מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

יש כאן משהי שלמדה אצל הגננת המיתולוגית לאה כץ?
תחילה ברחוב חיושי הרים, ואח"כ ברחוב רש"י
 
כל תחילת רבעון היינו מקבלים בדואר דף מדבקות לכל אחד מבני המשפחה, ואותו היינו מביאים לרופא (טרום עידן הכרטיס המגנטי). הוא היה מדביק אצלו מדבקה אחת, וכנראה את הדף עם מדבקות כל הפציינטים היה מגיש לקופה...
זה נשמע עתיק, יואו...
ואאו לגמרי שכחתי מזה מטורף הכרטיסים היו בצבעים זרחניים ואוי ואבוי אם מישהו יגע בזה בלי רשות מההורים
 
זגג -
היה ברחוב צפניה (בירושלים) 2 זגגים
היינו באים לקנות זכוכיות חדשות לחלונות, במקום אלו שהתנפצו
וקנינו גם קופסא עם חומר שנקרא 'מרק' כדי להצמיד אותם למסגרת החלון.
 
כל תחילת רבעון היינו מקבלים בדואר דף מדבקות לכל אחד מבני המשפחה, ואותו היינו מביאים לרופא (טרום עידן הכרטיס המגנטי). הוא היה מדביק אצלו מדבקה אחת, וכנראה את הדף עם מדבקות כל הפציינטים היה מגיש לקופה...
זה נשמע עתיק, יואו...
נראה לי שיש לכם איזה טכשבאעות או שההורים שלכם לא עבדו במקום מסודר
בכל תלוש משכורת היה בצד תלוש דביק עם רוק..
אבא היה נותן את הבול ואנחנו הדבקנו אותו בפנקס קופת חולים המשבצת של אותו החודש

היה פנקסים בצבע אדום שאותו קיבלו עובדי ההסתדרות
והיה כחולים שאותם קיבלו כל השאר..
אלה שלא היו חברי ההסתדרות
תורים זמינים היה רק לבעלי פנקס אדום..מטבע נדברים

כשבאו לקופה היה צריך להביא את הפנקס והפקידה שנתנה את תיק החולה בדקה שיש בולים כנדרש

על מנת להקל על החיפוש של התיק גברים היו בתכלית ונשים בוורוד

ואם כבר בולים היה בולי קנייה שכל יצרן היה צריך להדביק בתחתית המוצר את הבולים היו קונים מושלמים מס לפי ערך המוצר
 
ואאו לגמרי שכחתי מזה מטורף הכרטיסים היו בצבעים זרחניים ואוי ואבוי אם מישהו יגע בזה בלי רשות מההורים
ובסוף הרבעון אאל"ט המדבקות עברו לרשות הילדים כי כבר לא היה מה לעשות איתן, והגיע כבר החדשות.
 
''אולי מישהו יכול להחזיר את אבא שלי? שיהיה רק שלי בבית שלי!''

גדלתי בבית ירא ה' חרדי למהדרין באחת השכונות הכי חזקות במגזר החרדי.
וכולם שמעו רק...בסתר.
היום אנשים התפכחו והבינו שאין צורך להתאמץ להחביא סוד שכולם יודעים.
תמהני שיש עדיין כאלו שנשארו שם...חבל על הכוחות שלכם.

ואוו שנים!

רק שכחת את הפזמון...

שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך רחוק
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול..
(שיר ששרו ממסיבת סיום בגן בבני ברק אי אז... :unsure: :ROFLMAO::ROFLMAO:)

והיה גם..
בוא אלינו אלינו אלינו לים
אל הים המלהיב הפתוח (פרוע?!)
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח..
נראה לי מבלבלת בין כמה שירים

המים כחולים המים צלולים
אצות מטיילות דגים צוללים
התורן למעלה הדגל מונף
ואני עם מצפן והמון שעונים
יוצא למרחב למרחב

שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול

הרוח נושב, הרוח לא נח
מלבין המפרש וכובע מלח
צוללת צוללת האופק זהוב
ואני עם שייטת וצי ברווזים
מפליג עד אין סוף, עד אין סוף.

שוטי שוטי ספינתי...

הדרך רבה הדרך קשה
קנו לי אתמול סירה חדשה
קנו לי טרפדת ויש לי טילים
ואוי ואבוי לו למי שיגע
במים הטריטוריאליים שלי

שוטי שוטי ספינתי...

ציירתי מפות כבר יש לי תוכנית
אך אמא ביצעה פעולה תוקפנית
מתוך האמבט את הפקק היא שלפה
ובן רגע ברחו כל המים שלי
ולא נשארה אף טיפה

שוטי שוטי ספינתי
הים שלי נגמר
אני אהיה עוד רב חובל
אם לא היום, מחר
 
כתבו!

נראה לי מיצינו כל חמש תגובות אני רואה תגובה שכבר כתבו כמה פעמיים קודם!

אצל מי שרו:
"כוכבים נוצצים שטויות
ואנחנו שרות שטויות...."

או את זה:
"צווי צאפעלעעך מיט אפפיון
אוי שוראלע השווראצע גרביון"
סליחה עם לא כתבתי באיות נכון😜 אני לא יודעת אידיש
כוכבים נוצצים נוצצים כוכבים
ערפדים מאירים מאירים ערפדים.
איש אחד אמר אל הכלב שלו
אתה בא או לא אז הוא בא או לא.
-ושוב הפזמון כוכבים...
איש אחד גר מול בית הקברות
ועכשיו הוא גר מול הבית שלו.
ושוב הפזמון כוכבים...

אל תצחקו זה היה במנגינה מה זה מרגשת...
 
כוכבים נוצצים נוצצים כוכבים
ערפדים מאירים מאירים ערפדים.
איש אחד אמר אל הכלב שלו
אתה בא או לא אז הוא בא או לא.
-ושוב הפזמון כוכבים...
איש אחד גר מול בית הקברות
ועכשיו הוא גר מול הבית שלו.
ושוב הפזמון כוכבים...

אל תצחקו זה היה במנגינה מה זה מרגשת...
איש אחד ישן
במרפסת עם תריסים
ובבוקר הוא קם
שזוף פסים פסים
איש אחד חלם
שבלילה הוא מת
ובבוקר הוא קם
וראה שזה אמת.
 
איזו חנות נוסטלגית בב"ב,
שנוסדה בשנות ה60 ,קיימת עד היום
לא השתנתה מאומה במתכונתה,
רמז: קשורה לעולם המזון
רמז נוסף: מתחילה ב- ב נגמרת ב ה
7 אותיות
:)
יתכן שכבר ענו את התשובה.
נראה בהמשך...
בכל אופן מדובר בברמינקה ברחוב רשי
היתה חנות למכירת פרות וירקות והיום מוכרים גם דגים
אבל זה לא ממש תואם את האשכול...
 
קופסת תכשיטים...
1000159322.jpg
1000159323.jpg
 
ב 07/06/2002 הדולר עבר את ה5 שקל
בלת''ק
וזה לדעתך מסביר את מנהגם המשונה של האנשים אז לומר ש'דולר שווה 5 שקל'?
מנהג שהשתרש עד כדי פתיחת חנויות 'הכל בדולר' שכל דבר עלה 5 ש''ח?

נשגב מבינתי.
 
חמשת השירים הישנים שהיו חלק מהילדות שלנו !
1️⃣ יונתן הקטן – מספר 1 חד־משמעי! אי אפשר לחשוב על נוסטלגיה בלי הקול הקטן והסיפור הקסום.
2️⃣ לדוד משה הייתה פרה – קלאסיקה על־זמנית פשוט שיר שהיו שרים בלי סוף, מה שגורם לזכור את כל החוויות של הלימודים והחצר.
3️⃣ האוטו שלנו גדול וירוק – אותו וייב, מדבק, פשוט כיף לשיר ולהיזכר איך הכל נראה דרך עיניים קטנות .
4️⃣ חמישה בלונים – קצת יותר סיפור, קצת יותר רגש אבל אין ספק שכולם זוכרים את הסוף ואת המסר.
5️⃣ מי שטוב לו ושמח – שיר שכל הכיתה קמה איתו מהכיסא פשוט כיף לשיר ולשמוח יחד, חוויית ילדות אמיתית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה