רופא ד"ר אורקין - מייני הישועה מה דעת העסקנים הרפואיים?

  • הוסף לסימניות
  • #7
ממתי שואלים כאן מה דעת העסקנים הרפואיים?
אתה מכיר את הניקים שיענו לך כדי לסמוך עליהם?
למה לא להרים טלפון למגן לחולה (בני פישר) או לעזרה ומרפא (מיילך פירר) ולשאול?
למה ללכת עקום כשאפשר ישר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם מעניין אותך אני כן בדקתי אצל עסקנים הרבה על הרופא הזה אתה בעצמך יכול גם מולם להתקשר הכי פשוט.
אבל זה מאד משנה מה סוג המחלה אי אפשר להגיד סתם ככה ובטח לא בפורום.
אני פשוט עברתי אצלו סדרה של טיפולים והוא רופא מדהים!!
עדין לא סיימנו תהליך
אנחנו עם תינוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אשמח לשמוע מה הגעתם למסקנות
הבנתי שהרב פירר לא אוחז ממנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הי
בררתי גם אצלו עליו
בכל אופן זה מאד משנה סוג הבעיה יש דברים שהוא מעולה בהם וממליצים ויש דברים שפחות .
לכן אם מצאתם אותו למתאים הוא רופא עם יחס מיוחד מאד!!! ועברנו הרבה רופאים לצערי
דיברתי גם אם הרבה הורים שעברו דרכו אם אתם רוצים פרטים מדויקים יותר אפשר בפרטי mygrafiti66@ וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הוא המנהל של המחלקה לכירורגיית ילדים.
ובביצוע ניתוחים בתינוקות, ילדים וצעירים בפרט, הוא מומחה גדול גם להרניה (בקע) -לילדים,
אגב, לא כמו ד"ר רון ביליק...
כמו"כ מטפל בבעיות כמו אשך טמיר והידרוצלה, אולם עדיף וכדאי ללכת לפרופ' יעקב בן חיים מאיכילוב (בפרטי),
אבל יש לו ממש "ידי זהב" וכמובן ניסיון של עשרות שנים בתחום.
יש לו יחס מאוד חם,
הורים רבים מציינים לטובה את העובדה שהוא מסביר את התהליך בגובה העיניים וזמין לשאלות גם לאחר הפרוצדורה.
וממש בלי קשר, הוא מכיר היטב את הצרכים והרגישויות של הציבור החרדי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הלכנו אליו והוא אמר לנו משהו שהתברר אח"כ ממומחה גדול מאד (פרופסור לנדא) שזה לא נכון
וזה דבר מאד משמעותי והפרופסור היה בהלם מהייעוץ
ככה שבנושאים רגישים צריך לשאול עסקנים טובים (עסקן חדש שלח אליו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הוא המליץ לנו משהו ואח"כ הלכנו לפרופסר גדול שאמר לנו שזה פשוט לא נכון והיה מופתע שזה מה שהמליץ לנו.
ככה שבנושאים רגישים צריך לשאול עסקנים טובים (עסקן לא חדש שלח אליו)
הסיבה שהעסקן לא חדש שלח אותכם אליו היא שהוא המומחה מספר 1 בארץ
ככה שלא כ"כ משנה מה פרופסור אחר אמר לכם
ההבדל אם עסקן חדש שולח או עסקן מנוסה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הסיבה שהעסקן לא חדש שלח אותכם אליו היא שהוא המומחה מספר 1 בארץ
ככה שלא כ"כ משנה מה פרופסור אחר אמר לכם
ההבדל אם עסקן חדש שולח או עסקן מנוסה...
תפתחו אשכול חדש לפרופסר לנדא:sne:
העיקר שכולם יהיו בריאים...
אם ככה מישהו מכיר/טופל אצל ד"ר טוטח מוסא ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הסיבה שהעסקן לא חדש שלח אותכם אליו היא שהוא המומחה מספר 1 בארץ
מי קבע את זה, אני שמעתי אחרת מאחד מגדולי המבינים בתחום..,
ככה שלא כ"כ משנה מה פרופסור אחר אמר לכם
2 פרופסרים אחרים, שהקשבנו להם ב"ה
ההבדל אם עסקן חדש שולח או עסקן מנוסה...
אני באמת שמח שלכם פרופסר לנדו היה השליח נכון, אני פשוט רוצה שלאחרים יהיה המידע שאין קוצנזוס על המומחיות שלו.
העיקר שכולם יהיו בריאים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה