמוח חזק מבפנים.

כל המגזר שב לשגרה, אך השבר רק מחריף. חלפה תקופת החגים, וכעת, כשהחזרנו את ספרי התורה לארון ומתחילים לחזור לשגרה, אנו חייבים לזכור את מי שנותר מאחור.

בזמן שאנחנו היינו עטופים במשפחה ובקהילה, אלפי ילדים בציבור החרדי חוו שוב את הבדידות המזעזעת:
  • בראש השנה ויום הכיפורים: לא היה להם אב שיוביל אותם לתפילה, שילמד אותם את סדרי בית הכנסת הבסיסיים, או שייקח אותם לבית הכנסת.
  • בסוכות: לא היה מי שידאג להם לארבעת המינים, יבנה איתם ולהם סוכה או ינהל את שולחן החג כהלכה.
  • בשמחת תורה: רבים מהם לא רקדו ולא נגעו בספר התורה.
הבדידות הזו אינה נחלת החג בלבד – היא השגרה היומיומית שלהם.

אלו הם ילדי המשפחות החד-הוריות, "היתומים השקופים", המהווים אחוזים גבוהים מהמשפחות בערים רבות. זו כבר מזמן לא סטטיסטיקה יבשה, זו קטסטרופה רוחנית ורגשית מתמשכת:
  • נערים בני 12 שאינם יודעים כיצד מתנהלת תפילה במניין.
  • ילדים שאין להם מי שיחזור איתם על ה'נלמד בחיידר'.
  • ילדים הנושאים תווית של "משפחה גרושה" שמדירה אותם ומונעת מהם רשת ביטחון קהילתית.
הנתון המזעזע ביותר: מעל 30% מילדי הגרושים חוזרים על גורל הוריהם – מתגרשים בעצמם. אנחנו מגדלים פה דור שבור שדן את עצמו לכאב יומיומי.

זה הרגע להפסיק את האטימות!


הימים הנוראים עברו, אך גילוי כבוד שמיים הוא לא רק תפילה – הוא לקיחת אחריות על הנפש החלשה. האם יש חילול השם גדול יותר מלהזניח את נפשות ילדינו?

אנו דורשים מהרשויות המקומיות: הפסיקו להתחבא מאחורי 'שגרה'!


דורשים להקים "יחידה לטיפול במשפחות חד הוריות" – יחידה מצילת חיים שתפעל באופן קבוע, 365 ימים בשנה.
  1. סיוע רגשי מקצועי לילדים: טיפולים פרטניים וקבוצתיים בתרפיות שונות, שיאפשרו לילדים לבטא את הטראומה בסביבה תומכת ונטולת שיפוט.
  2. חונכים רגשיים: רשת ביטחון חיונית שתספק ליווי אישי קבוע בשעות אחר הצהריים, ותשלים את החסר ההורי.
  3. שיקום רוחני וקהילתי – שבתות וחגים מודרכים: ארגון שבתות וסעודות חג מסודרות שידגימו כיצד נראה שולחן שבת כהלכתו, ויעניקו לילדים מודל חיובי ותחושת שייכות – כי זכותו של כל ילד לחוש חלק מהקהילה! ("כולם פה ילדים גרושים?" שאל אחד הילדים– זו השאלה הנוקבת שצריכה להזעיק אותנו!).
  4. ליווי מקצועי להורים: צוות שילווה את ההורים קודם הגירושין (ויבדוק אם ניתן למנוע), וכן בזמן הגירושין ולאחריה.
  5. תמיכה כלכלית: חלוקת תלושים משמעותית לחג וקמחא דפסחא.
נפש של ילד להורים גרושים אינה הפקר!

✋ קריאה לציבור הרחב: הכוח לשינוי נמצא בידיך!


כוחו של הציבור החרדי טמון בערבות ההדדית שלו. איננו יכולים לחכות רק למערכת המוניציפלית כדי שתפתור את כל הכאב, אך אנו יכולים וצריכים להכריח אותה לפעול!

השינוי תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו – הן בלב והן בקול.


לחץ ציבורי – זו האחריות שלך!​

זה לא רק קריאה רגשית, אלא דרישה מעשית. היחידה המצילת חיים הזו לא תקום עד שלא תהיה זעקה ציבורית מחייבת. (כיום העירייה חוששת לומר שהיא "ח"ו" דואגת למשפחות הללו).

הפעילו לחץ על נבחרי הציבור שלכם:
  1. שלחו הודעה לראש העיר, סגניו וחברי המועצה, ומי שלדעתכם יכול לסייע בנושא. העבירו את המסר הברור שהנושא דחוף ואינו סובל דיחוי.
  2. ספרו לשכנים, לחברים ולבני המשפחה על ילדי "היתום השקוף", והסבירו את הצורך ביחידה המצילת חיים.
    הפכו את הנושא לחלק מהשיח היומיומי שלכם, ודאגו שלא יירד מסדר היום.
רק לחץ מתמשך יגרום לעירייה להקצות את 3 מיליון השקלים שיצילו את הדור הבא!

בתקווה לבשורות טובות גם בנושא זה,
החותמים לדאגת הדור הצעיר במשפחות החד-הוריות.
לתגובות hdhwrywt @ gmail.com
יש לנו ילד כבר בכיתה ה', לומד בחיידר רגיל (ליטאי), הוא ילד מוכשר, חכם מאוד,
אבל הוא מאוד "מתאגר", כלומר הוא פעיל כמה רמות מעל מה שאתם יכולים לשער... וזה גורם להוציא את כל הצוות מהכלים
נוסף לזה יש לו בעיה חברתית, הוא אוהב "להציק" ועל כן הוא קצת לא במרכז החברה

עיקר השאלה שלי,
היא איך להתמודד איתו מול החיידר,
החיידר כבר הודיע לי כמה פעמים, שהוא "לא מתאים"
וזה ברור, אין להם כח אליו
הוא מעייף אותם
[כמו שאמר לי המפקח שלו: "אנחנו צריכים לרדוף אחריו כל היום ולכבות שריפות...."].
ככה זה כבר כמה שנים, והוא "סוחב", בשנה האחרונה המצב החריף, וה"רבנים" מוציאים אותו על בסיס יומיומי כמעט כל היום הוא "בחוץ"... כמה שביקשתי בטוב או באיומים, כבר זה לא עוזר, הם גם משדרים את זה לילד בכמה אופנים...

מה עושים?
יש מנופי לחץ על החיידר מבחינת חוקית? שלא ישיאירו אותו כל היום מחוץ לכיתה? שלא ישלחו אותו לבית כמעט כל יום?

אציין, שהוא עבר אבחונים רבים ובכולם הוא מעל הממוצע, רק שיש לו בעיה של "מוסחות" שאין לזה תרופה ברורה, מלבד סוג מסויים של "ריטלין" שנתנו לו תקופה, אבל זה הביא לו תופעות לוואי משמעותיות שחייבו להפסיק

אודה לכל עצה
או לרעיון על חיידר אחר - בירושלים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה