לא,אני באמת מאמינה בסכום קבוע. זה מחנך לאוריינות פיננסית, אחריות, דחיית סיפוקים ומדמה את העולם האמיתי...
השאלה היא כמה??
בנוסף, יש כאן בתגובות התעלמות מוחלטת מהפן החינוכי.
כמעט כולן ממליצות לעבוד ולהכניס כסף.
זה באמת מה שאנחנו מנסות לייצר כאן? פשוט להסיט את בעיית הכסף? לגדל דור שרגיל לפינוקים ובזבוזים בלי הכרה?
יש כאן הרבה מעבר לכסף שיש או אין
מנסה למקד
לצורך העניין, נניח שאני יכולה לתת לכל אחת 200 ש"ח בחודש בלי בעיה. אפילו 400. (בנוסף, כמובן, לכל הצרכים הבסיסיים פלוס פלוס. רק לבזבוזים) זה מה שאני רוצה? זה מה שאת עושה?
ואם כן, מי אמר שזה מספיק? תמיד תהיינה בנות שמוציאות יותר. איפה הגבול? איך מחליטים על גובה הסכום?
איפה עובר הקו בין שאלה פיננסית לשאלה חינוכית?
כתבתי בהתחלה שזה לא מתאים לכל ההורים, רק למי שיש את האפשרות הכלכלית.היא לא צודקת.
במקרה זה עבד אצלה.
וגם אם צודקת -
נניח שיש לי 7 ילדים נראה לך הגיוני שכל חודש אשלם 2800 כדי לדחוף להם כסף?
(200 לשבועיים *2 *7 ילדים בליע"ר)
לרוב ההורים אין כסף לזה.
בעיניך זה פינוק. ובעיני ההורים שלי זה היה חשוב הרבה יותר מפינוקים כמו טיסות, בתי מלון, שיפוצים בלתי נצרכים בבית, שהרבה ברמה כלכלית הרבה יותר נמוכה מאיתנו היו מבזבזים על זה את כספם. הכל עניין של סדרי עדיפויות.ואני מדגישה - לזה.
זו סתם תרבות פינוק
שוב, הכל תלוי בנסיבות החיים. למדתי במקום נידח ביותר ובהחלט היה קורה שנתקעים בלי אפשרות לחזור בתחבצ כמו שכתבתי.מה הכוונה שאם תתקעי ותצטרכי מונית שיהיה לך מאה שקל?
בחיים לא קרה לי כבחורת סמינר שנתקעתי, וזה נשמע לי כמעט הפקרות.
וגם אם קורה פעם בחיים מתקשרים להורים, מעדכנים, ומשלמים באשראי.
בחורה קלאסית לא אמורה להיתקע ככה.
היה אצלי בסמינר מקום אחד בלבד לקנות בו אוכל, וציפס או לחמניה או חטיפים היו הרבה יותר זולים מסלט או מטוסט. אז כן, אמא שלי אמרה לי כל הזמן לקנות משהו טוב ומשביע ולא גאנק.כשרעבים צמאים וכדו'
לרוב הבנות יש 10 שקל בארנק ובמקרה שתקועים אפשר לקנות בקבוק.
או לחילופין למלא כוס מים בקופח הקרובה / בסמינר וכדו'.
כנל כשרעבים אפשר לקנות לחמניה
לא חושבת שזה הגיוני חינוכי או נורמלי
אני יודעת על הילדים שלי שמנהלים קופות אישיות מגיל אפס, ואנחנו ממש עוזרים להם להגדיל אותה בכל מיני דרכים, מלמדים אותה מה יקר ומה זול, אם הם קנו משהו יקר אז הם למדו לבד שנשאר להם מעט כסף לדברים אחרים שירצו, ביום הולדת יש סכום קבוע שמקבלים אם לא רוצים מתנה,בעקבות שעות המתנה ארוכות באסיפת הורים...
הבנתי שאני לא לבד בהתחבטות הזו
הבנות צורכות המון!
אמא אחת אמרה לי שהבת שלה רוצה לקנות כל! יום! שייק ב24 שקלים. וזו רק יריית הפתיחה.
ויש ימים ארוכים של למידה למבחנים, יש יציאות, יש התערבויות (!), יש רעב בהפסקה ושומרת שפתחה קיוסק (אמיתי! שמעתי מכלי ראשון) ועוד בלי הפסקה.
זה מעבר, כמובן, לביגוד, הנעלה ואיבזור בלתי פוסק.
הכיס שלי מוגבל אבל יותר מכך זו שאלה חינוכית,
למה אנחנו מחנכות? מה הסטנדרט? ואיפה הגבולות? ולמען השם, איך קובעים אותם?
נותנים לפי דרישה? איך מחליטים מה לגיטימי?
יש תקציב קבוע? כמה? מה עושים כשנגמר?
אז מה אתן עושות?
מסכימה איתך מאד, אבל שלילדה יהיה ערך לכסף, שתוציא 100 שקל על אטרקציות,אבל שתבין את המשמעות של הכסף, אצלנו אישית יש הרבה פינוקים בבית, אוכלים לפעמים בחוץ, בראש חודש וכו, תמיד שהמתבגרים יוצאים מהעיר וכו אני נותנת להם כסף שיקנו לעצמם משהו אם רעבים, אין לי בעיה שיקנו ארוחת באיקאה, גם אני קונה באיקאה שאני שם ותמיד קונה גם לילדיםבסופו של דבר כל אחד יתן לפי שיקול דעתו ויכולתו.
וסתם שאלה...
אם לא לתת עכשיו להתפנק, אז מתי??
אני חושבת שכשיש אפשרות- אז לתת! להנות, זה בהחלט מותר (הכל בגבול הטעם) ורק טוב יצא מזה.
המשכורת הראשונות שלי בתור רווקה היו מבוזבזות במלואן.... עד תום! בהנאה, בכיף, ובלי מצפון! (הכוונה למשכורת מסודרת לא לביביסיטר ובמשך למעלה משנה, עד שהתאזנתי)
אני לא חושבת שיצא מזה נזק..
אז החסכון לחתונה לא גדל משמעותית.. ואני זוכרת חברה שלאחר שנה וחצי עבודה חסכה 250 אלף, את האמת רחמתי עליה.. ועל התרבות הזאת.
את יוצאת לעבוד- העבודה מספיק קשה- תפרגני לעצמך! זה גם מה שיתן לך כוח להמשיך.
כנ"ל לנערות-
לא אמור להפריע לאף אחת שהן שילמו 40 שקל על ארוחה באיקאה..
מה אנחנו לא מתפנקות?
שוב אני אומרת שזה תלוי ביכולת של ההורים.
את רציני מזלזלת ב 250א'?אז החסכון לחתונה לא גדל משמעותית.. ואני זוכרת חברה שלאחר שנה וחצי עבודה חסכה 250 אלף, את האמת רחמתי עליה.. ועל התרבות הזאת.
חד משמעית- הקטע הבריאותי הוא מאוד חשוב כאן וזה גם חלק מהרגלים שחייבים לשים לב.אני גרה במרכז מסחרי ענק ענק, עם כל סוגי חנויות המזון והג'אנק למיניהם, אני עוברת המון עם הילדים ליד חנות קפוצ'ינו, ורק לפעמים הם מבקשים, נדיר שאני קונה שהם מבקשים גם כי נבהלת מכמות הסוכר שיכניסו לגוף שלהם, וגם כי לא אוהבת את תרבות הזו של עברתי, התחשק לי וקניתי, אני שואלת את המבקש התורן אם הוא צמא, ואם אין לנו מים אני מסוגלת לקנות בקבוק מים יקר כי לשתות מים זה צורך בסיסי וקפוצינו זה סתם בזבוז לא בריא לגוף , אני גם מציעה תחליף כמו שנגיע הביתה אולי נכין אייס תות, בריא יותר וטעים יותר, הם גם אוהבים יותר אבל רוצים אייס קפה כי כרגע זה זמין מול העיניים ,, מה שכן אני יוזמת לפעמים כשיש איזה סיבה למסיבה שולחת ילד לקנות לכולם קפוצ'ינו ותמיד זורקת חצאי כוסות, הם לא באמת אוהבים את זה,
את רציני מזלזלת ב 250א'?
וחושבת שהיה עדיף לה לבזבז אותו על אייס קפה ושות'
וכנראה החברה שלך עבדה במשרה ממש מכובדת אם הצליחה להגיע לסכום כזה תוך שנה וחצי.
טוב לא אדון על מקרה שאני לא מכירה.היא ממש לא עבדה במשרה עם משכורת יוקרתית...... אבל עבדה + שעות נוסופות+ ביביסטרים ++
אבל לא בזבזה אפילו לא לארטיק פעם ב..
אני לא כתבתי שאני מזלזת! אבל גם לא מעריכה.. יותר בקטע של מרחמת. כי היא הייתה מוותרת המון בשביל זה. ולא כאן המקום לפרט.
וודאי לא לבזבז הכל על אייס קפה... אבל פינוק מידי פעם, גם אם 'יוריד' מהחיסכון 'מעלה' בהרבה מישורים אחרים.
אין לי מושג מה טיב החכמה של החברה שאת מדברת עליה וברור לכולנו ומן הסתם גם לה שכמה שקלים בודדים לא מורידים ומעלים,היא ממש לא עבדה במשרה עם משכורת יוקרתית...... אבל עבדה + שעות נוסופות+ ביביסטרים ++
אבל לא בזבזה אפילו לא לארטיק פעם ב..
אני לא כתבתי שאני מזלזת! אבל גם לא מעריכה.. יותר בקטע של מרחמת. כי היא הייתה מוותרת המון בשביל זה. ולא כאן המקום לפרט.
וודאי לא לבזבז הכל על אייס קפה... אבל פינוק מידי פעם, גם אם 'יוריד' מהחיסכון 'מעלה' בהרבה מישורים אחרים.
ב"ה ממש לא.אבל דבר אחד ברור לי מאוד אם תוך שנה וחצי יש לה ביד 250K לא כזה מהר הייתי עם רחמים... יותר מרגיש לי קנאה...
יכול להיות שהתפקשש לך והתכוונת ל25 ולא ל250?אז החסכון לחתונה לא גדל משמעותית.. ואני זוכרת חברה שלאחר שנה וחצי עבודה חסכה 250 אלף, את האמת רחמתי עליה.. ועל התרבות הזאת..
אני לא מכירה אותה, את החברה שלך אבל היא גאונית!היא ממש לא עבדה במשרה עם משכורת יוקרתית...... אבל עבדה + שעות נוסופות+ ביביסטרים ++
אבל לא בזבזה אפילו לא לארטיק פעם ב..
אני לא כתבתי שאני מזלזת! אבל גם לא מעריכה.. יותר בקטע של מרחמת. כי היא הייתה מוותרת המון בשביל זה. ולא כאן המקום לפרט.
וודאי לא לבזבז הכל על אייס קפה... אבל פינוק מידי פעם, גם אם 'יוריד' מהחיסכון 'מעלה' בהרבה מישורים אחרים.
לא קשור אבל לא התאפקתי.וזה לא במקרה.
בנות צריכות ללמוד למבחן איפשהו, וברוב הבתים אין את התנאים המתאימים, יש ילדים קטנים, חדר משותף וכו..
וחוץ מזה יש משמעות לחוויה, ואם יש אפשרות להפוך את תקופת מבחנים לחוייתית יותר אז למה לא בעצם?!
כל מילה פנינה!לא קראתי הכל
אבל חייבת להגיב
סטנדרט הבילויים והביזבוזים בציבור שלנו בקרב הנערות עובר כל גבול!!
וזה לא משנה אם זה מהכסף שלהן או של ההורים שלהן
והסחף החברתי מדרדר את המצב מיום ליום עוד ועוד
מסעדות יקרות מלאות עד להתפקע בבחורות שבאו "ללמוד למבחן"
איקאה- מפוצץ בבנות שבאו ללמוד או להתאוורר
בחנויות פיצה, גלידות ופל בלגי ושייקים עומדים תורות של בנות סמינר לקנות (לא מחלקים שם בחינם...)
ובלילות שישי בתור לכל חנות טשולנט שמכבדת את עצמה יושבות (!!!) בנות סמינר
והשמורות יותר רק קונות והולכות לגינה שליד...
אני מתביישת לראות את זה!!!
זה הדור שגידלנו??
מי עומד מאחורי זה??
מי רואה את הבנות שלו חיות בכזו הפקרות ושותק???
אסור לנו לקבל דברים כמובן מאליו
אנחנו חייבים לקחת את המושכות של חינוך ילדינו חזרה לידיים
זאת צריכה להיות קריאה חד משמעית ואחידה מכולם
לעצור את הסחף הנורא הזה!!!
שבנות מוציאות מאות שקלים בחודש על ביזבוזים
ומסתובבות במקומות שפעם היו עילה להרחקה מהסמינר לאלתר
איזה הרגלים הן מפתחות לקראת נישואיהן??
ואיפה הן מסתובבות?
האם בשם עומס הלימודים והצורך באיוורור אנחנו מרשים לבנות שלנו להסתובב בכל מקום בלי הבחנה בכלל??
האם הצורך של הדור הצעיר בריגושים והרגעות מתיר לנו לעצום עיניים ולתת להן ללכת לאן שרגליהן מוליכות אותן??
מעלה את הנקודה הזאת בכאב גדול
הלואי שמכאן תצא הקריאה לעצור כאן!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים