התייעצות ילד שלוקח קונצרטה ונהיה לו 'טיקים' רציניים-

[sweet]

לילדים שיש להם טריקים בכל מקרה,
אסור לקחת ריטלין
(שוב, בגלל שעוד חומר ממריץ זה בדיוק מה שלא חסר למוח שלהם)

יש חלופות,
מאוד שונות בהשפעה.

כגון?

 

[ליליאן]

כגון?

אני יכולה לכתוב
אבל מה זה משנה
בכל מקרה רופא מומחה צריך להכליל את כל הנתונים ולקבוע.

 

[to]

כגון?

אטומיק, גואנפצין

 

[ליליאן]

אטומיק, גואנפצין

אטומיק בלי חומר ממריץ?
מה ההשפעה שלו - איך הוא עובד?

במה שאני מכירה בקבוצת סיכון שצריכים אנטי-אפילפטיים גם זה אסור.

 

[שיינדי אייזנבך]

אני לא מבטלת את הרפואה הפסיכיאטרית. אני מצטטת רופאי קשב.
ההנחייה בקופות החולים זה לנסות את ההשפעה לפי הסדר שכתבתי.

עוד יותר חזק: אם את רוצה דווקא להתחיל עם ויואנס,
בקופות מסוימות, המחשב לא יאפשר לך לקבל את זה בהנחה,
כי ההנחייה שהוא קיבל, שכל ילד צריך קודם לקבל ריטלין. זה 'קו ההגנה' הראשון.

הרופא יכול להתחכם על המחשב, ולתת לך מרשם ריטלין פעם אחת, וכשמופיע שקנית,
הוא משחרר לך את האפשרות לקבל הנחה על ויואנס.

לכן לא כל כך יעזור ללכת לרופא מומחה יותר או פחות.
יש הנחיות אחידות והם מחוייבים להם.

רק אם חזרת ודיווחת על תוצאות לא טובות, הם יכולים להתקדם לפי הסדר,
או 'לצאת מהסדר' אם באת וביקשת מאד להתקדם יותר מהר למתקדמים...

אגב, וזה גם ציטוט מרופאי קשב,
אם תרופה מסוימת גורמת לטיקים, תרופה אחרת יכולה להתאים יותר ולא לגרום לזה
זה מאד מאד אינדיבדואלי.
אי אפשר ללמוד מאחד לשני.

ואם יש טיקים, צריך להפסיק את התרופה בהקדם.

 

[to]

אטומיק בלי חומר ממריץ?
מה ההשפעה שלו - איך הוא עובד?

במה שאני מכירה בקבוצת סיכון שצריכים אנטי-אפילפטיים גם זה אסור.

אטומיק עובד בצורה אחרת מהממריצים - הוא לא משחרר דופמין באופן ישיר אלא מעכב ספיגה חוזרת של נוראדרנלין,
לכן לא ממריץ ולא מגביר חרדה אלא מווסת - משפר קשב, ארגון, ויסות רגשי ואימפולסיביות – בלי גירוי יתר.

(לגבי חולי אפילפסיה - צודקת, הוא פחות מסוכן מריטלין ודומיו אבל לא מומלץ כקו ראשון)

 

[בחורציק עם ADHD]

אין צורך ללכת לרופא מומחה יותר או פחות. כולם מקבלים אותה הנחייה מהקופה

ממש לא נכון.

אם ניסיתי הכל ולא עזר, נשאר לך לנסות את ויואנס

?

הוא לא גורם טיקים.

?

ותפסיקי עם הקונצרטה מה יותר מהר.

נאום?
סליחה על השאלה, אבל מה ההתמחות/ההכשרה/הניסיון שלכם בתחום?

לא חד משמעית.
תלוןוי מה המקרה.
לילד עם חרדות הייתי הולכת לפסיאטר, לילדים עם טריקים או סימנים נוירולוגים אחרים, לנוירולוג.

אמת, ברעיון.
אבל לילד שכבר עבר כמה סוגים ועשה כבר ניסויים וניסיונות - כאן המקום להתקדם לפסיכיאטר.
בפרט שטיקים יכולים להופיע ממתח וחרדות, לא תמיד הגורם הוא נוירולוגי.

במקרה של טיקים חובה להגיע לנוירולוג
מפאת שזה לא אבחון רגיל אלא הבנה של החומרים ומציאת הטריגר לטיקים

טיקים זה לא התנהגותי/רגשי/נפשי זה סוג של תגובה פיזית לחומר מסוים .

שוב, או לפסיכיאטר. וכנ"ל.
טיקים זה לא התנהגותי, וזה אכן תגובה פיזית, אבל הגורם בהחלט יכול להיות רגשי. [כמו שדופק מהיר זה תגובה פיזית, והגורם שלו יכול להיות מתח וחרדה.]

במקום הראשון בקטגוריית הכדור הטוב והמומלץ ביותר, הזוכה הוא ----- ויואנס !! ) גם הוא עושה טיקים לעיתים רחוקות יותר משאר האטנטים למיניהם אבל הוא מצויין הן בהשפעתו והן בתופעות לוואי מועטות יחסית..

תופעות לוואי של עצבים, זה דבר שכיח בקרב כל נוטלי אותם הסממנים הללו ויש לי תאוריה נפלאה ודעתית אמיתית בעניין העצבנות, אך אם יהיה רצון לשמוע אכתוב את התאוריה הנ"ל, ואם לא אז אין לי כח לכתוב.

עכ"פ- גם לאמא ולאבא שיקחו מדי פעם מהויואנס של הילד ינעם... בהצלחה!

לא שייך להכליל.
"תופעות לוואי של עצבים זה דבר שכיח" - אבל ממש לא מוכרח להיות כך. ועי' להלן בסמוך.

במה הוא יותר טוב?
לבן שלי ריטלין LA עשה טיקים
ואטנט ומטדקס עשו הקאות
עכשיו הוא עם ויואנס אבל ההשפעה בלימוד לא מאד ניכרת

אולי כדאי שתקראו את מה שכתבתי פה >>>

למה לא אטנט 30 מ"ג פעמיים ביום?
אגב, שמעתי מפסיכיאטר מומחה שכדור שעבד - אין סיבה שיפסיק לעבוד פתאום לאחר זמן בלי שהיה איזה שינוי וסיבה לזה.
כשאני קורא את זה שוב, עולה לי שאלה -
כתבתם; "עם כדור הוא תקין בהתנהגות אך קשה לו בריכוז. הוא מקבל כיום ויואנס 100 וזה לא עוזר."
כשאתם אומרים 'ריכוז' - מה הכוונה שלכם?
ואסביר את כוונתי:
לימדני הרופא כי ריכוז ודריכות - הם ממש לא אותו דבר. למרות שהרבה בעלי הפרעת קש"ר התרגלו להתרכז ע"י שהם 'דורכים' את עצמם.
גם אני בתחילה חשבתי שויואנס מאה מ"ג לא עוזר לי, עד שגיליתי שהעניין הוא כזה;
מחמת ההרגל שלי שריכוז = מתח ודריכות, למרות שהויואנס השפיע - לריכוז הוא לא עזר, פשוט כי המתח והלחץ שהייתי בו הם אלו שדפקו לי את הריכוז [לעומת אטנט שכן עזר גם במצב כזה, כי הוא פשוט 'דרך' אותי ברמות כאלו שהצליח למקד אותי בגמרא נטו למרות כל המסביב...]
למעשה לא ממש הבנתי את כוונתו, עד שהוא רשם לי כדור הרגעה, ואז גיליתי איזה כיף זה להתרכז בכיף. בלי דריכות, בלי מתח, פשוט סקרנות פשוטה וריתוק מעניין.
בקיצור, מרגיש לי הגיוני שה'ריכוז' שאתם מדברים עליו פירושו 'דריכות'. ואם אכן כך - הדרך לטפל בזה אמורה להיות יותר ע"י התמקדות בהורדת מתח, לחץ, חרדה, דריכות וכו', ולהגיע ל'ריכוז' אמיתי.


אופסס. כבחורציק עם ADHD אני חולק על זה מכל וכל... [אא"כ אתה מתכוון ל'ירבה בישיבה ויבקש רחמים ממי שהחכמה שלו']


ללכת לד"ר אבי יקיר...
ברצינות, הוא הגדיר לי 'הצלחת הטיפול' - כשאגיע למצב שאוכל 'לשבת ולעשות כלום'. [לא 'לא לעשות כלום', אלא 'לעשות כלום'.] כלומר, בלי צורך באקשן, 'לעשות משהו', וכו' וכו'. הוא נתן לי פידבק של הישג גדול כשסיפרתי לו שמצאתי את עצמי באחד הימים יושב ומצייר להנאתי - אחרי שנים שלא עשיתי את זה...

ברור!!
עולם אחר! בוא נתחיל מזה שפתאום כיף לך ללמוד תורה. פשוט כיף. גם בבקיאות, וגם לבד, וגם ברציפות, ופשוט מתוק לך בפה [הפעם הראשונה שלמדתי 6 שעות ברצף - היתה עם 100 מ"ג ויואנס.
נמשיך בזה שפתאום אפשר לדבר עם הסובבים ברוגע,
ולשבת ליד שולחן השבת במנוחה,
ועוד כהנה וכהנה רבות שב"ה אני כבר לא זוכר מרוב שהתרגלתי לכדור...

כל אלו שממליצים על פסיכיאטר
איך בדיוק השגתם תור למען ה'?
אחרי רדיפה של שבועות קבעו לי תור לעוד 10 חודשים!!! ועוד באיזה חור רחוק בארץ
ובזמן הזה הילד סובל וגם המלמד...
מה עושים? הולכים לפרטי?
אשמח להמלצות באזור המרכז
עדיף מישהו שעובד עם מכבי

אולי כדאי לנסות לברר אצל הרב משה בלוי.

הויואנס הוא אלוף, אבל צריך לדעת איך וכיצד לנתב את השפעתו וכדלהלן:

ההשפעה של הויואנס מביאה ליידי הנאה ודבקות במעשה העכשוי שמי שנטלו עושה בעת ההשפעה. דהיינו- אם בעת ההשפעה הוא החליט לספור כמה אוטובוסים עוברים בכביש מול ביתו, הוא יכול לשהות כך במשך שעות ורק לספור אוטובוסים ויהיה קשה עליו להפסיק מספירת האוטובוסים.. וכיו''ב. אם בעת ההשפעה, הילד התחיל להיות קשוב למלמד, הרי שהוא יכול להיות קשוב ולא ירצה לצאת להפסקה גם במשך שעות! וגם אם באותה העת תהיה הופגעה של תריי''ג בתלמוד תורה- הוא לא ירצה לצאת לראות אותה מרוב שהוא 'דבוק' לשיעור..! (האמת שיתכן ובלי קשר לויואנס הוא לא ירצה לראות את ההופעה של תריי'ג, כבר יצא...)

הדברים נכתבים מניון ואכמ"ל. ישמע חכם ויוסף לקח.. תחשבו על הנקודה הנ"ל ותפעלו בהתאם.

אז מומלץ לקרוא מה שכתבתי לעיל באופי השפעת הויואנס ובכך לנתב את הילד להפיק תועלת משמעותית מהכדור ולא רק 'הנאה גרידא'.. הדברים נכתבו מנסיון אישי. לפני מבחן הייתי לוקח כדור אחד מהילד (לפעמים גם יותר מאחד..) ואני תופס עצמי שעתיים מתעסק רק בניסוח התשובה שיהיה יותר מדוייק.. כל' על שטויות 'נדבקים'.
אבל עם הזמן לומדים איך לנצל אותו כמו שצריך./

תקרא טוב-טוב את מה שכתבתי פה:

למה לא אטנט 30 מ"ג פעמיים ביום?
אגב, שמעתי מפסיכיאטר מומחה שכדור שעבד - אין סיבה שיפסיק לעבוד פתאום לאחר זמן בלי שהיה איזה שינוי וסיבה לזה.
כשאני קורא את זה שוב, עולה לי שאלה -
כתבתם; "עם כדור הוא תקין בהתנהגות אך קשה לו בריכוז. הוא מקבל כיום ויואנס 100 וזה לא עוזר."
כשאתם אומרים 'ריכוז' - מה הכוונה שלכם?
ואסביר את כוונתי:
לימדני הרופא כי ריכוז ודריכות - הם ממש לא אותו דבר. למרות שהרבה בעלי הפרעת קש"ר התרגלו להתרכז ע"י שהם 'דורכים' את עצמם.
גם אני בתחילה חשבתי שויואנס מאה מ"ג לא עוזר לי, עד שגיליתי שהעניין הוא כזה;
מחמת ההרגל שלי שריכוז = מתח ודריכות, למרות שהויואנס השפיע - לריכוז הוא לא עזר, פשוט כי המתח והלחץ שהייתי בו הם אלו שדפקו לי את הריכוז [לעומת אטנט שכן עזר גם במצב כזה, כי הוא פשוט 'דרך' אותי ברמות כאלו שהצליח למקד אותי בגמרא נטו למרות כל המסביב...]
למעשה לא ממש הבנתי את כוונתו, עד שהוא רשם לי כדור הרגעה, ואז גיליתי איזה כיף זה להתרכז בכיף. בלי דריכות, בלי מתח, פשוט סקרנות פשוטה וריתוק מעניין.
בקיצור, מרגיש לי הגיוני שה'ריכוז' שאתם מדברים עליו פירושו 'דריכות'. ואם אכן כך - הדרך לטפל בזה אמורה להיות יותר ע"י התמקדות בהורדת מתח, לחץ, חרדה, דריכות וכו', ולהגיע ל'ריכוז' אמיתי.


אופסס. כבחורציק עם ADHD אני חולק על זה מכל וכל... [אא"כ אתה מתכוון ל'ירבה בישיבה ויבקש רחמים ממי שהחכמה שלו']


ללכת לד"ר אבי יקיר...
ברצינות, הוא הגדיר לי 'הצלחת הטיפול' - כשאגיע למצב שאוכל 'לשבת ולעשות כלום'. [לא 'לא לעשות כלום', אלא 'לעשות כלום'.] כלומר, בלי צורך באקשן, 'לעשות משהו', וכו' וכו'. הוא נתן לי פידבק של הישג גדול כשסיפרתי לו שמצאתי את עצמי באחד הימים יושב ומצייר להנאתי - אחרי שנים שלא עשיתי את זה...

ברור!!
עולם אחר! בוא נתחיל מזה שפתאום כיף לך ללמוד תורה. פשוט כיף. גם בבקיאות, וגם לבד, וגם ברציפות, ופשוט מתוק לך בפה [הפעם הראשונה שלמדתי 6 שעות ברצף - היתה עם 100 מ"ג ויואנס.
נמשיך בזה שפתאום אפשר לדבר עם הסובבים ברוגע,
ולשבת ליד שולחן השבת במנוחה,
ועוד כהנה וכהנה רבות שב"ה אני כבר לא זוכר מרוב שהתרגלתי לכדור...

אטומיק בלי חומר ממריץ?
מה ההשפעה שלו - איך הוא עובד?

במה שאני מכירה בקבוצת סיכון שצריכים אנטי-אפילפטיים גם זה אסור.

אטומוקסטין (שם מסחר: סטרטרה, אטומיק) היא תרופה ממשפחת ה-NRI המשמשת לטיפול בהפרעת קשב. היא איננה שייכת לקבוצת החמרים הממריצים. (המכלול)

אני לא מבטלת את הרפואה הפסיכיאטרית. אני מצטטת רופאי קשב.
ההנחייה בקופות החולים זה לנסות את ההשפעה לפי הסדר שכתבתי.

אגב, אין באמת דבר כזה 'רופאי קשב'. יש 'רופאי ילדים עם השתלמות בהפרעת קשב'. ואידך זיל גמור...
ויעוי' כאן עוד.

לכן לא כל כך יעזור ללכת לרופא מומחה יותר או פחות.
יש הנחיות אחידות והם מחוייבים להם.

לא נכון.

 

[ליליאן]

אטומוקסטין (שם מסחר: סטרטרה, אטומיק) היא תרופה ממשפחת ה-NRI המשמשת לטיפול בהפרעת קשב. היא איננה שייכת לקבוצת החמרים הממריצים. (המכלול)

בהחלט לא התכוונתי לתשובות מויקיפדיה.
וכמו שכתבו פה,
הוא לא לגמרי לא משפיע על מערכת ההולכה (החשמלית) העצבית.

 

[ליליאן]

אמת, ברעיון.
אבל לילד שכבר עבר כמה סוגים ועשה כבר ניסויים וניסיונות - כאן המקום להתקדם לפסיכיאטר.
בפרט שטיקים יכולים להופיע ממתח וחרדות, לא תמיד הגורם הוא נוירולוגי.

שוב, או לפסיכיאטר. וכנ"ל.
טיקים זה לא התנהגותי, וזה אכן תגובה פיזית, אבל הגורם בהחלט יכול להיות רגשי. [כמו שדופק מהיר זה תגובה פיזית, והגורם שלו יכול להיות מתח וחרדה.]

זה לא חד משמעי, למי ללכת,
ובכל מקרה אין פה טעות. מה שלא יבחרו.

אם הרופא קשוב ומומחה בתחומו
הוא יגיע לזה, או יפנה, או יתיעץ עם איש מקצוע השני.

אם רופא לא קשוב או לא מומחה...
גם אין הבדל...
חבל על הזמן והכסף

 

[Chocolate praline]

יש לי רעיון אולי הזוי
אולי במקום לקחת כדור לבעיות קשב וריכוז ואחר כך כדור נוסף לתופעות לוואי
להפסיק את הכדורים ולנסות להתמודד עם ילד שיש לו בעיות קשב וריכוז

 

[בחורציק עם ADHD]

יש לי רעיון אולי הזוי
אולי במקום לקחת כדור לבעיות קשב וריכוז ואחר כך כדור נוסף לתופעות לוואי
להפסיק את הכדורים ולנסות להתמודד עם ילד שיש לו בעיות קשב וריכוז

השאלה היא [בין היתר] האם זה אכן רק עניין של 'קשב וריכוז'.
כלומר, חוץ משלל מאפיינים אחרים שנכללים בזה [קושי בעיכוב תגובה, פגיעה בתפקודים ניהוליים], האם הסביבה, התנאים והשטח תומכים בזה.
כלומר,
ילד שלא מצליח = ילד מתוסכל, עם דימוי עצמי נמוך = בעיות רגשיות כאלו ואחרות וכו' וכו'.
בקיצור זה לא עניין של 'לנסות'. ליווי מקצועי צריך בכל מקרה [גם אם זה מאמן ADHD מוסמך].

[היסוד הבסיסי הוא נכון רעיונית, וכעין מה שאמר לי רופא מומחה בתחום; "אל תנסה להתאים את עצמך למסגרת, תנסה להתאים את המסגרת אליך", וזה נכון - אגב - בכל מקרה, גם עם כדורים וכו', עדיין מעשית במבחן המציאות יש עוד כמה וכמה פרמטרים, השלכות, תנאים והתאמות בכדי שזה יוכל להיות ישים בפועל.
ואגב, אה"נ שאחרי שלוקחים את הכדורים בצורה מיטבית למשך התקופה הנצרכת, ורוכשים אסטרטגיות למידה, התנהלות והתנהגות ועוד, אזי במהלך החיים אכן פוחתים והולכים עם הכדורים. יש בזה יסוד מאד פשוט. אולי ארחיב בזה בהמשך אי"ה.]

 

[שולי איטח]

אז אצלינו ויאונס היה כי גרוע לכל המשפחה
ולצערי גם אחרי שהגענו לפסיכיאטרים מומחים ביותר בתחום
לא היה כמעט שינוי בניסיונות לבין רופאי הקשב הרגילים בקופה

כל ילד אצלינו עבר מערכת שלימה של ניסויים וחוזר חלילה

לאחד הריטלין המוכר היה מצוין וממשיך כך ב"ה כמה שנים
לשני אחרי 4 ניסויים ב"ה הפיקולין טוב
לשליש עד היום במשך כמה שנים מנסים מחליפים ומשתגעים
הרביעי רק אחרי שילוב של 2 תרופות יחד מ 2 סוגים שונים מצא מנוחה
ולחמישי לא עזר שום תרופה ולא הזיז בכלל

כך שקודם כל להבין שאין מנוס!!! מלנסות
וגם אם רושמת פה אמא שהפיקולין/ויאנס/אטומיק הכי טוב , יתכן ואצלכם יהיה הכי גרוע

בכל מקרה כן הייתי ממליצה על פסיכיאטר כי שומע יותר את כל המכלול ויודע יותר לנתב בדר"כ

 

[ליליאן]

יש לי רעיון אולי הזוי
אולי במקום לקחת כדור לבעיות קשב וריכוז ואחר כך כדור נוסף לתופעות לוואי
להפסיק את הכדורים ולנסות להתמודד עם ילד שיש לו בעיות קשב וריכוז

מי יתמודד?

הילד עצמו צריך להתמודד.
גם היום, גם כל החיים אחר כך.

 

[Chocolate praline]

השאלה היא [בין היתר] האם זה אכן רק עניין של 'קשב וריכוז'.
כלומר, חוץ משלל מאפיינים אחרים שנכללים בזה [קושי בעיכוב תגובה, פגיעה בתפקודים ניהוליים], האם הסביבה, התנאים והשטח תומכים בזה.
כלומר,
ילד שלא מצליח = ילד מתוסכל, עם דימוי עצמי נמוך = בעיות רגשיות כאלו ואחרות וכו' וכו'.
בקיצור זה לא עניין של 'לנסות'. ליווי מקצועי צריך בכל מקרה [גם אם זה מאמן ADHD מוסמך].

העלתי רק רעיון
אבל מה עם הדמוי של הילד שמבין שהוא בעיתי (לא נורמלי) שרצים איתו מרופא לרופא ומגיעים לפסיכיאטר ופסיכולוג נראה לי שזה גם = ילד מתוסכל, עם דימוי עצמי נמוך = בעיות רגשיות כאלו ואחרות וכו וכו

 

[בחורציק עם ADHD]

אז אצלינו ויאונס היה כי גרוע לכל המשפחה
ולצערי גם אחרי שהגענו לפסיכיאטרים מומחים ביותר בתחום
לא היה כמעט שינוי בניסיונות לבין רופאי הקשב הרגילים בקופה

כל ילד אצלינו עבר מערכת שלימה של ניסויים וחוזר חלילה

לאחד הריטלין המוכר היה מצוין וממשיך כך ב"ה כמה שנים
לשני אחרי 4 ניסויים ב"ה הפיקולין טוב
לשליש עד היום במשך כמה שנים מנסים מחליפים ומשתגעים
הרביעי רק אחרי שילוב של 2 תרופות יחד מ 2 סוגים שונים מצא מנוחה
ולחמישי לא עזר שום תרופה ולא הזיז בכלל

כך שקודם כל להבין שאין מנוס!!! מלנסות
וגם אם רושמת פה אמא שהפיקולין/ויאנס/אטומיק הכי טוב , יתכן ואצלכם יהיה הכי גרוע

בכל מקרה כן הייתי ממליצה על פסיכיאטר כי שומע יותר את כל המכלול ויודע יותר לנתב בדר"כ

אצל ד"ר אבי יקיר הייתם?

העלתי רק רעיון
אבל מה עם הדמוי של הילד שמבין שהוא בעיתי (לא נורמלי) שרצים איתו מרופא לרופא ומגיעים לפסיכיאטר ופסיכולוג נראה לי שזה גם = ילד מתוסכל, עם דימוי עצמי נמוך = בעיות רגשיות כאלו ואחרות וכו וכו

למה בעייתי ולא נורמלי?
ההבדל הפשוט הוא בהתנהלות ובהתנהגות שלך.
הפרעת קשב וריכוז זה לא הפרעה, וגם לא בקשב, וגם לא בריכוז.
כי אנחנו הנורמלים - אבל אתם הרוב.
זה בקצרה הבסיס.
כך שכל הרופאים האלו זה סה"כ דרך לתווך את המציאות המרובעת הנוכחית ולהתאים אותה ליכולות המדהימות של הילד/הנער/האדם + לתקן את כל מה שהתקלקל בדרך עם שלל תסכולים ודימויים שליליים נלווים [ותאמין לי שיותר הורס זה משפט 'חינוכי' אחד כמו 'אין דבר העומד בפני הרצון' מאשר סדרת תורים לפסיכולוג כדי לנסות ולתקן את הנזקים. וקיצרתי.]
מה שאין כן ילד שלא חווה חוויית הצלחה, ילד שחווה משברים ונפילות, ילד שחושב שכנראה שזה נכון ש'אין לו טעם בלימוד' [אחרת למה הוא כל הזמן מסתובב בחוץ ומעניין אותו נייעס?] / 'אין לו טעם בתפילה' [אחרת למה הוא מסתובב מאחורה או בחוץ במקום להתפלל נורמלי, ומחפש את המניינים הכי מהירים שיש?] / 'הגיע הזמן שהוא יתבגר ו/או יתרצן קצת' [ולא צריך לפרט דוגמאות] ועוד ועוד, שזה מתכון ממש מושלם להרס.
בקיצור, העיקרון מובן.

 

[ליליאן]

העלתי רק רעיון
אבל מה עם הדמוי של הילד שמבין שהוא בעיתי (לא נורמלי) שרצים איתו מרופא לרופא ומגיעים לפסיכיאטר ופסיכולוג נראה לי שזה גם = ילד מתוסכל, עם דימוי עצמי נמוך = בעיות רגשיות כאלו ואחרות וכו וכו

בד,כ שרצים לרופא
זה מעצבן
אבל משדר תשומת לב ויחס.

בעיות זה לילד לא מטופל
שמקבל הערות עך איחורים, ש.ב., חלומות בשיעור, התפרצויות, ועוד

 

[Chocolate praline]

אצל ד"ר אבי יקיר הייתם?
[אאל"ט הוא למבוגרים בעיקרון]


למה בעייתי ולא נורמלי?
ההבדל הפשוט הוא בהתנהלות ובהתנהגות שלך.
הפרעת קשב וריכוז זה לא הפרעה, וגם לא בקשב, וגם לא בריכוז.
כי אנחנו הנורמלים - אבל אתם הרוב.
זה בקצרה הבסיס.
כך שכל הרופאים האלו זה סה"כ דרך לתווך את המציאות המרובעת הנוכחית ולהתאים אותה ליכולות המדהימות של הילד/הנער/האדם + לתקן את כל מה שהתקלקל בדרך עם שלל תסכולים ודימויים שליליים נלווים [ותאמין לי שיותר הורס זה משפט 'חינוכי' אחד כמו 'אין דבר העומד בפני הרצון' מאשר סדרת תורים לפסיכולוג כדי לנסות ולתקן את הנזקים. וקיצרתי.]
מה שאין כן ילד שלא חווה חוויית הצלחה, ילד שחווה משברים ונפילות, ילד שחושב שכנראה שזה נכון ש'אין לו טעם בלימוד' [אחרת למה הוא כל הזמן מסתובב בחוץ ומעניין אותו נייעס?] / 'אין לו טעם בתפילה' [אחרת למה הוא מסתובב מאחורה או בחוץ במקום להתפלל נורמלי, ומחפש את המניינים הכי מהירים שיש?] / 'הגיע הזמן שהוא יתבגר ו/או יתרצן קצת' [ולא צריך לפרט דוגמאות] ועוד ועוד, שזה מתכון ממש מושלם להרס.
בקיצור, העיקרון מובן.

אתם ממש צודקים
אבל מרגיש לי שיש הרבה ילדים שהם ילדים בריאים, עם מרץ ושובבות של ילד בריא ומשום מה למערכת אין סבלנות, כח, ורצון להתמודד ורוצים שקט תעשייתי ולתת רטלין זה פתרון קל ונוח

 

[ראובן ליבוביץ]

לעניות דעתי הרחבה,
הבעיות של קשב וריכוז של הילד הן לא נוירולוגיות,
אלא רגשיות,
הטיקים גם מחזקים אצלי את התחושה,
אם תרצו אני מכיר שיטת טיפול מאוד מוצלחת שמבוססת על המקורות

 

[בחורציק עם ADHD]

בד,כ שרצים לרופא
זה מעצבן
אבל משדר תשומת לב ויחס.

אני חושב שהוא מתכוון לסטיגמתיות ולשמות ה'מפחידים' האלו של 'פסיכיאטר', 'פסיכולוג'.
ועל זה, כאמור, אני טוען שזה עניין של איך להציג את זה.

וכמובן ש-

בעיות זה לילד לא מטופל
שמקבל הערות עך איחורים, ש.ב., חלומות בשיעור, התפרצויות, ועוד

 

[בחורציק עם ADHD]

לעניות דעתי הרחבה,
הבעיות של קשב וריכוז של הילד הן לא נוירולוגיות,
אלא רגשיות,
הטיקים גם מחזקים אצלי את התחושה,

??