עזרה רגש (יותר מידי) חזק...

[חרש עץ]

אתם מכירים את האפליקציה הזאת מניסיון?
מומלץ?

כן
יש סנסור שצריך לקנות
האפליקציה רק עוזרת למדוד והמוסיקה עוזרת לשמור על הקצב
בעיקרון לא חייבים את האפליקציה אפשר להתחיל בלי, כשתראו את האפקט יהיה יותר טעם לשלם על הסנסור.

 

[אמונה ותפילה]

וואו תודה על כל תגובה!!
בין אם פרקטית ובין אם מרגיעה ..

בלת"ק.
איך מתעשרים בלי לעבוד קשה???

גם לזה צריך כוחות נפש..

אה זאת תגובה ישנה שלי...
לקח לי זמן להיזכר.
רוצה למקד אותי קצת? כי זה משהו רחב מאוד,
ואגב לא בטוחה שכדאי לך לשמוע ממני איך להתמודד, כי גם אני די בשלב החיפושים... למרות שמאוד הייתי רוצה שתהיה קבוצה כזאת של בנות כאלה, שחוות את העולם קצת אחרת...

"שחוות את העולם קצת אחרת" וכתוצאה מזה "יש להיות לבד בין אנשים ויש להיות בין אנשים ולהרגיש בודד"..
אם החכמת מאז השיתוף הנ"ל ותוכלי להחכים גם אותי..

איך זה קשור אבל למה שכתבתי באשכול של אר"מים??

תוצאה..

 

[שעפס]

@ציף
אשמח לשמוע ממך איך את מתמודדת עם
(תגובה שכתבת באשכול של https://www.prog.co.il/threads/אנשים-רגישים-מאוד.796330/)אר"מים יקרים, אשמח אם תגיבו לי על זה את דעתכם:
כבר מלפני הרבה זמן, אולי מאז שאני מכירה את עצמי, יש בי שאלה: נכון שקיבלנו הרבה מתנות, ולחיות את החיים ברובד עמוק יותר זו מתנה מדהימה. אבל האם על אנשים רגישים מדי ניגזרה בדידות?
ולא, אני לא אחת דחוייה חברתית. אמנם מוקפת וחברות, וגם החברויות העמוקות יותר שלי- הן עדיין לא זה, בכלל לא.
ועדיין מוצאת את עצמי אין-ספור פעמים שותקת, מבליגה על דברים, בולעת עלבונות או שאלות מהותיות שאף אחד לא יבין מאיפה הן נפלו עליי באמצע שטיפת כלים, נגיד.
לומדת לשמור לעצמי, אחרי תגובות תמידיות של: "מה את עושה עסק", "פשוט אל תחשבי על זה", "תזרמי!" ו- "לא הבנתי למה נפגעת".
כי יש להיות לבד, ללא אנשים, ויש להיות בין אנשים ולהרגיש בודד.
לא כל הזמן, נכון. אבל חלק גדול ממנו.
זה יצא כמו פואמה עתיקה, מתנצלת...
מחכה לתגובות שלכם!

וואו נגעת בנקודה רגישה כל כך של "מה אני יותר חכמה מכל העולם?".... סוג של...
אגב יש המון גברים כאלה גם....

 

[ציף]

"שחוות את העולם קצת אחרת" וכתוצאה מזה "יש להיות לבד בין אנשים ויש להיות בין אנשים ולהרגיש בודד"..
אם החכמת מאז השיתוף הנ"ל ותוכלי להחכים גם אותי..

בכיף.
אם תוכלי לפנות אליי באישי כי לי אין אופצייה.

וואו נגעת בנקודה רגישה כל כך של "מה אני יותר חכמה מכל העולם?".... סוג של...

זאת ממש לא הייתה כוונתי כשכתבת את זה...

 

[אמונה ותפילה]

בכיף.
אם תוכלי לפנות אליי באישי כי לי אין אופצייה.

אין לי פרימיום..

 

[מענדיל טרייסטער]

(קשה לדייק בתשובה כשלא מכירים את השואל באופן אישי, כי לפעמים המלצה מסויימת עלולה להזיק יותר מלהועיל, אבל באופן כללי -)
הייתי ממליץ בחום לקרוא את הספר של הרב צבי פפר "חרסינה בחנות פילים" שמיועד לאנשים בעלי רגש עמוק במיוחד, הספר פותח את הראש בהבנה וביכולה הכלה עצמית, והוא מדבר בפני עצמו!!

 

[boaz CBT]

בתור מטפל אני מעריץ אנשים שדווקא לא רצים ישר למטפלים אלא מחפשים לבד ומנסים לבד, לדעתי זה הדרך הבריאה בחיים, מטפל הוא סוג של דרך מוצא כשאין ברירה, אז בהחלט הדרך הבריאה בחיים היא להיות עצמאי למרות שאפשר להסתבך ולעשות טעויות וכו', אבל בסוף העצמאיות של האדם והתעוזה היא הדבר הכי חזק- יש תופעה אפשרית אצל אנשים שבאים לטיפול שהם הופכים להיות תלותיים תודעתית במטפל- זאת אומרת האדם לא יעיז לנסות לחשוב בעצמו לנסות בעצמו לעבד את הנפש שלו-ואז שימו לב מה קורה, הטיפול הופך להיות במקום תהליך של לימוד לתהליך של תלות האדם יש לו פגישה פעם בשבוע, ויש לו בעיה שקיימת (או יכולה להיות קיימת ומורגשת כמעט) 24 שעות 7 ימים בשבוע, והאדם נשאר פסיבי (גם אם יש מטלות מהטיפול עדיין, כשאין בפועל תעוזה מהאדם עצמו ואין לו מטרה להגיע לסוג של עצמאות נפשית והוא לא מעיז ולא לומד על הנפש שלו הוא למעשה לא קולט) אגב אדם עם גישה עצמאית בחיים שלו מתקדם הרבה הרבה יותר מהר מאדם שאין לו תעוזה בעניין.

לגבי נושא האשכול, איך לשלוט ברגשות, אמרו פה תשובות מאוד חכמות להכיל את הרגש לתת לו מקום וכו' נשימות ושטיפת פנים.

אבל צריך להבין משהו-בדרך כלל עצם התופעה שאדם חווה רגשות מאוד מאוד חזק, והוא מרגיש כעין "כף הקלע" ריגשית נובעים בדרך כלל מיחס לא נכון לרגשות-יש לדוגמא תופעה שנקראת חשיבה רגשית- אדם מדמה לעצמו שהרגשות שלו מתארים את המציאות לדוגמא הוא חווה חרדה אז הוא חושב לעצמו ככל הנראה משהו רע יכול לקרות עכשיו, כנראה אני לא סתם מרגיש ככה, זה לאו דווקא קשור לתופעה הזו של רגשות עוצמתיות אבל הוא מסביר ומראה לנו שהיחס לרגש צריך להיות נכון.

באשר לתופעה עצמה של רגשות עוצמתיות וחזקות, על פי רוב יכולה לנבוע מזה שאדם בילדותו לא לימדו אותו ולא התיחסו נכון כאשר הוא ביטא רגשות, זה יכול לנבוע מהדחקה רגשית שאדם מפחד מרגשות ואז הוא בעצם דוחס אותם והם נחוות אצלו בצורה קיצונית

אגב, יש אנשים שיש להם את זה בצורה מאוד קיצונית לגבי כמעט כל סוגי הרגשות, אבל בהחלט יכול להיות שגם אדם ספציפי יוכל לחוות מפעם לפעם את התופעה הזו לגבי רגשות ספציפים- לדוגמא כאשר יש לו רגש שהוא מעולם לא האמין שהוא יוכל להרגיש, אז מה שקורה הוא פשוט מתרגש מעצם זה שהוא מרגיש והוא לא יכול להכיל את זה ואז זה יכול להוציא אותו מאיזון (ואז מכאן לאכילה רגשית נופלים מהר מאוד)

מה ניתן לעשות בצורה פרקטית בלי טיפול? ללמוד על הנושא! לדעתי הכי בריא! האדם צריך תהליך! מטפל מעביר את המטופל תהליך, אם המטופל רוצה ללמוד תהליך בעצמו? בכבוד! יש המון ספרים על נושא הרגשות לקרוא להתנסות, ואפשר כמובן לקחת טיפול ממוקד במטרה ללמוד ולא להיות תלותי.

אז מה ניתן ללמוד לגבי הרגשות עצמן? התשובה היא חשובה מאוד, אתם צריכים לשאול את עצמכם מה היחס שלי לרגשות? מהו רגש בשבילי? כשאני מרגיש משהו חיובי לדוגמא

האם אני מתרגש מזה? האם אני מרגיש שאני בהלם או לא מאמין כשאני מרגיש משהו? האם אני מפחד מרגשות?

אם התשובה לכל השאלות או חלקם היא כן, אז ככל הנראה יש כאן גישה שלילית לעולם הנפשי עצמו- צריך לעשות SHIFT בראש ולאמן את הראש שלנו מחדש לרגשות

ונענה פה על השאלה- מהם רגשות בכלל?? התשובה היא רגשות הם פועל יוצא של המחשבות התת מודעות שלנו שאנו חושבים אותם לדוגמא- אם אדם יחשוב העולם יפה והחיים יפים- באופן אמיתי, האם יש סיכוי שהוא יחווה חרדה כביטוי של החשיבה הזו? ברור שלא, תוצאות של חשיבה כזו תהיה תחושה של שמחה רוגע ושמחה

לעומת זאת אם אדם יחשוב מחשבה הפוכה איזה חיים רעים כמה קשה לי ורע, מה תהיה התוצאה? רגשות תואמים...

ממילא הרגשות שלנו בעצמם הם "צל" של המחשבות שלנו.

עכשיו מה תהיה הדרך הנכונה להתיחס לרגש? שהרגש נובע מזה שככל הנראה חשבתי מחשבה מסוימת או פירשנתי פרשנות מסוימת על אירוע שקרה לי. אם אני "מתרגש" או "נבהל" מעצם הרגש סימן שאני לא מחובר לתהליך האנושי של התעוררות רגשות וזה בהחלט יכול להוביל לחוסר איזון רגשי

הרגש הוא לא פרס, והרגש הוא לא עונש, הרגש הוא תוצאה של המחשבות שאנחנו חושבים, לפעמים אנשים מחפשים להיות "מכורים" לרגשות מסוימים, הם מחפשים לשחזר רגשות טובים שהם הרגישו פעם, זה גם יכול להיות טעות גדולה כי הרגשות הם צורת ביטוי של התת מודע שהוא מספר לנו מה אנחנו חושבים עמוק בתת מודע במחשבות האוטומטיות, יחס נכון לתהליך הריגשי מוביל את האדם לזרום נכון עם הרגשות שלו- לא להתרגש יותר מידי, ולא לברוח מזה גם, לא להתמכר לזה, ולא לנפח דברים בצורה לא פרופורציונאלית

כמובן כל מה שכתבתי פה הוא מיוסד על פי הגישה של השיטה הקוגנטיבית התנהגותית יש גם גישות אחרות...

 

[ת.ב.ג.]

לפעמים זה גיל שעובר...
הכלי שעזר לי באופן אישי- כתיבה, לכתוב בלי מחיצות כל מה שיוצא במחברת אישית, זה עוזר לסכם לעצמינו מה אנחנו מרגישים, ועוד טיפ, לשמור את המחברת, עוד כמה שנים תקראי אותה ותראי איך צלחת את הדרך וכמה גדלת...
בהצלחה!

 

[SHIRA050]

בתור מטפל אני מעריץ אנשים שדווקא לא רצים ישר למטפלים אלא מחפשים לבד ומנסים לבד, לדעתי זה הדרך הבריאה בחיים, מטפל הוא סוג של דרך מוצא כשאין ברירה, אז בהחלט הדרך הבריאה בחיים היא להיות עצמאי למרות שאפשר להסתבך ולעשות טעויות וכו', אבל בסוף העצמאיות של האדם והתעוזה היא הדבר הכי חזק- יש תופעה אפשרית אצל אנשים שבאים לטיפול שהם הופכים להיות תלותיים תודעתית במטפל- זאת אומרת האדם לא יעיז לנסות לחשוב בעצמו לנסות בעצמו לעבד את הנפש שלו-ואז שימו לב מה קורה, הטיפול הופך להיות במקום תהליך של לימוד לתהליך של תלות האדם יש לו פגישה פעם בשבוע, ויש לו בעיה שקיימת (או יכולה להיות קיימת ומורגשת כמעט) 24 שעות 7 ימים בשבוע, והאדם נשאר פסיבי (גם אם יש מטלות מהטיפול עדיין, כשאין בפועל תעוזה מהאדם עצמו ואין לו מטרה להגיע לסוג של עצמאות נפשית והוא לא מעיז ולא לומד על הנפש שלו הוא למעשה לא קולט) אגב אדם עם גישה עצמאית בחיים שלו מתקדם הרבה הרבה יותר מהר מאדם שאין לו תעוזה בעניין.

לגבי נושא האשכול, איך לשלוט ברגשות, אמרו פה תשובות מאוד חכמות להכיל את הרגש לתת לו מקום וכו' נשימות ושטיפת פנים.

אבל צריך להבין משהו-בדרך כלל עצם התופעה שאדם חווה רגשות מאוד מאוד חזק, והוא מרגיש כעין "כף הקלע" ריגשית נובעים בדרך כלל מיחס לא נכון לרגשות-יש לדוגמא תופעה שנקראת חשיבה רגשית- אדם מדמה לעצמו שהרגשות שלו מתארים את המציאות לדוגמא הוא חווה חרדה אז הוא חושב לעצמו ככל הנראה משהו רע יכול לקרות עכשיו, כנראה אני לא סתם מרגיש ככה, זה לאו דווקא קשור לתופעה הזו של רגשות עוצמתיות אבל הוא מסביר ומראה לנו שהיחס לרגש צריך להיות נכון.

באשר לתופעה עצמה של רגשות עוצמתיות וחזקות, על פי רוב יכולה לנבוע מזה שאדם בילדותו לא לימדו אותו ולא התיחסו נכון כאשר הוא ביטא רגשות, זה יכול לנבוע מהדחקה רגשית שאדם מפחד מרגשות ואז הוא בעצם דוחס אותם והם נחוות אצלו בצורה קיצונית

אגב, יש אנשים שיש להם את זה בצורה מאוד קיצונית לגבי כמעט כל סוגי הרגשות, אבל בהחלט יכול להיות שגם אדם ספציפי יוכל לחוות מפעם לפעם את התופעה הזו לגבי רגשות ספציפים- לדוגמא כאשר יש לו רגש שהוא מעולם לא האמין שהוא יוכל להרגיש, אז מה שקורה הוא פשוט מתרגש מעצם זה שהוא מרגיש והוא לא יכול להכיל את זה ואז זה יכול להוציא אותו מאיזון (ואז מכאן לאכילה רגשית נופלים מהר מאוד)

מה ניתן לעשות בצורה פרקטית בלי טיפול? ללמוד על הנושא! לדעתי הכי בריא! האדם צריך תהליך! מטפל מעביר את המטופל תהליך, אם המטופל רוצה ללמוד תהליך בעצמו? בכבוד! יש המון ספרים על נושא הרגשות לקרוא להתנסות, ואפשר כמובן לקחת טיפול ממוקד במטרה ללמוד ולא להיות תלותי.

אז מה ניתן ללמוד לגבי הרגשות עצמן? התשובה היא חשובה מאוד, אתם צריכים לשאול את עצמכם מה היחס שלי לרגשות? מהו רגש בשבילי? כשאני מרגיש משהו חיובי לדוגמא

האם אני מתרגש מזה? האם אני מרגיש שאני בהלם או לא מאמין כשאני מרגיש משהו? האם אני מפחד מרגשות?

אם התשובה לכל השאלות או חלקם היא כן, אז ככל הנראה יש כאן גישה שלילית לעולם הנפשי עצמו- צריך לעשות SHIFT בראש ולאמן את הראש שלנו מחדש לרגשות

ונענה פה על השאלה- מהם רגשות בכלל?? התשובה היא רגשות הם פועל יוצא של המחשבות התת מודעות שלנו שאנו חושבים אותם לדוגמא- אם אדם יחשוב העולם יפה והחיים יפים- באופן אמיתי, האם יש סיכוי שהוא יחווה חרדה כביטוי של החשיבה הזו? ברור שלא, תוצאות של חשיבה כזו תהיה תחושה של שמחה רוגע ושמחה

לעומת זאת אם אדם יחשוב מחשבה הפוכה איזה חיים רעים כמה קשה לי ורע, מה תהיה התוצאה? רגשות תואמים...

ממילא הרגשות שלנו בעצמם הם "צל" של המחשבות שלנו.

עכשיו מה תהיה הדרך הנכונה להתיחס לרגש? שהרגש נובע מזה שככל הנראה חשבתי מחשבה מסוימת או פירשנתי פרשנות מסוימת על אירוע שקרה לי. אם אני "מתרגש" או "נבהל" מעצם הרגש סימן שאני לא מחובר לתהליך האנושי של התעוררות רגשות וזה בהחלט יכול להוביל לחוסר איזון רגשי

הרגש הוא לא פרס, והרגש הוא לא עונש, הרגש הוא תוצאה של המחשבות שאנחנו חושבים, לפעמים אנשים מחפשים להיות "מכורים" לרגשות מסוימים, הם מחפשים לשחזר רגשות טובים שהם הרגישו פעם, זה גם יכול להיות טעות גדולה כי הרגשות הם צורת ביטוי של התת מודע שהוא מספר לנו מה אנחנו חושבים עמוק בתת מודע במחשבות האוטומטיות, יחס נכון לתהליך הריגשי מוביל את האדם לזרום נכון עם הרגשות שלו- לא להתרגש יותר מידי, ולא לברוח מזה גם, לא להתמכר לזה, ולא לנפח דברים בצורה לא פרופורציונאלית

כמובן כל מה שכתבתי פה הוא מיוסד על פי הגישה של השיטה הקוגנטיבית התנהגותית יש גם גישות אחרות...

כל מילה!
תודה!

 

[ציף]

אין לי פרימיום..

כל מה שהוא אמר אולי יעזור לך?

בתור מטפל אני מעריץ אנשים שדווקא לא רצים ישר למטפלים אלא מחפשים לבד ומנסים לבד, לדעתי זה הדרך הבריאה בחיים, מטפל הוא סוג של דרך מוצא כשאין ברירה, אז בהחלט הדרך הבריאה בחיים היא להיות עצמאי למרות שאפשר להסתבך ולעשות טעויות וכו', אבל בסוף העצמאיות של האדם והתעוזה היא הדבר הכי חזק- יש תופעה אפשרית אצל אנשים שבאים לטיפול שהם הופכים

אין לי כל כך מה להגיד פה,
אני יכולה להגיד לך מה לי אישית עוזר, לא יודעת אם יעזור...
אמונה ותפילה- ממש ככה, הרבה אמונה, ובסוף את יודעת שאלוקים מבין אותך יותר טוב מעצמך וזה נותן המון.
אני אישית בזמנים כאלה נותנת לעצמי זמן של רוגע ושקט ושומעת באזניות מנגינות של הרפיה עם רעש לבן.
אם את מחפשת למנוע את זה אז לא יודעת איך, אבל אם את מחפשת איך להתמודד עם זה ולווסת את הרגשות- מציעה לך כמוני- תבדקי מה הכי מרגיע אותך בזמן הזה, ואז תבני לעצמך מרחב שלא תלוי באנשים ובמקום (אזניות, מקום שקט אפשר למצוא בכל מקום) ואל תנסי כמובן לסתום את הרגשות האלה או לכבות אותם, גם אם הם חזקים מאוד. כן תרגישי הכי חזק שאת יכולה אבל לזמן קצוב- נותנת לעצמי בין חצי שעה לשעה.
הרבה הצלחה, מקווה שתצליחי לעזור לעצמך! ותזכרי שיש עוד הרבה אנשים כמוך, שזה דבר לגיטימי ומוכר שיש לו גם מעלות, רק שלא מדברים על זה פשוט... כי הם לבד בזה... כמוך.

 

[boaz CBT]

כל מה שהוא אמר אולי יעזור לך?

אין לי כל כך מה להגיד פה,
אני יכולה להגיד לך מה לי אישית עוזר, לא יודעת אם יעזור...
אמונה ותפילה- ממש ככה, הרבה אמונה, ובסוף את יודעת שאלוקים מבין אותך יותר טוב מעצמך וזה נותן המון.
אני אישית בזמנים כאלה נותנת לעצמי זמן של רוגע ושקט ושומעת באזניות מנגינות של הרפיה עם רעש לבן.
אם את מחפשת למנוע את זה אז לא יודעת איך, אבל אם את מחפשת איך להתמודד עם זה ולווסת את הרגשות- מציעה לך כמוני- תבדקי מה הכי מרגיע אותך בזמן הזה, ואז תבני לעצמך מרחב שלא תלוי באנשים ובמקום (אזניות, מקום שקט אפשר למצוא בכל מקום) ואל תנסי כמובן לסתום את הרגשות האלה או לכבות אותם, גם אם הם חזקים מאוד. כן תרגישי הכי חזק שאת יכולה אבל לזמן קצוב- נותנת לעצמי בין חצי שעה לשעה.
הרבה הצלחה, מקווה שתצליחי לעזור לעצמך! ותזכרי שיש עוד הרבה אנשים כמוך, שזה דבר לגיטימי ומוכר שיש לו גם מעלות, רק שלא מדברים על זה פשוט... כי הם לבד בזה... כמוך.

בהחלט זה דרכי התמודדות נפלאות, אבל לפעמים דרכי התמודדות כאלו לא פותרים את הבעיה מהשורש ואז נתקעים עם הדרכים האלו, והם יכולים אפילו להפוך לסוג של התמכרות, והכל לפי העניין, השאיפה היא לפתור בעיות באופן שהם כבר לא יהפכו יותר להתמודדות, ואז נוכל להתפנות לטפל בבעיות הבאות...

 

[ציף]

בהחלט זה דרכי התמודדות נפלאות, אבל לפעמים דרכי התמודדות כאלו לא פותרים את הבעיה מהשורש ואז נתקעים עם הדרכים האלו, והם יכולים אפילו להפוך לסוג של התמכרות, והכל לפי העניין, השאיפה היא לפתור בעיות באופן שהם כבר לא יהפכו יותר להתמודדות, ואז נוכל להתפנות לטפל בבעיות הבאות...

התמכרות??
אפשר אולי הרחבה בבקשה?..

 

[טובי וינברג]

השם המקצועי של רגישות יתר הוא קושי בוויסות,

טעות
רגישות יתר זה קלט מוגבר, כמו מיקרופון רגיש שמצפצף מהר
קושי בויסות- עניין של עיבוד ופלט. כאשר הנתונים אמורים להיות מווסתים והם לא.
לדוגמא- לסתום אוזניים מציפצוף של מיקרופון זו תגובה נורמלית ולא קושי ויסות
(אנשים רגישים יחוו צעקה כפי שאנשים לא רגישים יחוו ציפצוף צורם ממיקרופון)
לסתום אוזניים מזה שהרבה מדברים איתי בבת אחת- זה קושי ויסות

 

[טובי וינברג]

התמכרות??
אפשר אולי הרחבה בבקשה?..

התמכרות לפתרון, כמו התמכרות לאקמול
כי אלו לא פתרונות אלא הסחות- ללכת למקום שקט, לשים אוזניות, להתנתק...
זה להוריד חום ולא לרפא מחלה

 

[חולמת עננים]

אני חושבת שכבר הגזימו פה עם ענין הטיפול
אפשר לעשות דרך מעולה גם לבד
טיפול רגשי הוא כלי עזר, אבל הוא לא הדרך הבלעדית לעבודה פנימית.

נכון.
ואפשר גם להתעשר מלשים כסף בשוק ההון.
ההבדל הוא ענין של זמן ומה קורה עד אז...

(סליחה על ההקבלה לכסף...)

 

[ציף]

התמכרות לפתרון, כמו התמכרות לאקמול
כי אלו לא פתרונות אלא הסחות- ללכת למקום שקט, לשים אוזניות, להתנתק...
זה להוריד חום ולא לרפא מחלה

זאת לא מחלה
יש לך איך לרפא רגישות גבוהה? צריך לרפא רגישות?
רגישות זאת מתנה, קצת מורכבת אמנם ודורשת התמודדות כלשהי אבל אינצורך לרפא אלא להשלים ולחיות איתה בשלום, אהבה ואחווה...

 

[חנה ש.]

כמה מחשבות שאולי יעזרו:
1. אחרי שלא הצלחת לשלוט ברגש - לאחר מעשה,
לשבת עם עצמך ולחשוב מה קרה? מה הפריע לי?
למה זה הפריע לי? מה יכול פחות להפריע לי? איך אני יכולה להרגיע את עצמי.
אם משהו קורה פעם אחת, הוא יקרה שוב, ואז תבואי יותר מוכנה רגשית,
כי כבר חשבת על הדברים ומצאת משהו שיכול לעזור לך בחשיבה.
2. לשמור על מרחב אישי - הרגש הוא המרחב האישי שלך וגם אם את מרגישה
שמישהו אומר או עושה משהו שכאילו מפריע לך, את חוזרת למרחב האישי שלך,
ואמרת לעצמך, אני נושמת עמוק, יש לי את המקום שהוא שלי בלבד בנפש.
3. ללכת - עצה נפלאה שמנטרלת את הקושי, אחרי כמה דקות הדברים מקבלים
פרופורציה ומתאזנים.
4. לא לגלות לאנשים מה את חושבת גם אם קשה לך ליד אנשים, רק למי שהכי קרוב,
ככה את יכולה "להחליק" הרבה דברים, זה יעבור, פחות יתיחסו לזה.
5.מודעות - להרגיש מה קורה לך, את נלחצת, נושמת יותר שטחי, השרירים מכווצים,
יש כעס בלב? לנשום עמוק, להירגע, לבחור לעשות משהו שזה יגיע ממך.

 

[טובי וינברג]

זאת לא מחלה

כמובן! מתקנת אם התפרש אחרת
זו היתה אנלוגיה לאקמול ולמחלה כהסבר לשאלה על המושג 'התמכרות' בלבד
רגישות היא לא מחלה!

 

[boaz CBT]

התמכרות??
אפשר אולי הרחבה בבקשה?..

בוודאי- הנחת היסוד שאני מבין ממכם היא שבעצם ככה הנפש שלי ופשוט אני רגיש יותר וככל הנראה ככה נבראתי (לפחות ככה אני מבין) ולכן אין "מה לעשות" אלא למצוא דרכי התמודדות חלופיות- הגישה הזו מכילה בתוכה ללא שימת לב ייאוש לא מודע, זאת אומרת נכנעים לבעיה ולא מחפשים לפתור אותה מהשורש, כאשר הנפש נמצאת במצב כזה שיש לה בעיה קבועה וכל מיני פתרונות שהם לא מתמודדים ישירות עם הבעיה- אלא כמו שנאמר פה- יוצרים הסחת דעת, הנפש לאט לאט מתמכרת לבניית הבית חולים מתחת לגשר- האדם מפתח כל מיני דפוסי התנהגות והתמודדות דרכי מחייה, הימנעויות שבעצם הוא "מתמכר" אליהם הוא נתקע איתם הם יכולים בהחלט להפוך להיות משהו שהוא לא יכול בלעדיהם, זה יוצר מציאויות של לופים אינסופיים בעולם הרגשי- לופ אינסופי = יש בעיה שאין לה פתרון מהותי- והיא נשארת קיימת- ואז יש פתרון שמקל על הבעיה אבל לא מעלים אותה לגמרי זאת אומרת הפתרון הופך להיות "קבוע" למרות שהוא לא פותר אז האדם הופך להיות תלותי ויכול בהחלט ממש להתמכר אליו, תחשבו על זה שזה כמו אדם שיברח מהזנב של עצמו, הוא מרגיש שהוא בורח והוא עושה משהו אבל הזנב רודף אחריו...
שאלתם- האם אפשר לרפא רגישות? בוודאי שכן, צריכים להבין שהמון המון דברים שאנשים תופסים אותם תהליכים אוטומטים, הם בעצם דברים שנרכשו בילדות בחינוך של ההורים או במהלך כזה או אחר במשך החיים, וכשדבר הוא נרכש הוא גם בר שינוי, אז כן אפשר לרפא רגישות, אפשר לווסת רגישות, יש המון דברים שהאדם יכול לשנות במערך האוטומטי של הרגשות שלו ואנשים לא יודעים את זה ומתרגלים לחיות עם הבעיות שלהם בצורה קבועה, יש המון פתרונות ודברים חכמים שיכולים לעזור מאוד לאדם, צריך ללמוד ולקרוא ולהכיר וככל שהאדם מכיר ולומד מנסיונם של אחרים הוא מחכים ויודע יותר לגבי עצמו ומבין את ההתנהלות הרגשית שלו, וגם יכול למצוא פתרונות אמיתיים

 

[רב הנסתר]

לפעמים זה גיל שעובר...
הכלי שעזר לי באופן אישי- כתיבה, לכתוב בלי מחיצות כל מה שיוצא במחברת אישית, זה עוזר לסכם לעצמינו מה אנחנו מרגישים, ועוד טיפ, לשמור את המחברת, עוד כמה שנים תקראי אותה ותראי איך צלחת את הדרך וכמה גדלת...
בהצלחה!

זה לא גיל שעובר, כל עוד לא החלפת לב....