הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אינני מפרגן לעצמי תחבורה ציבורית.
הרחוב שבו אני גר אינו זכאי להנחה. הוא מדורג במעמד סוציואקונומי גבוה. הוא לא באמת כזה.
הכול בגלל בורנשטיין וורלרשטיין, האמידים המתגוררים עמנו בשדרה. הם מטים את הסטטיסטיקה השכונתית לטובה, או בעצם לרעה, והדבר משפיע ישירות על הפעלת שרירי הרגליים שלי.
בעוד אני רץ ממקום למקום בגשם, וסחוסי הולך ונשחק, הם מרוקנים עלי שלוליות ממכוניות המרצדס הבוהקות שלהם, ומנופפים לשלום באדיבות כה מיותרת.
הבוקר הרשיתי לעצמי. התיישבתי על ספסל פנוי מאחורי כמה ילדים חמודים שהיו שקועים בוויכוח האלמותי – אבא של מי נושא משרה רמה יותר.
"אבא שלי שוטר", טען הג'ינג'י.
אני מכיר את אבא שלו. חלפן המוכר לכולם. לכולם, פרט לרשויות. שוטר הוא הפוביה הגדולה ביותר שלו, שנייה רק לחשש משוד בצ'יינג' שלו.
ולא, הוא ממש אינו מפחד מחובש קסדה מאיים עם אקדח. הוא מפחד מהשוטר שבדרך כלל יופיע דקות לאחר מכן. אז יעשה עצמו כבר-מינן, ביודעו שמצב צבירה זה הוא חסר ערך עבור גורמי החקירה.
"אבא שלי כבאי", השיב מלחמה שערה הממושקף.
אני מכיר את אבא שלו. חובב אש ותיק. בשריפת החמץ הוא מוביל את הלהקה. בא ראשון, הולך אחרון. נאבק בעזרת מקל מטאטא בכל בייגלה סורר, זורק אחת לדקה פיסת קרטון שמא האש תדעך חלילה. כאשר הפיקוח העירוני מגיח, הוא תופס מרחק, מסדר את פאותיו כעובר אורח תמים, משל לא היה שחור כגחל ומריח כפחם.
"אבא שלי טייס", הפתיע בנוקאאוט בעל הקול המוכר.
אני מכיר את אבא שלו. הוא דלפון מדופלם. לא ראה מטוס מבפנים מימיו, בקושי פקד רכב או אוטובוס.
נוסע בתחבורה ציבורית רק ב'יום ירושלים', אז התחבורה הציבורית בעיר חינמית.
לחבריו שלא האמינו לו הוא הבטיח: "מחר אני מביא לכם את רישיון הטיס שלו".
ואני חושב לעצמי בבהלה, כיצד אני משיג עכשיו רישיון טייס, מה גם שביום ירושלים כל בתי הדפוס סגורים.
הרחוב שבו אני גר אינו זכאי להנחה. הוא מדורג במעמד סוציואקונומי גבוה. הוא לא באמת כזה.
הכול בגלל בורנשטיין וורלרשטיין, האמידים המתגוררים עמנו בשדרה. הם מטים את הסטטיסטיקה השכונתית לטובה, או בעצם לרעה, והדבר משפיע ישירות על הפעלת שרירי הרגליים שלי.
בעוד אני רץ ממקום למקום בגשם, וסחוסי הולך ונשחק, הם מרוקנים עלי שלוליות ממכוניות המרצדס הבוהקות שלהם, ומנופפים לשלום באדיבות כה מיותרת.
הבוקר הרשיתי לעצמי. התיישבתי על ספסל פנוי מאחורי כמה ילדים חמודים שהיו שקועים בוויכוח האלמותי – אבא של מי נושא משרה רמה יותר.
"אבא שלי שוטר", טען הג'ינג'י.
אני מכיר את אבא שלו. חלפן המוכר לכולם. לכולם, פרט לרשויות. שוטר הוא הפוביה הגדולה ביותר שלו, שנייה רק לחשש משוד בצ'יינג' שלו.
ולא, הוא ממש אינו מפחד מחובש קסדה מאיים עם אקדח. הוא מפחד מהשוטר שבדרך כלל יופיע דקות לאחר מכן. אז יעשה עצמו כבר-מינן, ביודעו שמצב צבירה זה הוא חסר ערך עבור גורמי החקירה.
"אבא שלי כבאי", השיב מלחמה שערה הממושקף.
אני מכיר את אבא שלו. חובב אש ותיק. בשריפת החמץ הוא מוביל את הלהקה. בא ראשון, הולך אחרון. נאבק בעזרת מקל מטאטא בכל בייגלה סורר, זורק אחת לדקה פיסת קרטון שמא האש תדעך חלילה. כאשר הפיקוח העירוני מגיח, הוא תופס מרחק, מסדר את פאותיו כעובר אורח תמים, משל לא היה שחור כגחל ומריח כפחם.
"אבא שלי טייס", הפתיע בנוקאאוט בעל הקול המוכר.
אני מכיר את אבא שלו. הוא דלפון מדופלם. לא ראה מטוס מבפנים מימיו, בקושי פקד רכב או אוטובוס.
נוסע בתחבורה ציבורית רק ב'יום ירושלים', אז התחבורה הציבורית בעיר חינמית.
לחבריו שלא האמינו לו הוא הבטיח: "מחר אני מביא לכם את רישיון הטיס שלו".
ואני חושב לעצמי בבהלה, כיצד אני משיג עכשיו רישיון טייס, מה גם שביום ירושלים כל בתי הדפוס סגורים.
נערך לאחרונה ב:
על כל אחד בנפרד.
