בקשה האם מצב האשפה בבני ברק הוא גזירת גורל?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
המצב של פינוי האשפה והפחים השבורים שמונחים באמצע המדרכות מוכר לכולם.
מקובל לחשוב שזה המצב והוא לא ניתן לשינוי כי ככה זה בבני ברק.
ברצוני להצביע על 2 תופעות מוזרות שגורמות לרוב הבעיות ופתרון שלהם יכול לשנות את המצב כמעט מקצה לקצה.

תופעה מס' 1:
בעיר נורמלית, האחריות על פינוי האשפה היא של העירייה.
בבני ברק הפחים הם בבעלות הדיירים, הם נדרשים לקנות פח לבניין מכספם האישי.
כתוצאה מכך יש חוסר בסיסי בפחים ברוב הבניינים, כי הדיירים קונים את המינימום הנדרש, ובזמני עומס ולא רק הפחים גולשים,
בעיר אחרת כשהפחים גולשים העירייה דואגת להוסיף עוד פח.
כמו כן בבני ברק כשהפח שבור והאשפה נוזלת ממנו לרצפה, הדיירים לא מתקנים, והעירייה ממש לא בעניין המקסימום שהיא מוכנה לעשות זה לתת התראה לדיירים להחליף את הפח.

מילא פעם כשהמצב הכלכלי של העייריה היה קשה הייתה לזה איזושהי הצדקה, אבל היום עם כל ההכנסות האדירות מהמגדלים, כמה יעלה לעירייה לקחת אחריות על הנושא ????
הסיבה שהם לא עושים את זה, היא כולם התייאשו וחושבים שאין מה לעשות.

תופעה מס' 2:
בעיר נורמלית, פינוי האשפה מתבצע בפעם אחת, הפועלים מוציאים את הפח ישירות למשאית האשפה ודואגים שכל האשפה תגיע למשאית, ומחזירים אחריה את כל הפחים למקום ולא נשאר זכר שהיה כאן פינוי.
בבני ברק זה בערך 4 שלבים:
שלב א': אי שם בשעות הלילה יש את "מוציא הפחים" התפקיד שלו להוציא את הפח מחדר האשפה/חצר/קצה המדרכה, אל מרכז המדרכה כדי שיהיה נגיש למשאית האשפה.
התפקיד שלו כולל רק את הפח עצמו, אשפה שגלשה מהפח או הונחה לידו לא קשורה אליו כלל, כמו כן במהלך הוצאת הפח לעיתים נופלת ממנו אשפה למדרכה, וגם זה לא קשור אליו.
עד להגעת המשאית הפחים יכולים לעמוד במשך שעות לא מעטות באמצע המדרכה על כל המשתמע מכך.
שלב ב': משאית האשפה מגיעה הפועלים מרוקנים את הפחים למשאית, ומחזירים אותם למרכז המדרכה.
שלב ג': כמה שעות אחר כך מגיע אותו "מוציא הפחים" ומחזיר אותם חזרה למקום, ושוב האחריות שלו היא רק לפח עצמו ולא לכל מה שמסביב...
שלב ד': יש פקחים שעוברים ודואגים ששאריות האשפה שנשארו על המדרכות ינוקו באיזה שלב.

אולי הגיע הזמן לשנות את נוהל חלם הזה.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני מירושלים ופשוט בשוק מהתאורים הללו!!
לא ידעתי שיש כיום עיר שככה מתנהלת.
אולי שמשה לאון יבוא להיות ראש עיר בבני ברק לשנה שנתיים ויעשה שם סדר.
או שיבואו לירושלים ללמוד כיצד מנהלים עיר
ירושלים היא עיר מצוחצחת ונקיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני מקווה מאוד שמשהו ישתנה בקרוב. שמעתי שגם בעירייה הנושא נמצא כעת על סדר היום, ויש מקום לתקווה שיתחילו לקדם פתרונות מודרניים ומתאימים יותר לצרכיה של העיר כיום.
ככל והנושא יעלה כאן יותר פעמים עם יותר תגובות יש אולי סיכוי לשינוי.
כי הנקודות שהצבעתי עליהן ניתנות לשינוי בקלות
אין לעירייה בעיה תקציבית לפתור את הבעיות הללו.
הבעיה היא קיבוע מחשבתי.
אף אחד לא רואה בזה בעיה בבני ברק, כי ככה זה.
ככל ויהיו כאן עוד ועוד תגובות זה יגיע לעירייה ואולי מישהו שם רק יחשוב טיפה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
המצב של פינוי האשפה והפחים השבורים שמונחים באמצע המדרכות מוכר לכולם.
מקובל לחשוב שזה המצב והוא לא ניתן לשינוי כי ככה זה בבני ברק.
ברצוני להצביע על 2 תופעות מוזרות שגורמות לרוב הבעיות ופתרון שלהם יכול לשנות את המצב כמעט מקצה לקצה.

תופעה מס' 1:
בעיר נורמלית, האחריות על פינוי האשפה היא של העירייה.
בבני ברק הפחים הם בבעלות הדיירים, הם נדרשים לקנות פח לבניין מכספם האישי.
כתוצאה מכך יש חוסר בסיסי בפחים ברוב הבניינים, כי הדיירים קונים את המינימום הנדרש, ובזמני עומס ולא רק הפחים גולשים,
בעיר אחרת כשהפחים גולשים העירייה דואגת להוסיף עוד פח.
כמו כן בבני ברק כשהפח שבור והאשפה נוזלת ממנו לרצפה, הדיירים לא מתקנים, והעירייה ממש לא בעניין המקסימום שהיא מוכנה לעשות זה לתת התראה לדיירים להחליף את הפח.

מילא פעם כשהמצב הכלכלי של העייריה היה קשה הייתה לזה איזושהי הצדקה, אבל היום עם כל ההכנסות האדירות מהמגדלים, כמה יעלה לעירייה לקחת אחריות על הנושא ????
הסיבה שהם לא עושים את זה, היא כולם התייאשו וחושבים שאין מה לעשות.

תופעה מס' 2:
בעיר נורמלית, פינוי האשפה מתבצע בפעם אחת, הפועלים מוציאים את הפח ישירות למשאית האשפה ודואגים שכל האשפה תגיע למשאית, ומחזירים אחריה את כל הפחים למקום ולא נשאר זכר שהיה כאן פינוי.
בבני ברק זה בערך 4 שלבים:
שלב א': אי שם בשעות הלילה יש את "מוציא הפחים" התפקיד שלו להוציא את הפח מחדר האשפה/חצר/קצה המדרכה, אל מרכז המדרכה כדי שיהיה נגיש למשאית האשפה.
התפקיד שלו כולל רק את הפח עצמו, אשפה שגלשה מהפח או הונחה לידו לא קשורה אליו כלל, כמו כן במהלך הוצאת הפח לעיתים נופלת ממנו אשפה למדרכה, וגם זה לא קשור אליו.
עד להגעת המשאית הפחים יכולים לעמוד במשך שעות לא מעטות באמצע המדרכה על כל המשתמע מכך.
שלב ב': משאית האשפה מגיעה הפועלים מרוקנים את הפחים למשאית, ומחזירים אותם למרכז המדרכה.
שלב ג': כמה שעות אחר כך מגיע אותו "מוציא הפחים" ומחזיר אותם חזרה למקום, ושוב האחריות שלו היא רק לפח עצמו ולא לכל מה שמסביב...
שלב ד': יש פקחים שעוברים ודואגים ששאריות האשפה שנשארו על המדרכות ינוקו באיזה שלב.

אולי הגיע הזמן לשנות את נוהל חלם הזה.....
זה אמיתי התיאור הזה על כל שלביו???
הזוי!
לא חשבתי שאפשר להדרדר כ"כ ממודיעין עילית....

יש מצב שמבקר המדינה יכול לעזור בנושא הזה?
אם מאות תושבים יפתחו פניה עם תיאור השלבים, הנזק התברואתי, החיידקים וכולי
אולי זה יכול לעזור.
כי פרוג ודאי לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
סתם לידע -
העיריה לא נותנת לקנות כמה פחים שרוצים,
אצל ההורים שלי קנו עוד 2 פחים, מעבר לשלושה שהיו, כי לא הספיק המקום...
והעיריה הודיע שהיא לא מפנה יותר משלושה פחים - שזה מה שהיה בהתחלה,
כי אין אישור להוסיף פחים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה אמיתי התיאור הזה על כל שלביו???
הזוי!
לא חשבתי שאפשר להדרדר כ"כ ממודיעין עילית....

יש מצב שמבקר המדינה יכול לעזור בנושא הזה?
אם מאות תושבים יפתחו פניה עם תיאור השלבים, הנזק התברואתי, החיידקים וכולי
אולי זה יכול לעזור.
כי פרוג ודאי לא
אמיתי לגמרי.
דוקא אני חושב שעצם הדיון יפתור את הבעיה, כי המצב הוא הרבה מעבר להזוי,
והבני ברקים פשוט חושבים שאין מה לעשות.
התיאורים עודם עדינים ביחס למציאות, וזאת כנראה מתוך כבוד הבריות .
דוקא אני חושב שכבוד הבריות להוסיף תיאורים מי שיכול לתאר יותר שיתאר וכדאי להוסיף צילומים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
עד כמה שידוע לי זה לא באחריות העירייה לקנות את הפחים או לספק אותם
מה שכן, יש אפשרות לקנות דרך העירייה במחיר יותר זול
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נושא כואב...
ואני חשבתי שכל חרדי מבקר בבני ברק לפעמים ומכיר את הבעיה.

אולי צריך לסדר ל'בכירי העיריה' נסיעה לערים סמוכות לגלות כיצד מתבצעת אגירת ופינוי האשפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בעיר נורמלית, האחריות על פינוי האשפה היא של העירייה.
בבני ברק הפחים הם בבעלות הדיירים, הם נדרשים לקנות פח לבניין מכספם האישי.
כתוצאה מכך יש חוסר בסיסי בפחים ברוב הבניינים, כי הדיירים קונים את המינימום הנדרש, ובזמני עומס ולא רק הפחים גולשים,
בעיר אחרת כשהפחים גולשים העירייה דואגת להוסיף עוד פח.
כמו כן בבני ברק כשהפח שבור והאשפה נוזלת ממנו לרצפה, הדיירים לא מתקנים, והעירייה ממש לא בעניין המקסימום שהיא מוכנה לעשות זה לתת התראה לדיירים להחליף את הפח.
אם העירייה תחליף לתושבים פח, יהיה מספיק קומבינות לגנוב אותו (או למכור אותו תמורת כסף)
כך שכל הבניינים ישארו עם אותה כמות פחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בתור תושב עיר היוקרה ק"ס אני לא מכיר את הדבר הזה, אבל בפעם הראשונה נחשפתי לעובדה שבהרבה ערים בישראל התושבים צריכים לקנות בעצמם פח לבניין...
זה נראה כמו איזה חוק מתקופת המנדט שאיש לא טורח לשנות כי זה מכניס כסף לקופת העיריה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יש לי שאלה למה אנשים אוהבים את העיר בני ברק?
מה יש בה?
יש בה מתח ולחץ חברתי מטורף ממש.
מה חוץ מזה?
הרבה תורה הרבה רוחניות ופחות עולם הזה....
זה חלק אחד של כאלו שזה איכפת להם
יש כאלו שאוהבים את הלחץ
ויש כאלו שנולדו בה ולא מכירים משהו אחר, ואין שום מקום שדומה לה, אז הם נשארים בה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בתור תושב עיר היוקרה ק"ס אני לא מכיר את הדבר הזה, אבל בפעם הראשונה נחשפתי לעובדה שבהרבה ערים בישראל התושבים צריכים לקנות בעצמם פח לבניין...
זה נראה כמו איזה חוק מתקופת המנדט שאיש לא טורח לשנות כי זה מכניס כסף לקופת העיריה
לא ידעתי שגם בק"ס זה ככה.
אבל בגלל המצב הכלכלי של העיר אולי יש לזה הצדקה, ובבני ברק בעבר גם הייתה הצדקה.
אבל עם ההכנסות מהמגדלים אין היום שום הצדקה לזה בבני ברק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לא ידעתי שגם בק"ס זה ככה.
להפך, בק"ס יש פח צפרדע או טמון לכל כמה בניינים, גם במקומות שיש חדר אשפה זה לא שייך לבניין מסוים ופחי האשפה מפלסטיק משולמים ע"י העיריה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לא ידעתי שגם בק"ס זה ככה.
אבל בגלל המצב הכלכלי של העיר אולי יש לזה הצדקה, ובבני ברק בעבר גם הייתה הצדקה.
אבל עם ההכנסות מהמגדלים אין היום שום הצדקה לזה בבני ברק.
אין כאן שום עניין כלכלי, אלא תפיסה שנשארה אי שם בשנות ה־90, ואולי אף קודם לכן. שיטה שהתאימה לבניין בן שלוש קומות עם שש דירות, שבו שלוש עגלות אשפה של 360 ליטר היו פתרון “מתקדם”. אלא שקיים כיום פתרונות מקדמים — ובכל זאת, משום מה, הפתרון נותר זהה.


התוצאה היא שכל בניין מקדיש חצי מהחצר לעגלות אשפה במשך שעות היום, ובלילה אותן עגלות יוצאות לבלות על המדרכות, כחלק בלתי נפרד מנוף העיר. כמובן, על חשבון הולכי הרגל, העגלות והמרחב הציבורי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ממש סבל
אני חשבתי על פתרון יצרתי פשוט כל דייר שרואה פח על המדרכה ושזה דבר מסוכן מאוד פשוט להוריד את הפחים לכביש שיפריע לנהגים מה שיצור פקקים עד שיתעשתו אלו מלמעלה שיושבים על כיסאות העור שלהם, פשוט נמאס כל ערב ובוקר לראות ילדים הולכים בצורה מסוכנת על הכביש....
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ממש סבל
אני חשבתי על פתרון יצרתי פשוט כל דייר שרואה פח על המדרכה ושזה דבר מסוכן מאוד פשוט להוריד את הפחים לכביש שיפריע לנהגים מה שיצור פקקים עד שיתעשתו אלו מלמעלה שיושבים על כיסאות העור שלהם, פשוט נמאס כל ערב ובוקר לראות ילדים הולכים בצורה מסוכנת על הכביש....
לצערי הפקקים גם כך קיימים , ולא נראה שמישהו שם מתייחס לפקקים (נושא לדיון נפרד;) )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
שלום וברכה לקהל היקר כאן,

נעים להכיר - שמי נעם, ואני מתנדב בתחזוקת
פרוייקט קוד פתוח בשם "דאטאבוס" (קישור למתעניינים).
אנחנו שולפים מידע תכנון וביצוע של תחבורה ציבורית ממערכות משרד התחבורה, ומשתדלים להציג אותו לציבור.

בסיס הרעיון מאחורי העשייה שלנו פשוט - אם לציבור תהיה גישה נוחה לראות ולהבין אילו נסיעות תוכננו, כמה מתוכן בוצעו, לצפות בחריגות ממסלולים ומלוחות זמנים, ולחקור תופעות שונות (כמו "התקבצות" של אוטובוסים שמגיעים כמה ברצף, אחרי זמן רב בלי שאף אוטובוס היה בתחנה) אנחנו נוכל להציף את הבעיות ולקבל שינוי חיובי מיוחל בתחום התחבורה.

שמעתי וראיתי שבציבור החרדי דאטאבוס זכתה לחשיפה מסוימת, ואני מקווה שכאן זהו פורום נכון לומר תודה, להתעניין ולשאול קצת.
האם\איך אתם משתמשים במערכת? האם ישנן הצעות לשימור ושיפור? רעיונות שהייתם רוצים לראות נרקמים ומתפתחים?

אני כמובן אשמח גם לענות על שאלות בפורום הזה.

נעם 🚌 :)

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה