מידע שימושי עובדות הוראה- נא להעריך

מצב
הנושא נעול.
אז מה זה בעצם יעזור????
סליחה אבל לא הבנתי...
שהמורות לא יוכלו להרגע אפילו לא לשעתיים בין העבודה ההזויה של הבוקר לעבודה ההזויה של אחה"צ- ערב?
לא. שבמקום לעבוד את העבודה ההזויה בערב היא תכנס לשעות בין סיום יום הלימודים עד 5.
לא דיברתי אלייך אישית
וכן, עדיין חושבת שעובדות הוראה עובדות הרבה הרבה יותר קשה!!! כפי שכתבתי
אשמח לדעת על מה את מתבססת.
ואגב - זו בדיוק ההתנשאות שמעוררת התקוממות כלפי המורות.
אני לדוגמא לא טענתי שאני עובדת יותר קשה.
 
בעבר שאלה אותי אמא (אם שאלתן... משפחתונית)
מתי חופשת חנוכה? (אגב יש קיטנה, נראה לי קנאת הסופרים דברה מגרונה ;))
וכשעניתי לה היא נאנחה ואמרה: "ואח"כ עובדות ההוראה יתלוננו..."
אז כשהבנות שלה שומעות ממנה כל הזמן כאלה משפטים...
שלא תתפלא שאין להן מורות
 
אשמח לדעת על מה את מתבססת.
לא. שבמקום לעבוד את העבודה ההזויה בערב היא תכנס לשעות בין סיום יום הלימודים עד 5.
אז אולי שיעלו להן את השכר ויתנו להן את האופציה אם להמשיך בבית או בתוך המסגרת?
ואגב - זו בדיוק ההתנשאות שמעוררת התקוממות כלפי המורות.
שוב אני חוזרת ששמעתי מהרבה שעזבו את התפקיד (אגב, אני גם בכיוון) שעבודות אחרות הרבה הרבה יותר קלות!!! טכנית ורגשית.
כעובדה, לא רואה שום צורך להתווכח ע"כ. כי מילא לא אוכל להוכיח... אבל המציאות בשטח מוכיחה
אני לדוגמא לא טענתי שאני עובדת יותר קשה.
הסיבה היא שבאמת את לא...
 
אשמח לדעת על מה את מתבססת.
ואם את רוצה עוד מקורות:




העצוב מאד מאד שבמגזר החרדי פחות מכירים בנושא בגלל ההילה סביב התפקיד
אבל המציאות בשטח מוכיחה שעוד כמה שנים גם במגזר החרדי לא יהיו מורות :(
 
ואם את רוצה עוד מקורות:




העצוב מאד מאד שבמגזר החרדי פחות מכירים בנושא בגלל ההילה סביב התפקיד
אבל המציאות בשטח מוכיחה שעוד כמה שנים גם במגזר החרדי לא יהיו מורות :(
עם המשכורת העלובה שמורות מקבלות היום (בחרדי) למה שיהיו מורות???
כל זמן שהייתי מורה-היינו בחובות!!
למי מספיקה משכורת הרעב הזאת????????????
 
למה רק המורות בלחץ שלא יהיה מורות?
כי כרגע הן אלו שמרגישות את זה---
וזה הולך ומחמיר
הוספת אין סוף תפקידים כי אין ברירה, חיוב מילויי מקום- כי אין ברירה
חיבור הקבצות וכו
וחוסר יכולת לחסר בזמני מצוקה אמתיים
יציאה לחל"ד מלווה בחששות שמא לא יהיה מ"מ- ולהעביר חומרים כל יום למ"מ זמניות וכו
קשוח מאד...

לא מתלוננת, עונה על השאלה.
 
ואגב, הרבה ממה שכתבתי כאן זה כאחות ל2 שעזבו את ההוראה כמורות
היום החיים שלהם
1767027056836.png
 
בלת"ק.
לא הבנתי מה פותחת האשכול רוצה
שנעריך את המורות, אני מעריכה מאוד וגם לא הייתי רוצה להתחלף איתן.
רק שברור לי שגם כן לא היו רוצות להתחלף איתי כי לעבודה שלי גם יש יתרונות וחסרונות
אני עובדת בהנהלת חשבונות בתפקיד בכיר יחסית, ויש יתרונות של עבודה משרדית ולא לעמוד פיזית מול כיתה
יש חסרונות של עבודה גם בחופשים, של שעות עבודה ארוכות והרבה אחריות של כספים של אנשים אחרים, ועמידה מול רשויות המס.
נראה לי שאשכול צריך להיות שכל אחת תעריך את השניה
עצם זה שאמא לילדים קמה בבוקר אחרי שהיא כמעט ולא ישנה, והולכת לעבוד כדי לפרנס את משפחתה מגיע לה כל הכסו, לא משנה באיזה מקצוע היא עובדת.
זה שההוראה שוחקת זה נכון אבל כל עבודה יש לה חסרונות ובחופש הגדול אני קצת מצטערת שאני לא מורה כמו שביום גשום המורה מקנאה בי שאני יכולה לעבוד מהבית ולא לצאת מהבית בגשם...
זה כל הציפיה מהמורות, שלא תתבכינה ושלא תדברנה כאילו המקצוע שלהן הוא הכי קשה והכי שוחק בשוק.
ואם מישהו שואל אותי- טיפול בתינוקות הוא הכי שוחק, והכי מעייף.
מצד שני בעבודה משרדית יש לפעמים את הבעיה של שעמום ועבודה שחוזרת על עצמה כל פעם.
לכן אני, למשל, עובדת בנישה שמשלבת את הנסיון והידע שלי בהנהלת חשבונות יחד עם תחום מסויים, כי כבר הרגשתי שמשעמם לי.
בקיצור, אלה החיים ובוא נודה לה' עליהם
 
בר
מעולה שטוב להן היום.
ההוראה באמת עבודה קשה.
אבל אין שום חוק כלל או עניין מוסרי שכולם יעבדו בעבודות עם רמת קושי שווה.
ברור,
ובאמת זכותה של כל עובדת הוראה לעזוב את העבודה...
רק אל תתכחשו לזה שהעבודה הזאת יותר קשה
ותציעו למורות לעבוד 9 שעות ביום...
 
מורות יקרות,
למה כשאחרים מתלוננים, אתן אומרות "למה לא בחרת להיות מורה"
אבל אתן לא חושבות עם כל התלונות שלכן וחוסר הערכה של ההורים לטענתכן והמשכורת הנמוכה והקושי - למה אתן לא חושבות לעזוב? למה רק להתלונן? לא טוב לך? תעזבי למשהו אחר, מישהו מונע ממך?
 
בר

ברור,
ובאמת זכותה של כל עובדת הוראה לעזוב את העבודה...
רק אל תתכחשו לזה שהעבודה הזאת יותר קשה
ותציעו למורות לעבוד 9 שעות ביום...
אני לא חושבת שכשמציעים למורה לעבוד 9 שעות מתכוונים להוסיף לה שעות, אלא לשנות את חלוקת השעות כדי לשפר את חלוקת הבית עבודה.
 
אני לא חושבת שכשמציעים למורה לעבוד 9 שעות מתכוונים להוסיף לה שעות, אלא לשנות את חלוקת השעות כדי לשפר את חלוקת הבית עבודה.
זה נכתב כפתרון לאלו שאמרו שהן עובדות כל יום אחה"צ במבחנים, הכנת שיעורים ושיחות עם הורים ולא משולמות על כך.
הציעו להן להאריך את היום עבודה ליום קלאסי (עד ארבע) בתשלום מלא ואז לא לעבוד בכלל בבית.
לא נרשמה התלהבות.
 
אני לא חושבת שכשמציעים למורה לעבוד 9 שעות מתכוונים להוסיף לה שעות, אלא לשנות את חלוקת השעות כדי לשפר את חלוקת הבית עבודה.
אי אי אי....
אם המורה הייתה רוצה היא הייתה נשארת לבד ועובדת מביה"ס...
זה לא עוזר הרבה...
דווקא המשק עבר לעבודה מחולקת שחלק מהבית חלק פיזי,
והעובדות ממש מרגישות הקלה בזה
זה לא מאהבת מרדכי
אחרת היו נותנים אופציה לבחור מה מעדיפים
 
אי אי אי....
אם המורה הייתה רוצה היא הייתה נשארת לבד ועובדת מביה"ס...
זה לא עוזר הרבה...
דווקא המשק עבר לעבודה מחולקת שחלק מהבית חלק פיזי,
והעובדות ממש מרגישות הקלה בזה
זה לא מאהבת מרדכי
אחרת היו נותנים אופציה לבחור מה מעדיפים
ברו שלא מאהבת מרדכי.
ברור שזה אינטרס של המערכת ככל הנראה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
תוכניות מלאות של הגרלה 2446
המסקנות:
עיריית בית שמש לא יודעת קרוא וכתוב.
הפרוייקט יכלול 5/6 קומות ללמטה כמו התוכנית המקורית
יבנה בצורת H כדי לאפשר 2 כיווני אויר בכל הדירות (@די )
עד 8 בקומה
79-85 יח"ד בבנין
7 בניינים
אגב, ההגשה היתה ב 9/3 ולא כמו שמפורסם. התאריך שמופיע באתר ההנדסה הוא תאריך חתימת המהנדס.
בשורות טובות לכולם!
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
שלום רב,
אני כותב אליך כשבלבי תפילה ותחינה.

אני ......................., מחכה לישועת ה' לזרע של קיימא כבר למעלה ......שנים.

המסע הזה, שאין לו מילים שיכולות לתאר את עומק הכמיהה, הכאב והתקווה, חיבר אותי לאינספור זוגות שחולקים את אותו חלום – להיות הורים.

לפני כשלוש שנים נחשפתי למצוקתם של זוגות הממתינים לברכת הילדים, ונדרתי בליבי לעשות כל שביכולתי כדי להאיר את חייהם. כך נולד הארגון שלנו, שמעניק תמיכה, חיבוק ותקווה לאלו שנמצאים במסע המפרך הזה.

כעת, עם התקרב חג הפסח – חג הגאולה, בו כל בית מתמלא אור ושמחה – ליבנו יוצא אל הזוגות היקרים הללו. עבורם, החג הוא תזכורת נוספת לכיסא הריק ליד שולחן הסדר, לחלום שעדיין לא התגשם, לתפילות שעדיין לא נענו… עדיין.

הארגון שלנו מונה כיום קרוב ל1000 זוגות מופלאים, שבשקט ובצנעה נושאים את כאבם וממתינים לנס. אנו רוצים להעניק לכל אחד מהם תמיכה בסך 1,000 ש"ח ושי מכובד לקראת החג – סכום קטן עבורנו, אך עצום עבורם. זהו אור בתוך החשכה, חיבוק בתוך הבדידות, הוכחה שהם לא לבד במסע הזה.

אני מבקש ממך, מכל הלב: אנא, הושיטו ידיכם, פתחו את ליבכם ועזרו לנו להאיר את בתיהם. כל תרומה, ולו הקטנה ביותר, היא כמו טיפה באוקיינוס של תקווה. בזכותכם, החלום שלהם – ושלי – יוכל להפוך למציאות.

ובעזרת ה', בזכות הנתינה שלכם, תזכו גם אתם לשפע של ברכה, לנחת מכל יוצאי חלציכם, לבריאות ולשמחה אינסופית.

בהכרת תודה ובתפילה לישועה,
אנחנו כעת עומדים בערב פסח עסוקים עד למעלה מהראש אבל בואו לא נשכח אותם, בואו נשמח את אחינו שאין להם עדיין ילדים ובזכות זה השם יתן לנו נחת מילדינו

ניתן להעביר בכרטיס אשראי כאן בקישור
לתרומות בצורה מאובטחת בכרטיס אשראי

כאן אתם יכולים להיות שותפים במפעל החסד האדיר

או בהעברה בנקאית
בנק פאגי (52)
סניף 185
ח-ן 701831 (ע''ש מרכז הצדקה) ולציין עבור קרן עזר למצפה
ניתן להתרשם מהפעילות וכן המלצות הרבנים כאן באתר https://ezer-lametsape.org.il/

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום רב,

ארגון אמת ליעקב בישראל - עתר לבג"ץ בגין סבסדוד יום למחויבי גיוס שהם שכירים / עצמאיים / בעלי עסק חדש .
יש צורך להרוויח לחודש מינימום 3,159 ש"ח .

מעתיקה :


"ישראל, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ". עדכון חשוב בנושא הסבסוד למעונות יום​


הורים יקרים,

בשעות האחרונות פורסמה המלצה חדשה מטעם עו"ד גיל לימון, לפיה אחד התנאים לקבלת סבסוד למעונות יום בשנה הבאה יהיה הסדרת מעמד מול צה"ל (רצו"ב).
חשוב להבהיר: התבחינים הרשמיים לשנת תשפ"ו טרם פורסמו. מכתבו של לימון למ"מ מנכ"ל משרד העבודה הוא בגדר המלצה, וההחלטה הסופית לגבי שילובה בתבחינים נתונה לסמכותו הבלעדית של הצוות המקצועי במשרד. אנו בטוחים שהצוות המסור במשרד לא ייתן ידו להנחיה פוגענית זו.
אנו רואים בהמלצה זו פגיעה חמורה בעקרונות הסבסוד המקוריים, שכן מטרתו היא לעודד עבודה ולימודים מוכרים, ולא שירות צבאי. ההמלצה פוגעת במגוון רחב של משפחות, ובמיוחד באוכלוסיות הבאות:
  • הורים חילונים ופציפיסטים שאינם מתגייסים מסיבות שונות.
  • הורים עובדים ולומדים מכל המגזרים, אשר זקוקים לסבסוד כדי לצאת לשוק העבודה או להשכלה.
  • הורים מהחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית שאינם משרתים בצבא.

יש לציין כי המלצה זו מנוגדת להודעת הפרקליטות לבג"ץ בעתירה שהגשנו רק לפני כשבוע, בה נקבע מפורשות שיש לסבסד הורה עובד ולומד ללא תנאי כזה. בנוסף, שינוי התבחינים לאחר תום הרישום והשיבוץ לשנת תשפ"ו פוגע בהיערכות ובהסתמכות של אלפי משפחות.
אנו נמשיך לפעול בעוצמה בנושא זה ובכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו, כולל הגשת עתירה דחופה, כדי למנוע את יישום ההמלצה. אנו מאמינים שבסופו של דבר נצליח, כשם שהצלחנו בעתירות עד היום.
אנו עדיין ממליצים לכל ההורים שתוכניותיהם כוללות עבודה או לימודים להמשיך במסגרות כפי שתכננו. יחד עם זאת, אנו מבהירים כי אין בקבלת המלצה זו משום לקיחת אחריות לתוצאה, שכן היא אינה תלויה בנו.
נמשיך לעדכן אתכם בכל התפתחות.

תזכורת חשובה: מועדי הגשת מסמכים
שימו לב למועדים הקרובים:
למרות שבתבחינים לשנת תשפ"ה מופיע תאריך יעד של 31.8.25, חובה להגיש את כל המסמכים עד ליום חמישי, ה-28 באוגוסט. הסיבה לכך היא שהתאריך הרשמי שנקבע על ידי החשב הוא 30.8, שחל בשבת.
אנא הקפידו להגיש את המסמכים בהקדם האפשרי ולא לחכות לרגע האחרון. לאחר ההגשה, חובה עליכם לוודא באתר משרד העבודה כי סטטוס ההגשה והדרגה שלכם נותרו מאושרים. יש לעקוב אחר הסטטוס עד היום האחרון, גם אם כבר אושרתם.

סייעו לנו להמשיך להיאבק למענכם

כדי שנוכל להמשיך בפעילותנו ולממן את העלויות המשפטיות הגבוהות, אנו זקוקים לתמיכתכם. ניתן לתרום באחת מהדרכים הבאות:

בברכה,
ארגון "אמת ליעקב בישראל"


קישור GOV
קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה