בדקתי ולא כתבו פה - וכנראה מקום הניחו לי להתגדר בו (פככככ מי שישמע..

)
כשהיינו קטנים סבתא שלי ע"ה היתה מספרת לנו על "כיפה אדומה".
ייאמר לזכותי שעד היום לא הבנתי ולא זוכר מה הלך שם..
אבל סבתא היתה מלאה בחינניות מרוקאיות של הימים ההם - מוסיפה ציצים ופרחים דרמטיות ועסיסיות שלא נגמרת.
מכירים את הזקנים שמספרים סיפור ובין קטע לקטע הם עוצרים לקחת נשימה. אבל אתה בטוח שזהו נגמר הסיפור.. פתאום היא מתעוררת לחיים וממשיכה

את זה (ועוד הרבה) היא היתה מספרת לנו בלילות שבת הקרים, כשכולם כבר מפוג'מים וחצי רדומים.
אחחח נוסטלגיה. עליה השלום.
לא פסיק פומה מגירסא דספר תהלים, עד שאמרו עליה שדוד המלך קיבל את פניה כשנפטרה מהעוה"ז.