כלכליסט
מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בסוף 2024,
הביטקוין שוב לוהט והפך לאחד מאפיקי ההשקעה המסוקסים והפופולריים בעולם. מתחילת השנה הנוכחית גם הציבור הרחב בישראל יכול להיחשף בקלות לביטקוין, בלי ארנק דיגיטלי והצפנות מורכבות, דרך שש קרנות מחקות שהנפיקו מוסדיים ישראליים שעוקבות אחר שער הביטקוין. אלא שאחת הקרנות, זו של בית ההשקעות מור, מפגרת אחרי כל היתר, ובצורה משמעותית. למה? בגלל השיטה שבה היא בחרה לפעול, שצפויה להותיר אותה מאחור גם בעתיד, מה שיעלה למשקיעים בה הרבה כסף.
כאמור, בתחילת השנה החלו להיסחר באחוזת בית שש קרנות שעוקבות אחר שער הביטקוין. הקרנות האלו מנהלות כ־160 מיליון שקל של הציבור. לכל הקרנות האלו יש מכנה משותף אחד: אף אחת מהן לא מחזיקה בביטקוין באופן ישיר. חמש מתוכן מנוהלות באמצעות השקעה בקרנות סל אמריקאיות על הביטקוין, ולכן הן סופגות את דמי הניהול של אותן קרנות, בנוסף לדמי הניהול שהן עצמן גובות. הקרן השישית, זו של מור (מור מחקה S&P Bitcoin), נוקטת גישה שונה. היא משקיעה בעיקר בחוזים עתידיים על הביטקוין, שנסחרים בבורסת CME, בורסת המסחר באופציות של שיקגו, שהיא הגדולה מסוגה בעולם. הבחירה הזו הובילה לכך שמתחילת השנה התשואה של הקרן של מור פיגרה ב־3% בהשוואה לממוצע התשואה של חמש הקרנות האחרות. להערכתנו, הפער הזה צפוי להישמר גם בעתיד.
משקיעים רבים בוחרים בהשקעה בקרן מחקה מתוך רצון ליהנות מתשואה הדומה למדד הייחוס, אך מתעלמים מפרטים חשובים דוגמת אופן ההשקעה של הקרן, העלויות הנלוות ודמי הניהול בפועל. כל אלו עלולים להשפיע מהותית על התשואה שהמשקיע מקבל בסופו של דבר. ובמקרה של הקרנות הישראליות שעוקבות אחר הביטקוין, האותיות הקטנות עושות את כל ההבדל.
שיטות שונות, תוצאות שונות
שש הקרנות המחקות הישראליות מבוססות על ארבעה מדדי ייחוס שונים. שלושה מהמדדים עוקבים אחרי מחיר הביטקוין, וההבדל ביניהם נובע מזהות הגוף שעורך את המדד (CME, S&P ו־Index), ממקורות הנתונים שמשמשים לחישוב המדד ומהמאפיינים הטכניים שלו. אולם בפועל, ההבדלים בין המדדים אינם מהותיים. הקרן של מור חריגה גם בהיבט הזה. היא עוקבת אחר מדד בשם S&P Bitcoin Futures Daily Roll. המדד הזה אינו עוקב אחרי מחיר הביטקוין עצמו, אלא אחר תשואת ההשקעה בחוזים העתידיים על הביטקוין. כתוצאה מכך, התשואה שלו שונה באופן מהותי משל המדדים שמבוססים על מחיר הביטקוין באופן ישיר, וזאת בעיקר בשל עלויות הגלגול הכרוכות בניהול פוזיציה באמצעות חוזים עתידיים.
כאמור, עיקר ההשקעה של הקרן המחקה של מור על הביטקוין מתבצעת באמצעות רכישת חוזים עתידיים על הביטקוין בבורסת CME. חוזה עתידי הוא הסכם פיננסי שבו שני הצדדים מתחייבים להעברת תשלומים לפי השינוי במחירו של נכס בסיס כזה או אחר, ובמקרה הזה ביטקוין, במועד עתידי קבוע. ההשקעה בחוזים עתידיים אינה דורשת כסף, למעט העמדת ביטחונות, ולכן מרבית כספי המשקיעים בקרן מושקעים בפיקדון נושא ריבית. מכיוון שחוזי הביטקוין בבורסת CME פוקעים מדי חודש, הקרן של מור נדרשת לגלגל את הפוזיציות שלה באופן שוטף. כלומר, למכור חוזים שפוקעים החודש ולרכוש חוזים לחודש הבא. ההליך הזה נעשה בדרך כלל באופן מדורג על פני החודש, על ידי רכישת חוזים חדשים ומכירת חוזים קיימים מדי יום מסחר. הבעיה המרכזית של הקרן נעוצה בכך שהחוזים העתידיים על הביטקוין לחודש הבא נסחרים, בממוצע, במחיר גבוה בכ־0.7%—0.8% מהחוזים לחודש הנוכחי. כלומר, בכל חודש הקרן מוכרת חוזים זולים וקונה חוזים יקרים יותר, מה שמייצר הפסד עקבי של כ־9%—10%. הריבית על הכספים בפיקדון מקזזת חלק מההפסד. מכיוון שהריבית עומדת על כ־4.5% בשנה, עלות הניהול בפועל של הקרן מסתכמת ב־4.5%—5.5% בשנה, ומובילה לשחיקת התשואה של המשקיעים. נתון זה עולה בקנה אחד עם תשואת החסר בפועל של הקרן של מור בהשוואה לממוצע של הקרנות האחרות, 3% בתוך שבעה חודשים בלבד. מכיוון שהפער בין החוזים נותר יציב יחסית, סביר להניח שתשואת החסר של הקרן של מור תימשך גם בעתיד.
חשוב לציין כי הבעיה אינה ייחודית למור או לקרנות ישראליות. כך, קרן הסל האמריקאית BITO של חברת ProShares, שמנהלת כ־2.7 מיליארד דולר, פועלת באותה שיטה, וגם היא הניבה תשואת חסר של 3% לעומת קרנות אמריקאיות שמשקיעות ישירות בביטקוין. כמו כן, ראוי לציין כי הבעיה המדוברת אינה קיימת ביחס לקרנות שעוקבות אחר רוב מדדי המניות. זאת משום שבמקרים האלו תמחור החוזים העתידיים בין מועדי הפקיעה השונים משקף לרוב את שיעור הריבית במשק, כך שאין פער מהותי בין עלות הגלגול של החוזה לריבית על הפיקדון. לכן ניהול קרנות סל על מדדים כמו S&P 500 באמצעות חוזים עתידיים צפוי להניב תשואה דומה לזו של קרן המחזיקה ישירות במניות המרכיבות את המדד.
מנגד, הפער בין מחירי החוזים העתידיים לחודש הבא לבין אלו של החודש הנוכחי משפיע באופן מהותי גם על התשואה של קרנות סל שעוקבות אחר סחורות כמו נפט, גז ותבואות, וכן אחר מדדים תנודתיים דוגמת מדד הפחד (Vix). בשל כך, התשואה של קרנות אלו עשויה להיות שונה באופן משמעותי מהשינוי במחיר נכס הבסיס שעליו הן מבוססות. כך, משקיע שרוכש קרן סל על הנפט לא יכול לצפות בהכרח לתשואה שתשקף את השינוי במחיר הנפט בפועל. עם זאת, יש לבצע הבחנה חשובה – בעוד קרן סל על חוזים עתידיים על הביטקוין תניב כמעט בוודאות תשואת חסר בהשוואה לקרן שמשקיעה ישירות במטבע הדיגיטלי, הרי שבמרבית קרנות הסל המבוססות על חוזים עתידיים על סחורות, לא ניתן לדעת מראש אם תשואת הקרן תהיה גבוהה או נמוכה מהשינוי במחיר הסחורה. התוצאה תלויה במבנה עקום החוזים ובשינויים בשוק לאורך זמן.
איילון בית השקעות גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר
חמש הקרנות המחקות הנוספות של המוסדיים הישראליים מחזיקות בעיקר בעשר קרנות סל שמשקיעות ישירות בביטקוין. למעשה, כל חמש הקרנות מחזיקות באותן עשר קרנות סל, כאשר ההחזקה בכל אחת מהן מוגבלת לעד 10%, בהתאם להגבלות רגולציה ולמדיניות הפיזור. למרות הדמיון הרב באופן הניהול, קיימים פערים של כמעט 1% בתשואות מתחילת השנה בין הקרן המובילה לקרן בעלת התשואה הנמוכה ביותר (להוציא את מור). לשוני הזה יש כמה הסברים, כשהבולט והפשוט ביותר הוא גובה דמי הניהול. כך, הקרן של איילון בית השקעות גובה דמי ניהול של 0.65% בתוספת דמי נאמנות של 0.03%, בעוד יתר הקרנות גובות דמי ניהול של 0.2% ודמי נאמנות של 0.02%—0.03%. כלומר, המשקיע בקרן של איילון בית השקעות משלם 0.45% יותר בשנה עבור ניהול דומה עד זהה לשל הקרנות האחרות.
הסיבה השנייה היא השימוש של חלק מהקרנות הישראליות בקרן סל אמריקאית נוספת לצורך ניהול הפוזיציה - קרן הסל BITO, שפועלת במתכונת דומה לשל מור ומתבססת על חוזים עתידיים ולא על החזקה ישירה, ושלכן גם היא הציגה תשואת חסר בהשוואה למתחרות השנה. נכון לסוף אפריל, 8.76% מנכסי הקרן של איילון בית השקעות – שהציגה את התשואה הנמוכה ביותר מבין הקרנות הישראליות בנטרול הקרן של מור – מושקעים בקרן BITO, וכך גם 4.99% מנכסי הקרן של IBI ו־2.3% מנכסי הקרן של מגדל שוקי הון. במאי איילון בית השקעות סגרה את הפוזיציה בקרן הזו, ואילו הקרן של קסם פתחה פוזיציה בשיעור של 3.87% מנכסי הקרן. ההחזקה בקרן הזו פוגעת בתשואת הקרנות הישראליות.
בנוסף, חלק מקרנות הסל הזרות שבהן משקיעות קרנות הביטקוין הישראליות מאופיינות בנזילות נמוכה יחסית. כתוצאה מכך, יצירת פוזיציה משמעותית באותן קרנות עלולה להיות יקרה, הן מבחינת עלויות המסחר והן מבחינת השפעה על מחיר השוק.
תופעה ללא רציונל כלכלי
תופעת הביטקוין מהווה את אחת החידות הכלכליות הגדולות של העידן המודרני. מרבית השימוש במטבע נעשית מתוך תקווה לעליית ערך – כלומר, כהשקעה ספקולטיבית – בעוד השימוש בו כאמצעי תשלום נותר מוגבל. חרף זאת, כשהמחיר של הביטקוין הגיע ל־120 אלף דולר החודש, שווי השוק הכולל של הביטקוין הגיע ל־2.4 טריליון דולר. זה סכום שקשה להסביר אותו במונחים כלכליים רגילים של תועלת, שימוש או ערך פונדמנטלי שנובע מהמטבע עצמו.
לגורמים רבים יש אינטרס לשמור על ערך המטבע הדיגיטלי גבוה. טראמפ, למשל, שצבר הון אישי עצום באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי על שמו ועל שם אשתו מלניה, תומך במטבע. ענקית ההשקעות בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, גוזרת קופון עצום מניהול קרן הסל הגדולה בתחום – IBIT, שמנהלת כ־87 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%, מה שמייצר לבלאקרוק זרם הכנסות של מעל 200 מיליון דולר בשנה. מדובר על עמלה גבוהה משמעותית משל שלוש קרנות הסל הגדולות בעולם שעוקבת אחר S&P 500. לשם המחשה, קרן SPDR, שמנהלת כ־651 מיליארד דולר, גובה דמי ניהול של 0.09%; קרן VOO, שמנוהלת על ידי ואנגרד ומנהלת נכסים ב־683 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03%; וקרן IVV, ששייכת לבלאקרוק עצמה ומנהלת 642 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03% גם כן.
אז, כאמור, גורמים רבים שמחזיקים בביטקוין ושומרים על מחירו גבוה הם גורמים חזקים מאוד, והמחיר שלו תלוי בראש ובראשונה באמונה שהמחיר ימשיך לעלות. את האמונה הזו אי אפשר להצדיק דרך תיאוריה כלכלית קלאסית, שבוחנת ערך מול תועלת ושימוש. לכן, בעימות בין התיאוריה הכלכלית לאמונה בביטקוין, האמונה מנצחת לפי שעה. ואין לדעת מתי האמונה הזו תתערער.
הנושאים החמים
.
השקעה = הרגל, לא אירוע
דווקא כשהכי קשה – שם ההזדמנות
מי שמפחד – מפסיד פעמיים
אין טיימינג מושלם – יש התמדה
היסטורית, השוק תמיד עולה
זו לא רק השקעה כלכלית – זו השקעה בחיים לעתיד
איך זה ייראה בעוד 15 שנה?
Reactions: -דינה-, חסיונת, סופר חיובי ועוד 398 משתמשים401 //