בריאות הצילו- סינוסיטוס בהריון

  • הוסף לסימניות
  • #21
גם אני סובלת הרבה
יש שטיפה מיוחדת לאף
1728216768667.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
תרופת סבתא- חומץ תפוחים
לקחת כף מעורבת במשהו אחר לטשטש את הטעם, שלוש פעמים ביום. המון פעמים עוזר
תנסי לא יועיל לא יזיק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
גם לי קרה באחד ההריונות. הסיבה שלא עובר כי הגוף מלא בנוזלים יותר מהרגלו(פנים מעט נפוחות, בצקות וכו), חלק מהנוזלים סותמים גם את מערכת הסינוסים.
מה שעזר לי היה שטיפות מי מלח עם דבר שנראה כמין שופר- המים נכנסים בצד אחד, ויוצאים בשני.
ניתן למצוא בבתי מרקחת.

כזה:
1728235634899.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
לי היה גם בסוף ההריון ברמה שלא יכולתי להוריד את הראש למטה מרוב כאבים
התייעצתי עם נטורופתית והיא המליצה לי מים עם חצי לימון 4 פעמים ביום + צמחים שמסלקים ליחות מהגוף
אם תירצי מס' אתן לך
תוך 3 ימים הקלה משמעותית
אם ניסית הכל תנסי גם את זה לא תפסידי בטוח
ניסית רפלקסולוגיה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מה שעזר לי היה שטיפות מי מלח עם דבר שנראה כמין שופר- המים נכנסים בצד אחד, ויוצאים בשני.
עזר לך לגמרי ?
התייעצתי עם נטורופתית והיא המליצה לי מים עם חצי לימון 4 פעמים ביום + צמחים שמסלקים ליחות מהגוף
אני יכולה לנסות מים עם לימון. צמחים שמסלקים ליחה- קניתי תרופה הומופאטית, לא משתמשת איתה כי כתוב שהיא עם אלכוהול, ושמרתי כל ההריון מטיפת אלכוהול, ולא בא לי לקחת בסוף... מאד מעניין אותי אם זה עזר לך לגמרי.
ניסית רפלקסולוגיה?
כן.

ותודה לכולם על העצות, אני אנסה לשיים, ובעז"ה מספיק לי שמשהו אחד יצליח לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני יכולה לנסות מים עם לימון. צמחים שמסלקים ליחה- קניתי תרופה הומופאטית, לא משתמשת איתה כי כתוב שהיא עם אלכוהול, ושמרתי כל ההריון מטיפת אלכוהול, ולא בא לי לקחת בסוף... מאד מעניין אותי אם זה עזר לך לגמרי.
לדעתי תבדקי את כמות האלכוהול שיש שם, כי יש כמות שמותרת במיוחד לקראת סוף ההריון
ואם זה יכול להקל עלייך אז חבל שתסבלי סתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כתוב לי שיש 30% בנפח ומוהלים את הטיפות בכוס עם מעט מים. מה זה אומר ? אני בורה בנושא. אין לי מושג בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
כתוב לי שיש 30% בנפח ומוהלים את הטיפות בכוס עם מעט מים. מה זה אומר ? אני בורה בנושא. אין לי מושג בזה.
אני לא מבינה מספיק
הייתי שואלת את המרכז הטטרולוגי או שואלת רופא האם יש בעיה להשתמש בזה בהריון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
גם לי היה גם בהריון וגם לא (אני ממש רגישה זה מתפרץ בד"כ בזמני עומס ולחץ)
לי זה בא כל תקופה אני לוקחת אוגמנטין (מוקסיפן לא מזיז לי)
5 ימים אחרי הלידה אושפזתי מרב כאבים!!!
אבל ב"ה עבר.
לידה קלה
והרבה בריאות.
עברתי את זה הרבה בכמה הריונות.
אכן, רק אוגמנטין! ואם הרופא נותן מוקסיפן אני מתעקשת שיחליף.(מותר בהריון)
רפואה שלימה!!לידה קלה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תנסי לעשות חדר מלח- למלא קערה בחצי קילו מלח גס ומים רותחים, לערבב וז לשים את הראש קרוב לקערה- אבל לא מידי קרוב שלא יהיה כוויה עם מגבת שמכסה את הראש והקערה ויוצרת מין חדרון, לנשום את האויר ל5 דק' ולהוציא את הראש לכמה דק', תחזרי על זה כמה פעמים.

אנו שמעתי לעשות כנ"ל, רק לא עם מלח , אלא מים רותחים עם תמצית מנטה או אקליפטוס ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
דחוףף עזרה

אופטלגין זה משהו שאמור לעזור לכאב ראש לפחות?

וידוע למישהו אם אוטריוין לשחרור הגודש מותר?
סובלתתת ואין לי כרגע רופא לשאול אם מותר לקחת את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
דחוףף עזרה

אופטלגין זה משהו שאמור לעזור לכאב ראש לפחות?

וידוע למישהו אם אוטריוין לשחרור הגודש מותר?
סובלתתת ואין לי כרגע רופא לשאול אם מותר לקחת את זה
מידע שקראתי כעת:
מותר ליטול אופטלגין בהיריון במינונים המקובלים שלה ולמשך זמן קצר. לאחר השבוע ה־28 להיריון אסור ליטול יותר משלושה גרם אופטלגין (6 קפליות) ביום; ואסור ליטול את התרופה במשך יותר מאשר 3 עד 4 ימים ברציפות.


נראה שגם אוטריוין זה רק בהתייעצות עם רופא:(

ומה שאני יודעת שכדאי לברר מול רופא אם זה כאב ראש מאד חריג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
דחוףף עזרה

אופטלגין זה משהו שאמור לעזור לכאב ראש לפחות?

וידוע למישהו אם אוטריוין לשחרור הגודש מותר?
סובלתתת ואין לי כרגע רופא לשאול אם מותר לקחת את זה
יש שטיפה לסינוסיטיס נקרא FLO שהוא ללא חומרים, אתה שמה שם רק מים רתוחים עם תמיסת מלח שמותרת בכל מצב. שוטף ומצליח לאוורר פלאים ממש עוזר 2-3 פעמים ביום
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
רק רופא משפחה יכול לאבחן סינוסיטוס ולתת טיפול (אנטיביוטיקה)??
גם אחות בקופה יכולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מה זה?

ואם אין אפשרות כבר לרופא ברבעון הזה?

מה האופציות?
אין כזה דבר תמיד צריך להיות אפשרות

תלכי לרופא שהיית בו ברבעון אם לא עובד המרפאה צריכה לספק רופא חלופי

אם משהו עם חום גבוה
אז לא יוכל לפגוש רופא
אין כזה דבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אין כזה דבר תמיד צריך להיות אפשרות

תלכי לרופא שהיית בו ברבעון אם לא עובד המרפאה צריכה לספק רופא חלופי

אם משהו עם חום גבוה
אז לא יוכל לפגוש רופא
אין כזה דבר
הבנתי עכשיו
באותו רבעון אני יכולה לפנות רק לאותו אחד ולא לעוד אחד

שגעוןןן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה