בקשה תכירו ביתומים של האלמנים

משתף אתכם ממה שסיפר לי מנהל הסניף של ’’זה לזה’’ עליו נמנים חיים79 וילדיו: הם ערכו ישיבה מיוחדת עם הפעילים לחשוב מה אפשר לעשות יותר, בעקבות הפוסט וכל התגובות,
בסופו של דבר, עם כל הכבוד לכל היזמות הפרטיות, שבדרך כלל נובעים מרגשות של אותו רגע, לטווח הארוך ולעזרה עקבית צריך את הארגונים הגדולים והמבוססים,
ישנם אכן סניפים של זה לזה שפועלת שם שלוחת ’’בת מלך’’,
בעקבות החשיבה המשותפת גם בסניף זה תקום שלוחה כזו בקרוב, בנוסף לפעולות נוספות שינסו לתת מענה מיטבי לענין הזה באזור האמור.
שנדע רק שמחות תמיד.
 
מה עם ארגון לילדים להורים גרושים שאבא לא משלם מזונות והם כמו יתומים לפעמים ואין ארגון שנפתח עבור זה והם באמת כמו יתומים חיים הילדים האלה אני כותבת זאת מכאב כי זה נושא נורא נורא כואב גם
ממש נכון, אבל אין לערב אותם עם היתומים. ניסו פעם מי שניסו וזה היה ממש לא לעניין. ישראל רחמנים וגומלי חסדים ודרוש אדם בעל שאר רוח שירים ארגון כזה כי אכן זה חסר.
 
מה עם ארגון לילדים להורים גרושים שאבא לא משלם מזונות והם כמו יתומים לפעמים ואין ארגון שנפתח עבור זה והם באמת כמו יתומים חיים הילדים האלה אני כותבת זאת מכאב כי זה נושא נורא נורא כואב גם
יש.
ולא אשכול זה המקום והעיתוי לדון על כך.
נא לפתוח אשכול אחר.
 
אם יש ארגון שעושה פעילות של חניכים ליתומים, ומציע לכל מי שיתום, כל הכבוד לו ואין מה לבוא עליו בתלונות.
הגיוני מאוד בעיני שברגע שיש פעילות כזו מתגבשת קבוצה וגם בפעילויות החודשיות או השנתיות זה מתאים יותר למי שנמצא בפעילות השבועית.

יתכן שיש מה להאיר לעדכן בכל פעילות אטרקטיבית יותר גם יתומים שלא בארגון, אם זה אפשרי למרקם החברתי (הגיוני שהתוכניות יהיו מבוססות על הלימוד השבועי ועל מבצעים שבועיים), אבל לבוא ולהגיד אפליה או מחשבה שלא צריך לדאוג להם, זה לא הוגן ולא יפה.
לא באים בטענות, רק ציינתי את העובדות
לדעתי אפשר לעדכן את הילדים בפעילויות גם ללא חונך, לפחות בחלק מהן כמו בר מצוה וטיולים מיוחדים - כמו אצל הבנות
אולי באמת לא חשבו על זה.
 
אני באמת רוצה להודות לכולם...
מראש לא באתי חס וחלילה לומר דבר רע על שום ארגון.. כי כל הארגונים שקמו עושים הכי טוב שיכול ליהיות. רק לא תמיד חשבו על הצרכים של האלמנים והיתומים שלהם.. וכל מה שרק רציתי מהתחלה ועד עכשיו רק להעיר את העיניים של כולם ושל הארגונים שיחשבו על האלמנים בתור סוג אחר של צרכים ולא בתור נספחים לאלמנות וכל מה שלא מתאים שיהיו ביחד לא יהיה.. אלא שיחשבו על הצרכים האמיתיים שלהם שלפעמים זה שונה לגמרי מהאלמנות.... וממש ממש שמח מההודעה של נתי פוגל מארגון זה לזה שחושבים ומתחילים ישר בביצוע..
ומקווה באמת שיהיה שינוי ענק ולא רק כאן אלא בעיקר בתודעה של הציבור שאלמן הוא לא האיש שהיה לפני שהתאלמן.. ולא יכול להמשיך לעשות בבית דברים שכל אבא נורמלי עושה.
 
זה לא מקרה ספציפי - בד"כ יתומים מאמא לא צריכים חונך
למה שיתחייבו ללכת כל שבוע למקום המפגש של החונכים וללמוד עם מישהו זר כשיש להם אבא ללמוד איתו?
כמו שתגידי שיתומות מאבא צריכות אישה שתתן להם ארוחת צהרים מבושלת מדי יום ואז אם הן לא רוצות זה מקרה חריג.
גם ילדים שיש להם אבא ואמא בריאים ושלמים יש להם לא פעם חונך,
וגם אלמנות צריכות לא פעם ארוחה מבושלת הביתה,
מצחיק אותי עד כאב התגובות כאן,
יש אנשים שמסדרים את החיים של האחר כמו משוואה במתמטיקה.
החיים הם דינמיים אצל כולם וצריך להבין שכשהדינמיקה משתנה בגלל אובדן וחסר זה לא משנה של מי,
לפעמים זה בכלל לא הורה אלא אח/ות שהלכו לעולם והבית משתנה לנצח.
והטיפשות שאנשים מגיעים ובמקום לתת כל סיוע שרק אפשר בלי יותר מידיי שאלות הם מתחילים לחשבן אם יש צורך או לא, אם בכלל מגיע להם או לא,
כ''כ עצוב ומזעזע שכיום טרגדיות הן הבסיס הטוב ביותר לפירסום.
(ובמאמר מוסגר רק אומר, ובבקשה אל תפתחו נושא בעניין, אבל מי שמחפש כסף לדברים החשובים באמת אולי הגיע הזמן לפתוח את כל קרנות הענק שגבו לטרגדיות הטרור למיניהן, הגיע הזמן להבין שזה לא המקום הנכון לעשות בו מגבית וד''ל,)
 
גם ילדים שיש להם אבא ואמא בריאים ושלמים יש להם לא פעם חונך,
וגם אלמנות צריכות לא פעם ארוחה מבושלת הביתה,
מצחיק אותי עד כאב התגובות כאן,
יש אנשים שמסדרים את החיים של האחר כמו משוואה במתמטיקה.
החיים הם דינמיים אצל כולם וצריך להבין שכשהדינמיקה משתנה בגלל אובדן וחסר זה לא משנה של מי,
לפעמים זה בכלל לא הורה אלא אח/ות שהלכו לעולם והבית משתנה לנצח.
והטיפשות שאנשים מגיעים ובמקום לתת כל סיוע שרק אפשר בלי יותר מידיי שאלות הם מתחילים לחשבן אם יש צורך או לא, אם בכלל מגיע להם או לא,
כ''כ עצוב ומזעזע שכיום טרגדיות הן הבסיס הטוב ביותר לפירסום.
(ובמאמר מוסגר רק אומר, ובבקשה אל תפתחו נושא בעניין, אבל מי שמחפש כסף לדברים החשובים באמת אולי הגיע הזמן לפתוח את כל קרנות הענק שגבו לטרגדיות הטרור למיניהן, הגיע הזמן להבין שזה לא המקום הנכון לעשות בו מגבית וד''ל,)
לא הבנתי למה בחרתם לצטט דוקא את התגובה שלי
אם לא שמתם לב, יש כאן דברים שנכתבו מנסיון אישי
ודוקא היו כאן אנשים שניסו לשכנע שטובת הילדים הספציפיים האלה היא הצמדת חונך למרות שהם מעדיפים ושמחים ללמוד עם אבא שלהם...
 
