מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

מוכרי נפט
ערבים מוכרי סברס
ערביות עם תאנים על הראש
ערביות על הרצפה מוכרות ענבים מחברון
דוכני גלויות של שנה טובה
חנות דגים עם בריכה ורשת.
מאפיית חלות לנדנר
קניית חצי ככר לחם אצל ברסקה ברח' זוננפלד
הפיתות של אליהו צמוד לבית כנסת מוסיוף
אולם חפצדי
אולם מלון המרכז
סיבוב מוצא
חוט שפופרת טלפון שהסתבך.
 
עוד משהו שהיום בקושי ניתן לראות ופעם היה בשפע- בכל אופן בב"ב.
שדות, חצרות, שבהן צמחו המוני כלניות וסביונים.
לא אחת קטפנו להנאתנו.
כיום, פרחים בב"ב ניתן לראות בחנות פרחים בלבד.
צפה בקובץ המצורף 2140729צפה בקובץ המצורף 2140730
וחמצוצים [פרחים] שקטפנו ומצצנו בהנאה את הגבעול שלהם...
 
והיכן בב"ב יש שטח לא אורבני?
איה הן הכלניות של פעם? געגועים
על דא קא בכינא.
וגם על דא שהיום באים לפריפריה ובונים בניני מגורים בסטייל בני ברק מודיעין עילית ועוד, ומורידים לנו את הנופים המשגעים הפראיים והטבעיים מ-6 ימי בראשית.
 
טוב... עכשיו נוסטלגיה!!!

נסעתי עם אוטובוס במרכז ירושלים ולצדי ישב יהודי לא צעיר בכלל אבל צלול ועלמאי ביותר.

הוא עבר איתי במהלך הנסיעה על אזור אוזר בירושלים. וסיפר לי מה היה שם בעבר. הוא סימן לי ליד שכונת גאולה על מקום שבו עד 67 היה הגבול עם ירדן. "עדי לכאן היה שייך לנו".

וכשעברנו ליד הממילא, הוא הצביע לי על האזור, ואמר לי בפשטות בלי שום פליאה "כאן בכל האזור הזה היה שוק חיות".

"שוק מה"? שאלתי. והוא ענה "שוק חיות. כאן היו מוכרים חיות. מכל הארץ היו באים לכאן לקנות חיות. סוס. גמל. עז. חיות".


אבל היום היתה לי נוסטלגיה חדשה? שאלתי את ביתי בת ה6.5 "את זוכרת את הקורונה"? "לא" היא ענתה.
"את זוכרת שהיו עושים בדיקות קורונה"? "לא"!
בקיצור... זה גם נוסטלגיה!!
 
על דא קא בכינא.
וגם על דא שהיום באים לפריפריה ובונים בניני מגורים בסטייל בני ברק מודיעין עילית ועוד, ומורידים לנו את הנופים המשגעים הפראיים והטבעיים מ-6 ימי בראשית.
ואם כבר, סתם לידיעת ראשי השלטון והערים שלבטח משוטטים כאן תחת שמות עט 😆העצים הפרחים הדשא שצומחים או שהצמיחו אותם בכוונת מכוון אי אז לפני...
לא סתם.
יש בהם הרבה תועלת ובריאות לתושבים. הם הרי קולטים פחמן ופולטים חמצן שטוב לכולנו..
ויש עוד, שעי"כ באים עופות, מקננים שונים. וביחד יוצרים בריאה מושלמת.
היינו מייבשים את הפרחים בתוך ספרי טלפונים של דפי זהב ( אין לי מושג למה :rolleyes:)
לוידע למה נזכרתי באותם מבוגרים שהיו טומנין את שערות זקנם בספרים, וכשהגעת לדף הרצוי צנחו לך.. איכס ולא נעים ועד כמה שזכור לי לא כ"כ מעוגן לגמרי הלכתית.
 
לא ידע למה נזכרתי באותם מבוגרים שהיו טומנין את שערות זקנם בספרים, וכשהגעת לדף הרצוי צנחו לך.. איכס ולא נעים ועד כמה שזכוור לי לא כ"כ מעוגן לגמרי הלכתית.
היה יהודי צדיק באירן של מעלה, שהיה כל חייו מסרק את זקנו מעל בד לבן. ולאחר הסירוק אוסף את שערותיו לשקית.
לפני פטירתו ביקש הצדיק שיקברוהו עם זקנו. עם דיקנא קדישא.

כנראה מכאן המקור. לשמור שערות זקן בספרי הקודש. ויש לעיין!
 
חנות נעלים היחידה ברבי עקיבא ב"ב בשם 'לנדאו'. מול 'רפאלי' של היום
רחוקה שנות אור מהחנויות בימינו. בלי חלון ראווה רק המון קופסאות נעליים..
וגם חנות מאיה - בגדי ילדים ברבי עקיבא
וסידקית דיאמנט
כולם אנשים משלנו .חלקם ניצולי שואה.
וכמובן המתפרה האגדית של בגדי בנות [?] ברחוב רשי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה