שיתוף מקודם מאסטרית בהורות אני כאן איתך! כל מה שרצית לשאול ולא היה לך את מי

אשכול פעיל - מכיל תוכן שיווקי
  • הוסף לסימניות
  • #21
אוהה! איזו נדיבות!!
שד' ישלם שכרך!

אשמח לשאול ואודה מאד על תשובה:
ילדה בת 4, בוגרת וממושמעת ב"ה.

א. גמילה ממוצץ בלילה (נדיר מאד ביום- בעת קושי רגשי משמעותי).
(וכנ"ל בקבוק בבוקר)
מרגישה כאילו זה סוג של קפה בשבילה- מקור ולהרעה וויסות רגשי עצמי.
מאחר והגבולות ברורים- בקבוק בבוקר, מוצץ רק במיטה
תוהה מתי השלב לגמול.

ב. גמילה מטיטול בלילה-
נגמלה מטיטול ממש מושלם, תוך יום בגיל 2.5 (מיוזמתה).
זרקנו את הטיטולים הנותרים.
אחרי כחודש וחצי בהם קמה יבשה גם בבוקר
התחילו הרטבות לילה (אולי בסמוך להתחלת שנה בגן)
ומאז ממש מתקשה לקום יבשה. עברנו לשימוש בתחתול.

לפני כחצי שנה, עשינו מבצע עם אופניים חדשות שחיכו לה והוכיחה את עצמה יפה מאד. שבוע וחצי קמה יבשה..
קיבלה את האופניים וחזרה להיות רטובה.
לא נשארה ברירה וחזרנו לתחתול.
אבל לפחות הבנו שלא מדובר בקושי ביולוגי אלא סוג של פינוק/ או שזה דרש ממנה הרבה מאד מאמץ- שבעבור אופניים ישנה דרוכה מאד..
לתת את הזמן? מבצע נוסף?
שלום יקרה!

גמילה ממוצץ ובקבוק
אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!

אל תדאגי היא לא תעמוד מתחת לחופה עם מוצץ...

גמילה מטיטול בלילה
כמו שציינת הילדה הוכיחה לכם שהיא מסוגלת לשלוט על הגוף שלה וזה בהחלט מרגיע.
כאן המקום לשאול אותך כאמא האם מפריע לך התחתול כרגע?

אם מפריע לך אז ההחלטה בידיים שלך להוריד ולהציב לה עובדה שהיא כבר גדולה ומסוגלת להישאר יבשה ובאמת להאמין ולשדר לה שאת מאמינה בה שמסוגלת ובעז"ה זה יקרה, אבל זה בתנאי שאת באמת מאמינה שאין שום סיבה שתגרום לה לקום רטובה.

אם את לא מספיק בטוחה בזה וזה לא בוער לך הרגע, אז עדיף להשאיר, להרפות ולחכות שהיא תבקש את זה,
כמה שפחות לתת לזה מקום. פשוט לטפל בזה טכנית כמו שאת מכבסת לה את הבגדים.

ככל שזה יהיה פחות נושא ופחות יעסיק אותך זה יעזור לה להתנתק מהמצב העכשווי

לגבי מבצע כמו שראית זה עוזר זמנית אז פחות ממליצה,
בעצם כשאת עושה לה מבצע היא מבינה שזה לא מובן מאליו שהיא צריכה להיות יבשה....

בהצלחה ענקית!
אשמח לשמוע שקיבלת בהירות בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
שאלה נוספת:
האמת שכבר התייאשתי, אבל אולי ממך תבוא הישועה...
איך ניתן לגמול ילדה מבקבוק? (לא של דייסה, אלא של פטל...)
מדובר בילדה בת שנתיים וחצי, שלא מסוגלת לישון בלי בקבוק (לפחות אם זה היה מים, אבל היא מתעקשת על פטל)
קמה בלילה לפחות 2-3 פעמים לעוד בקבוק של פטל...(היא לא אוהבת חלב/שוקו/קפה...)
מדובר בילדה שמכיוון שאין ולא היה לה מוצץ, היא מאוד מחוברת לבקבוק
והבקבוק הולך איתה לכל מקום (כמו מוצץ)
ולכן היא גם שותה כמויות מוגזמות של שתיה ממותקת,
כי זה אצלה סוג של מוצץ. אבל היא לא אוהבת סתם למצוץ, היא רוצה שיהיה בזה משקה ממותק...
הלוואי שיהיה לך רעיון איך לסיים עם זה אחת ולתמיד.

בוקר טוב יקרה!

אף פעם לא צריך להתייאש, את תעשי את ההשתדלות וה' יעזור!

בעקרון גמילה כל עוד שזה לא מפריע לתפקוד התקין של הילדה וזה מים לא הייתי מתערבת ונותנת לה להפסיק מתי שהיא רוצה
אבל כאן שמדובר במתוק שבאמת לא מומלץ בכלל ובפרט לא בשינה אז כן כדאי להרגיל אותה למים.

גם המקרה כזה דבר ראשון חשוב שתהיי ברורה מאוד עם עצמך ואז תצאי לפעול בשטח.

דבר ראשון תחשבי טוב, האם הילדה מסוגלת ברגע זה כשכ"כ רגילה וצמודה לבקבוק להפסיק עם זה ביום אחד?

אם התשובה שלך היא כן! אז את לוקחת נשימה עמוקה ופשוט מודיעה לה שמהיום אין בקבוק וכמובן שלוקחת בחשבון שזה יעלה לך בהתחלה בבכי או קושי בהירדמות בלילה וכד' אבל את משננת לעצמך שזה לטובתה ולכן את חזקה ורגועה מול זה מאמינה שתוך כמה ימים או שבוע בערך היא תתרגל, אפשר לנסות להביא לה איזה שמיכה מפנקת או משהוא אחר שיהיה תחליף...



אם התשובה שלך היא 'אין מצב להפסיק לה ביום אחד' (סביר שזו תהיה התשובה שלך)

כאן המקום להחליט עם עצמך איך את רוצה לעשות איתה את הגמילה בהדרגה, כמה פעמים ביום? באיזה מצבים? כמה שתיה בבקבוק וכו'

לדוג': את מחליטה שהבקבוק הוא רק לפני השינה ובבוקר וגם מהיום את ממלאה רק שליש בקבוק (כמובן שזה דוגמא ואת תחליטי מתי וכמה) מה שחשוב שיהיה כאן גבולות שזה בעצם מפסיק אצלה את ההתמכרות לזה וככה את שולטת על זה ויכולה להוריד לאט לאט.

הייתי ממליצה גם (מנסיון אישי) לעבור לפטל שקוף ואז לתת לה להרגיש שזה מתוק אחרי קצת זמן להחיל לרדת במינון של התרכיז לאט לאט כמו הפחתת הסוכר במוצרים שהיה בהדרגה וככה היא תתרגל לאט לאט לפחות מתוק עד שזה יהיה מים לבד.

אחרי שתגיע למים תתקדמי לשלב של הגמילה עצמה, (אני ממליצה לתת לה לבג להיגמל מזה) שזה גם אני בטוחה שיבוא יום ותפסיק עם זה, ולא תתחתן עם בקבוק בעז"ה


בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אהובות בוקר טוב!
ראיתי את כל השאלות, לאט לאט מגיעה להכל בעז"ה אני עונה לפי הסדר אז תעקבו
גם השאלות שקיבלתי במייל האישי יקבלו כאן תשובה בעז"ה


משתדלת מתי שיש לי אפשרות לענות על עוד שאלה....

בנתיים תמשיכו לשאול ....

מתפללת שאזכה בס"ד להיות שליחה טובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
שלום יקרה!

גמילה ממוצץ ובקבוק
אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!

אל תדאגי היא לא תעמוד מתחת לחופה עם מוצץ...

גמילה מטיטול בלילה
כמו שציינת הילדה הוכיחה לכם שהיא מסוגלת לשלוט על הגוף שלה וזה בהחלט מרגיע.
כאן המקום לשאול אותך כאמא האם מפריע לך התחתול כרגע?

אם מפריע לך אז ההחלטה בידיים שלך להוריד ולהציב לה עובדה שהיא כבר גדולה ומסוגלת להישאר יבשה ובאמת להאמין ולשדר לה שאת מאמינה בה שמסוגלת ובעז"ה זה יקרה, אבל זה בתנאי שאת באמת מאמינה שאין שום סיבה שתגרום לה לקום רטובה.

אם את לא מספיק בטוחה בזה וזה לא בוער לך הרגע, אז עדיף להשאיר, להרפות ולחכות שהיא תבקש את זה,
כמה שפחות לתת לזה מקום. פשוט לטפל בזה טכנית כמו שאת מכבסת לה את הבגדים.

ככל שזה יהיה פחות נושא ופחות יעסיק אותך זה יעזור לה להתנתק מהמצב העכשווי

לגבי מבצע כמו שראית זה עוזר זמנית אז פחות ממליצה,
בעצם כשאת עושה לה מבצע היא מבינה שזה לא מובן מאליו שהיא צריכה להיות יבשה....

בהצלחה ענקית!
אשמח לשמוע שקיבלת בהירות בנושא
יישר כח!!!
ממש בהיר וברור!!

אף פעם לא חשבתי להסתכל על מבצע בעיניים כאלו...
ממש מאיר עיניים!

תבורכי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
שלום יקרה!

גמילה ממוצץ ובקבוק
אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!

אל תדאגי היא לא תעמוד מתחת לחופה עם מוצץ...

גמילה מטיטול בלילה
כמו שציינת הילדה הוכיחה לכם שהיא מסוגלת לשלוט על הגוף שלה וזה בהחלט מרגיע.
כאן המקום לשאול אותך כאמא האם מפריע לך התחתול כרגע?

אם מפריע לך אז ההחלטה בידיים שלך להוריד ולהציב לה עובדה שהיא כבר גדולה ומסוגלת להישאר יבשה ובאמת להאמין ולשדר לה שאת מאמינה בה שמסוגלת ובעז"ה זה יקרה, אבל זה בתנאי שאת באמת מאמינה שאין שום סיבה שתגרום לה לקום רטובה.

אם את לא מספיק בטוחה בזה וזה לא בוער לך הרגע, אז עדיף להשאיר, להרפות ולחכות שהיא תבקש את זה,
כמה שפחות לתת לזה מקום. פשוט לטפל בזה טכנית כמו שאת מכבסת לה את הבגדים.

ככל שזה יהיה פחות נושא ופחות יעסיק אותך זה יעזור לה להתנתק מהמצב העכשווי

לגבי מבצע כמו שראית זה עוזר זמנית אז פחות ממליצה,
בעצם כשאת עושה לה מבצע היא מבינה שזה לא מובן מאליו שהיא צריכה להיות יבשה....

בהצלחה ענקית!
אשמח לשמוע שקיבלת בהירות בנושא
אפשר רק לשאול עוד משהו?

היו שבועיים שהיתה בלי מוצץ בלילה
כי המוצץ נקרע חלקית ולא היה לה נעים איתו בפה.
ושמחנו שנגמלה.
ואח"כ מצאה עוד מוצץ קצת ישן
ולא ברור איך, גם לו נהיו קרעים בחלק החיצוני, לא בחיבור של הפטמה לפלסטיק (כלומר: ללא סכנת חנק ח"ו).

אמרנו שלא נקנה לה חדש כדי שימאס לה ממנו כמו מהקודם
אבל חושבת
שאם אין לנו בעיה אמיתית כרגע שתמשיך עם המוצץ בלילה
אולי נכון לקנות לה חדש, תקין.
השאה איזה מסר אנחנו מעבירים לה בזה
ואם כדאי
או באמת לנצל הזדמנות שבחר להתפטר מיוזמתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!
ילד בן 4 שמסתובב כל היום עם מוצץ (חוץ מהת"ת כמובן) גם צריך לתת לו את האחריות?
ואם זה מפריע לצמיחה של השיניים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
התינוק של בן 10 חודשים יונק ומתעורר בלילה לאכול כל 3 שעות.
בנוסף לזה הוא מתעורר מדי פעם בבכי. אני מביאה לו מוצץ והוא ממשיך לישון.
הבעיה שישר כשהוא מתעורר הוא נעמד בעריסה ולא חוזר מעצמו לישון ולא מחפש לבד את המוצץ.
איך אפשר לעזור לו לישון שינה רציפה?

תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אפשר רק לשאול עוד משהו?

היו שבועיים שהיתה בלי מוצץ בלילה
כי המוצץ נקרע חלקית ולא היה לה נעים איתו בפה.
ושמחנו שנגמלה.
ואח"כ מצאה עוד מוצץ קצת ישן
ולא ברור איך, גם לו נהיו קרעים בחלק החיצוני, לא בחיבור של הפטמה לפלסטיק (כלומר: ללא סכנת חנק ח"ו).

אמרנו שלא נקנה לה חדש כדי שימאס לה ממנו כמו מהקודם
אבל חושבת
שאם אין לנו בעיה אמיתית כרגע שתמשיך עם המוצץ בלילה
אולי נכון לקנות לה חדש, תקין.
השאה איזה מסר אנחנו מעבירים לה בזה
ואם כדאי
או באמת לנצל הזדמנות שבחר להתפטר מיוזמתה.
שאלה מצויינת!
זה חגמרי תלוי בהחלטה שלכם
ראשית כללי האם מתאים לכם שתמשיך עם המוצץ. או שאתם מעדיפים ורוצים שתיגמל כבר?
באמת יש כאן הזדמנות שתפסיק ככה על הדרך
אם היא מבקשת וממש קשה בלי אז תחליטו אם אתם רוצים לגמול אותה או כן לקנות חדש
אם היא לא מנדנדת רק צריכה להתרגל לזה שהיא בלי מוצץ, ועדיף לכם שתיגמל עכשיו אז אל תעשו מזה עסק. פשוט תתנו לה להתרגל למציאות החדשה.
כרגע זה מציאות שהמוצץ פגום. אתם לא עשיתם משהו שלא יהיה לה מוצץ
השדר שהיא תקבל תלוי במה שאתם תרגישו בפנים
אם לכם ברור שזה מה שנכון לה כרגע והיא לא מסכנה בזה שהמוצץ שלה סדוק, אז זה מה שהיא תרגיש והיא תהיה בסדר עם זה
אבל אם אתם תרגישו בפנים שהיא מסכנה, או איזה התעללות שלא קונים חדש. אז זה מה שתרגיש....
בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אמא יקרה!

השאלה שלך כ"כ מוכרת ובטוחה שיש פה המון אימהות שמזדהות עם השאלה שלך...


המפתח להשכבה רגועה בלי לצעוק הוא לא הקול שלך – אלא הבהירות והביטחון שלך!

כשאמא לא לגמרי שלמה בפנים עם ההשכבה (“אולי הוא באמת רעב… אולי כן צריך עוד קצת מים…”)
הילדים מרגישים את זה מיד, וזה פותח פתח ל:
“רק לשתות”, “רק להגיד משהו”, “עוד רגע ..."

לעומת זאת, כשאת ברורה עם עצמך:
הם אכלו, שתו, התארגנו – ועכשיו זמן שינה נקודה!
ואת גם שלמה עם זה בפנים – את משדרת שקט וביטחון, וזה מה שעוזר לילדים להירגע ולשתף פעולה בעז"ה

מה תעשי בפועל?

✔️ תדאגי מראש: אוכל, שתייה, שירותים, חיבוק ונשיקה, תעדכני אותם מראש שעכשיו הזמן לאכול לשתות מה שצריך אחרי זה במיטה אין כלום

✔️ תודיעי: “עכשיו הולכים לישון" ממליצה להודיע כ10 דק' לפני שבעוד... נכנסים למיטה לישון, אפשר גם להראות על השעון כשהמחוג יהיה על ה '3' אתה נכנס למיטה, זה מכין את התת מודע למה שהולך להיות ועוזר לילד לשתף פעולה בעז"ה

✔️ אם ילד קם מהמיטה: את מצביעה עם האצבע לעבר החדר שלו (עדיף כמה שפחות מילים) או להגיד בענייניות וברוגע, עכשיו המקום שלך במיטה.
או אם מבקש משהו מהמיטה, את עונה ברוגע אבל בנחישות נגמר הזמן לזה עכשיו רק ישנים, לילה טוב!

כשאת תהיי בטוחה ושלמה במה שאת דורשת
הביטחון שלך יעשה את העבודה – לא העוצמה של הקול

בהצלחה רבה!

מחכה לשיתוף שלך איך היתה ההשכבה...
תודה על התשובה
וואו זה עבודה להיות שלמה בפנים.
ננסה להתחיל לתרגל את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
וואו איזה אשכול מדהים!!! תודה!
הבת שלי בת 3.5, נגמלה שנה שעברה באייר, הלך די בקלות ובהתחלה נגמלה גם בלילה. אח"כ ראיתי שקשה לי להעיר אותה בליחה לשרותים ובלי זה היא מרטיבה, ורוצה בקבוק... אז שחררתי בינתיים וחזרנו לטיטול.
אבל בחודשים האחרונים, לא זוכרת מתי בדיוק התחיל, היא מרטיבה מדי פעם, גם בגן ובמקומות אחרים. וכשצריכה היא קוראת לי שאבוא איתה בלחץ הרגע ואעזור לה... אני קצת מבולבלת, אשמח מאד לעצתך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
תודה על כל התגובות המחכימות, קוראת, לומדת ונהנית.
חשוב לי להדגיש לגבי ענין הגמילה ממוצץ/בקבוק/אצבע- יש צורך להשקיע בפן רגשי ובפן הפיזי-תחושתי כדי לסגל גמילה נכונה. מומלץ בליווי קלינאית שמתמחה בתפקודי פה..
יש חשיבות רבה ממש לגמילה מוקדמת ככל האפשר- אז נכון שלא מתחתנים אם אצבע בפה (על אף שכבר ראיתי אישה נשואה באוטובוס...) אבל יש לכך השלכות- על מבנה הלסת, על הרגלי נשימה, על הגיינת פה, על צורת דיבור ובליעה ועוד.
לכן, לא ממליצה באופן גורף לחכות לכך שהילד יקח אחריות. כהורים יש גם לנו מקום לעזור לו לקחת את האחריות הזו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
תודה על התשובה
וואו זה עבודה להיות שלמה בפנים.
ננסה להתחיל לתרגל את זה...
בהחלט עבודה עבודה
ניסיתי ככה לתמצת על רגל אחת...
בקורס הארוך שלי עושים את העבודה לאט לאט, תהליך שלם
בהצלחה רבבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
יוכבד,

איזה יופי לפגוש אותך כאן עם כל הידע והמיקצועיות שלך.



יש לי שאלה-

בת הארבע שלי, מתעוררת כמעט על לילה ובאה לישון איתי או עם אבא, מה עושים? איך מגרים את התופעה? זה כבר הופך למטרד
נעים לפגוש אותך כאן...
אני מבינה שאנחנו מכירות לפני אבל את אנונימית כאן...

ונעבור לשאלה שלך -
גם במקרה שלך הדבר הראשון זה בהירות עם עצמך!
תחשבי עם עצמך מה את באמת רוצה שיהיה? האם הילדה מסוגלת לישון לילה שלם במיטה שלה?
אם היא תתעורר אז את בטוחה ורגועה שהיא יכולה להמשיך לישון במיטה שלה?
אין לה שום סיבה למה לבוא למיטה של ההורים?
תנסי אפילו לשבת עם דף ועט ולבדוק איזה סדקים ז"א קולות פנימיים יכולים להתעורר אצלך באמצע הלילה כשהיא מתעוררת?

ברגע שיהיה לך ברור שלמרות הכל ובכל מצב המקום שלה בלילה זה במיטה שלה
אז תוכלי לשדר לה את זה כשהיא מתעוררת


ממליצה שמראש לפני שהילדה נרדמת בתחילת הלילה (כמובן אחרי שאת בטוחה וברורה עם עצמך לגמרי) תגידי לה ברוגע אבל בנחישות 'שמהיום היא ישנה "כל" הלילה במיטה שלה, גם אם היא מתעוררת בלילה היא ממשיכה לישון במיטה שלה.'

וכאן המקום שלך להחליט מראש מה את תעשי כשהיא מתעוררת, האם תשבי לידה כמה דק'?
או שתביאי לה משהו לשתות? תבדקי עם עצמך מה וכמה מתאים לך
זה חשוב בפרט בהתחלה שיעזור לילדה להתרגל לכלל החדש...

קחי בחשבון שבהחלט יכול להיות שיהיה לה קשה בהתחלה והיא תנסה בכל הכח, אבל את נשארת חזקה ורגועה כי את יודעת שאת עושה את הדבר הכי נכון ובריא לך ולילדה

בהצלחה רבה!
אל תשכחי לשתף אותנו איך היה לך לישון לילה שלם בלי אורחת במיטה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תודה על כל התגובות המחכימות, קוראת, לומדת ונהנית.
חשוב לי להדגיש לגבי ענין הגמילה ממוצץ/בקבוק/אצבע- יש צורך להשקיע בפן רגשי ובפן הפיזי-תחושתי כדי לסגל גמילה נכונה. מומלץ בליווי קלינאית שמתמחה בתפקודי פה..
יש חשיבות רבה ממש לגמילה מוקדמת ככל האפשר- אז נכון שלא מתחתנים אם אצבע בפה (על אף שכבר ראיתי אישה נשואה באוטובוס...) אבל יש לכך השלכות- על מבנה הלסת, על הרגלי נשימה, על הגיינת פה, על צורת דיבור ובליעה ועוד.
לכן, לא ממליצה באופן גורף לחכות לכך שהילד יקח אחריות. כהורים יש גם לנו מקום לעזור לו לקחת את האחריות הזו...
ההערה שלך חשובה מאוד!
ואני רוצה לדייק
ראשית שימי לב לתשובות שלי ולא הזכתי בכלל אצבע בפה
וחשוב לציין שאני מכירה סבתות לנכדים שעדיין עם אצבע בפה
בהחלט אפשר לעמוד עם אצבע בפה מתחת החופה
עדיין להלחם בזה לא יעזור לילד להגמל מהאצבע
אני יכולה לתת דוגמא ממישהי שאני מכירה אישית ששיתפה אותי שהיא וברה טובה שלה היום עם אצבע בפה, ושתיהם רצו להיגמל מזה, אצלה ההורים שחררו וכלל לא התערבו בזה, היא אישית ניסתה בכל דרך עד שמרחה איזה משחה שעזרה לה... (היא כבר סבתא היום, לכאורה אם היה בתקופה שלנו היתה מבקשת מההורים טיפול רגשי...) ובאמת נגמלה לגמרי בכיתות הגבוהות של היסודי
לאומת זאת אצל החברה ההורים נלחמו וניסו לעשות כל מה שאפשר ועד היום היא עם אצבע בפה. היא הסבתא שדיברתי עליה בתחילת ההודעה.

