מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

למי עוד היה כזה "אווירון"
וחניה מפישר פרייס?

1767278374822.png


1767278546737.png
 
במסדרי בוקר בקייטנה:
לסבא אברהם
שבעה בנים לו
לסבא אברהם
בית אין להם
אוכל אין להם...
כיף להזכר...
במלונה אחת קטנה
ישב לו כלב בפינהההה
פתאום הדלת נפתחחהה
אבן שם צנחה...
 
אצל מי אכלו חצי גמבה ממולאת בגבינה?
ומה הבעיה לאכול את זה גם היום..?

אוכל שכבר לא אוכלים זה פרוסת לחם עבה ששפשפו עליה עגבניה חצויה שרק המיץ יספג בלחם ומעלה קצת מלח.
בשמחות מנת פתיחה היה חצי ביצה במילוי סלט ביצים ומלמעלה זית ועלה פטרוזיליה לקישוט.
 
צילום מסך
1767283230283.png

אבל שווה לראות איך הוא מסובב את הידית והחלון נסגר. חח החזיר אותי לעבר. ולילדים זה היה קשה......
 
ל

לא אצל הספרדים
איזה חלק בתגובה שלי לא היה אצל ספרדים?
באידיש קוראים לזה שירעס מיט טעמעטא
אבל זה אם שמן והלחם יוצא מה זה רך
אכן כן שכחתי את השמן

ואם כבר שמן..
אז בחורף בכל בוקר היה טקס של בליעת כף של שמן דגים..
משהו מזעזע בבקבוק זכוכית גדול בטעם של דגים מעופשים וצבע של שמן מכוניות..

וסבתא מרקחת לא היה תרופות ארוזות..
נתנו את המרשם הידני לרוקח, הוא היה חצי שעה מפענח מה כתוב..
ואז הוא שלף צנצנת ענקית וספק לתוך שקית נייר קטנה את הכמות הדרושה..
לקח עט כותב בכתב לא קריא ובלועזית מה יש בשקית וכמה פעמים ביום,
היו תקופות שהרוקח היה נכנס פנימה רוקח את התרופה במקום..
ולא מדובר להוסיף מים מזוקקים לבקבוק אנטיביוטיקה,
ואת המשחות בתי המרקחת היו רוקחים לבד ומגישים לפנציינטים בתוך מיכל קטן שמילאו אותו במשחה עם מקל רופא..
 
בלת"ק מזג האויר מזכיר לי שפעם אולי במלחמת המפרץ ירד איזשהו שלג בב"ב?
זוכרים את הבחור מרח' חיד"א או חנקין שמאד רצה להיות ראש העיר ב"ב ואף פתח קו מיוחד לשם כך?
זוכרים את היום העצוב והמבולבל ג' תמוז תשנ"ד. היינו בבי"ס ולא ידענו איך לאכול את זה.
הספרים דון קרלוס מליסבון ודון קרלוס בכלא. בין קורי עכביש. וכו'!
מסיבות בלי פלייבק. זה היה כ"כ טוב שפספוס על כל מי שלא היה במסיבה כזו.
ורק לחברות שלי בלבד - מי זוכרת את גב' מרים שטיינר ע"ה שהיתה מוסרת בשבת "פעולה" ("בתיה") במועדונית. פעם אחת לגדולות ופעם אחת לקטנות. בסיום היינו רצות כמטורפות לחדרון הקטן שבצריף כי שם היה המקפיא שהיא חילקה ממנו קרטיבים וכולם רצו לתפוס אם יש קרטיב קולה...
 
איזה חלק בתגובה שלי לא היה אצל ספרדים?

אכן כן שכחתי את השמן

ואם כבר שמן..
אז בחורף בכל בוקר היה טקס של בליעת כף של שמן דגים..
משהו מזעזע בבקבוק זכוכית גדול בטעם של דגים מעופשים וצבע של שמן מכוניות..

וסבתא מרקחת לא היה תרופות ארוזות..
נתנו את המרשם הידני לרוקח, הוא היה חצי שעה מפענח מה כתוב..
ואז הוא שלף צנצנת ענקית וספק לתוך שקית נייר קטנה את הכמות הדרושה..
לקח עט כותב בכתב לא קריא ובלועזית מה יש בשקית וכמה פעמים ביום,
היו תקופות שהרוקח היה נכנס פנימה רוקח את התרופה במקום..
ולא מדובר להוסיף מים מזוקקים לבקבוק אנטיביוטיקה,
ואת המשחות בתי המרקחת היו רוקחים לבד ומגישים לפנציינטים בתוך מיכל קטן שמילאו אותו במשחה עם מקל רופא..
כל תחילת רבעון היינו מקבלים בדואר דף מדבקות לכל אחד מבני המשפחה, ואותו היינו מביאים לרופא (טרום עידן הכרטיס המגנטי). הוא היה מדביק אצלו מדבקה אחת, וכנראה את הדף עם מדבקות כל הפציינטים היה מגיש לקופה...
זה נשמע עתיק, יואו...
 
בלת"ק מזג האויר מזכיר לי שפעם אולי במלחמת המפרץ ירד איזשהו שלג בב"ב?
זוכרים את הבחור מרח' חיד"א או חנקין שמאד רצה להיות ראש העיר ב"ב ואף פתח קו מיוחד לשם כך?
זוכרים את היום העצוב והמבולבל ג' תמוז תשנ"ד. היינו בבי"ס ולא ידענו איך לאכול את זה.
הספרים דון קרלוס מליסבון ודון קרלוס בכלא. בין קורי עכביש. וכו'!
מסיבות בלי פלייבק. זה היה כ"כ טוב שפספוס על כל מי שלא היה במסיבה כזו.
ורק לחברות שלי בלבד - מי זוכרת את גב' מרים שטיינר ע"ה שהיתה מוסרת בשבת "פעולה" ("בתיה") במועדונית. פעם אחת לגדולות ופעם אחת לקטנות. בסיום היינו רצות כמטורפות לחדרון הקטן שבצריף כי שם היה המקפיא שהיא חילקה ממנו קרטיבים וכולם רצו לתפוס אם יש קרטיב קולה...
כן, זה היה דמוי שלג, אבל ממש הרגיש כמו שלג
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

פרק 1

שעת בוקר מאוחרת בביהכנ"ס בבית טובי הארץ של מדינת וואס הערצאך, ראה"מ ר' משה זוכמיר ישב על מקומו בעודו מעיין בספר "חק לישראל" המבואר.

"אוף", שוב חט"ה (חבר טובי הארץ) מר אפרים מגהו'ל ממפלגת "מורשת מזרח" לא הסכים לוותר על אמירת תחנון למרות ההילולא של הרה"ק ר' זונדל מפולרוואי זי"ע, "מה, הוא לא מבין שלא אומרים תחנון בהילולא" חייבים לערב את "משמר בית דין" בנושא כדי שיתנו לו דו"ח, הרהר לעצמו תוך כדי המהום כמה הברות לא ברורות.

הוא קם ממקומו והתחיל לחלוץ את תפיליו, "רגע הפלאפון שלי רוטט" צקצק, הוא הביט לעבר המסך של המכשיר המאושר ע"י ועדת הרבנים.

"מה שר האוצר ר' זבולון גינצבורגר רוצה ממני על הבוקר?", חשב לעצמו בעודו תוקע את המכשיר בין כתפו השמאלי לאוזנו, כן ר' זבולון מה הענין? שאל.

"מה, המליאה של טובי הארץ מחכה לי", מתי קבעו את המושב הזה?, טוב, אני מגיע אני כבר אתנצל על האיחור.

הוא השאיר את תיק התפילין על השולחן ורץ לעבר אולם המליאה, בדרכו עצר ב"ירושלימער מזנון" המיועד לחברי טובי הארץ, "תכניסו לי למליאה צלחת קוגל ירושלמי בתוספת מלפפון חמוץ ובועבעס" צעק לעבר אחד המוכרים, והמשיך בדרכו למקומו בשולחן הממשלה במליאה.

בהיכנסו לעבר מקומו ראה מזוית עיניו את חט"ה יענקל צוכמאכער ממפלגת "מאה שערים" ישוב על מקומו עטור בטלית ותפילין מתפלל בדביקות.

הוא סימן בידו לחברי משמר טובי הארץ שיוציאו אותו, "שוב הוא מתפלל במליאה כבר הזהרנו אותו שזה לא מקובל", נצטרך לדון על כך בועדת האתיקה, הרהר.

על מה הדיון?, שאל את יו"ר טובי הארץ ר' קלמיש גריצנבוים, "על חוק השולעם זוכער'ס" שהוגש ע"י חט"ה אבריימל ציגנבאום ממפלגת "הייליגער שבת" השיב, תכף נשמע אותו מסביר את פרטי החוק.

"מורי ורבותי" הרעים קולו של חט"ה אבריימל ציגנבאום ברחבי המליאה,

ברשות ראה"מ שרי הממשלה וידידי חברי טובי הארץ, האמת היא שלא הכנתי את עצמי לדבר אבל היות שהצעת החוק המדוברת היא שלי, לא הייתי מסוגל לשבת בחוסר מעש והוצרכתי להסביר מה מסתתר מאחורי חוק זה.

כולכם בוודאי מכירים את התחושה, לאחר סעודת ליל שבת כולל מאכלים מכל טוב הארץ עוד צריכים ללכת ולאחל מזל"ט בשמחת שולעם זוכער של אחד מהידידים, שם מכבדים אותכם בקופסאות מלאות ארבעס ובועבעס מיחדים במינם, ומכאן והלאה הגרון שלכם מלא צרבות בלתי פוסקות.

לכן לעניות דעתי צריך לעגן בחוק שכל בעל שמחה חייב לחלק לכל המעוניין כדור נגד צרבות ומי שלא יעשה כן יענש בחומרה "כי ככה זה לא יכול להמשיך!", סיים את דבריו בהחלטיות וירד מהדוכן.

"אל תאכלו את כל השטויות האלו ולא יהיה לכם צרבות, למה שכולם יצטרכו לשלם יותר בגללכם?", צרח לעברו חט"ה ראובן צמעודי ממפלגת "הבוכרים" שהביע את דעת המתנגדים לחוק.

היו"ר דפק עם פטיש העץ על השולחן והכריז "מי שבעד החוק בקריאה ראשונה שירים את ידו" בעודו מתחיל לספור את ידי החברים המושטות אל על, בעוד המתנגדים מנסים לעורר מהומות ומוצאים אחד אחרי השני מהאולם ע"י משמר טובי הארץ....
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה