התייעצות עוול עצום או לא?

[דג הכסף]

בלת"ק
אני אלך/אשלח לטיפול רק למטפל/ת עם הכשרה מספקת
ואברר את זה מראש

 

[רצי בק]

היות והמצב הנתון הוא שיש שמעדיפים מטפל אקדמי ויש את אלו שמעדיפים מטפל שאינו אקדמי, ומבלי לשפוט את סוגי ההכשרות הקיימות, אני רוצה להציע מתווה כללי שעשוי להיות רלוונטי לגבי כל מטפל/טיפול:

1. יכולת אבחונית וניסיון רלוונטי: למטפל צריכה להיות יכולת להעריך קשיים ופתולוגיות נפשיות, וניסיון בתחום הבעיה המשוערת או הפנייה לגורם אחר להערכה במידת הצורך
2. גישה טיפולית ברורה ומבוססת מחקר: לברר מהי הגישה הטיפולית והאם היא מבוססת מחקר (מונחים כלליים כמו “אקלקטי” צריכים לרוב בירור נוסף)
3. המשגת הבעיה: המטפל מציע הסבר התפתחותי לקושי שתואם את ההיסטוריה והחוויה של המטופל
4. מטרות טיפוליות מוסכמות: לאחר הערכה, המטפל מגדיר עם המטופל מטרות ברורות שהמטופל מעוניין בהן
5. תכנית טיפולית: המטפל מציע תכנית טיפולית והסבר כיצד היא תומכת במטרות המטופל
6. מיקוד במטרות המטופל: התהליך הטיפולי ממוקד בצרכי המטופל (עיסוק חוזר ונשנה בנושאים לא רלוונטיים או חודרניים היא נורה אדומה)
7. קשר טיפולי יציב עקבי ומכבד: המטפל צריך להיות עקבי, אמין ויציב במערכת היחסים המקצועית שלו עם המטופל (כשמטפל יום אחד חם מאוד ויום אחר נוקשה מאוד זאת נורה אדומה)
8. אי־כפיית עמדות: מטפל אינו כופה את דעתו או ערכיו על המטופל אלא להיפך מכבד את אלו של המטופל
9. שקיפות ושותפות: המטפל מכבד את השאלות של המטופל ומתנהל עימו בשקיפות ונעימות, חשוב שהמטופל יבין (אפשר להיעזר בAI) * מדוע ניתנה אבחנה מסוימת * מדוע נבחרה תכנית טיפולית * האם הגישה מומלצת לקושי שלו

טיפול טוב הוא תהליך מובנה, מקצועי, שקוף, מכבד ומכוון למטרות של המטופל

 

[ניק 122309]

אולי היא פשוט מתלבטת אם לעזוב 10 שנות לימוד ו100,000 שח לטובת קורס קצר ומקיף?

הייתם ממליצים על זה?

שאלה טובה. אצל מי ללמוד?

ברור שלא אצל אלה שמפרסמים את עצמם ברחוב החרדי.

אבל אולי יש אנשים מוכרים. לטעמי הסכמה מרב עדיפה על פני תעודה מהמדינה. כמובן שרב גדול בתורה אמור לדעת את כל הנתונים הרלוונטיים לשאלה.

 

[שואל לעניין]

היות והמצב הנתון הוא שיש שמעדיפים מטפל אקדמי ויש את אלו שמעדיפים מטפל שאינו אקדמי, ומבלי לשפוט את סוגי ההכשרות הקיימות, אני רוצה להציע מתווה כללי שעשוי להיות רלוונטי לגבי כל מטפל/טיפול:

1. יכולת אבחונית וניסיון רלוונטי: למטפל צריכה להיות יכולת להעריך קשיים ופתולוגיות נפשיות, וניסיון בתחום הבעיה המשוערת או הפנייה לגורם אחר להערכה במידת הצורך
2. גישה טיפולית ברורה ומבוססת מחקר: לברר מהי הגישה הטיפולית והאם היא מבוססת מחקר (מונחים כלליים כמו “אקלקטי” צריכים לרוב בירור נוסף)
3. המשגת הבעיה: המטפל מציע הסבר התפתחותי לקושי שתואם את ההיסטוריה והחוויה של המטופל
4. מטרות טיפוליות מוסכמות: לאחר הערכה, המטפל מגדיר עם המטופל מטרות ברורות שהמטופל מעוניין בהן
5. תכנית טיפולית: המטפל מציע תכנית טיפולית והסבר כיצד היא תומכת במטרות המטופל
6. מיקוד במטרות המטופל: התהליך הטיפולי ממוקד בצרכי המטופל (עיסוק חוזר ונשנה בנושאים לא רלוונטיים או חודרניים היא נורה אדומה)
7. קשר טיפולי יציב עקבי ומכבד: המטפל צריך להיות עקבי, אמין ויציב במערכת היחסים המקצועית שלו עם המטופל (כשמטפל יום אחד חם מאוד ויום אחר נוקשה מאוד זאת נורה אדומה)
8. אי־כפיית עמדות: מטפל אינו כופה את דעתו או ערכיו על המטופל אלא להיפך מכבד את אלו של המטופל
9. שקיפות ושותפות: המטפל מכבד את השאלות של המטופל ומתנהל עימו בשקיפות ונעימות, חשוב שהמטופל יבין (אפשר להיעזר בAI) * מדוע ניתנה אבחנה מסוימת * מדוע נבחרה תכנית טיפולית * האם הגישה מומלצת לקושי שלו

טיפול טוב הוא תהליך מובנה, מקצועי, שקוף, מכבד ומכוון למטרות של המטופל

זה סיכום מעניין למי שחפץ בטיפול CBT
טיפול דינמי לא עומד באף סעיף

 

[ניק 122309]

המעניין הוא שעל רופאים אין ויכוח, כל אחד שיש לו בעיה רפואית כל שהיא ולו הכי קטנה, יפנה לרופא, שלא נדבר על בעיות משמעותיות שאז מחפשים את הטוב שברופאים.

כי רופא זה נושא של הגוף ושם ניתן לחקור בדרך של ניסויים ותצפיות. בניגוד לפסיכולוגיה (לא פסיכיאטריה) ששם השאלה מה גורם להתנהגות כזאת וכזאת, קשה להיחקר במסגרת ניסויים בגלל כוח הבחירה האנושי.
לכן הרבה מאמינים שרק על פי דעת תורה אפשר לדעת איך לטפל וגם שבתורה יש את הרפואה לכל התחלואים.

זה למעשה נכון גם בענייני הגוף אלא שלא מצויים בדור שלנו אנשים שיכולים להשתמש בזה.

יש לציין שהראשונים (נראה לי הרמב"ם) כתבו שמידות רעות הם חולי הנפש וחכמי התורה הם הרופאים.

 

[ניק 122309]

יש סוף לסיפור הזה, אחר כך

באמת מעניין אותי.

הסיפור נשמע מוזר, אני לא מבין בטיפולים אבל שאלה ראשונה שהייתי שואל, האם במסגרת המשפחה של האשה היא הייתה נוהגת גם כן להתווכח הרבה, האם ההורים שלה הכבידו עליה במקרה כזה עד שזה מתפרץ כעת?

מה יכול להרגיע אותה כשלא עושים מה שהיא רוצה?

בנוסף לגבי אי עמידה בזמנים, נראה לי שזו בעיה מצויה אצל נשים.

מה הם עשו?

 

[גבעתית]

כי רופא זה נושא של הגוף ושם ניתן לחקור בדרך של ניסויים ותצפיות. בניגוד לפסיכולוגיה (לא פסיכיאטריה) ששם השאלה מה גורם להתנהגות כזאת וכזאת, קשה להיחקר במסגרת ניסויים בגלל כוח הבחירה האנושי.

גם בפסיכולוגיה יש חלקים שהם מדע מדויק, ובדיוק לכן בפסיכולוגיה לומדים הרבה קורסים שקשורים לפסיכיאטריה ולמדעי המוח. מה שלא עושים בכלל בלימודים אלטרנטיבים.

לכן הרבה מאמינים שרק על פי דעת תורה אפשר לדעת איך לטפל וגם שבתורה יש את הרפואה לכל התחלואים.

זה למעשה נכון גם בענייני הגוף אלא שלא מצויים בדור שלנו אנשים שיכולים להשתמש בזה.

מי אמר לך שבענייני הנפש יש אנשים שיכולים להשתמש בזה?
גם בענייני הגוף לא ידוע לי על אף תקופה שטיפלו רק על פי התורה ולא על פי המדע שבזמנם.

יש לציין שהראשונים (נראה לי הרמב"ם) כתבו שמידות רעות הם חולי הנפש וחכמי התורה הם הרופאים.

הרמב”ם לא דיבר על מחלות נפש במובן שאנחנו מדברים עליהם, על מעט מחלות הנפש שהיו ידועות בזמנם הרמב”ם טיפל בדיוק לפי מדע הרפואה של אז.

 

[ככר השוק]

באמת מעניין אותי.

הסיפור נשמע מוזר, אני לא מבין בטיפולים אבל שאלה ראשונה שהייתי שואל, האם במסגרת המשפחה של האשה היא הייתה נוהגת גם כן להתווכח הרבה, האם ההורים שלה הכבידו עליה במקרה כזה עד שזה מתפרץ כעת?

מה יכול להרגיע אותה כשלא עושים מה שהיא רוצה?

בנוסף לגבי אי עמידה בזמנים, נראה לי שזו בעיה מצויה אצל נשים.

מה הם עשו?

לא צריך לאבחן
השאלה מאד פשוטה-
זוג כזה שולחים למטפל על פי דעת תורה שמכיר את הנפש החרדית, או שמחפשים מטפל עם תואר אקדמי.

 

[רצי בק]

זה סיכום מעניין למי שחפץ בטיפול CBT
טיפול דינמי לא עומד באף סעיף

זה רלוונטי לכל טיפול מבוסס מחקר שיש לו גישה בהירה ומוסדרת (טיפול שאינו מבוסס מחקר אינו בהכרח יעיל על פני סיוע של שכן וכדו), כולל אך לא מוגבל ל:

Emotionally Focused Therapy (EFT)
Multisystemic Therapy (MST)
Mindfulness-Based Cognitive Therapy (MBCT)
Compassion-Focused Therapy (CFT)
Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR)
Dialectical Behavior Therapy (DBT)
Acceptance and Commitment Therapy (ACT)
Schema Therapy

 

[שואל לעניין]

זה רלוונטי לכל טיפול מבוסס מחקר שיש לו גישה בהירה ומוסדרת (טיפול שאינו מבוסס מחקר אינו בהכרח יעיל על פני סיוע של שכן וכדו), כולל אך לא מוגבל ל:

Emotionally Focused Therapy (EFT)
Multisystemic Therapy (MST)
Mindfulness-Based Cognitive Therapy (MBCT)
Compassion-Focused Therapy (CFT)
Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR)
Dialectical Behavior Therapy (DBT)
Acceptance and Commitment Therapy (ACT)
Schema Therapy

ליקטת רשימה מכובדת של שיטות הגל השלישי. כתבתי CBT, ניתן לתקן לCBT והתפתחויותיו.

רק ציינתי למי שפחות מבין, שההוראות שלך מתנגדות לטיפול שבסיסו פסיכודינמי
אז מי שבחרה בטיפול דינמי, בין אצל מטפלת אקדמאית ובין אם לא- שלא תתיחס לדברים

 

[רצי בק]

ליקטת רשימה מכובדת של שיטות הגל השלישי. כתבתי CBT, ניתן לתקן לCBT והתפתחויותיו.

רק ציינתי למי שפחות מבין, שההוראות שלך מתנגדות לטיפול שבסיסו פסיכודינמי
אז מי שבחרה בטיפול דינמי, בין אצל מטפלת אקדמאית ובין אם לא- שלא תתיחס לדברים

עבור עוברי אורח באשכול שאינם מכירים את הגישות- כמחצית מהגישות לעייל אינן מבוססות על תיאוריות קוגנטיביות-התנהגותיות. חלקם מבוססות תיאוריות היקשרות שמקורם בהתפתחות הפסיכואנליזה, חלקן מבוססות תיאוריות הומניסיטיות, ורובן שילוב של מספר גישות טיפוליות

המשותף להן, ולעוד גישות שלא מוזכרות, הוא היותם מבוססות מחקר. ההבדל בינם לבין טיפול שאינו מבוסס מחקר הוא ביעילות המוכחת. טיפול שאינו מבוסס מחקר עשוי להיות יעיל כמו/פחות מ/יותר מ סיוע של שכן, אך היות ואין לדעת, זה עשוי להיות ריזיקה שמטופל לא רוצה לקחת

 

[Harmonyapro]

דווקא המטפלים שעשו את המסלול הקשוח הרבה יותר חוששים לטפל, כי הם יודעים מה הכח של טיפול.
הם משלמים אחוזים יפים מהמשכורת שלהם על הדרכות, מתמחים כמה שנים במגזר הציבורי, עם פיקוח צמוד של ראש צוות, ישיבות הדרכה קבוצתיות ועוד לימודים והשתלמויות, המהדרין לומדים עוד 3 שנים תמימות בבי"ס לפסיכותרפיה, ורק אחרי זה פותחים קליניקה פרטית. כמובן בשלב הזה כבר הוגדרו גבולות גיזרה: באיזה מטופלים אני טוב (ילדים/נוער/מבוגרים/זוגי/משפחתי) ובאיזה בעיות אני פחות טוב, ומראש לא מקבל. אה, וכמובן ממשיכים לקנות הדרכות ב500 שקל לפגישה...

סורי שאין לי מילה אחרת להגיד רק: הלוואי!

אולי עדיף לנסוע עם נהג שאין לו רישיון, כי הוא פחות בטוח ויותר זהיר? מה ההבדל?

לא באיתי באמירה ''אל תלכו לאלו שלמדו...''
רק אמרתי תיהיו ערניים וזהירים כשהולכים לקלינקות הנ''ל בדיוק כפי שהולכים לקלינקה של אותו אחד שסיים 16 מפגשים.

 

[ירחמיאל שני]

אחתום את השתתפותי בדיון המרתק, באימרה נפלאה.

אחד המנטורים של אבי שליט"א, אמר לו פעם:
"ביום שיבקשו ממך את התעודה, תדע שנכשלת!"

(לא נכנס איזה תעודה וכו', הרעיון הוא, אתה צריך להיות מספיק מוצלח ומועיל, שהסיבה שבאים אליך היא לא התעודה!).

קשה להתייחס לתגובתיך כשאתה כתבת כאן (וזה ראוי להערכה) שאתה מנהל את אחד מהקורסים שהתואר של לומדי הקורס הם תואר חדש ומומצא כתהליך שיווקי שלכם. ביחד עם @סגנון-7 .

גם סופר סת"ם צריך תעודה, בלי קשר לרמת המקצועיות שלו וסוג הכתיבה
זה די להראות שהוא למד את מה שצריך . בלי קשר שהוא מוציא את המזוזות הכי יפות בעיר.

בנוסף
כדי לקבל תעודה יש צורך לעבור תהליך טיפולי בעצמך, להיות בהדרכה בתקופה ארוכה ועוד.

זה לא קורס של 30 אברכים שהולכים להושיע את כל הפרחחים של העיר ואת "המיועדים להיות פרחחים"
זה משהו ברמה אחרת לגמרי.

 

[israel therapy]

למשתתפי הפולמוס הסוער, כדאי להציץ:​

https://www.prog.co.il/articles/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%98-%D7%97%D7%95%D7%95-%D7%93.7846/

 

[שואל לעניין]

למשתתפי הפולמוס הסוער, כדאי להציץ:​

https://www.prog.co.il/articles/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%98-%D7%97%D7%95%D7%95-%D7%93.7846/

לא תקין

 

[סבתלה]

בעיה.
ולכן?

איך אתה יודע שהם 'סתם מרחו' ?
האם אתה איש מקצוע?

 

[סבתלה]

אבל זה לא רק בג' חמורות?!

נשמח לתשובה

 

[קולמוס בודד]

כאחד עם ניסיון בתחום אציף את ההיפכא מסתברא.
הרבה נזק נעשה ע"י כאלו שלמדו את הנ"ל במקומות "מקצועיים"
כמו אוניברסיטאות מכללות ודומיהם
ולא לקחו אפילו "קורס השתלמות" על דעת התורה בנידון
נפש היא דבר ורגיש כל כך
הלא כך?
וברור שבטיפול בה חשובה דעת התורה עשרות מונים מטיפול בגוף
וכבר מהרב דסלר ידוע
שמיצוי ה"חכמה בגויים תאמין" בנושא דידן הוא רק ביכולת שלהם לשער השערות
כלומר שיש בידיהם ראיות נסיבתיות בלבד! לדבריהם
והתורה מדברת על הדברים באמיתת מציאותם וכמו שהם
ואף שברור שצריך את הידע והמסגרת המקצועית
מכל מקום כל מטפל שהוא יהודי מאמין שמתעסק בהנ"ל בלא שלמד את סוגיית הנפש ע"פ התורה
(משלי על שלל פירושיו. ספרי מוסר מהקדמונים ביותר עד הדשים וכן על זה הדרך)
הרי הוא פושע ברף הגבוה ביותר

 

[סבתלה]

במילים אחרות
הטיפול הראה שטוב לו לבריאותו הנפשית לרדת ברוחניות אז זה מה שהוא היה צריך לעשות
הבנתי נכון ?
יש גמרא (סנהדרין דף עה עמוד א) שהיה אדם שראה אשה אחת ונהיה חולה עד שנטה למות
אמרו הרופאים שתקנתו היא שיעשה עמה עבירה וכך יבריא. אמרו החכמים: ימות ואל יעשה עבירה
יוצא שאם ע"י טיפול מגיעים למסקנה שהוא צריך לרדת ברוחניות ולא להקפיד על דברים שהקפיד בעבר - אסור ללכת לטיפול הזה ולא משנה כמה הוא מועיל לבריאותו הנפשית

לא הצלחתי להבין איך מג' עברות של יהרג ואל יעבור, הגעת לכל שינוי בחיים. זה דורש שאלת גדול בתורה ללא ספק

 

[פעמיים]

יותר באגדות חז"ל, קבלה, ספרי מוסר וכדו'.
בזוהר הקדוש כתוב שבתורה יש עצות על כל בעיה. (תורה הכוונה תורה) כמובן שצריך ידע וכלים מתאימים להוציא את הידע הרלוונטי מתוך הפסוקים. את זה עושים חז"ל במדרשיהם הרבה פעמים. יש גם לפעמים בפירושי הראשונים, או האחרונים (יותר אלו שקשורים לתורת החסידות שזה תת זרם מהקבלה)
אם יהיה לתועלת אני בל"נ אעלה דוג'.

אבל מעבר לכל זה, ישנה נקודה אחת מאד חשובה, ומאד יסודית, והיא שהפסיכולוגיה הגויית הרבה פעמים מנטרלת את המצפון כשיטה טיפולית. (כל מצפון, וודאי מצפון יהודי) זה לא רק שינוי של סולם ערכים, אלא המצאה של ערכים חדשים שהרבה פעמים נוגדת וסותרת את האמונה הבסיסית של שכר ועונש. ועוד ועוד. השכר ועונש בנוי על האמת הפשוטה שאדם אחראי על מעשיו. לא אבא שלו שלא התנהג אליו יפה, ולא אמא שלו, ולא המורה בבית ספר, וכו' וכו'.
כל אלו בתורה הם נסיונות, שלמרות הקשיים מצופה ממך להתנהג באמות מידה יהודיות על פי התורה והמוסר היהודי.
הרבה פעמים בפסיכולוגיה הגויית בשביל שתרגיש טוב מנטרלים ממך את מעשיך שלך, ומאשימים את כל העולם ואשתו. (אני לא אומר שהם לא אשמים, אני רק אומר שלפי התורה אשמתם לא מגרעת מאחריותך)
זו רק דוג' אחת מני רבות שיש סתירה בין היג' עיקרים לבין מה שהפסיכולוגיה מלמדת.

פעמים רבות כשמלמדים "טיפול ע"פ התורה" ההקשר בין דברי התורה לבין דברי המרצה זה כמו ההקשר בין החתן והכלה לפרשת השבוע.
בנוסף - כל מי שקצת בקיא במדרשים ואגדות חז"ל רואה שיכולים להיות מדרשים שונים לחלוטין על נושא אחד, וזה כמובן מאפשר לכל אחד לצטט מחז"ל את מה שנוח לו
ועל דבר המצפון וכדומה - על המטופל לבחור לעצמו מטפל שמתאים לו.