אני מסכמת:
אצבע זה לא מוצץ ובקבוק!
עם מוצץ או בקבוק לא מגיעים לא רק לחתונה גם לבת/בר מצווה לא מגיעים עם זה...

גם אם אנחנו מבינות שזה לא בריא (ולכן ציינתי שחשוב שלא יפריע לתפקוד וכו') עדיין מלחמה לא תעזור
ולכן לכאורה עדיף לשחרר ולהרפות ואז הילד יגמל יותר מהר

בעז"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
צהריים טובים אמהות יקרות!
הגיע הזמן להתייחס לשאלות שקיבלתי במייל....
אתחיל עכשיו ובכל הזדמנות שיש לי אעלה עוד אחד בעז"ה
מתפלל להיות בס"ד שליחה טובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אני רוצה לענות כאן על שאלה שקיבלתי באישי ובטוח יהיה לתועלת לעוד הרבה אימהות כאן

להלן השאלה של האמא:



הבן שלי ב ן6, מתוק וחכם.

ילד טוב באמת, רוצה לעשות טוב,

אבל מה לעשות שהוא סובל מבעיות קשב וריכוז,

והגם שאני יודעת שזה לא אשמתו-

נשפך לו, מתבלגן לו, נאבד לו

ואני אובדת עצות, ולפעמים מתוך תסכול כועסת עליו.

יותר מזה קשה לי שאני קוראת לו שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב

והוא לא עונה לי

עד שאני מרימה את קולי בצעקה חסרת אונים,

שמציפה בי ובו דמעות:(

אודה מאד לתשובתך!

תודה רבה


אמא יקרה!

ראשית חיבוק ענק!

באמת מאתגר כ"כ, התמודדות לא פשוטה שאת מרגישה שאין לך שליטה עליה

מצריך המון כוחות גם נפשית וגם פיזית, אשרייך!!!

אם הבנתי אותך נכון, השאלה שלך מתחלקת לשתיים


  • זה שהוא גורם לבלגן גדול גורם לך לכעוס
  • את קוראת לו שוב ושוב ואין מענה וכואב לך שזה בסוף נגמר בצעקה שמגיעה לדמעות ממש

אז נתחיל בזה שאת בנאדם ונורמלי שמצבים מסויימים יביאו אותך לכעס, את לא כועסת על הילד את כועסת על המצב וזה בסדר!

ברגע שתכילי את הרגשות שלך תראי איך שזה נרגע הרבה יותר מהר בעז"ה

קחי נשימה עמוקה... תני מקום לכעס ואז את השולטת עליו!


אני יכולה לתת לך טיפ שעוזר להרבה אימהות להתמודד עם הרבה יותר סבלנות בסיטואציות דומות לשלך

תנסי לבחור ילד אחר בבית שהוא אף פעם לא שופך או מאבד וכד' מה היית מגיבה לו בסיטואציה כזאת?
וכשהבן המתוק הזה שופך משהו תעצרי שניה ותדמייני שזה הילד טוב ירושלים השני, איך היית מגיבה לו?

בדיוק מה שהיית מגיבה לילד הרגיל באותו טון תגיבי לילד עם הקשב...

וכן יכול לעזור "אפקט החד פעמי" כל פעם שקורא תקלה לדמיין שזה חד פעמי,
בדר"כ למשהו שהוא לו מידי חוזר על עצמו יש לנו יותר כח סבל.

לגבי הנקודה השניה: את ניסית במקום לקרוא לילד מרחוק, פשוט לגשת אליו לתת לו יד ולהוביל אותו למקום שאת רוצה שיגיע?

פחות לדבר יותר להפעיל אותו פיזית, טכנית מתוך רוגע וענייניות.

אם עדיין יש לך שאלה אני כאן בשבילך בשמחה!

הרבה נחת ממנו ומכל המשפחה!

תגובה שקיבלתי לשאלה שהיתה במייל ומעלה כאן לתועלת כולן

להלן התגובה של האמא:
"קראתי את התשובה שלך,

איזו תשובה יפה ותומכת!

הלואי שאצליח עם אפקט החד"פ.

לגבי זה אני רוצה לשאול-

התסכול שלי שמציף אותי יותר,

זו תחושת כישלון שלי-

איזו אמא אני שלא מצליחה לשים לילד שלי גבולות.

הוא כבר גדול ועדין לוקח דברים מהמזווה בלי רשות.

תוך 2 דקות בית נקי יכול להפוך לסדום ועמורה, בהינף יד ובחוסר שימת לב שלו.

די ברור לי שבכיתה זה לא קורה לו באותו סדר גודל.

וזה כואב לי.



לגבי הלקרוא לו- נכון, אני ניגשת אליו, עם מגע ונסיון ליצור קשר עין,

אפילו עם עיסוי ותחושה עמוקה.

מאד קשה להוציא אותו מהבועה שבה הוא נמצא.

ב"ה יש לי בית מבורך בקטנטנים,

ואין לי את הפניות והסבלנות במירוץ של חלקים לחוצים בסדר היום,

כמו שעת ההשכבה,

לגשת אליו וכו'.

אשמח להדרכתך.

תודה רבה מאד,

תבורכי!!!

עצם זה שיש מי שמקשיב כבר עוזר."

עד כאן התגובה של האמא.

ולתשובה שלי:

אני מבינה מאוד את התסכול שלך,

שימי לב איך שאחרי שאנחנו מנסות לסדר את החלק הטכני צף לנו הסיבה האמיתית והעמוקה לתסכול הגדול.

דבר ראשון: שנני לעצמך את המשפט הבא, כי זו עובדה וחשוב שתפנימי את זה חזק!

"את האמא הכי מדוייקת לילד שלך ולילד הזה דווקא" (העליתי כאן באחת התגובות הקודמות את המשפט הזה בקובץ שממליצה לך להדפיס אותו)

אין שום אמא אחרת שמתאימה לגדל אותו עם האתגר הספציפי שלו

הקב"ה הפקיד אותו בידיים שלך יחד עם מזוודה של מעלות ובאותה נשימה גם חסרונות

הוא נתן לך את זה כי הוא סומך עליך שאת הכי מתאימה לפרוייקט הזה!

אז תתפחי לעצמך על השכם וכל פעם שהנקיפות מצפון האלה קופצות לך תראי את המשפט הזה מול העיניים והוא יתן לך כח במקום להיות בתוך הרגשות אשמה אז לקחת אחריות ולחשוב איך את כן יכולה להשתפר לפעם הבאה.

כדי שתוכלי להציב גבול חזק הכלל הראשון שאת תאמיני בסמכות שלך והגבול יהיה ברור לך

אחרי זה זה כבר יזרום בקלות בעז"ה


לגבי זה שאין לך אפשרות מבחינה טכנית כל הזמן לגשת אליו

אני ממליצה שתבחרי כמה דברים בודדים ששם את חייבת את השת"פ שלו מיד ושם כן תגשי אליו ישירות ותזיזי אותו פיזית זה ילך לך הרבה יותר מהר מלנסות להעיר אותו בדיבור ורק אח"כ פיזית



המון המון הצלחה וס"ד

שבוע הבא אני מתחילה סדנא קצרה של 3 מפגשים בזום שיכול לתת לך המון כח באמהות בעז"ה

מצרפת את הפרטים בהודעה הבאה

מחכה לך שם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
קיבלתי שאלות בפרטי על ליווי שלי...
אז החלטתי לעלות לכאן את הפרטים לסדנה הבאה

הזדמנות אחרונה לפני פסח!!!

הסדנה "אמא במודעות"
יוצאת שוב לדרך בסייעתא דשמיא

עכשיו כשהשגרה עדיין באמצע
רגע לפני שאנחנו צוללות לפורים פסח...
זה בדיוק הזמן לעצור רגע –

ולתת לעצמך זמן של חיזוק, בהירות וכלים

3 מפגשי זום קצרים, ממוקדים ומלאים בתוכן ותרגול

מפגש 1
– תביני מה באמת חוסם אותך באמהות ותחזקי את הערך שלך כאמא

מפגש 2 – תשחררי עומס מיותר ותגלי מה באחריות שלך ומה באחריות של הילד

מפגש 3 – תלמדי את הדרך לראות את החיובי גם בילדים המאתגרים

בכל מפגש: עבודה מעשית ודמיון מודרך בשיטת NLP

הפתיחה בעז"ה: יום שלישי 10/2 | 21:00 בערב
כל מפגש – למשך שעה וחצי
זום | קבוצה קטנה ואינטימית

יודעת לנצל הזדמנויות?!
מחיר מיוחד למגיעות מפרוג
290 ש"ח בלבד לכל המפגשים במקום 390 ש"ח

כמה דרכים לשריין מקום 👇🏻
1. תגובה להודעה הזאת עם שם וטלפון
2. ליצור איתי קשר בטלפון 0527649293
3. לשלוח אלי מייל עם שם וטלפון y7649293 ג'ימייל...
מחכה לך בחום
יוכבד❤‍🔥

WhatsApp Image 2026-02-04 at 16.11.12.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
דבר ראשון תודה על התשובות, אני עוקבת וזה מעניין ומחכים אותי מאד.
רציתי לשאול, הסדנא שלך מתאימה גם לאמא לילדים קטנים? שנה עד שלוש?
כי יש לי כל כך הרבה שאלות... וכל כך הרבה התלבטויות... וכל כך הרבה מצפון...
ואני אומרת לעצמי- אם זה ככה בגילאים הקטנים, אז מה יהיה בהמשך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
דבר ראשון תודה על התשובות, אני עוקבת וזה מעניין ומחכים אותי מאד.
רציתי לשאול, הסדנא שלך מתאימה גם לאמא לילדים קטנים? שנה עד שלוש?
כי יש לי כל כך הרבה שאלות... וכל כך הרבה התלבטויות... וכל כך הרבה מצפון...
ואני אומרת לעצמי- אם זה ככה בגילאים הקטנים, אז מה יהיה בהמשך?
שלום מלכה!
הסדנה מתאימה לכל אמא שיש לה כבר ילד ולא משנה הגיל
אני מלווה אמהות לתינוק אחד ובאותה מידה אימהות לילדים נשואים

אני כן ממליצה לעשות את זה כשהם קטנים, אז כל הבית ניבנה בצורה בריאה מלכתחילה כשהם גדלים הרבה יותר קל בעז"ה


מחכה לך בסדנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
וואו איזה שירות מדהים ולב חם! תודה רבה
ולשאלתי -
בני בן ה3.5 (חמישי במשפחה) כבר אחרי גמילה שהיתה ארוכה ומתישה, ועדיין מרטיב ומלכלך שוב ושוב. ואני מתוסכלת.....
הוא כבר יודע לזהות בעצמו את הצורך בודאות, יודע ללכת לשירותים אבל לעיתים (די קרובות) מחליט לשחרר.
ניסינו בטוב, ניסינו בקשוח, לא עוזר....
מה עושים?? (לא מדברת על הלילה ששם בכלל עוד לא התחלנו לנסות)
אשמח למענה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר.
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
0 תגובות
חיכיתי לו כל כך הרבה זמן. ידעתי שהוא בדרך, שמעתי את השמועות על בואו עוד לפני שראיתי אותו. אמרו לי שהוא מגיע מרחוק, חוצה גבולות ומרחקים רק כדי להגיע לכאן, למקום שבו אני נמצא. הלב שלי דפק בעוצמה – לא מפחד, אלא מהידיעה שהרגע הגדול שלנו מתקרב.

"הוא כבר כאן," לחשו לי באוזן. לא הייתי צריך יותר מזה. יצאתי לקראתו בכל הכוח. לא עצרתי לשאול שאלות, לא הבטתי לצדדים. כל מה שרציתי זה לראות אותו, להרגיש אותו, לסגור את המרחק שנפתח בינינו במשך שנים של המתנה דרוכה.

הוא היה חזק, ככה זכרתי אותו בסיפורים. הוא נע בנחישות, כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותו. ככל שהתקרבתי, הרגשתי כמה אנחנו דומים – שנינו מהירים, שנינו ממוקדים, שנינו נעים על מסלול שנקבע מראש ואי אפשר לשנותו. רציתי לצעוק לו: “אני כאן! אני מגיע!", אבל הרוח שרקה סביבי ובלעה את הכל.

המרחק הלך והצטמצם. ראיתי אותו בבירור עכשיו, דמות חדה. חשבתי על כל הפעמים שדמיינתי את הרגע הזה, איך אני פשוט אפול לזרועותיו והכל ייגמר. רציתי לעצור את המרוץ המטורף שלו, להגיד לו שהגיע הזמן לנוח, שהוא לא צריך להמשיך יותר.

הוא לא האט. הוא המשיך לדהור לעברי, ואני אליו. זה היה הרגע שבו הבנתי שזה המפגש היחיד שיהיה לנו אי פעם. לא תהיה שיחה, לא יהיו זכרונות, רק הרגע הזה של האיחוד המוחלט.

התקרבנו עוד, עד שיכולתי להרגיש את החום שהוא מפיץ. "הנה אנחנו," חשבתי לעצמי, "סוף סוף ביחד." פתחתי את ידי בחיבוק הכי חזק שיכולתי לגייס. לא רציתי לתת לו לעבור אותי. רציתי לעצור אותו כאן, בנקודה הזו, שלא יפגש עם שום אדם.

המפגש היה עוצמתי מכל מה שדמיינתי. חיבוק של אש, איחוד של פלדה בפלדה. לשבריר שנייה היינו אחד, שלמים יותר מאי פעם.

ואז, דממה.

על הקרקע, הילד הקטן שהסתכל לשמיים ראה רק שני פסים לבנים שהפכו לענן של זהב. הוא לא ידע שמעליו, "חץ" הרגע תפס את ה"בליסטי" ששלחו אליו, ושניהם נעלמו ברוח כדי שהילד יוכל להמשיך לשחק בשקט.
0 תגובות
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה