התייעצות את אמא? איך את מתמודדת עם נקיפות מצפון???

[אסתר חייה]

גם לכם יש נקיפות מצפון?
איך אתן מתמודדות עם זה??

 

[המיינסטרימית]

להבטיח לעצמי שמחר אתקן
כל עוד הנר דולק..

אם יש מצפון זה מעולה לא להתעלם זה תמרור בשבילנו,
סימן דרך.

להתייעץ אם לא בטוחים בדרך.
ללמוד. להשתנות. ושוב ללמוד.

 

[משיח נאוווו!]

עדיין לא אמא, אבל חושבת שלקרוא את התגובות שעוד יבואו באשכול הזה יעזור מאוד ובכללי לקרוא ולשמוע עד כמה,
אמהות יקרות! אתן פשוט עושות עבודת קודש של ממש! מגדלות את דור הגאולה! הקב"ה סומך עליכן שתצליחו לגדל את הילדים שלכן בצורה הכי הכי טובה ולכן הוא נתן לכן אותם! ולא לאף אחד אחר!
אז חיזקו ואימצו!

 

[אסתר חייה]

עדיין לא אמא, אבל חושבת שלקרוא את התגובות שעוד יבואו באשכול הזה יעזור מאוד ובכללי לקרוא ולשמוע עד כמה,
אמהות יקרות! אתן פשוט עושות עבודת קודש של ממש! מגדלות את דור הגאולה! הקב"ה סומך עליכן שתצליחו לגדל את הילדים שלכן בצורה הכי הכי טובה ולכן הוא נתן לכן אותם! ולא לאף אחד אחר!
אז חיזקו ואימצו!

זה קל לומר בימים שהכל טוב וורוד
מה את אומרת בימים שלא מאוד הצלחת

 

[משיח נאוווו!]

זה קל לומר בימים שהכל טוב וורוד
מה את אומרת בימים שלא מאוד הצלחת

שוב, עוד לא אמא אז יכול להיות שאני סתם מדברת שטויות...

אבל גם בימים שלא ממש הצלחת - ה' ידע על הימים הללו מראש ולמרות זאת הוא נתן לך אותם זתומרת שהוא ידע שאת תצליחי לגדל אותם בצורה הכי טובה שיש...

 

[חנילוש]

כמה דברים:
1 - לדעת שהכל מה' - וגם הנפילות שלי הם ממנו ותמיד אפשר לשפר,
2 - להאמין שאת הכל אפשר לתקן.
3 - לסנגר על עצמי ולהגיד - גם אני בן אדם - גם לי יכולות להיות נפילות אני מתכוונת לטובה אבל בסוף גם אני בן אדם,
4 - לבקש סליחה - מותר לאימא לבקש סליחה מהילד שלה כמובן בלי לפגוע בסמכות ההורית - סליחה שלא יכלתי להקשיב לך, סליחה שנורא צעקתי אתמול.. וכו'.
5 - לנסות ללמוד מטעויות העבר..

 

[בת של הקב"ה!!!]

להאמין שאני האמא הכי מדויקת לילדים שלי עם כל החסרונות...

 

[מה השם שלי??????]

מקיפות מצפון על מה?

 

[המיינסטרימית]

שוב, עוד לא אמא אז יכול להיות שאני סתם מדברת שטויות...

אבל גם בימים שלא ממש הצלחת - ה' ידע על הימים הללו מראש ולמרות זאת הוא נתן לך אותם זתומרת שהוא ידע שאת תצליחי לגדל אותם בצורה הכי טובה שיש...

חשוב מאד ולא שטויות בכלל

 

[ברודסטרית]

עוקבת

 

[Excel]

חיבוק ונשיקה לפני השינה ולהגיד לילד "אמא הכי אוהבת אותך" ועוד משפטי אהבה
ולפני זה, כמה זמן אחרי המעשה לבוא לילד ולבקש סליחה, לא בגלל שאני צריכה לבקש סליחה
אלא מתוך שבכל ילד יש כבוד עצמי, וצריך לדעת לשמור על הכבוד שלו ועל עצמיותו כצלם אנוש, הוא גם בן אדם
ולבקש סליחה והתנצלות זה לא חוסר כבוד של האמא אלא מראה שגם האמא יודעת לשמור על הכבוד שלה ולהחזיר לילד את הכבוד של האמא, ולומר שוב את המשפט מפתח שרצית להנחיל לו ברגע הלא נעים שהיה ביניכם....

 

[סימה המקסימה]

גם לכם יש נקיפות מצפון?
איך אתן מתמודדות עם זה??

עושה חשבון נפש מול הקב”ה.
אם טעיתי מול הילד, מבקשת סליחה כמובן.
גם אם טעיתי, אני האמא הכי מדויקת בשבילו בעולם.
שום טעות לא תוריד את הכתר מעל ראשי, אני האמא הכי טובה שיש!
מתפללת שלא אטעה, ויודעת שזה יקרה כי אני בנאדם ולא מלאך.
המצפון אמור לכוון אותנו, לא להחליש.

 

[רוקד ושר]

מה שלא נעשה
עבור הילדים
תמיד יהיו להם טענות

 

[רגעים יפים]

גם לכם יש נקיפות מצפון?
איך אתן מתמודדות עם זה?

נראה לי שאין אמא שלא תזדהה איתך!
הייתי מחלקת את הנקיפות מצפון ל-2 סוגים:
א. מצפון שהוא רעש רקע: תחושות האשמה שכל אמא מכירה.
כאן העבודה היא לשחרר ולאמץ את גישת ה"אם טובה דיה".
להבין שדווקא המפגש של הילד עם תסכולים קטנים בונה אותו.
ב. מצפון שהוא מצפן: כשהתחושה נובעת מאירוע חריג (כמו התפרצות זעם חריגה וכדומה).
במקרה כזה, המטרה היא לא להשקיט את המצפון,
אלא להשתמש בו כמניע לטיפול או לשינוי.
החוכמה היא לדעת מתי להקשיב למצפון ומתי לשחרר.

 

[MichalGR]

חיה איתן, ולא בשלום..
מה אפשר לעשות?
לא יכולה להיות האמא המושלמת, גם אם מאד מאד רוצה, ואם יכולה יום אחד, יכול להיות שיום אחר כך זה כבר מתפקשש..
משתדלת לשאוב עידוד מהסביבה שאני לא עד כדי כך גרועה, ושיהיו ימים טובים יותר, שילוב של הכלה עצמית עם מנוע חזק יותר להשתדל להבא, כי אין סיוט כמו להשכיב אותם לישון כעם הנשמה ביד ולדעת שאם היית סוחבת את הסבלנות עוד חמש דקות היית מרגישה כל כך הרבה יותר מסופקת

 

[מבוזבזת]

זה באמת קשה לי,
אני גם לא יודעת מה נקרא שמישהו הצליח?
מה הכוונה לא הצליח?
יש לי יותר לחץ מהעתיד.
מקווה שהובנתי

 

[S234]

שווה צפייה https://www.hidabroot.org/article/1155908

 

[לפנות בוקר]

זה קל לומר בימים שהכל טוב וורוד
מה את אומרת בימים שלא מאוד הצלחת

שאת לא מלאך!

 

[boaz CBT]

לא פירטו פה על מה הייסורי מצפון- אבל מההקשר שמדובר לייסורי מצפון שקשורים לאמא- מובן שזה דברים שנוגעים להורות.
להרבה הורים יש סוג של מערכת חלוקת ציונים עצמית על ההורות שלהם, לכאורה ביקורת עצמית זה דבר חיובי, אבל השאלה היא אם זה רק ביקורת עצמית או שזה התיסרות על דברים טובים שאנחנו צריכים לעשות בתור הורים, לדוגמא להעניש את הילד, או לא לספק לו דברים שהוא אוהב ורוצה.

להרבה הורים ובפרט להורים צעירים, יש נטייה לחפש תחושת פידבק על ההורים שהם, דווקא מהילדים שלהם, זאת אומרת הוא מחפש "לרצות" את הילד כדי שהילד יהיה תמיד שמח ומרוצה, לפעמים כל בכי או תלונה יכולה להתפס אצל ההורה כביקורת אישית על ההורות שלו הוא יכול להרגיש מחשבות כמו- אני הורה רע, הילד שלי לא שמח.

במקרים מסוימים הילד הופך את זה למניפולציה מאוד חזקה לטובת עצמו- ילדים יש להם סנסורים שמזהים חולשה אצלה ההורים והנקודה הזו שההורה מרגיש בעצם מהילד שלו צורך לאישור על ההורות שלו הוא מקור לחולשה עצום אצל ההורים.
העניין הזה יכול להתחיל להתפתח אפילו מגיל אפס אצל ילדים, לדוגמא כאשר הילד בוכה וההורה מיד רץ אליו לעשות הכל כדי שהוא לא יבכה, כמובן במבט חיצוני נראה להורה שהוא הורה דואג וטוב אבל מבחינת המניעה האמיתי? זה יכול להיות תחושת ייסורי מצפון - אם הילד שלי בוכה= אני הורה לא טוב (ואין קשר בין הדברים, תינוק בן יומו לא נותן ציונים להורים שלו על ההורות שלהם) ואז ההורה בעצם מחפש שקט נפשי ולא באמת מה הילד צריך ופשוט שלהבדיל אני לא אומר שצריך להיות אדיש, אבל כשהמניע לדאגה לילד הוא משהו ריגשי ותחושת ערך של ההורה, זה מתכון לילדים עם המון בעיות התנהגות...

בכל אופן איך מתמודדים עם זה? אני צריך לשבת עם עצמי ולחשוב רגע, על מה שקורה פה בעצם אני מסתכל על הילד שלי בתור מישהו שמגדיר אם אני שווה או לא, אם אני בסדר או לא הורה טוב או לא. כל בר דעת מבין שההורה לא צריך להרגיש כך כלפי הילד שלו, מה כן צריך להיות? ההורה צריך לדעת בוודאות- הילד לא יקבע לי את הערך שלי, הילד הוא לא יקבע לי מי אני!! אוי ואבוי לי אם אני יצטרך מילד קטן אישור! הילד יקלוט את זה וישתמש בזה להשיג את הדברים שהוא רוצה! וחוץ מזה זה גם שקר שההורה צריך להרגיש ככה כלפי הילד, הורה צריך המון בטחון עצמי

אמא שלי סיפרה לי- שכשהייתי ילד מאוד קטן מאוד רציתי ממנה משהו- והיא סירבה, אז נפלתי על הריצפה והתחלתי לדפוק את הראש בריצפה, היא מיד רצה אלי והרימה אותי כי היא חשבה שקרה לי משהו, ואז ביקשתי ממנה שוב, והיא עוד פעם סירבה, ואז נפלתי שוב פעם, היא אמרה לי פשוט הלכתי, והשארתי אותך לבדך לדפוק את הראש בריצפה, אתה חושב שהמשכת? ברור שלא, הרי אין בשביל מי לעשות את המניפולציה...

אי אפשר שאת ההחלטות שלנו יובילו הרגשות שלנו- דהיינו המצפון, בעצם אנחנו נעשה משהו בתור הורים מתוך הבנה שזה מה שהילד צריך וטוב לו, ואז הילד כמובן... עושה את ההצגה שלו כי הוא ילד... אז אני בתור הורה מתחיל להרגיש שאני הורה רע, לא טוב, תראה איך הילד שלך עצוב, בעצם הורה כזה שיש לו בעיה שהוא צריך אישור מהילדים שלו על ההורות שלו- יוצר לעצמו תקרת זכוכית שהוא לא יכול לעבור אותה- דהיינו התגובה של הילד, זאת אומרת אם הילד מגיב בדמעות ובמסכנות או בכעס ואגרסיביות, בגלל שאני לא יכול לסבול את התחושה שנוצרת לי בתור הורה כלפי עצמי שהוא גורם לי להרגיש שאני הורה רע, בעצם אני נמצא במצב נוראי- אני לא באמת יכול לעשות את הדברים שבאמת הילד שלי צריך, לרוב בכי אצל ילדים הוא משהו מניפולטיבי ולא משהו אמיתי, זאת אומרת הילדים לומדים את העוצמה של הצרחות והבכי כבר מגיל אפס. הם מבינים את הכח של זה, לכן על פי רוב זה הצגה, ולא משהו אמיתי

הורה צריך להיות חזק מאוד בהורות שלו ולהאמין שה' שם אותו בתפקיד הזה כי הוא באמת יכול לעשות אותו, ולא בשביל לעשות כל מה שלילד בא.
קראתי פעם דבר תורה שכששאול נצטווה על ידי שמואל להכרית את זרע עמלק ולהרוס ולהרוג גם את בהמותיו של עמלק, שאול בחר על פי רצון העם לחוס על הבהמות ולא להרוג אותם, כששמואל הגיע והוא שמע קול של צאן ובהמות הוא שאל את שאול מהו קול הצאן הזה שאני שומע, אז שאול ענה לו שזה השלל שהוא אסף מהמלחמה עם עמלק, שאול שאל אותו אבל ה' ציווה אותך להכרית אותן? אמר לו שאול שהוא רצה לשמור את הצאן כדי להקריב עולות בשביל ה', וזה בעקבות הלחץ של העם שהם רצו לשמור את הצאן הזה כי חבל זה בעל תשחית. אמר לו שאול "יאמר שמואל הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יי למלך על ישראל" זאת אומרת שהוא הוכיח את שאול שהוא שמע בקול העם ולא האמין בעצמו שאם ה' שם אותו למלך זה לא בשביל שהוא ירצה את העם, אלא בשביל שהוא יעשה מה שבאמת הוא מאמין וחושב שטוב קרי- רצון ה'
אז כל אחד הוא מלך בביתו וצריך לדעת שאי אפשר להתנהל מתוך מסכנות ורצון לרצות את כולם, יש בסוף שכל ישר ואמת, וזה מה שצריך להנחות הורים
צריך להחדיר את זה טוב טוב לראש, הילדים שלי לא קובעים לי אם אני אבא או אמא טובה, ובכלל לא טוב כל היום לחפש כל היום אישורים בשביל להרגיש טוב עם עצמנו זה גורם לנו בסוף לעשות את התפקיד לא טוב. כמובן ביקורת צריכה להיות על ההורות אבל לא ממקור ריגשי אבל הכרה ומודעות של מה שאנחנו עושים

 

[bbzb]

מוכר- אבל שווה קריאה!!!!