בקשה משפטים חמודים של ילדים

גם בן ה4 שלי וגם בת ה2.5 משתמשים במושג 'אף פעם' כשרוצים להגיד שכבר עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה...
"אף פעם לא הלכנו לסבתא" (הפעם האחרונה היתה לפני שבוע וחצי..)
"אף פעם את לא מכינה לנו פסטה" (המאכל האהוב עליה 😱)
"אף פעם את לא מסכימה לנו שוקולד " (אתמול הם קבלו)
וכן הלאה על זו הדרך...
ניסיתי כמה פעמים ללמד אותם אבל בנתיים זה לא עוזר...
אצל בת הארבע שלי יש ביטוי "פעם פעם בעוד הרבה זמן" כתחליף ל"לפני הרבה זמן"...
פעם בעוד הרבה ימים מתי שהייתי תינוקת...
פעם פעם בעוד הרבה ימים בסוכות הלכנו לסבתא...
 
גם בן ה4 שלי וגם בת ה2.5 משתמשים במושג 'אף פעם' כשרוצים להגיד שכבר עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה...
"אף פעם לא הלכנו לסבתא" (הפעם האחרונה היתה לפני שבוע וחצי..)
"אף פעם את לא מכינה לנו פסטה" (המאכל האהוב עליה 😱)
"אף פעם את לא מסכימה לנו שוקולד " (אתמול הם קבלו)
וכן הלאה על זו הדרך...
ניסיתי כמה פעמים ללמד אותם אבל בנתיים זה לא עוזר...
מנסים לנגן לך על המצפון
חמודים
 
בת ה-3.5 "אמא יש לי סחרחורת ברגל"
איזה קטע, גם לי ילדה בת 4 אמרה לי ....
היא ישבה על הרגל הרבה זמן, ופשוט נרדמה הרגל.
(מאז לפעמים אני אוהבת לשאול אותה אם עדיין יש לה סחרחורת...:)
 
בן 4: "פעם פעם כשהיה סוכות ואני ואבא בנינו סוכה....."
אני: "מי בנה???"
הוא: "אני ואבא!!! את לא זוכרת?..."
🤣🤣🤣
שנה שעברה בניתי סוכה קצת עקומה
הילדים של השכן (תאומים בני 10) ראו את הסוכה ואמרו (ברצינות) תראה איך הסוכה שלך עקומה שנה הבאה תקרא לנו לפני שאתה בונה את הסוכה
 
הבן שלי בן 3 לומד אותיות בת"ת
והוא מדקלם לנו את האותיות אז זה: א' ב' ג' ד' ה' ו' חיים ח' ט' ........
כשהם הגיעו לאות ז' אמרנו שבטח עכשיו הוא יהיה בהלם שזה בכלל זלמן ולא חיים.....
😁😁😁
 
בת הארבע אתמול אחרי הצהרים - אמא אני רוצה ללכת לשכנים!
אני - כבר מאוחר, היום את לא הולכת אליהם...
טוב, אז אני רעבה, אני רוצה בסקוויט!
- עוד מעט ארוחת הערב מוכנה, לא מקבלים עכשיו בסקוויט.
היא מתישבת על הספה ואומרת לאט וברצינות -
תראי, או שאני הולכת עכשיו לשכנים, או שאת מביאה לי בסקוויט, מה את מחליטה?

התגובה שלי היתה פרץ צחוק הסטרי, האמת שעד עכשיו עוד לא עניתי לה מה החלטתי...
 
שמואל ביקש שנשיר בחנוכה את השיר :"באנו חושך לגרש"
אז שרנו "באנו חושך לגרש.... כל אחד הוא אור קטן:
ואז הוא אמר מהר: "ושמואל אור גדול..."
אז אחותו הגדולה החליפה מילים: "כל אחד הוא אור קטן ושמואל קשקשן"
 
ליד הבית שלנו יש בניה (בעצם, ליד כל בית כנראה)
יש הרבה פועלים, כל כמה ימים הילדה מקבלת מושגים חדשים
השבוע היא דיברה איתי על פּוֹעַל אחד
הסברתי לה שאומרים פּוֹעֵל, היא התעקשה - הרבה פּוֹעֲלִים, פּוֹעַל אחד!
אחי הקטן (בן 4) בפליימוביל: זה הפועל שבונה וזה האמא, (אשתו)
אני שואלת אותו, איך קוראים לפועל? והוא מתעקש שקוראים לו פועל.
אז שאלתי אותו איך קוראים לאמא, זאת אומרת לאשתו של הפועל, הוא חושב ועונה: 'פועלה'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
סיפור היסטורי המשלב מתח ורגש.
ואם אתם אוהבים שילובים (כמוני), אתם מוזמנים לקרוא ולהעיר (אפשר גם להחמיא:)).


פרולוג

החום של סוואנת אפריקה העיק עליי כמשא כבד כמעט כמו הפחד שחלחל כנוזל דביק ומעלה זיעה. מנסה להתחזק, לסגור שפתיים בכוח. להתקרר מן החום הנורא שגורם לפחד מצמית. אפילו שאם הייתי מפחד ממש לא הייתי מרגיש בחום בכלל.

צועד בין בקתות החמר והקש, משקפים מראה לח. עובר תחת מבטיהם השותקים של הלוחמים כהי העור ועזי המבט. משגרים מבטים מקפיאים שבכח קפאונם אפשר לשכוח לרגע מן החום.

אבל רק לרגע.

כמה חדורי מבע עז וחסונים כמו עץ בערבה ליוו אותי אל פתח המבנה הגדול מכולם. ריח חריף של עורות מעובדים ועשן מדורות הכה באפי כשחציתי את סף הדלת החשוך. הפעם לא הרגשתי בחום. מתפלל בלחש להצלחתי. נמס. העיניים עצומות. אני לא צדיק. אני לא.

ראש השבט יושב על כס עץ מגולף, פניו חרושות קמטים עמוקים ועיניו הקרות, נטולות כל שמץ של רחמים, נועצות בי מבט קר כאילו הייתי טרף ולא אורח שהוזמן בדברו.

בולע רוק. מתפלל. רוצה לצאת מזה בשלום. להיות טוב יותר.

נענע קם מכיסא העץ המגולף, תנועותיו איטיות ומדודות כמו של טורף שאינו ממהר. הוא לא הסתכל ישירות אלא נעמד בפתח האוהל, צופה אל האופק המאובק. "התקרב, איש המערב," אמר בקול עמוק שרעד בחלל החדר. "אתה רואה בדרכים מרחב פתוח, אך בעיניי – כל שביל מוביל בסופו של דבר אליי."

הפחד זוחל בתוכי. גוש קרח קפוא שמניס את החום הבוער. מנסה להתחזק. מתפלל.

הוא הסתובב בחדות, גלימתו הכבדה משמיעה רשרוש יבש על רצפת האדמה. "האדמה הזו אינה מקבלת אורחים, היא מקבלת רק שותפים או זרים שאיבדו את דרכם לעד." הוא צעד צעד אחד קדימה, נכנס כמו אל תוך הקיפאון והמורא ממנו, מבטו חודר ומקפיא. "יש לך כישרון שאין לאנשיי, וזה הופך אותך לחלק מהניצחון שלי. הדרך חזרה למערב נסגרה מאחוריך ברגע שנכנסת לכאן."

נענע הניח יד כבדה על שולחן עץ קטן שעליו היו מונחים מספר אבנים צבעוניות, מסודרות במבנה שנראה כמו מפה. הוא הזיז אבן שחורה אחת הצידה בתנועה פסקנית.

"אני רוצה שתחדור אל לב המועצות שלהם," המשיך, והפעם קולו היה נמוך, כמעט לחישה מאיימת. "אנשיי מוכרים מדי; הפנים שלהם צרובות בזיכרון האויב, אבל אתה – אתה דף חלק." הוא הרים את אחת האבנים ובחן אותה מול האור הקלוש. "עבורם, אתה רק נווד שמחפש מסחר, וזהו השריון הטוב ביותר שתוכל לעטות."

הוא הניח את האבן בחוזקה חזרה על השולחן, צליל נקישה עמום הדהד בחדר. "אל תביא לי סיפורי גבורה, הבא לי חולשות. אני צריך לדעת מי מהמנהיגים שלהם חולה, אילו בריתות הן מילים ריקות, ומצא את הנתיב שדרכו הם מעבירים את הבקר. כשנשתלט עליו, הם יתחננו להצטרף אליי כדי לא לגווע ברעב."

הוא חזר והתיישב על כיסאו, נשען לאחור ושלב את ידיו, משאיר שתיקה כבדה.

סמיכה.

הקרח אט אט מפשיר, משאיר לי מראה סדוק. לא יודע מה לומר.


אשמח להערות והארות.
וכן אשמח לדעת האם להמשיך את הסיפור.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לא, זה לא פתק איחור שילד זייף לרב'ה שלו, זה הורה ששלח את הבן שלו עם כזה פתק איחור, זה לא היה פורים, סתם יום שיגרתי שהילד נמרח ואיחר, למה הוא כתב בכאלו שגיאות כתיב? התשובה היא שהוא תמיד כותב עם שגיאות כתיב כמו הרבה מבוגרים עם שגיאות כתיב נוראיות, מדובר על תופעה שמי שקצת פוקח עיניים מבין שמדובר בתופעה רחבה מאוד של מבוגרים עם שגיאות כתיב, וזה נורא, זה לא רק מציק בעין, בסיטואציות מסוימות זה ממש גורם לקורא לזלזל בהם, למרות שבמרבית המקרים מדובר באנשים חכמים ומשכילים, וברור שאנחנו לא מלאכים ולא כולנו מורים/מורות לעברית, אבל לפעמים אתה רואה את היקף השגיאות ואתה אומר לעצמך "עד כאן, זה כבר מוגזם" וכאן אני מנסה להבין:
1) האם בד"כ הם מודעים לזה או שהם מכחישים?
2) האם זה נובע מאיזשהו חוסר חוש מסויים או אולי איזה פספוס מהלמידה שלהם בתור ילדים?
אני פשוט מנסה להרים את הכפפה ולעשות איזה מחקר קטן על מבוגרים עם בעיות כתיב, ואולי לפתח איזו שיטה פשוטה וקצרה שפשוט תלמד אותם לכתוב נכון, הבעיה שלא נעים לומר לבן אדם "יש לך שגיאות כתיב- מאיפה זה נובע", לכן אשמח למידע מאנשים שיש בסביבתם הקרובה מבוגרים עם שגיאות כתיב ונעים להם לדבר איתם על זה! בהצלכא!(....)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה