בקשה תכירו ביתומים של האלמנים

  • הוסף לסימניות
  • #61
שלום משתתפי הדיון החשוב מאוד
שמי חיים פרנקל, מייסד ארגון אלומים

אני רוצה לפנות לאלמן היקר שפתח את הדיון, כל הכבוד לך על היוזמה, כמה שאתה חושב שזה מתבקש תכפיל פי כמה.
המצב בנושא אלמנים מטואטא מתחת לשטיח!! כתבת כאן את תמצית דם ליבם של מאות אלמנים שחווים בדיוק את מה שאתה חווה, ממש נגעת בנקודות שאני שומע שוב ושוב מאלמנים בשטח.

אכן יש היום כמה ארגונים רציניים של אלמנות ויתומים שנותנים סיוע לאלמנים במסגרת פעילותם.
ובאמת זה הזדמנות שכל מי שיש ברשותו מידע שיעלה כאן לתועלת הציבור.
אני אישית שמעתי כבר מכמה אלמנים שמקבלים עזרה מעמותת "נחזיק חזק" בתיקוני בית וגם מוצרי חשמל, מקרר וכו'.
יש עוד ארגונים טובים שנותנים סיוע גם לאלמנים, במגוון תחומים, נעלה כאן בהמשך בעז"ה.

אצלנו ניתן לקבל נופש לשבתות וסופי שבוע במתחם אלומים בטבריה, (לא צריך להביא כלום מהבית), דירת הנופש עומדת לרשות אלמנים עם ילדים מתחת גיל 18, זכות קדימה בתקופה שלאחר הפטירה.
אני רוצה לגבש קבוצת העצמה לאלמנים, מפגש דו שבועי, עשינו כבר כמה מסלולים של קבוצות תמיכה לאלמנים ויצא מזה תועלת גדול ביותר גם לאלמנים וגם לילדים.

יש הרבה מאוד איך להקל ולתת מעטפת ליווי למשפחות אלמנים, ברור שזה מורכב כמו שכתבו חברי הפורום, אנשים מתחברים יותר לכאב, הרגש והרחמנות שיש כלפי אלמנה ויתום מאשר לאלמן. פרעה הבין שכדי לשבור את רוחם של היהודים במצרים, הוא נתן לגברים לעשות את את עבודת הנשים, אנחנו כאן באמצעות הפורום יכולים להדליק את האור של חנוכה, להאיר את ביתם של האלמנים והיתומים.
חנוכה שמח
וגם הארגון אלומים שבאמת רוצה לעזור אבל אין לו את היכולת כי אין המון תרומות,, מגביל את השבת הזאת לפעם אחת בלבד לאלמן,, ובמקרים בודדים פעמיים,
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אלמנים מתחתנים כי הם לא יכולים להסתדר רגע בבית עם ילדים
אלמנים יכולים להסתדר לבד בבית, ההבדל הגדול הוא של האלמנה יש את כל התמיכה האפשרית מהסביבה והאלמן הוא נשאר בודד מול המערכה, זה ממש לא פשוט להתחתן בעיקר לילדים, ואם המערכת והחברה היו מתייחסים גם לאלמן וגם לאלמנה באותו עזרה, אז מי שרוצה להתחתן באמת היה מתחתן ומי שחושב שהילדים שלו קודמים להכל היה מצליח להישאר ולטפל בילדים שלו עם העזרה שהיה מגיע מכל המקומות
זה ממש לא חוכמה לבוא להגיד שהאלמנים מתחתנים כי הם לא מסתדרים, כולם יכולים להסתדר כשהחברה יודעת לעזור גם להם
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אלמנים יכולים להסתדר לבד בבית, ההבדל הגדול הוא של האלמנה יש את כל התמיכה האפשרית מהסביבה והאלמן הוא נשאר בודד מול המערכה, זה ממש לא פשוט להתחתן בעיקר לילדים, ואם המערכת והחברה היו מתייחסים גם לאלמן וגם לאלמנה באותו עזרה, אז מי שרוצה להתחתן באמת היה מתחתן ומי שחושב שהילדים שלו קודמים להכל היה מצליח להישאר ולטפל בילדים שלו עם העזרה שהיה מגיע מכל המקומות
זה ממש לא חוכמה לבוא להגיד שהאלמנים מתחתנים כי הם לא מסתדרים, כולם יכולים להסתדר כשהחברה יודעת לעזור גם להם
בדר"כ הגבר הוא שר החוץ בבית
גם מטבעו וגם מאופן מעשי.
גבר משתגע שהוא נמצא בבית יום שלם, אישה לא.
גם גבר שמכבס ומבשל בסוף קשה לו מאד לשבת על הרצפה כל צהריים ולצייר/לשחק/לאפות עם הילדים.
אשה זה טבעה והיא עושה זאת ברצון וכמו שאמרנו בבוקר "עקרת הבית"...
ולכן אלמנים לא מצליחים להפעיל בית.. הם אולי מצליחים להקים "פנימיה".

ליבי איתך
ומה שכתבת חשוב מאד
בלי כל קשר לנושא של נישואין

מחזק את ידך

אני חושב שבכלל כל נושא העזרה ליתומים , הוא יותר במקום של בילויים, טיולים, ממתקים, משחקים ,
ופחות בעזרה אמיתית ותועלתית.
לא מכיר ארגון שעוזר ונותן ליתומים או יתומות טיפולי רגשיים אמיתיים. או עזרות שבאמת יקדמו אותם לחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
@חיים 79 ריגשת
יש לי אוזן קשבת אצל אדם שידיו רב לו בפרויקטים מהסוג הזה
אנסה לרתום אותו לפעולה

שה' יתן לכם כוחות ושפע נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
@חיים 79 ריגשת
יש לי אוזן קשבת אצל אדם שידיו רב לו בפרויקטים מהסוג הזה
אנסה לרתום אותו לפעולה

שה' יתן לכם כוחות ושפע נחת!
אמן ואמן והלוואי שבזכותך יצא מזה משהו טוב, כי זה בעצם המטרה שלי שהציבור יפנים ויבין את ההרגשה, וברוך ה ממש מחמם את הלב לראות את כל התגובות החמות ןהמעודדות כאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
וואוו. כואב, מרגש, קשוח.
יהי רצון שה' ישלח לך ולילדיך רק טוב, אור, וסיוע בכל, בנחת.
שתזכו להרגיש שה' שומר עליכם בהשגחה פרטית הדוקה בכל רגע, ושולח אליכם את השליחים הטובים ביותר בכל עניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
בני מלכים זה גם ליתומים מאמא, מהכרות אישית עם ילד יתום מאמא שהשתתף בתכנית כמה שנים, השתתף באירוע בר מצווה ובטיולים.
לבנים אין מחנה קיץ אבל כן יש טיולים מדי פעם בבין הזמנים לילדי בני מלכים.
בני מלכים מיועד אך ורק ליתומים מאב
רוב הפיעלות של ארגון זה לזה ניתן ליתומים מאב
אתם בטוחים? לילד שאני מכירה היה חונך, והוא יתום מאמא.
יש יוצאים מן הכלל
והם נדירים
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
בלתק מהאמצע
איני יודעת היכן אתה גר, כן יודעת שלפני כמה שנים עיריית בני ברק נסתה לעשות שבת לאלמנים יחד עם הילדים ולא היתה הענות( לא היתה הענות הכוונה שהתקשרו לכולם או לרב האלמנים והם ענו שלא יגיעו).
ופעם נוספת שארגנו טיול/יום תפילה לצפון הגיעו לא יותר מ 15 אלמנים.

לעומת זאת אצל האלמנות ההענות היא בכמעט 100%.
אולי לכן הארגונים פונים לאלמנות.

( יש את ארגון נרו יאיר שעוזר מאד, גם לאלמנים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
כואב הלב לראות את צערו וכאבו של האלמן היקר
קראתי את דבריו בדמעות
ואכן האלמן צודק, הקושי של אלמן הוא קושי גדול מאוד
וראוי שכולנו נסייע לאלמנים לא פחות [ואולי יותר לאלמנים]

בהרבה מובנים אלמן יותר זקוק לעזר מאלמנה
גם הרבה פעמים לגבר יש פחות תמיכה סביבתית[גברים בוכים בלילה ... נשים בוכות ביום]

גם יש הרבה פעמים שהיות ובמגזר שלנו ההכנסה היא על האישה, אז לפעמים אלמן מאבד את עיקר ההכנסה

ומעוד הרבה הרבה סיבות, שחלקם הוזכרו במכתב שהובא

ואכן כשאוספים קרן אני הקטן וכל מכרי אינם תומכים פחות לאלמן ואלמנה,
יש נם כמה וכמה סיבות שאכן אלמן יותר זקוק לעזרא מאלמנה
===================
דבר אחד אני חולק על האלמן היקר

הציבור כלל אינו חושב והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם
יש מודעות גדולה בציבור לקשייו של אלמן
וכלל הציבור רואה אלמן זקוק לעזרה בדיוק [אולי יותר...] מאלמנה
בטוחני שגם גבאי הצדקה והרבנים רואים בעזרה באלמן,בדיוק כמו בעזרה לאלמנה [כמובן כל מקרה לגופו וכאן על דרך הכלל]
כנראה נקלע האלמן לדמות מסויימת שיש לה תפיסה לא נכונה בעזרה לאלמנה ולא בעזרה לאלמן, או שהוא התקשה [כדרכם של גברים] לתאר את הקושי שלו
בטוחני שכשיפנה לרוב/רובם מגבאי-צדקה/רבנים/אירגונים הם רובם המוחלט יסייעו לו, בדיוק כמו שהיו מסייעים לכל אלמנה.
במיוחד שהוא קצת יפרט מעט מההתמודדות המורכבת [בניגוד לנטייתם של גברים להחביא את כאבם בליבם]

=====
בקיצור:
הציבור בכלל והעסקנים בפרט
סובר שאלמן זכאי בדין לעזרה גדולה בכל הנושאים והשטחים
ואף אחד אינו ממעיט בקושי הגדול והנורא שלו ושל יתומיו

פשוט כנראה עדיין לא מצא האלמן היקר, את הדמות שתבין אותו ותעזור לו בתמיכה ובכסף

על האלמן היקר רק לפנות לכמה דמויות בקהילה, ובטוחני שיש בהם אילו שיבינו את מצוקת האלמן

אלמן צדיק ויקר
אל תתיאש כל כך מהר!
פנה לכמה דמויות בקהילה ובטוחני שמהר מאוד תמצא מישהו שאכן יזדהה עם הקושי הגדול.
ויחלץ לעזרתכם

תהיה חזק!
כולנ ו כואבים את כאבכם ודואגים לכם

בהצלחה
===================
רק איני מבין
למה יש לי דמעות כשאני כותב את דברי אלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
חיים, הדגשת שמטרת האשכול היא להעלות מודעות ולא לייעץ, ורק לכן אני כותב לך מה שהרגשתי כשקראתי את זה:
הרגשתי כאב לב ענק. עמדו לי דמעות בעיניים. כל כך רציתי לעזור לך, לילדים שלך, לדאוג שישלחו אליך ולכל אלה שכמותך מכתבים שיזכירו לכם שאנחנו כואבים את הכאב שלכם ושל הילדים שלכם. אני מרגיש קצת טיפש לכתוב את זה, כי מי אני שאכנס לנעליים הללו, אבל הרגשתי מוכרח.
הרגשתי גם שאני מעריך אותך. מעריך את זה שאתה מתמודד כמו גבר אמיתי עם מה שהקב"ה שלח לך. ברור לי שזה קשה, אין לי ספק בכך. מכל הסיבות שהזכרת. תדע שאנחנו כולנו איתך, אכפת לנו ממך, רוצים שיהיה לך רק טוב.
וזה ממש מרגש לראות את גל התגובות שהגיע כאן, שמראים לנו שאכפת לנו מכל יהודי שכואב לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
בלתק מהאמצע
איני יודעת היכן אתה גר, כן יודעת שלפני כמה שנים עיריית בני ברק נסתה לעשות שבת לאלמנים יחד עם הילדים ולא היתה הענות( לא היתה הענות הכוונה שהתקשרו לכולם או לרב האלמנים והם ענו שלא יגיעו).
ופעם נוספת שארגנו טיול/יום תפילה לצפון הגיעו לא יותר מ 15 אלמנים.

לעומת זאת אצל האלמנות ההענות היא בכמעט 100%.
אולי לכן הארגונים פונים לאלמנות.

( יש את ארגון נרו יאיר שעוזר מאד, גם לאלמנים)
אני לא גר בבני ברק ולכן אין לי מושג, אבל אני עצמי בקשר עם מספר אלמנים ויודע שאנחנו עצמינו מצאנו איזה מישהו שהיה מוכן לתת לא שבת בחינם אלא משהו בעלות מוזלת יותר ממחיר רגיל כמעט כולנו רצינו את זה (חוץ מהעלות הכספית שהיה קשה לכמה אלמנים גם לשלם את המחיר המוזל) כי הקושי ליהיות כל הזמן בבית עם הילדים הוא עצום, וחייבים מידי פעם שבת מנוחה להרגיש פתאום כמו אדם רגיל שיכול ללכת לבית הכנסת ויודע שחוזר הכל מוכן ולא שהוא אמור ליהיות אחראי על לתכנן מה לקנות בשביל לבשל השבת ועל הבישולים, על סידור השולחן על ההגשה על פינוי השולחן ולקום באמצע הסעודה למטבח להגיש ותוך כדי ליהיות אחראי ולשבת לשיר עם הילדים בשולחן ולראות ולשמוע את הדף קשר של הילדה מהגן ואת החידושים של הילדים,, אלא פתאום לחזור ליהיות כמו האבא שהיה לפני יותר מחמש שנים,,
ולגבי ארגון נרו יאיר אני שמעתי שעוזרים אבל כמו שכבר אמרתי גם הם בעיקר לאלמנות, וכשעשו למשל את חג שבועות במלון לכל האלמנות לא עשו לאלמנים (וזה הכי מובן מטעמי צניעות) אלא הציעו להביא רק את הילדים לבד, וזה נראה לי לא לעניין שהילדים יגיעו למקומות כאלו כמו יתומים עגולים בזמן שהחברים שלהם יושבים עם האמא שלהם לפחות,,
ומה שאני מדבר שחסר שישימו את העזרה לאלמנים בדיוק כמו ששמים את זה לאלמנות ושאם אי אפשר לעשות מטעמי צניעות לא לשים את היתומים כנספך אלא יעשו מקום מיוחד לאלמנים עם ילדיהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
חיים, הדגשת שמטרת האשכול היא להעלות מודעות ולא לייעץ, ורק לכן אני כותב לך מה שהרגשתי כשקראתי את זה:
הרגשתי כאב לב ענק. עמדו לי דמעות בעיניים. כל כך רציתי לעזור לך, לילדים שלך, לדאוג שישלחו אליך ולכל אלה שכמותך מכתבים שיזכירו לכם שאנחנו כואבים את הכאב שלכם ושל הילדים שלכם. אני מרגיש קצת טיפש לכתוב את זה, כי מי אני שאכנס לנעליים הללו, אבל הרגשתי מוכרח.
הרגשתי גם שאני מעריך אותך. מעריך את זה שאתה מתמודד כמו גבר אמיתי עם מה שהקב"ה שלח לך. ברור לי שזה קשה, אין לי ספק בכך. מכל הסיבות שהזכרת. תדע שאנחנו כולנו איתך, אכפת לנו ממך, רוצים שיהיה לך רק טוב.
וזה ממש מרגש לראות את גל התגובות שהגיע כאן, שמראים לנו שאכפת לנו מכל יהודי שכואב לו.
ובאמת תודה ענקית לכל התגובות החמות ממך ומכולם,,, באמת גם לי יש דמעות בעיניים מהתרגשות (אפילו שכמו שמישהו כתב שהגברים,,, בעיקר בלילה) שרואה את האכפתיות של האנשים שרואים ומבינים פתאום שהאלמנים מתמודדים בצורה קשה לבד לבד,
וכמו שאמרתי אני לא הגעתי לכאן בשביל עזרה ספציפית אלא בעיקר להעלות את המודעות בציבור ובעיקר בארגונים מסוימים שיתחילו להבין שגם האלמנים מתמודדים המון וגם להם מגיע עזרה כלכלית או דברים אחרים שמקבלים אלמנות והיתומים שלהם,,
ובאמת במעגל החברים שלי יש ברוך ה אנשים שמידי פעם מזמינים אותנו לאיזה סעודת שבת, או חג, וממש ממש מקל על ההתמודדות ולדעת שהשבת הזאת היא שבת מנוחה מכל השבוע שצריך גם לחשוב ולדאוג לקום בבוקר מוקדם להכין את האוכל לילדים ולמצוא את התלבושת,, ולראות שאין חורים בגרביונים,, ולבדוק אם היום צריך מעיל או מספיק סוודר ולעשות פעם את התסרוקת הזאת, ופעם צמה מקוקו,, ולדאוג שכולם יקומו בזמן ולראות שעושים ומכינים שיעורים,, וכשלא מבינים את האנגלית או הנעלמים במתמטיקה צריך להתקשר לכמה שיעזרו בשיעורי בית לגדולות,, ולדאוג שהילדים יגיעו יהיה להם ארוחת צהרים או לתת מראש שיהיה כבר בבית הספר,,
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
כואב הלב לראות את צערו וכאבו של האלמן היקר
קראתי את דבריו בדמעות
ואכן האלמן צודק, הקושי של אלמן הוא קושי גדול מאוד
וראוי שכולנו נסייע לאלמנים לא פחות [ואולי יותר לאלמנים]

בהרבה מובנים אלמן יותר זקוק לעזר מאלמנה
גם הרבה פעמים לגבר יש פחות תמיכה סביבתית[גברים בוכים בלילה ... נשים בוכות ביום]

גם יש הרבה פעמים שהיות ובמגזר שלנו ההכנסה היא על האישה, אז לפעמים אלמן מאבד את עיקר ההכנסה

ומעוד הרבה הרבה סיבות, שחלקם הוזכרו במכתב שהובא

ואכן כשאוספים קרן אני הקטן וכל מכרי אינם תומכים פחות לאלמן ואלמנה,
יש נם כמה וכמה סיבות שאכן אלמן יותר זקוק לעזרא מאלמנה
===================
דבר אחד אני חולק על האלמן היקר

הציבור כלל אינו חושב והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם
יש מודעות גדולה בציבור לקשייו של אלמן
וכלל הציבור רואה אלמן זקוק לעזרה בדיוק [אולי יותר...] מאלמנה
בטוחני שגם גבאי הצדקה והרבנים רואים בעזרה באלמן,בדיוק כמו בעזרה לאלמנה [כמובן כל מקרה לגופו וכאן על דרך הכלל]
כנראה נקלע האלמן לדמות מסויימת שיש לה תפיסה לא נכונה בעזרה לאלמנה ולא בעזרה לאלמן, או שהוא התקשה [כדרכם של גברים] לתאר את הקושי שלו
בטוחני שכשיפנה לרוב/רובם מגבאי-צדקה/רבנים/אירגונים הם רובם המוחלט יסייעו לו, בדיוק כמו שהיו מסייעים לכל אלמנה.
במיוחד שהוא קצת יפרט מעט מההתמודדות המורכבת [בניגוד לנטייתם של גברים להחביא את כאבם בליבם]

=====
בקיצור:
הציבור בכלל והעסקנים בפרט
סובר שאלמן זכאי בדין לעזרה גדולה בכל הנושאים והשטחים
ואף אחד אינו ממעיט בקושי הגדול והנורא שלו ושל יתומיו

פשוט כנראה עדיין לא מצא האלמן היקר, את הדמות שתבין אותו ותעזור לו בתמיכה ובכסף

על האלמן היקר רק לפנות לכמה דמויות בקהילה, ובטוחני שיש בהם אילו שיבינו את מצוקת האלמן

אלמן צדיק ויקר
אל תתיאש כל כך מהר!
פנה לכמה דמויות בקהילה ובטוחני שמהר מאוד תמצא מישהו שאכן יזדהה עם הקושי הגדול.
ויחלץ לעזרתכם

תהיה חזק!
כולנ ו כואבים את כאבכם ודואגים לכם

בהצלחה
===================
רק איני מבין
למה יש לי דמעות כשאני כותב את דברי אלי...
ממש ממש מחמם את הלב, אבל הלוואי שזה היה ככה, כי אני מכיר אישית גבאי צדקה בעיר שלי והוא אמר לי שהוא באופן אישי ניסה כמה וכמה פעמים לגשת לכל יני עמותות של אלמנות ויתומים ורובם ענו לו (וממש לא רוצה לנקוט בשמות של ארגונים,, כי המטרה שלי היא כאן רק להעלות את המודעות ולא חס וחלילה שיצא משהו אחר )שהם עוזרים רק לאלמנות,, יש ארגון שנותן תמיכה כספית כל חודש וענו לו שרק לאלמנות,, אני אישית התקשרתי לארגון שנותן כרטיסי לחם וחלב לאלמנות ואמרו לי שזה רק לאלמנות ולא לאלמנים,,
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה

תודה שכתבת.
זה חשוב וקורע לב.

אני יודעת שקופת העיר כן עוזרת לאלמנים,
אני מכיררה אלמנים ששנתיים לא היו צריכים לצאת מההכולל אפילו כי קבלו תמיכות
השתמשתם בביטוח חיים מהדירה ובהפנסיה?
זה למשל דברים שגורשות לא יכולות לעשות.

מה שגם עוזר
לילדים, ולא רק
זה להתחבר עם עוד משפחות כאילו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
גם לי קשה להביא לילדים שלי אשה זרה עם עוד כמה ילדים לבית עם שמונה ילדים בדיוק כמו שאלמנה לא יכולה להתחתן ככה,

אתה יכול להביא רווקה או גרושה
יש גרושות בלי ילדים או עם מעט מאוד
מהממות ואיכותיות
שהיו נשואות כלום זמן
ומאז תקועות בביצה הנוראית של שידוכי פרק ב'.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בשבת קודש פרשת תצוה נפטרה בבני ברק האשה הצדקנית מרת רבקה קויפמן ע"ה אשת האברך החשוב הרב חיים קויפמן שליט"א

נפטרה לאחר מחלה קשה שסבלה ממנה במשך שנה, בתקופת מחלתה קיבלה את הייסורים בדומיה, עד כדי כך שלא הסכימה שבעלה ילווה אותה לטיפולים גם בגלל שרצתה שישב וילמד ועקב כך שהבתי חולים לא נקיים מבחינה רוחנית, והחברותא העיד שאף בתקופת מחלתה היה מגיע כל בוקר ב9:00 ויוצא לא לפני חמישה לאחד ואף בתקופה שהסתירו זאת אפי' החברותא לא ידע מה עובר בתוך ביתו של הרב קויפמן,

השאירה אחריה 7 יתומים קטנים שהגדולה בת 11 גרים בשכירות, אפי' דירה משלהם אין להם..., עד החודש האחרון הילדים ישנו על מזרנים
ולפני כחודש קנו להם חדר ילדים חדש...כשעם ישראל קם לקול האזעקות 7 יתומים קמו לתוך יתמות שאין להם מושג איך ממשיכים הלאה בבית אברך תלמיד חכם שהרב אברמוב העיד שהאברך מעשרה ראשונים של כל רשת הכוללים כתר תורה, וכל הבית עמד רק על האשה הצדקנית, שהסירה מעל בעלה את כל העול של הבית,

איך נוכל לעמוד מנגד ש7 יתומים קטנים משוועים לעזרתינו שיהיה להם איך להשתקם,

כשרשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו שליט"א שמע על המקרה יצא מגרו וכתב מכתב ולאחמ"כ ביקש לכתוב מכתב אחר מכתב יוצא מהלב,
שאליו הצטרף מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א שבירך מעומק הלב את כל מי שיסייע למשפחה,
מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות
שלום וברכה לכל חברי הפורום!
שמי בועז הלפרין ואני מטפל CBT כבר 11 שנה

מהתעסקות שלי בטיפול נפגשתי גם בהורים רבים ובעיקר אבות שיש להם בעיות תקשורת רבות עם הילדים שלהם, החל מגילאים קטנים ועד גילאים גדולים יותר.

אני פונה אליכם ללב שלכם בתור אבא, הורים רבים חווים קשיים של הבעת אהבה לילדים שלהם, סבלנות ויכולת לשהות עם ילדיהם, ולא בגלל שהם הורים רעים אלא בגלל שהרבה פעמים להורים שלהם היתה בעיה דומה והבעיה פשוט עברה במסורת.

אני פותח פה אשכול שמטרתו ליצור דיונים בנושא הזה- איך לבנות את האבהות שלנו כדי שלילדים שלנו יהיה את האבא הכי טוב שאנחנו מעונינים שיהיה להם

האשכול הזה נועד לכל אבא\אמא שמרגישים שאין להם סבלנות לילדים שלהם, להיות עם הילדים וכו', להקשיב לילדים שלו, להורים עם ילד שהוא שונה (הכוונה לילד לא מוצלח בעיני ההורים) מרגישים מטען חורג שהם מוצאים את עצמם כל שני וחמישי נכנסים איתו לכסח ועצבים, מריבות והערות וכו'.

באמת שאני מקווה שלרוב אין את התמודדות הזו! אבל אם יש ! תדעו לכם זה בר שינוי! וחייבים לשנות, בשביל זה נוצרנו.
אני פותח את האשכול הזה מהסיבה הפשוטה שבטיפול המון פעמים עולה נושא ההורים, וילדים שהם למעשה כבר היום מבוגרים סוחבים איתם דברים מהיחס של ההורים והם צריכים לעבור תהליך שלם עם עצמם כדי להגיע למקום שהם באמת מאמינים שההורים אוהבים אותם ומקבלים אותם, אז חשבתי אולי אפשר ליצור על ידי האשכולות של פרוג מודעות לעניין הזה בעצמו, ואולי מי יודע, הילדים ירוויחו מזה.

מטרת האשכול הזה הוא לא לתת עצות בחינוך, ולהסביר איך לשנות את הילדים שלנו, אלא איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו וממילא עם היושר שלנו נדע בס"ד איך להתנהג בכל סיטואציה וסיטואציה.

על כל שאלה אענה בשמחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה