לימוד נהיגה הסוד של תלמידים שעוברים טסט בפעם הראשונה...

  • הוסף לסימניות
  • #1
בס"ד

אחרי מספר שנים כמורה נהיגה ועשרות תלמידים ותלמידות שעברו טסטים אני יכול להגיד דבר אחד בוודאות:
ראיתי תלמידים עם כישרון טבעי שנכשלו,
וראיתי תלמידים שהתחילו חלש מאוד – ועברו טסט בצורה יפה ובטוחה.

ההבדל ביניהם כמעט אף פעם לא היה יכולת נהיגה.
ההבדל היה לקיחת אחריות.

תלמיד שכל הזמן מחפש הוראות

תלמידים שבאו לשיעור, עלו לרכב, חגרו חגורה – וחיכו.
חיכו שאגיד מתי לאותת, מתי להאט, מתי לפנות... מחפשים הוראות ולא ביצוע...
גם אחרי 20–25 שיעורים, כל טעות נראית אותו דבר...

לא אמרת לי
לא שמתי לב
חשבתי שאתה תתקן
ועוד הברקות ...

אלו תלמידים שלא באמת נהגו לבד – הם נסעו עם מורה לידם.
וכשאני שואל : מה לדעתך היה לא טוב פה?
התשובה הרבה פעמים היא:

לא יודע… אתה תגיד... ועוד הברקות...

וכשככה נראה הלימוד – הטסט מרגיש כמו קפיצה למים עמוקים בלי מצופים.

לעומתם – התלמיד שאומר: פה טעיתי וכבר בכיכר ,צומת הבאה מתקן מקדם את עצמו בענק להצלחה בטסט וזה בס"ד קורה!

ומצד שני, ישנם תלמידים אחרים..
לא תמיד מבריקים, לא תמיד חלקים, לפעמים אפילו לחוצים.

אבל אחרי פנייה לא טובה הם אומרים..

פה נכנסתי מהר מדי
הייתי צריך להסתכל עוד שמאלה
החלטתי מאוחר וכ"ו

אלה תלמידים שעוצרים רגע, חושבים, שואלים.
לא מחכים שאני אגיד להם הכול – אלא רוצים להבין למה.

אצלם רואים שינוי אמיתי משיעור לשיעור.
הטעות חוזרת פחות. הביטחון גדל.
והטסט? הוא כבר לא מפחיד – הוא פשוט עוד נסיעה של 20 דקות ולוקחים רישיון...

האחריות משנה הכול

כשאני רואה תלמיד/ה שלוקח אחריות, זה מתבטא בהכול:

הוא מגיע לשיעור עם מטרה
הוא יודע להגיד מה קשה לו
הוא לא נעלב מהערה – הוא משתמש בה
הוא מבין שטעות היא חלק מהדרך

וברגע הזה, גם אני כמורה יכול לדחוף אותו קדימה באמת.
לא לסחוב אותו – אלא ללוות.

הטסט לא בודק שלמות – הוא בודק בגרות ,קבלת החלטות בריאה וביצוע סביר ובטוח זה הכול!

הרבה תלמידים חושבים שטסט זה מבחן על לא לטעות.
אבל האמת היא שטסט בודק:

האם אתה שם לב
האם אתה מגיב נכון
האם אתה אחראי על ההחלטות שלך

תלמיד שלוקח אחריות לאורך הדרך:

לא קופא כשטועה
לא מחפש אשמים
יודע לתקן תוך כדי

וזה בדיוק מה שהבוחן מחפש.

משפט שאני אומר לתלמידים

אני אומר ואומר גם פה:
אני יכול ללמד, להסביר, לתקן ולהכווין –
אבל אני לא יכול לקחת אחריות במקומך.

ברגע שתלמיד מבין את זה –
הדרך לרישיון נהיית הרבה יותר קצרה, והרבה יותר נכונה.

לסיום

מי שלוקח אחריות בלימודי נהיגה:

עובר טסט
נוהג טוב יותר
ובעיקר – יוצא לכביש כנהג חושב ובטוח

בהצלחה.
 

קבצים מצורפים

  • חוויות לימוד נהיגה שונות.png
    חוויות לימוד נהיגה שונות.png
    2.2 MB · צפיות: 146
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני לא מתחבר בכלל למה שכתבת.....
נראה כמו מורה שרוצה להסיר אחריות מעצמו ולהעביר הכל לתלמיד.....

ספציפי המורה שלי
היה מתעצבן ורצה שאני אחכה לו..
ולא להתחיל לנהוג / לפנות לפני שאומר
למרות שהכרתי את המסלולים בע"פ

לדעתי זה תלוי גם בתלמיד וגם במורה וגם במצב רוח של הטסטר
אבל בעיקר במורה....
עובדה שיש מורים שיש להם אחוזים גבוהם משמעותית של הצלחה בטסט 1-2
ומורים שפחות מ5 נדיר למצוא
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בס"ד

אחרי מספר שנים כמורה נהיגה ועשרות תלמידים ותלמידות שעברו טסטים אני יכול להגיד דבר אחד בוודאות:
ראיתי תלמידים עם כישרון טבעי שנכשלו,
וראיתי תלמידים שהתחילו חלש מאוד – ועברו טסט בצורה יפה ובטוחה.

ההבדל ביניהם כמעט אף פעם לא היה יכולת נהיגה.
ההבדל היה לקיחת אחריות.

תלמיד שכל הזמן מחפש הוראות

תלמידים שבאו לשיעור, עלו לרכב, חגרו חגורה – וחיכו.
חיכו שאגיד מתי לאותת, מתי להאט, מתי לפנות... מחפשים הוראות ולא ביצוע...
גם אחרי 20–25 שיעורים, כל טעות נראית אותו דבר...

לא אמרת לי
לא שמתי לב
חשבתי שאתה תתקן
ועוד הברקות ...

אלו תלמידים שלא באמת נהגו לבד – הם נסעו עם מורה לידם.
וכשאני שואל : מה לדעתך היה לא טוב פה?
התשובה הרבה פעמים היא:

לא יודע… אתה תגיד... ועוד הברקות...

וכשככה נראה הלימוד – הטסט מרגיש כמו קפיצה למים עמוקים בלי מצופים.

לעומתם – התלמיד שאומר: פה טעיתי וכבר בכיכר ,צומת הבאה מתקן מקדם את עצמו בענק להצלחה בטסט וזה בס"ד קורה!

ומצד שני, ישנם תלמידים אחרים..
לא תמיד מבריקים, לא תמיד חלקים, לפעמים אפילו לחוצים.

אבל אחרי פנייה לא טובה הם אומרים..

פה נכנסתי מהר מדי
הייתי צריך להסתכל עוד שמאלה
החלטתי מאוחר וכ"ו

אלה תלמידים שעוצרים רגע, חושבים, שואלים.
לא מחכים שאני אגיד להם הכול – אלא רוצים להבין למה.

אצלם רואים שינוי אמיתי משיעור לשיעור.
הטעות חוזרת פחות. הביטחון גדל.
והטסט? הוא כבר לא מפחיד – הוא פשוט עוד נסיעה של 20 דקות ולוקחים רישיון...

האחריות משנה הכול

כשאני רואה תלמיד/ה שלוקח אחריות, זה מתבטא בהכול:

הוא מגיע לשיעור עם מטרה
הוא יודע להגיד מה קשה לו
הוא לא נעלב מהערה – הוא משתמש בה
הוא מבין שטעות היא חלק מהדרך

וברגע הזה, גם אני כמורה יכול לדחוף אותו קדימה באמת.
לא לסחוב אותו – אלא ללוות.

הטסט לא בודק שלמות – הוא בודק בגרות ,קבלת החלטות בריאה וביצוע סביר ובטוח זה הכול!

הרבה תלמידים חושבים שטסט זה מבחן על לא לטעות.
אבל האמת היא שטסט בודק:

האם אתה שם לב
האם אתה מגיב נכון
האם אתה אחראי על ההחלטות שלך

תלמיד שלוקח אחריות לאורך הדרך:

לא קופא כשטועה
לא מחפש אשמים
יודע לתקן תוך כדי

וזה בדיוק מה שהבוחן מחפש.

משפט שאני אומר לתלמידים

אני אומר ואומר גם פה:
אני יכול ללמד, להסביר, לתקן ולהכווין –
אבל אני לא יכול לקחת אחריות במקומך.

ברגע שתלמיד מבין את זה –
הדרך לרישיון נהיית הרבה יותר קצרה, והרבה יותר נכונה.