אני רוצה לגבש קבוצת העצמה לאלמנים, מפגש דו שבועי, עשינו כבר כמה מסלולים של קבוצות תמיכה לאלמנים ויצא מזה תועלת גדול ביותר גם לאלמנים וגם לילדים.
ממליץ אם עוד לא קיים
לפתוח קהילה סגורה כאן בפרוג
יש בזה תועלת גדולה
כן, גם לגברים…
@הכלבויניק אפשר לפתוח ואז לעשות הצבעה למנהל כמו שבוצע בעבר
 
לא הבנתי למה בחרתם לצטט דוקא את התגובה שלי
אם לא שמתם לב, יש כאן דברים שנכתבו מנסיון אישי
ודוקא היו כאן אנשים שניסו לשכנע שטובת הילדים הספציפיים האלה היא הצמדת חונך למרות שהם מעדיפים ושמחים ללמוד עם אבא שלהם...
צודקת, הייתי צריכה לציין שזאת הערה כללית,
אולי כי גם ההודעה שלך נראתה לי כתובה בסגנון הזה.
זה לא אמור להיות ענין של או זה או זה, אלא מלכתחילה שילוב של שניהם במידת האפשר מצד האבא.
צריך להבין שמעבר ללמידה חונך נותן לילד מקום בריא יותר שהאבא עם כל הרצון הטוב לא יכול לתת וזה עולם ומלואו לכשעצמו.
 
בתל"ק חלקי
בתור יתומה מאם מזדהה עם כל מילה!
אין מספיק ארגונים שעונים על הצרכים של משפחות בלי אמא...
ואני מדברת על צרכים: תמיכה כספית\ עזרה בלימודים \ נקיון \ארוחות וכו'
לא טיולים\ממתקים\מסיבות- זה לא מה שמחזיר את השמחה!
(ראיתי שכתבו פה להביא לביבות וכו'...מה נראה לכם שחסר הלביבות???? חסרה א-מ-א שמכינה לביבות)
באופן אישי אני עם וותק של 3+ שנים ובתחילה היה לי מאוד קשה לקבל את מתנות התנחומים\פיצויים\רחמים וכו'
כל מה שקיבלנו העלה בי דחף עמוק 'להעיף בפרצוף' בחזרה...חיפשתי הזדהות, הקשבה, הבנה...
אובדן א"א לפצות בלקקן או מתנה..
מה שכן אפשר לתת מעט "קביים" או מקל הליכה במסלול המפחיד ומייאש הזה..
יבורך מי שיצליח להקים ארגון אמיתי שתומך בצורה אמיתית ומכבדת באלמן ובמשפחה לאורך כל השנה במגוון תחומים ולפי צורך אינדבדואלי (-ובמאמר מוסגר כל ארגון שהוא יבורך אם ישים לב ללב.. סליחה אם זה נשמע מתלונן, זה ממש לא הכוונה רק שבאמת לפעמים מרגיש ונראה שגם בנושא הזה נכנסה פוליטיקה\משחקי כבוד. תודה ענקית לכל מי שעושה ותורם, כל דבר! אין מילים! אבל בבקשה אל תעשו אותנו עוד 'מקרה' שצריך לסמן וי עליו.... וד"ל
עוד דבר, חשבתם פעם איזה "כיף" זה להתייבש בתור\להתרוצץ ימים-ולא בהגזמה-כדי 'להוכיח' כמה אתם צריכים עזרה... חלק חשוב מאוד בכל המערך הזה זה מחשבה על המקבל ולכבד...לפעמים זה חשוב יותר מהעזרה עצמה. להזכירכם, נשארנו בנ"א, לא עברנו מצב צבירה... להיפך אפילו יותר רגישים, מבינים וחושבים, לתשומת לב)...
עזרה אמיתית היא לפי הצורך של המקבל, מי אמר שמה שחסר לי עכשיו זה ארוחת צהריים? מי אמר שעושה לי טוב לקבל עזרה עכשיו בכלל?? אבל אולי מחר כן?(!) חוזרת שוב! לא מתלוננת ח"ו. עמ"י גומלי חסדים והכל במחשבה וכוונה טובה! מה שעושים הוא אכן נחוץ ומבורך ואומרים תודה גדולה על כל זיכוי\הצעה בכל זמן. אני מחזקת את ידי הארגונים שעושים לילות כימים רוצים לתת מכל הלב ושיהיה הכי טוב יש מגבלות ואילוצים והכל מובן, רק מנסה להאיר עוד נקודות שלפעמים נראה שמתפספסות בדרך...
פותח האשכול דיבר על עזרה טכנית שנצרכת וכן הוסיף על פינוקים ומסיבות שאכן נחמד "להרוויח".(גם זה אינבדואלי אנחנו בכלל לא תמיד הולכים למה שכן אפשר...או למשל לא אוהבים לקבל אוכל מאנשים אחרים, לעומת @חיים 79 שכן אכפת לו...) אני מנסה להוסיף עוד היבט על העזרה הזו...
ושלא יובן לא נכון! אין לי שום ציפיה מהעולם שיעשו-ויתנו-וירחמו-ו---יורידו את הירח--- להיפך! אבל לפעמים יש מצבים שזה הדבר הנכון לעשות- להיעזר... ומצדיעה למי שירים את הכפפה...
יש לי עוד הרבה מה להוסיף אבל עד כאן בינתיים שיתופון קטן ואישי שלי....
 
ממש נכון, אבל אין לערב אותם עם היתומים. ניסו פעם מי שניסו וזה היה ממש לא לעניין. ישראל רחמנים וגומלי חסדים ודרוש אדם בעל שאר רוח שירים ארגון כזה כי אכן זה חסר.
למה לא הצליח?
ממש מתעסק עם הנושא ובמגעים עם אנשים שרוצים להקים מיזם כזה
?
 
נושא היתומים והאלמנות. (שמתם לב? הביטוי יתומים ואלמנות כבר שגור... איפה האלמנים?).
קודם כל, כתבת יפה, ריגשת, וכאבתי.
יש לך את זה.. גללתי שוב כדי לראות אם יש לך חגורה של קהילת כתיבה

פתאום חשבתי ע"ז אתם כ"כ צודקים.
יתומים ואלמנות זה צמד מילים שהולכות תמיד יחד. (למרות שיתומים ואלמנים מתחרז טוב יותר..)
ויתרה מזו גם בסליחות (של הספרדים בכ"א) יש את הנוסח הקדמון מאוד "עשה למען יתומים ואלמנות"

לא יודע מה לומר?
אבדוק בל"נ את מקור הנוסחאות, ואת הטעם לפחות מהפן התורני.

וזה כ"כ עצוב מה שכתבת, ובכלל חיים כאלה..
שה' ישמח אתכם תמיד!
כמה צריך לפקוח את העיניים ולהודות לה' על כל הטוב שעושה איתנו תמיד.
ויה"ר שעם ישראל לא ידע עוד צער, לא אלמנים ולא אלמנות גם לא חיות!
שיבוא משיח צדקנו בשובה ונחת.
יקיצו וירננו שוכני עפר בב"א ברחמים!!
 
נכון, כתבתי כמה הודעות אח"כ שגם הציעו חונך אבל היות והאבא העדיף ללמוד עם ילדיו כי ב"ה הוא כן חי והוא גם תלמיד חכם אז הילדים לא מוזמנים ולא מעודכנים כשיש פעילות.
עדיין הילדים יכולים להיות בכל הפעילויות בארגון במשך כל השנה כולה
למה את מתכחשת?
אני מכירה ילד יתום מאמא שהיות ולא רצה חונך לא קיבל עדכון על הבר מצוה המשותפת בבנייני האומה
ונודע לו רק יום לפני, עשו לו טובה והסכימו שישתתף (אחרי כמה וכמה טלפונים) למרות שנרשם ברגע האחרון.
כנ"ל כל האחים שלו, אף אחד לא עודכן שיש בר מצוה והם העדיפו לא להתחנן שיכניסו אותם
כמו כלל הפעילות לבנים - ילד ללא חונך לא מתעדכן.
הם רק מגלים מה היתה הפעילות ליתומים האחרים דרך העיתון של הארגון.
ואני מכיר כמה יתומים מאמא שלא משתתפים בפעילות החונכות כי הם ויתרו והם היו בבר מצווה והם מקבלים את כל המעטפת

מי שבאמת מעוניין פונה ומתקבל בלב ובנפש חפצה
 
ראיתי פה כמה אנשים שכתבו שיש כבר איגונים לצרכים שעלו פה הן ליתומים של אלמנים והן לבני גרושים,
אז כנראה שיש כל מיני אירגונים לכל מיני דברים שהנצרכים להם לא מודעים אליהם, אז צריכים יותר לפרסם את כל האירגונים אם זה בעיתונות החרדית או דרך קופות הצדקה בתוך הקהילות שיהיה פרסום קבוע.
 
בתל"ק חלקי
בתור יתומה מאם מזדהה עם כל מילה!
אין מספיק ארגונים שעונים על הצרכים של משפחות בלי אמא...
ואני מדברת על צרכים: תמיכה כספית\ עזרה בלימודים \ נקיון \ארוחות וכו'
לא טיולים\ממתקים\מסיבות- זה לא מה שמחזיר את השמחה!
(ראיתי שכתבו פה להביא לביבות וכו'...מה נראה לכם שחסר הלביבות???? חסרה א-מ-א שמכינה לביבות)
באופן אישי אני עם וותק של 3+ שנים ובתחילה היה לי מאוד קשה לקבל את מתנות התנחומים\פיצויים\רחמים וכו'
כל מה שקיבלנו העלה בי דחף עמוק 'להעיף בפרצוף' בחזרה...חיפשתי הזדהות, הקשבה, הבנה...
אובדן א"א לפצות בלקקן או מתנה..
מה שכן אפשר לתת מעט "קביים" או מקל הליכה במסלול המפחיד ומייאש הזה..
יבורך מי שיצליח להקים ארגון אמיתי שתומך בצורה אמיתית ומכבדת באלמן ובמשפחה לאורך כל השנה במגוון תחומים ולפי צורך אינדבדואלי (-ובמאמר מוסגר כל ארגון שהוא יבורך אם ישים לב ללב.. סליחה אם זה נשמע מתלונן, זה ממש לא הכוונה רק שבאמת לפעמים מרגיש ונראה שגם בנושא הזה נכנסה פוליטיקה\משחקי כבוד. תודה ענקית לכל מי שעושה ותורם, כל דבר! אין מילים! אבל בבקשה אל תעשו אותנו עוד 'מקרה' שצריך לסמן וי עליו.... וד"ל
עוד דבר, חשבתם פעם איזה "כיף" זה להתייבש בתור\להתרוצץ ימים-ולא בהגזמה-כדי 'להוכיח' כמה אתם צריכים עזרה... חלק חשוב מאוד בכל המערך הזה זה מחשבה על המקבל ולכבד...לפעמים זה חשוב יותר מהעזרה עצמה. להזכירכם, נשארנו בנ"א, לא עברנו מצב צבירה... להיפך אפילו יותר רגישים, מבינים וחושבים, לתשומת לב)...
עזרה אמיתית היא לפי הצורך של המקבל, מי אמר שמה שחסר לי עכשיו זה ארוחת צהריים? מי אמר שעושה לי טוב לקבל עזרה עכשיו בכלל?? אבל אולי מחר כן?(!) חוזרת שוב! לא מתלוננת ח"ו. עמ"י גומלי חסדים והכל במחשבה וכוונה טובה! מה שעושים הוא אכן נחוץ ומבורך ואומרים תודה גדולה על כל זיכוי\הצעה בכל זמן. אני מחזקת את ידי הארגונים שעושים לילות כימים רוצים לתת מכל הלב ושיהיה הכי טוב יש מגבלות ואילוצים והכל מובן, רק מנסה להאיר עוד נקודות שלפעמים נראה שמתפספסות בדרך...
פותח האשכול דיבר על עזרה טכנית שנצרכת וכן הוסיף על פינוקים ומסיבות שאכן נחמד "להרוויח".(גם זה אינבדואלי אנחנו בכלל לא תמיד הולכים למה שכן אפשר...או למשל לא אוהבים לקבל אוכל מאנשים אחרים, לעומת @חיים 79 שכן אכפת לו...) אני מנסה להוסיף עוד היבט על העזרה הזו...
ושלא יובן לא נכון! אין לי שום ציפיה מהעולם שיעשו-ויתנו-וירחמו-ו---יורידו את הירח--- להיפך! אבל לפעמים יש מצבים שזה הדבר הנכון לעשות- להיעזר... ומצדיעה למי שירים את הכפפה...
יש לי עוד הרבה מה להוסיף אבל עד כאן בינתיים שיתופון קטן ואישי שלי....
כתבת עם הרבה צער וכאב, וזה מובן,
אבל מצד שני מאוד סתרת את עצמך תוך כדי פריקה.
כי אם לך לא נח היום לקבל ארוחת צהריים, ומחר אולי כן, איך אני, השכנה אמורה דעת ולנחש את זה?!
ואם אתם משפחה שלא אוהבים לקבל פינוקים, אבל המשפחה השניה כן?
אני לא רוצה לדרוך לא על הכאב של הצומי יתר ולא על הכאב של של התעלמות חלילה.
אז איך את כן מצפה שנעזור לך?
 
כתבת עם הרבה צער וכאב, וזה מובן,
אבל מצד שני מאוד סתרת את עצמך תוך כדי פריקה.
כי אם לך לא נח היום לקבל ארוחת צהריים, ומחר אולי כן, איך אני, השכנה אמורה דעת ולנחש את זה?!
ואם אתם משפחה שלא אוהבים לקבל פינוקים, אבל המשפחה השניה כן?
אני לא רוצה לדרוך לא על הכאב של הצומי יתר ולא על הכאב של של התעלמות חלילה.
בשביל זה בכל ארגון שקיים כמענה לכל נושא כאוב זה או אחר
יש מגוון פעילויות ואפשרויות סיוע
שכל אחד יוכל לקבל בדרך שנוחה לו

וגם @גודמורנינג וגם @חיים 79 מתכוונים לדבר אחד
שמבחינתם לא קיים מספיק מענה לנושא הזה

אז איך את כן מצפה שנעזור לך?
יש לך ארגון או משהו כזה?
אם כן, תעזרי להם באותו אופן כמו ליתומים מאב
אם לא, תעזרי לשניהם באותו צורה שתראי לנכון…
 
נראה לי שבין השאר גם העובדה שיש יותר אלמנות מאשר אלמנים- גורמת לקיפוח בארגונים לאלמנות ולא לאלמנים.
אלמנים מתחתנים מהר יותר מאלמנות
אם מבחירה ,שלא רוצות, ואם מאילוץ שרוצות ולא מוצאות
אלמנים מתחתנים עם רווקות ....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בשבת קודש פרשת תצוה נפטרה בבני ברק האשה הצדקנית מרת רבקה קויפמן ע"ה אשת האברך החשוב הרב חיים קויפמן שליט"א

נפטרה לאחר מחלה קשה שסבלה ממנה במשך שנה, בתקופת מחלתה קיבלה את הייסורים בדומיה, עד כדי כך שלא הסכימה שבעלה ילווה אותה לטיפולים גם בגלל שרצתה שישב וילמד ועקב כך שהבתי חולים לא נקיים מבחינה רוחנית, והחברותא העיד שאף בתקופת מחלתה היה מגיע כל בוקר ב9:00 ויוצא לא לפני חמישה לאחד ואף בתקופה שהסתירו זאת אפי' החברותא לא ידע מה עובר בתוך ביתו של הרב קויפמן,

השאירה אחריה 7 יתומים קטנים שהגדולה בת 11 גרים בשכירות, אפי' דירה משלהם אין להם..., עד החודש האחרון הילדים ישנו על מזרנים
ולפני כחודש קנו להם חדר ילדים חדש...כשעם ישראל קם לקול האזעקות 7 יתומים קמו לתוך יתמות שאין להם מושג איך ממשיכים הלאה בבית אברך תלמיד חכם שהרב אברמוב העיד שהאברך מעשרה ראשונים של כל רשת הכוללים כתר תורה, וכל הבית עמד רק על האשה הצדקנית, שהסירה מעל בעלה את כל העול של הבית,

איך נוכל לעמוד מנגד ש7 יתומים קטנים משוועים לעזרתינו שיהיה להם איך להשתקם,

כשרשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו שליט"א שמע על המקרה יצא מגרו וכתב מכתב ולאחמ"כ ביקש לכתוב מכתב אחר מכתב יוצא מהלב,
שאליו הצטרף מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א שבירך מעומק הלב את כל מי שיסייע למשפחה,
מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות
שלום וברכה לכל חברי הפורום!
שמי בועז הלפרין ואני מטפל CBT כבר 11 שנה

מהתעסקות שלי בטיפול נפגשתי גם בהורים רבים ובעיקר אבות שיש להם בעיות תקשורת רבות עם הילדים שלהם, החל מגילאים קטנים ועד גילאים גדולים יותר.

אני פונה אליכם ללב שלכם בתור אבא, הורים רבים חווים קשיים של הבעת אהבה לילדים שלהם, סבלנות ויכולת לשהות עם ילדיהם, ולא בגלל שהם הורים רעים אלא בגלל שהרבה פעמים להורים שלהם היתה בעיה דומה והבעיה פשוט עברה במסורת.

אני פותח פה אשכול שמטרתו ליצור דיונים בנושא הזה- איך לבנות את האבהות שלנו כדי שלילדים שלנו יהיה את האבא הכי טוב שאנחנו מעונינים שיהיה להם

האשכול הזה נועד לכל אבא\אמא שמרגישים שאין להם סבלנות לילדים שלהם, להיות עם הילדים וכו', להקשיב לילדים שלו, להורים עם ילד שהוא שונה (הכוונה לילד לא מוצלח בעיני ההורים) מרגישים מטען חורג שהם מוצאים את עצמם כל שני וחמישי נכנסים איתו לכסח ועצבים, מריבות והערות וכו'.

באמת שאני מקווה שלרוב אין את התמודדות הזו! אבל אם יש ! תדעו לכם זה בר שינוי! וחייבים לשנות, בשביל זה נוצרנו.
אני פותח את האשכול הזה מהסיבה הפשוטה שבטיפול המון פעמים עולה נושא ההורים, וילדים שהם למעשה כבר היום מבוגרים סוחבים איתם דברים מהיחס של ההורים והם צריכים לעבור תהליך שלם עם עצמם כדי להגיע למקום שהם באמת מאמינים שההורים אוהבים אותם ומקבלים אותם, אז חשבתי אולי אפשר ליצור על ידי האשכולות של פרוג מודעות לעניין הזה בעצמו, ואולי מי יודע, הילדים ירוויחו מזה.

מטרת האשכול הזה הוא לא לתת עצות בחינוך, ולהסביר איך לשנות את הילדים שלנו, אלא איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו וממילא עם היושר שלנו נדע בס"ד איך להתנהג בכל סיטואציה וסיטואציה.

על כל שאלה אענה בשמחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה