התייעצות עוול עצום או לא?

[עט הדר]

לדעתי
כל אלו שמעוניינים להכנס לתחום צרכים לקחת בחשבון כמה דברים:
1, השוק מוצף במטפלים.ות - נכון שהטובים עמוסים, אבל...
2, טיפול אמיתי זה משהו יקר מאד, ותכל'ס, לאנשים יש היום פחות ופחות כסף

 

[מעל הטבע]

בלת"ק
וואו לאן נגיע???
הזכות של בן אדם להתפרנס נהפכה לעוול!!
למדת משהו אתה מתעצבן שהשוק מוצף ולא תהיה לך עבודה?
לכן מי שלא למד עם תעודה אסור לו גם להתפרנס?
אלה החיים בכל תחום יש הצפה ויש טובים יותר וטובים פחות(בלשון המעטה)
תפקיד הציבור הוא לברר טוב טוב אצל מי הוא הולך לקבל טיפול
ותפקיד המטפל להוכיח את יעילותו ולקנות לעצמו לקוחות
וזה ככה לגבי כל שוק העבודה (בכל תחום: בחינוך- כל מורה מצדיקה את התואר אותו היא נושאת? ושם עוד מדובר בחינוך ילדינו..,
בתחום הקוסמטיקה ,המזון וכו וכו)
חדש לך?
אז תתעורר זאת המציאות ,אכן לא קל היום למצוא עבודה
היית צריך לברר את זה לפני שהתחלת ללמוד.

 

[סבתלה]

אני מבקשת המלצה על מטפל, מאדם מאוד ירא שמיים שבגלל מקצועו הטיפולי, מכיר הרבה מטפלים איכותיים. ודווקא אותו , כי רק למקצוען יש כילים לבדוק איכות של בעל מקצוע אחר .
גם אם חברך טיפל והיה מרוצה , זה עדיין רחוק מאוד מלהיות קנה מידה.
אינך יודע עם איזו בעייה הוא היגיע, אינך יודע מה הפרמטר שלו להצלחה, [אולי פשוט האמפטיה שקיבל?]
ועוד ועוד

 

[ניק 122309]

שוב הויכוח הוא מה מגדיר מומחה.
אבל זו כבר לולאה אין סופית

בקו המידע של איצ'ה הוא ראיין מתנגד חיסונים אחד כדי להציג לציבור את הצד שלהם כמו שהם טוענים שיש שמשתיקים אותם. אז שם שאל אותו על מי מתבסס, ואחר כך שהביא לו מישהו מפורסם, אמר לו איצ'ה שאלימלך פירר לא מכיר את האדם הזה ולא מפנה איליו אנשים. (מדובר במישהו שמרפא בשיטה אלטרנטיבית).
המסקנה שעלתה מהדיון היא שיש אנשים שמכירים את המומחים וכולם פונים אליהם. ולפי זה אנשים שלא מבינים יכולים לדעת על מי אפשר לסמוך ועל מי לא. כאן גם צריכים לדעת מי האנשים שכל העוסקים בחינוך (לשם שמים בעיקר) מפנים אליהם. הם המומחים לעניין זה.

כעין זה בבעיות שלום בית, האנשים שפונים אליהם על מי ממליצים.

 

[ניק 122309]

בלת"ק
וואו לאן נגיע???

לא קראת תגובות, אבל גם את השאלה בפתיחת האשכול לא קראת! הוא לא מתלונן על שהשוק מוצף אלא על זה שמסכנים את הפתאים שלא בודקים או לא יכולים לבדוק כמו שצריך. ונפש חשובה יותר מגוף וודאי יותר מכסף.

אבל האם הפיתרון הוא לדרוש דווקא תעודה, על זה רבות התגובות.

 

[mklj]

בקו המידע של איצ'ה הוא ראיין מתנגד חיסונים אחד כדי להציג לציבור את הצד שלהם כמו שהם טוענים שיש שמשתיקים אותם. אז שם שאל אותו על מי מתבסס, ואחר כך שהביא לו מישהו מפורסם, אמר לו איצ'ה שאלימלך פירר לא מכיר את האדם הזה ולא מפנה איליו אנשים. (מדובר במישהו שמרפא בשיטה אלטרנטיבית).
המסקנה שעלתה מהדיון היא שיש אנשים שמכירים את המומחים וכולם פונים אליהם. ולפי זה אנשים שלא מבינים יכולים לדעת על מי אפשר לסמוך ועל מי לא. כאן גם צריכים לדעת מי האנשים שכל העוסקים בחינוך (לשם שמים בעיקר) מפנים אליהם. הם המומחים לעניין זה.

כעין זה בבעיות שלום בית, האנשים שפונים אליהם על מי ממליצים.

אבל, זה יוצר ריכוזיות.
אלא אם כן המומחה שנכיר את כולם- דואג להכיר עוד ועוד מטפלים- טיפול זה לא תחום שצריך את המומחה שיזרוק פיתרון ברגע, או תור של 10 דקות פעם בשנה.
זה שוק שאמור להיות רחב יחסית.

 

[מאן דאו]

בלת"ק. בלימודים מקצועים ניתנים הרבה כלים שנאספו (במקרה הנכון), מתוך נסיון אמיתי וטעויות כואבות. ומאידך לא כל מי שלומד או עובר את המבחנים בגלל שיש לו ראש טוב, יכול להפוך למטפל רגשי.

ההצלחה בדבר תלויה בחוט המשולש שלא בהמהרה ינתק, דבר ראשון סייעתא דשמיא, דבר שני רצון לעזור לזולת וכשרון (לדוגמא חסרי טאקט...) דבר שלישי שהוא גם חשוב ללמוד מנסיונם של החכמים - ואם תואר עונה על זה הוא יכול להוות השלמה לשני הנותרים, אך כל הדברים הנלמדים שאינם נוגעים לעצם העניין הם לא מורידין ולא מעלין, אלא על הנייר בלבד ותו לא!.
וכמדומני שגם פרויד לא סיים תואר בפסיכולוגיה, וכל זאת הוא אבי הפסיכולוגיה.

 

[Harmonyapro]

תפסתי דוגמא לכך שהמשפט שכתבת יכול להיות נכון גם אם יש יתרון מובהק לטובת ההכשרה המקצועית,
כך שהמשפט שכתבת לא מעיד
אם יש לך נתונים על אחוזי הצלחה/כישלון, אצל המוסמכים מול הלא מוסמכים
זה יהיה נתון עם משמעות

זה לא עניין של נתונים,
זה עניין שיש רבים לצערנו שלאור ההכשרה ''המקצועית'' שהם עשו מתירים לעצמם דברים שיוצרים נזק במעטה מקצועי.
ובדברים כאלו גם 5 אחוז זה קטסטרופה, אילו דיני נפשות.
לעומת זאת, אלו שלא עשו הכשרה סיכוי גדול שיהיו מעט פחות יהירים ומהירים..
כמובן שזה לא נתון מחוץ לשום צד, אבל אי אפשר לנאום ולכתוב בבטחון מלא כזה, כאילו מי שהולך למטפלים ללא תעודות הרי שהוא מכניס את עצמו לסכנה איומה שמי יודע עוד איזה מחיר הוא ישלם.
בדברים האלו זה רק המלצות כנות ועדויות מהשטח.
כמו שלא תבחרו רופא לפי מס' התעודות שלו אלא לפי מה שימליצו אנשים שמבינים בתחום.
ואגב רפואה,
נתון מעניין שפעם ראיתי שעשו על זה מחקר,
הרופאים המוצלחים ביותר הם אלו שלקחו תחום קטן ביותר והתנסו וחקרו אותו עצמאית עד הסוף, לא אלו שהתמקצעו בכמה מחלוקות בו זמנית.

 

[קוביד]

וכמדומני שגם פרויד לא סיים תואר בפסיכולוגיה, וכל זאת הוא אבי הפסיכולוגיה.

פסיכואנליזה.

ואכן, זה טיעון הגיוני -
הרי גם הרמב"ם לא למד מילה ברמב"ם ובכל זאת היה תלמיד חכם...

 

[rhehsuhya]

פסיכואנליזה.

ואכן, זה טיעון הגיוני -
הרי גם הרמב"ם לא למד מילה ברמב"ם ובכל זאת היה תלמיד חכם...

אין קשר בין הדוגמה מהרמב"ם לטענה אליה התייחסת.
הרמב"ם היה ת"ח למרות שלא למד רמב"ם כמו שהוא היה ת"ח למרות שהוא לא ידע את מה שכתוב במשנה ברורה.
הוא ידע את התוכן, ועשה את מה שת"ח צריך לעשות כדי להיות ת"ח, רק הספרים האישיים שלו לא היו כשהוא למד.
לעומת זאת מהדוגמה מפרויד ודומיו טענו פה להוכיח שניתן להבין בפסיכולוגיה ולהיות אלוף בה בלי להוציא תואר.
אפשר לחלוק על ההוכחה הזאת, אבל בלי כל דימוי לטיעון שלכם מהרמב"ם.

הטענה שעלתה כאן יותר דומה לכך שאם מישהו היה טוען שא"א להיות ת"ח בלי לעבור מבחני רבנות, ואז מישהו היה כותב לו שגם הרמב"ם השו"ע והמשנ"ב היו ת"ח ולא עברו את לימודי ומבחני הרבנות. זו טענה הגיונית, וזו הטענה שהביאו כאן מפרויד.

 

[רייזי 36]

זה לא עניין של נתונים,
זה עניין שיש רבים לצערנו שלאור ההכשרה ''המקצועית'' שהם עשו מתירים לעצמם דברים שיוצרים נזק במעטה מקצועי.
ובדברים כאלו גם 5 אחוז זה קטסטרופה, אילו דיני נפשות.
לעומת זאת, אלו שלא עשו הכשרה סיכוי גדול שיהיו מעט פחות יהירים ומהירים..

אולי עדיף לנסוע עם נהג שאין לו רישיון, כי הוא פחות בטוח ויותר זהיר? מה ההבדל?

אי אפשר לנאום ולכתוב בבטחון מלא כזה, כאילו מי שהולך למטפלים ללא תעודות הרי שהוא מכניס את עצמו לסכנה איומה שמי יודע עוד איזה מחיר הוא ישלם.

אפשר ואפשר, כי הוא הולך למישהו שלא למד מספיק! זה שגם מי שלמד יכול לטעות, לא סותר את הסכנה בללכת למי שלא למד בכלל!

 

[אין דברים כאלה]

אם אתם אם תפנו ילד, תלמיד, או את עצמכם, לטיפול

בלת"ק (כיון שכבר היו כמה אשכולות בנושא)
מניסיוני (בעיקר בחורי ישיבות) יש כמה סוגי אנשים ששולחים לטיפול:
בד"כ שזה מגיע מטעם המוסד או לפחות בשיתוף פעולה עם המוסד, לרוב יש להם אנשים שהם מכירים וסומכים עליהם, או לכל הפחות הם מתייעצים עם כאלה שמכירים (דוגמת הרב ליוש, הרב איראם ועוד).
כמו"כ עפ"י רוב, הורים שישימו לב מעצמם שיש צורך בטיפול, התייעצו לפני שהם ישלחו את הבן שלהם (בד"כ, יש כאלה תמימים שיפתחו דפי זהב וישלחו למי שכוחו בתורת הנפש כל כך גדול עד שהוא ידע ללכת לגרפיקאית מקצועית....)
הבעיה מתחילה כשהמוסד מסביר להורים את הצורך, ואז כדי "לסמן וי" על העניין, או בגלל חשד בממסד שבטח עושה קופה על הבן שלו וגרוע מכך, הם מחליטים לשלוח למישהו על דעת עצמם והם יכולים לפנות לחברותא בעל הגישה לבחורים או לשכן שסיפר להם פעם שהוא מבין גדול בזה, וכן, או למישהו משווה פרסום שהיה לו כסף לשים מודעה בעמוד ראשון (במאמר המוסגר, זה אותם אנשים שישקיעו במכרה זהב שהתגלה בביתר עילית)

עיקר הבעיה בנושא זה האנשים שלא ישלחו למישהו שלמד, וככל שהוא למד יותר כך הם יסרבו לשלוח אליו מחשש לתרבות יוון ולמתירנות המערבית שה' ירחם מכניסה עיוותים וקלקולים לילדנו, כולל רעיונות הזויים של הכלה והבנה, הקשבה והעלמת עין שאחריתם מי ישורנו, אגב, לאנשים האלו מכוונים כל אלו שמפרסמים "על פי דרך התורה" או "טיפול בשיטת חז"ל". יצא לי לדבר עם הורה יום אחד שהסביר לי בנחרצות שאין אפי' מקרה אחד של נער שהתחיל ללמוד בגלל ריטלין וזה סך הכל מכניס אותו לדמיונות שהוא לא יכול בלי ואם הוא לא לוקח מותר לו לא ללמוד וכו' וכו' ואז הוא עבר להרצאה הקבועה של "פעם הסתדרנו בלי כל הדברים האלו ובלי כל המטפלים החכמולוגים שרק מכניסים שטויות לבחורים".
אין מה לעשות, אנשים מהסוג הזה, תמיד ימשיכו לשלוח לדפי זהב, ואם יש כל שבוע פרסומים שם, אז לצערנו, כנראה שיש הרבה אנשים כאלה....
עצוב

 

[ירושלמי בלב]

הנקודה היא אחת
ההבדל בין תואר גדול ומרשים ככל שהיה בדרך כלל זה פייק גדול
רוב העבודות נעשות על ידי בינה מלכאותית וכן הרבה תשובות למבחנים
לאחרונה נתגלה שהרבה מורים שואלים שאלות מהבינה מלכאותית
כך שלהבדיל בין לימוד תורה שהמטרה היא להשתעשע בתורה עצמה ולא להגיע לאיזה מטרה של מידע הלימוד הוא אמיתי
אך בתואר הכל סתם שטיות והעיקר זה לקבל תועדה
ממילא אנשים מרגשים שמיותר לבקש תעודה כזאת

 

[קוביד]

אין קשר בין הדוגמה מהרמב"ם לטענה אליה התייחסת.
הרמב"ם היה ת"ח למרות שלא למד רמב"ם כמו שהוא היה ת"ח למרות שהוא לא ידע את מה שכתוב במשנה ברורה.
הוא ידע את התוכן, ועשה את מה שת"ח צריך לעשות כדי להיות ת"ח, רק הספרים האישיים שלו לא היו כשהוא למד.
לעומת זאת מהדוגמה מפרויד ודומיו טענו פה להוכיח שניתן להבין בפסיכולוגיה ולהיות אלוף בה בלי להוציא תואר.
אפשר לחלוק על ההוכחה הזאת, אבל בלי כל דימוי לטיעון שלכם מהרמב"ם.

הטענה שעלתה כאן יותר דומה לכך שאם מישהו היה טוען שא"א להיות ת"ח בלי לעבור מבחני רבנות, ואז מישהו היה כותב לו שגם הרמב"ם השו"ע והמשנ"ב היו ת"ח ולא עברו את לימודי ומבחני הרבנות. זו טענה הגיונית, וזו הטענה שהביאו כאן מפרויד.

מה לעשות שהאישים המדוברים אפילו לא 'טוענים' שהם יודעים פסיכולוגיה?
הם "למדו את הזיקוק והפרקטיקה הנצרכים למעשה של סל כלים רחב" - וסליחה עם שגיתי בציטוט.

והוא עוד טוען בעזות יתרה:
"אני לא למדתי איך לגעת בנפש, אני המצאתי את השיטה. כמו שפרויד המציא את השיטה הפסיכואנליטית"...

לו יהי שזכינו לריבוי חכמים מופלג מרוח ע"ג החינמונים:
לפחות את הערך על פרויד בויקי קראתם? זה בא לו בהינף גרפיקאית?

שטיא.

 

[שואל לעניין]

זה עניין שיש רבים לצערנו שלאור ההכשרה ''המקצועית'' שהם עשו מתירים לעצמם דברים שיוצרים נזק במעטה מקצועי.
ובדברים כאלו גם 5 אחוז זה קטסטרופה, אילו דיני נפשות.
לעומת זאת, אלו שלא עשו הכשרה סיכוי גדול שיהיו מעט פחות יהירים ומהירים..

מעניין
המציאות שאני מכיר ממש הפוכה.
דווקא המטפלים שעשו את המסלול הקשוח הרבה יותר חוששים לטפל, כי הם יודעים מה הכח של טיפול.
הם משלמים אחוזים יפים מהמשכורת שלהם על הדרכות, מתמחים כמה שנים במגזר הציבורי, עם פיקוח צמוד של ראש צוות, ישיבות הדרכה קבוצתיות ועוד לימודים והשתלמויות, המהדרין לומדים עוד 3 שנים תמימות בבי"ס לפסיכותרפיה, ורק אחרי זה פותחים קליניקה פרטית. כמובן בשלב הזה כבר הוגדרו גבולות גיזרה: באיזה מטופלים אני טוב (ילדים/נוער/מבוגרים/זוגי/משפחתי) ובאיזה בעיות אני פחות טוב, ומראש לא מקבל. אה, וכמובן ממשיכים לקנות הדרכות ב500 שקל לפגישה...

לעומת זאת יש כאלה שמיד לאחר שהסתיימו 16 המפגשים שבהם הן למדו את כל הכלים שעובדים מכל השיטות (חלק מהמפגשים בזום כמובן) מיד פותחים קליניקה, מטפלים בהכל, מהתמכרויות עד טראומה, בריאות הנפש וטיפול זוגי.

לי זה מזכיר את ההבדל בין מטפל בשיאצו/דיקור/באך שמטפל בכל הבעיות מהתקרחות ואבנים בכליות עד גמילה מטיטולים, לעומת רופא שמתמחה בעיניים/שיניים/לב/גסטרו . אולי זה כי אין להם חוש לרפואה?

 

[קוביד]

הנקודה היא אחת
ההבדל בין תואר גדול ומרשים ככל שהיה בדרך כלל זה פייק גדול
רוב העבודות נעשות על ידי בינה מלכאותית וכן הרבה תשובות למבחנים
לאחרונה נתגלה שהרבה מורים שואלים שאלות מהבינה מלכאותית
כך שלהבדיל בין לימוד תורה שהמטרה היא להשתעשע בתורה עצמה ולא להגיע לאיזה מטרה של מידע הלימוד הוא אמיתי
אך בתואר הכל סתם שטיות והעיקר זה לקבל תועדה
ממילא אנשים מרגשים שמיותר לבקש תעודה כזאת

הבינה יודעת לתקן גם שגיאות כתיב.
(והמטרה בתורה זה ידע, אבל באמת לא רואה מקום לדיון.)

 

[ירחמיאל שני]

מעניין
המציאות שאני מכיר ממש הפוכה.
דווקא המטפלים שעשו את המסלול הקשוח הרבה יותר חוששים לטפל, כי הם יודעים מה הכח של טיפול.
הם משלמים אחוזים יפים מהמשכורת שלהם על הדרכות, מתמחים כמה שנים במגזר הציבורי, עם פיקוח צמוד של ראש צוות, ישיבות הדרכה קבוצתיות ועוד לימודים והשתלמויות, המהדרין לומדים עוד 3 שנים תמימות בבי"ס לפסיכותרפיה, ורק אחרי זה פותחים קליניקה פרטית. כמובן בשלב הזה כבר הוגדרו גבולות גיזרה: באיזה מטופלים אני טוב (ילדים/נוער/מבוגרים/זוגי/משפחתי) ובאיזה בעיות אני פחות טוב, ומראש לא מקבל. אה, וכמובן ממשיכים לקנות הדרכות ב500 שקל לפגישה...

לעומת זאת יש כאלה שמיד לאחר שהסתיימו 16 המפגשים שבהם הן למדו את כל הכלים שעובדים מכל השיטות (חלק מהמפגשים בזום כמובן) מיד פותחים קליניקה, מטפלים בהכל, מהתמכרויות עד טראומה, בריאות הנפש וטיפול זוגי.

לי זה מזכיר את ההבדל בין מטפל בשיאצו/דיקור/באך שמטפל בכל הבעיות מהתקרחות ואבנים בכליות עד גמילה מטיטולים, לעומת רופא שמתמחה בעיניים/שיניים/לב/גסטרו . אולי זה כי אין להם חוש לרפואה?

מצטרף לדבריך ומוסיף שיש כאלה שמתחילים לטפל תוך ה16 מפגשים במחיר מוזל

 

[ירושלמי בלב]

הבינה יודעת לתקן גם שגיאות כתיב.
(והמטרה בתורה זה ידע, אבל באמת לא רואה מקום לדיון.)

בתורה עצם הלימוד בה זה המצוה
יש כאלה שבאמת אצלם זה רק הידע והם עושים תואר ללימודי תורה שלומדים מתוך טבלאות וכו'
אך הלימוד האמיתי זה להשתעשע בתורה

 

[bmsz]

מעניין
המציאות שאני מכיר ממש הפוכה.
דווקא המטפלים שעשו את המסלול הקשוח הרבה יותר חוששים לטפל, כי הם יודעים מה הכח של טיפול.
הם משלמים אחוזים יפים מהמשכורת שלהם על הדרכות, מתמחים כמה שנים במגזר הציבורי, עם פיקוח צמוד של ראש צוות, ישיבות הדרכה קבוצתיות ועוד לימודים והשתלמויות, המהדרין לומדים עוד 3 שנים תמימות בבי"ס לפסיכותרפיה, ורק אחרי זה פותחים קליניקה פרטית. כמובן בשלב הזה כבר הוגדרו גבולות גיזרה: באיזה מטופלים אני טוב (ילדים/נוער/מבוגרים/זוגי/משפחתי) ובאיזה בעיות אני פחות טוב, ומראש לא מקבל. אה, וכמובן ממשיכים לקנות הדרכות ב500 שקל לפגישה...

לעומת זאת יש כאלה שמיד לאחר שהסתיימו 16 המפגשים שבהם הן למדו את כל הכלים שעובדים מכל השיטות (חלק מהמפגשים בזום כמובן) מיד פותחים קליניקה, מטפלים בהכל, מהתמכרויות עד טראומה, בריאות הנפש וטיפול זוגי.

לי זה מזכיר את ההבדל בין מטפל בשיאצו/דיקור/באך שמטפל בכל הבעיות מהתקרחות ואבנים בכליות עד גמילה מטיטולים, לעומת רופא שמתמחה בעיניים/שיניים/לב/גסטרו . אולי זה כי אין להם חוש לרפואה?

לעומת זאת אחר כמה שנים שהפניתי מספר בחורים לא מבוטל לטיפולים
(אני אישית מאוד משתדל לשלוח לפסיכולוגיים קליניים ולא לכל מיני אחרים אך יש יוצאים מן הכלל)
יש מקרים שהמטפלים המקצועיים מורחים טיפולים יתר על המידה ונכנסים למקומות שלא תורמים לנפש
מה שנקרא "בשביל הפרוטוקול".

 

[מוקיר רבנן]

אך הלימוד האמיתי זה להשתעשע בתורה

לא נכון, ראה נפש החיים שער ד פרק ב.