לסיום

מי שלוקח אחריות בלימודי נהיגה:

עובר טסט
נוהג טוב יותר
ובעיקר – יוצא לכביש כנהג חושב ובטוח

בהצלחה.
נכון מאוד מאוד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
גם לדעתי זה נכון.
שמעתי על הרבה אנשים שיום לפני הטסט נסעו כמה שעות בלי רישיון בשביל לקבל ביטחון בנהיגה, ולמחרת עברו, לפעמים גם אחרי כמה כשלונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שמעתי על הרבה אנשים שיום לפני הטסט נסעו כמה שעות בלי רישיון בשביל לקבל ביטחון בנהיגה,
אני אתקן, עצה גרועה וחסרת אחריות ממש על גבול (מהצד הפנימי שלו...) הפלילי.
לי יש גיס שלקח לפני הטסט שיעור אצל מורה אחר, הוא הלך ברחוב, ראה רכב עם "ל" וביקש מהמורה שיבדוק איך הוא נוהג כי מחר יש לו טסט. זה נכון והרבה יותר בטוח.
נהיגה ללא רישיון זה סיכון מטורף של אחד שאולי לא יודע לנהוג מספיק טוב, וחלילה יפגע במישהו והוא ללא ביטוח.

לא עושים את זה. נקודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני לא מתחבר בכלל למה שכתבת.....
נראה כמו מורה שרוצה להסיר אחריות מעצמו ולהעביר הכל לתלמיד.....

ספציפי המורה שלי
היה מתעצבן ורצה שאני אחכה לו..
ולא להתחיל לנהוג / לפנות לפני שאומר
למרות שהכרתי את המסלולים בע"פ

לדעתי זה תלוי גם בתלמיד וגם במורה וגם במצב רוח של הטסטר
אבל בעיקר במורה....
עובדה שיש מורים שיש להם אחוזים גבוהם משמעותית של הצלחה בטסט 1-2
ומורים שפחות מ5 נדיר למצוא
מבין אותך לגמרי,
יש מקרים שבהם מורה לא מאפשר עצמאות, מתעצבן או שולט יותר מדי – ובמצב כזה באמת קשה לדרוש מהתלמיד לקחת אחריות ( או שכן ... פשוט קום ותעבור מורה...)


כשדיברתי על אחריות תלמיד, לא התכוונתי להסיר אחריות מהמורה. להפך – מורה טוב חייב להכין לעצמאות, לשחרר בזמן ולהרגיע, לא להלחיץ.


אתה צודק שזה שילוב של תלמיד, מורה וגם בוחן.
הנקודה שלי הייתה שבמקום שבו המורה עושה את העבודה כמו שצריך – האחריות של התלמיד הופכת לגורם מכריע.


תודה שהעלית את זה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני מסכים במאה אחוז
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כשדיברתי על אחריות תלמיד, לא התכוונתי להסיר אחריות מהמורה. להפך – מורה טוב חייב להכין לעצמאות, לשחרר בזמן ולהרגיע, לא להלחיץ.


אתה צודק שזה שילוב של תלמיד, מורה וגם בוחן.
הנקודה שלי הייתה שבמקום שבו המורה עושה את העבודה כמו שצריך – האחריות של התלמיד הופכת לגורם מכריע.
תודה
שחידדת ..
עכשיו אני מסכים לכל מילה

מבין אותך לגמרי,
יש מקרים שבהם מורה לא מאפשר עצמאות, מתעצבן או שולט יותר מדי – ובמצב כזה באמת קשה לדרוש מהתלמיד לקחת אחריות ( או שכן ... פשוט קום ותעבור מורה...)
אכן זה מה שעשיתי .. עברתי מורה ...והצלחתי בטסט

ניק B383 למה כועס?
אמרתי את דעתי ... מנסיון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בס"ד

אחרי מספר שנים כמורה נהיגה ועשרות תלמידים ותלמידות שעברו טסטים אני יכול להגיד דבר אחד בוודאות:
ראיתי תלמידים עם כישרון טבעי שנכשלו,
וראיתי תלמידים שהתחילו חלש מאוד – ועברו טסט בצורה יפה ובטוחה.

ההבדל ביניהם כמעט אף פעם לא היה יכולת נהיגה.
ההבדל היה לקיחת אחריות.

תלמיד שכל הזמן מחפש הוראות

תלמידים שבאו לשיעור, עלו לרכב, חגרו חגורה – וחיכו.
חיכו שאגיד מתי לאותת, מתי להאט, מתי לפנות... מחפשים הוראות ולא ביצוע...
גם אחרי 20–25 שיעורים, כל טעות נראית אותו דבר...

לא אמרת לי
לא שמתי לב
חשבתי שאתה תתקן
ועוד הברקות ...

אלו תלמידים שלא באמת נהגו לבד – הם נסעו עם מורה לידם.
וכשאני שואל : מה לדעתך היה לא טוב פה?
התשובה הרבה פעמים היא:

לא יודע… אתה תגיד... ועוד הברקות...

וכשככה נראה הלימוד – הטסט מרגיש כמו קפיצה למים עמוקים בלי מצופים.

לעומתם – התלמיד שאומר: פה טעיתי וכבר בכיכר ,צומת הבאה מתקן מקדם את עצמו בענק להצלחה בטסט וזה בס"ד קורה!

ומצד שני, ישנם תלמידים אחרים..
לא תמיד מבריקים, לא תמיד חלקים, לפעמים אפילו לחוצים.

אבל אחרי פנייה לא טובה הם אומרים..

פה נכנסתי מהר מדי
הייתי צריך להסתכל עוד שמאלה
החלטתי מאוחר וכ"ו

אלה תלמידים שעוצרים רגע, חושבים, שואלים.
לא מחכים שאני אגיד להם הכול – אלא רוצים להבין למה.

אצלם רואים שינוי אמיתי משיעור לשיעור.
הטעות חוזרת פחות. הביטחון גדל.
והטסט? הוא כבר לא מפחיד – הוא פשוט עוד נסיעה של 20 דקות ולוקחים רישיון...

האחריות משנה הכול

כשאני רואה תלמיד/ה שלוקח אחריות, זה מתבטא בהכול:

הוא מגיע לשיעור עם מטרה
הוא יודע להגיד מה קשה לו
הוא לא נעלב מהערה – הוא משתמש בה
הוא מבין שטעות היא חלק מהדרך

וברגע הזה, גם אני כמורה יכול לדחוף אותו קדימה באמת.
לא לסחוב אותו – אלא ללוות.

הטסט לא בודק שלמות – הוא בודק בגרות ,קבלת החלטות בריאה וביצוע סביר ובטוח זה הכול!

הרבה תלמידים חושבים שטסט זה מבחן על לא לטעות.
אבל האמת היא שטסט בודק:

האם אתה שם לב
האם אתה מגיב נכון
האם אתה אחראי על ההחלטות שלך

תלמיד שלוקח אחריות לאורך הדרך:

לא קופא כשטועה
לא מחפש אשמים
יודע לתקן תוך כדי

וזה בדיוק מה שהבוחן מחפש.

משפט שאני אומר לתלמידים

אני אומר ואומר גם פה:
אני יכול ללמד, להסביר, לתקן ולהכווין –
אבל אני לא יכול לקחת אחריות במקומך.

ברגע שתלמיד מבין את זה –
הדרך לרישיון נהיית הרבה יותר קצרה, והרבה יותר נכונה.

לסיום

מי שלוקח אחריות בלימודי נהיגה:

עובר טסט
נוהג טוב יותר
ובעיקר – יוצא לכביש כנהג חושב ובטוח

בהצלחה.
כמה אתה לוקח לשיעור היום אני מחפש זול וטוב
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בס"ד
למה חשוב להבין את הכישלון בטסט – ולא רק “לנסות שוב ושוב" ולקוות שאולי אליהו הנביא יהיה הטסטר הבא או שפשוט הוא יירדם בטסט שלכם ל 20 דקות...

כישלון בטסט נהיגה הוא רגע לא נחמד...
עבור תלמידים רבים זו תחושה של אכזבה, תסכול ולעיתים אפילו חוסר צדק ( הטסטר ... הרחובות ... השעה... הרכב... האישה שבחוצפתה רצתה לעבור מעבר חצייה...ועוד)

הטעות הנפוצה היא לחשוב שטסט הנהיגה בוחן רק אם הנהיגה הייתה בטוחה או חוקית. בפועל, הטסט בוחן דבר נוסף ועמוק יותר אף יותר איך הנהג מקבל החלטות בזמן אמת. הבוחן לא רק מסתכל על התוצאה, אלא על הדרך – על הביטחון, הזרימה, היכולת להשתלב, לבחור נתיב ולהגיב לסביבה בלי היסוס מיותר.

לעיתים, היסוס קטן בהשתלבות לנתיב, או תיקון קל בהגה, לא גורמים לשום הפרעה לתנועה. אף רכב לא בלם, אף נהג לא נפגע – ובכל זאת, בטסט זה יכול להירשם ככישלון. למה?!

כי מנקודת מבטו של הבוחן, זה סימן לחוסר ביטחון או לחוסר שליטה במצב שבגינו התלמיד/ה לא זכאי לעלות לכביש לבד...

כאן נכנסת החשיבות של הבנת התבחינים ( מניסיון אחוז אפסי של תלמידים באמת מסתכלים עליהם וחבל...)

כאשר תלמיד יודע מה בדיוק נרשם בדוח הטסט, ואיך הבוחן מפרש את הסיטואציה, הכישלון מפסיק להיות “גזירת גורל” והופך לכלי לימודי. במקום לקבל את ההודעה שלא עברת את המבחן המעשי, אפשר להבין למה, איפה, ומה צריך לשנות בפעם הבאה.

למידה מתוך טעויות –דרך צפייה בסרטונים, שחזור מצבים והסבר מקצועי עם המורה – מאפשרת לתלמיד לפתח ביטחון אמיתי. לא ביטחון מזויף, אלא ביטחון שמבוסס על הבנה, על תרגול נכון ועל קבלת החלטות בזמן.

הכנה טובה לטסט אינה מסתכמת רק בעוד סיבוב בכיכר או עוד חניה היא כוללת גם עבודה מנטלית, להבין איך לחשוב כמו בוחן, איך לזהות רגעים קריטיים ואיך לפעול בהם בצורה ברורה ובטוחה.

בסופו של דבר, מי שמבין את הטסט – לא רק מגדיל את הסיכוי לעבור, אלא גם יוצא ממנו נהג טוב יותר, רגוע יותר, מודע יותר, ובטוח יותר בעצמו על הכביש.

בהצלחה ושבוע טוב מלא תשובות "עברת את המבחן המעשי בהצלחה"!
0 תגובות
בס"ד

כמה פעמים שמעתי תלמידים אומרים:
"אני נוהג/ת טוב... אבל בטסט התבלבלתי."
"אם רק הייתי רגוע יותר, הייתי עובר."
"לא ישנתי בלילה לפני…"
לחצנו ביחד על הברקס...
איזה עומס היה בכביש...
רק אם היה טסטר נחמד...
ועוד הברקות...


אז בואו נגיד את זה רגע בצורה הכי כנה –
לנהוג טוב זה שלב אחד. לעבור טסט? זה שלב אחר לגמרי.
זה לדעת לשמור על שיקול דעת גם כשהלב דופק.
זה לזכור לאותת גם כשהידיים רועדות.
זה לקבל החלטה נכונה גם כשיש מישהו מאחור שמלחיץ.

ובגלל זה – טסט זה לא רק מבחן טכני. זה מבחן של נוכחות. של שליטה עצמית. של ביטחון.

וכדי להגיע לרגע הזה מוכנים – לא מספיק לדעת לנהוג. צריך להכיר את עצמכם.
לדעת מתי אתם נלחצים. ממה אתם נבהלים. ואיך מרגיעים את עצמכם כשזה קורה.

וכשזה קורה – כשמגיע תלמיד או תלמידה ומבצעים טסט מתוך נוכחות רגועה, גם אם לא מושלמת – שם קורה הקסם.
שם עוברים. כי הטסטר מחפש לא רק כישרון נהיגה. הוא מחפש אחריות, שיקול דעת, ושליטה.

תזכרו!!!
להתכונן לטסט, זה לא רק לחדד את ההיגוי או את ההתמקמות בכביש ולעצור איפה שצריך ...
זה לעבוד גם על הלב, על הראש, על ההרגלים לחפש את הבעיות בכביש ולתת להם פתרון ראוי לפני שהבעיות ימצאו אתכם ויהיה מאוחר...

ומי שעובד על זה באמת – עובר.
לא כי הוא מושלם. אלא כי הוא מוכן.


סיפור טרי של פ ששווה ללמוד ממנו ...




הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה