התייעצות כמה דמי כיס אתם נותנים לבנות התיכון/סמינר שלכם?

מצב
הנושא נעול.
אז על מה הזעקה בעצם
חטיף בבית עולה יותר
שתי הזעקות כאן
1 לשבת בחנות אוכל וללמוד לא משנה המחיר, זה חוסר גבולות וחשיפה למקומות לא מתאימים.
2 תרבות הקנייה, אייס קפה, שייקים וכל יום, שגרה שלא מכבדת את הערכים.
 
שתי הזעקות כאן
1 לשבת בחנות אוכל וללמוד לא משנה המחיר, זה חוסר גבולות וחשיפה למקומות לא מתאימים.
2 תרבות הקנייה, אייס קפה, שייקים וכל יום, שגרה שלא מכבדת את הערכים.
אני כיוונתי לקולות שדיברו על עצם ההוצאה
זה בעצם היה נושא עליו נפתח האשכול
והוא הגיע לאלף נושאים אחרים..
 
איך את מתווכת אמירה/ מחשבה כזו לנערה באופן שיתקבל על ליבה ולא יצור אנטיגוניזם?
החינוך מתחיל לפני כן.
כל ילד וילדה צריכים להבין מגיל קטן שאנחנו חיים בעולם למטרה של עבודת ה'.
יתכן עדיין שיש דברים שהנערה לא תבין איך זה קשור או שהלחץ החברתי יהיה קשה יותר ויהיה לה קשה לקבל, אבל בכל זאת מותר לנו כהורים לאסור דברים על הילדים כשאנחנו חושבים שזה לא מתאים.
אם נפחד כל הזמן שלא ליצור אנטגוניזם חלילה - לא נוכל לחנך.
 
אם נפחד כל הזמן שלא ליצור אנטגוניזם חלילה - לא נוכל לחנך.
כל דבר שיגידו שיגביל נערה בגיל כזה ייצור אנטגוניזם, אלא אם כן מדובר בנערה ברמה מאד גבוהה ואז הדיון מיותר ממילא, כי בחורה ברמה גבוהה לא אמורה להימשך לכל תרבות השייקים הזו
 
לא קראתי את כל ההודעות
כאמא ל6 בנות חלקן נשואות טריות, הבנות שלי תמיד עבדו והיו מלאות בדמי כיס.
כמובן שבגדים וחלק מהבילויים אנחנו מימנו.
כל בילוי או פינוק או אפילו בגד שבחינתנו היה מיותר, הבת מימנה.
נותנת דוגמה לרעיונות לבחורה להתפרנס:
חוגים לילדות
ניקיון
גיהוצים
צהרון ועוד.
בייבי סיטר אני לא מרשה.
 
כל דבר שיגידו שיגביל נערה בגיל כזה ייצור אנטגוניזם, אלא אם כן מדובר בנערה ברמה מאד גבוהה ואז הדיון מיותר ממילא, כי בחורה ברמה גבוהה לא אמורה להימשך לכל תרבות השייקים הזו
לא בטוח
יש נערות שנמצאות באמצע, יש להן חשק לצאת עם החברות אבל בהחלט מסוגלות לקבל אם אמא אומרת שזה לא מתאים.
 
נקודה למחשבה , עשיתי בייביסיטר בתיכון בשביל דמי כיס. היום, כשאני כבר עובדת, עדיין דופקים בדלת:
״רק רגע״, ״מקרה חירום״, ״שכחתי״ – וכל זה בלי לחשוב בכלל על תשלום (אולי מחשש שאצטרך תיאום מס’…).
חשוב לזכור:
* בייביסיטר הוא עבודה – גם לרבע שעה, לא להניח שמי שעובדת לא צריכה תגמול.
* הסכום שמקבלים לבייביסיטר ממילא קטן, בטח אחרי שמפרישים מעשרות 😆.
* דמי כיס לא חייבים להיות קבועים, אבל כן חשוב תקציב בסיסי למפגשים, ימי הולדת ותקופות עומס – גם אם הבת עובדת, כי זה כסף לדברים קטנים שהיא לא תיקח מההורים (יציאות קטנות, פינוקים, איפור וכו’).
* כשמארגנים שבת/אירוע – לחנך לחשוב גם על מי שאין לה מאיפה, ולא להגיע לסכומים מנותקים (כן, שבת חברות שעלתה 500+ ש״ח – וגם זה קרה לי :( ).
*והכי חשוב להורים- לא להשוות בין הילדים, כל אחת וצריכה, והאופי שלה, והדור והסביבה שלה...

קצת רגישות והתחשבות יכולות לעשות הבדל גדול ! (משפט שמיועד גם להורים וגם לנערים)
 
אם נפחד כל הזמן שלא ליצור אנטגוניזם חלילה - לא נוכל לחנך.
לא מפחדת לחנך, ולא כל אמירה יוצרת אנטיגוניזם.
להגיד לנערה בפנים לי מותר ולך אסור- כן יוצר.
(גם בי זה יוצר התנגדות ואני כבר מזמן לא בגיל הנערות)
ובכלל "נאה דורש נאה מקיים" מתאים כאן ולא רק בשרשור הנוכחי.
 
לא מפחדת לחנך, ולא כל אמירה יוצרת אננטיגוניזם.
להגיד לנערה בפנים לי מותר ולך אסור- כן יוצר.
(גם בי זה יוצר התנגדות ואני כבר מזמן לא בגיל הנערות)
ובכלל "נאה דורש נאה מקיים" מתאים כאן ולא רק בשרשור הנוכחי.
מה תגידי לגבי נהיגה? את מרשה לבת שלך כל מה שאת מרשה לעצמך? ברור שיש הבדלים, וזה לא קשור לנאה דורש.
 
בתחרות על מקום הלימוד למבחן הכי הזוי שיצא לי לראות, בית ההחלמה ביכורים לוקח בקלות את המקום הראשון :rolleyes:
האמת שזה גרם לי לעצבים נוראיים על חוסר הנימוס המשווע! הן ישבו שם עד 12 בלילה, צופות על כל הנשים הממוטטות בכל סוגי הפיג'מות שלהן, בכל מצבי הצבירה האפשריים - בקיצור חוסר רגישות מוחלט.
ולכל הדנות לכף זכות - לא, הן לא באו לבקר אף אחת, ישבו על הספות מ 8 - 12 בלילה באותו מצב בכל 10+ הפעמים שעברתי לידן...
 
לא מפחדת לחנך, ולא כל אמירה יוצרת אנטיגוניזם.
להגיד לנערה בפנים לי מותר ולך אסור- כן יוצר.
(גם בי זה יוצר התנגדות ואני כבר מזמן לא בגיל הנערות)
ובכלל "נאה דורש נאה מקיים" מתאים כאן ולא רק בשרשור הנוכחי.
מותר לך לחתוך עם סכין?
מותר לך להדליק גפרור?
להגיד לילד בפנים לי מותר ולך אסור?
 
בלתק
* כשמארגנים שבת/אירוע – לחנך לחשוב גם על מי שאין לה מאיפה, ולא להגיע לסכומים מנותקים (כן, שבת חברות שעלתה 500+ ש״ח – וגם זה קרה לי :( ).
זה.
הייתי בחורה מבית מאוד מאוד חסר אמצעים, וזוכרת כמה כאב לי כשיצאתי בגיל 18/19 ליומים עם חברות, כשאני הגעתי עם 50 שקל לביזבוזים (חוץ מהתשלום על המקום) והחברות הגיעו עם כרטיס אשראי פתוח לאטרקציות מופרזות...
ליציאות הבאות לא יצאתי איתם בכלל, התביישתי.
ושנים אחרי זה, כיום, עדין כואב לי על הנערה והבחורה שהייתי...
 
* כשמארגנים שבת/אירוע – לחנך לחשוב גם על מי שאין לה מאיפה, ולא להגיע לסכומים מנותקים (כן, שבת חברות שעלתה 500+ ש״ח – וגם זה קרה לי :( ).

זה חלק מהדיון על תרבות הצריכה
למה שבת צריכה לעלות 500+
למה הסטנדטים של הנוער היום כ"כ גבוהים
ושוב -
זה לא ענין של יש או אין.
 
בתחרות על מקום הלימוד למבחן הכי הזוי שיצא לי לראות, בית ההחלמה ביכורים לוקח בקלות את המקום הראשון
האמת שזה גרם לי לעצבים נוראיים על חוסר הנימוס המשווע! הן ישבו שם עד 12 בלילה, צופות על כל הנשים הממוטטות בכל סוגי הפיג'מות שלהן, בכל מצבי הצבירה האפשריים - בקיצור חוסר רגישות מוחלט.
ולכל הדנות לכף זכות - לא, הן לא באו לבקר אף אחת, ישבו על הספות מ 8 - 12 בלילה באותו מצב בכל 10+ הפעמים שעברתי לידן...
למה הצוות מאפשר את זה? הזיה!
 
הבדל עצום. התניתי שהאמא בבית והאבא לא. אם האמא יוצאת מהבית, הבת שלי לא נשארת דקה.
גיהוצים לקחה הביתה.

אז מזכירה לי חברה אלמנה שלא רוצה להתחתן עד שהבנות שלה יתחתנו בעצמן ויצאו מהבית.
 
יש מקומות שהזוי ללמוד בהם. נכון.
אבל יש מקומות שלמה לא?
איפה אתן רוצות שילמדו?
כל יום בבית במשך שעות זה לא תמיד מסתדר (כל יום לארח??) זה גם קצת משעממם. ביננו, כמה אפשר ללמוד?
בסמינר אין מקום ללמוד (תחשבי שכל 2-3-4 בנות צריכות כיתה, כמה כיתות כבר יש?)
איפה כן??
אם היה נפתח מקום מאורגן ללימוד (גם מפנק, עם ספות..) זה היה המקום
כרגע אין כזה
 
וואו!!
אני עדיין לא אמא למתבגרות,
איזה מורכב זה!!!
אני ממש בלחץ מהשלב הזה!
יש מה להלחץ??
איך להציב גבולות בצורה רגועה ומתקבלת על הדעת- כמו שכתבו כאן בלי ליצור אנטיגוניזם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
8 תגובות
מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה