דרוש מידע גילה - אשמח לפרטים בבקשה!!

1. לגבי "שביתה איטלקית" : כרגע הקבלן בסוג של שביתה איטלקית דה-פקטו! הקבלן עובד לאט, מורח זמן, והבניינים לא מוכנים. הטענה ש"אם תתבעו אותו המצב יחמיר" היא כניעה לסחטנות. קבלן (גם בן דוד) שמבין שמולו עומד גוף חלש שפוחד לתבוע ינצל את זה עד הסוף. קבלן שמבין שמולו עומד גוף נחוש שיחלט לו ערבויות ויביא קבלן אחר מתחיל לעבוד. הפחד שלכם לתבוע הוא בדיוק הדלק שמאפשר לו להמשיך לזלזל. וזה על חשבון הרוכשים.

2. לגבי החלפת הקבלן: אתה מסתכל על "עלות החלפת קבלן" אבל מתעלם מ"עלות אי-ההחלפה". שכירות של 4,000-5,000 ש"ח בחודש כפול מאות דיירים כפול 8-13 חודשים זה יוצא מיליוני שקלים שנשרפים באוויר בכסף הזה היה אפשר להביא קבלן פרימיום שיסיים את העבודה בחצי שנה. הזול עולה בסוף ביוקר רב.

3. לגבי הפרויקטור : זה נשמע קצת סותר. אם הוא "היחיד שנותן עבודה" והוא המושיע הגדול איך יכול להיות שהפרויקט בכישלון מוחלט? אי אפשר לתת לו קרדיט על מה שזז, ולהאשים את "חברת הניהול" במה שתקוע. תפקידו של פרויקטור/נציג ועד הוא בין היתר לנהל את חברת הניהול.
אם חברת הניהול כושלת כבר שנים, והוא לא החליף אותה והוא זה שהביא אותה, אז הכישלון הוא גם שלו. במבחן התוצאה דיירים משלמים הון עתק, הדירות לא מוכנות,
וזה מה שיש לך לומר???

האמת המשפט הזה לא מריח לי כ"כ טוב
שלחתי את ההתכתבות לחבר ועד וזה מה שהוא ענה לי:

יכול לכתוב לך כדי להעשיר את המחשבה, אבל לעולם לא להשביע את רצון המבקרים, כי ההתייקרות והעיכוב מתסכלים.

להלן כמה נקודות למחשבה:

כשאתה מחליף קבלן - מה אתה עושה עם המימון? וכמה זמן ייקח עד חתימת חוזה חדש, ועד אישור מחדש למימון כולל תוספת תקציב, ואולי אפילו צורך באישור של הקבוצה מחדש.

מה עושים עם כל האישורים הנדרשים שכבר הונפקו: בטון, חומרים, שינויי דיירים ששולמו לקבלן, הסכמים מול ספקים, בחירות דיירים אצל ספקים וכדומה.

מה אתה עושה עם שנת הבדק, כשכל קבלן מפיל על השני את הפשלות.

באיזה שלב אתה מחליף קבלן? השאלה מתעצמת כאשר אתה יודע שהקבלן הזה לפני המלחמה עבד טוב - לא רק באתרים אחרים אלא גם אצלך. לאחר כמה חודשים שהיה אפשר איכשהו להתחיל לחזור לעבוד - חודש? שלושה? ומה אתה עושה כאשר אתה מגיע איתו להסכם, הוא עומד בו, ואז הוא מתחיל להסתחרר כלכלית ולאט־לאט פועלים עוזבים… האם מנסים לפתור, או שפעם אחת ודי?

אם אתה הולך לתבוע את הקבלן - מה השלב הנכון? האם תוך כדי הבנייה [ואז לצמצם את הזרז שלו לסיים], או דווקא אחרי או לקראת סיום הבנייה, כדי שיעבוד ויגיש שיש סיכוי שאיכשהו ינצל או שהתביעה תצטמצם.

ובמבחן התוצאה: כרמל עזב את הניהול בשנת 2020, כשמבחינת הכול הפרויקט היה במינוס, התכנון היה גרוע, האדריכל היה גרוע, אתרא קדישא נעצו בנו את שיניהם, ובאופן כללי המצב היה מאוד מורכב. ובסופו של דבר - למרות שנה וחצי של מלחמה, למרות אתרא קדישא, ולמרות אינספור בעיות עם הקבלן - לקח 6 שנים עד שאנשים בעז"ה ייכנסו לדירות. תיקח כל קבוצת רכישה אחרת, והם היו חותמים בשתי ידיים על תוצאה כזו.

בקיצור - קל מאוד לשפוך על המקלדת ביקורת. בפועל הרבה יותר קשה לבצע, בטח בתקופה הכי קשה שהייתה מאז ומעולם בענף הבנייה. אני מכיר באופן אישי לא מעט קבלנים שעזבו לגמרי את התחום או בדרך לפשיטת רגל.

ואגב, אפשר גם לראות את הדברים הפוך:
כאשר יש קבלן בינוני + אתגרים + מצב מלחמה, ואתה מצליח למרות הכל להפעיל אתר ולהתגבר על הכל, עד כדי כך ששוכחים מי הקבלן ומזכירים אותו בנשימה אחת עם קבלני ענק מבוססים, ומצפים מאיתנו לעמוד בסטנדרטים שלהם - זה כבר יפה מאוד.

לשמר את האתר ולדאוג שהעסק יעבוד עד לחזרה מלאה בתקופה כזו, גם כאשר יש קבלן שלא עומד בהסכם, תוך כדי מציאת פתרונות מתחת לאדמה.

וכולם יודעים שיש קבוצות וקבלנים חזקים ומבוססים שמפסידים כסף על כל חודש עיכוב, ועדיין לא בנו יותר מהר מאיתנו בתקופה הזו. וזה שהם לא צריכים להתמודד עם קבלן משנה בן־דוד שלא תמיד יכול להיכנס לישראל, וכמעט תמיד לא יכול להכניס את הפועלים שלו לישראל…

סתם לידע: ההנחה שאין יזמים ששילמו סכומים דומים או חוו עיכובים דומים - פשוט אינה נכונה.
 
כמדומני קרית מלך
כמדומני אור ברכה, .
ושם הסיפור היה שהם הסתכסכו עם הקבלן (אפרופו) ברגע האחרון ממש, ונותרו קרחים מכאן ומכאן, הקבלן המקורי מסוכסך איתם, לקבלן חדש לא שווה להיכנס לפרויקט שנשאר בו רק להשלים כמה זנבות קטנים, והעירייה עדין לא יכולה לתת טופס 4. חד גדיא.
 
שלחתי את ההתכתבות לחבר ועד וזה מה שהוא ענה לי:

יכול לכתוב לך כדי להעשיר את המחשבה, אבל לעולם לא להשביע את רצון המבקרים, כי ההתייקרות והעיכוב מתסכלים.

להלן כמה נקודות למחשבה:

כשאתה מחליף קבלן - מה אתה עושה עם המימון? וכמה זמן ייקח עד חתימת חוזה חדש, ועד אישור מחדש למימון כולל תוספת תקציב, ואולי אפילו צורך באישור של הקבוצה מחדש.

מה עושים עם כל האישורים הנדרשים שכבר הונפקו: בטון, חומרים, שינויי דיירים ששולמו לקבלן, הסכמים מול ספקים, בחירות דיירים אצל ספקים וכדומה.

מה אתה עושה עם שנת הבדק, כשכל קבלן מפיל על השני את הפשלות.

באיזה שלב אתה מחליף קבלן? השאלה מתעצמת כאשר אתה יודע שהקבלן הזה לפני המלחמה עבד טוב - לא רק באתרים אחרים אלא גם אצלך. לאחר כמה חודשים שהיה אפשר איכשהו להתחיל לחזור לעבוד - חודש? שלושה? ומה אתה עושה כאשר אתה מגיע איתו להסכם, הוא עומד בו, ואז הוא מתחיל להסתחרר כלכלית ולאט־לאט פועלים עוזבים… האם מנסים לפתור, או שפעם אחת ודי?

אם אתה הולך לתבוע את הקבלן - מה השלב הנכון? האם תוך כדי הבנייה [ואז לצמצם את הזרז שלו לסיים], או דווקא אחרי או לקראת סיום הבנייה, כדי שיעבוד ויגיש שיש סיכוי שאיכשהו ינצל או שהתביעה תצטמצם.

ובמבחן התוצאה: כרמל עזב את הניהול בשנת 2020, כשמבחינת הכול הפרויקט היה במינוס, התכנון היה גרוע, האדריכל היה גרוע, אתרא קדישא נעצו בנו את שיניהם, ובאופן כללי המצב היה מאוד מורכב. ובסופו של דבר - למרות שנה וחצי של מלחמה, למרות אתרא קדישא, ולמרות אינספור בעיות עם הקבלן - לקח 6 שנים עד שאנשים בעז"ה ייכנסו לדירות. תיקח כל קבוצת רכישה אחרת, והם היו חותמים בשתי ידיים על תוצאה כזו.

בקיצור - קל מאוד לשפוך על המקלדת ביקורת. בפועל הרבה יותר קשה לבצע, בטח בתקופה הכי קשה שהייתה מאז ומעולם בענף הבנייה. אני מכיר באופן אישי לא מעט קבלנים שעזבו לגמרי את התחום או בדרך לפשיטת רגל.

ואגב, אפשר גם לראות את הדברים הפוך:
כאשר יש קבלן בינוני + אתגרים + מצב מלחמה, ואתה מצליח למרות הכל להפעיל אתר ולהתגבר על הכל, עד כדי כך ששוכחים מי הקבלן ומזכירים אותו בנשימה אחת עם קבלני ענק מבוססים, ומצפים מאיתנו לעמוד בסטנדרטים שלהם - זה כבר יפה מאוד.

לשמר את האתר ולדאוג שהעסק יעבוד עד לחזרה מלאה בתקופה כזו, גם כאשר יש קבלן שלא עומד בהסכם, תוך כדי מציאת פתרונות מתחת לאדמה.

וכולם יודעים שיש קבוצות וקבלנים חזקים ומבוססים שמפסידים כסף על כל חודש עיכוב, ועדיין לא בנו יותר מהר מאיתנו בתקופה הזו. וזה שהם לא צריכים להתמודד עם קבלן משנה בן־דוד שלא תמיד יכול להיכנס לישראל, וכמעט תמיד לא יכול להכניס את הפועלים שלו לישראל…

סתם לידע: ההנחה שאין יזמים ששילמו סכומים דומים או חוו עיכובים דומים - פשוט אינה נכונה.
עוד הוסיף:
לגבי המחיר למ"ר - הוא צודק, אבל הסיבה לכך פשוטה: בשל אתרא קדישא החוזה עם הקבלן נחתם אצלנו יותר מאוחר מאשר אצל שאר הקבוצות, ובינתיים המחירים בשוק כבר עלו. ממוצע ההצעות שאנחנו קיבלנו היו גבוהות בכו"כ מליונים (ביחס לגודל הפרויקט) מעבר להצעות שקיבלו הקבוצות הסמוכות.
 
עכשיו אני חוזר שוב למי שטועה לחשוב שאני מגן על המודל של קבוצת רכישה:
ההמלצה שלי היא לא להתקרב לשום קבוצת רכישה מכל סוג שהוא!
בכל קבוצת רכישה יש את הבעיה הייחודית שלה שגורמת לעלויות נוספות, לעיכובים בזמנים ועוד.
כל עוד אין יזם עם כיס עמוק שעומד מאחורי הפרויקט, ושיש לו הרבה מה להפסיד - גם כסף וגם שיהיה לו שם רע - אין שום סיכוי שהפרויקט ייגמר בזמן ובאותו מחיר - למעט כמה דוגמאות בודדות ומוכרות.
 
היום ביתד (עמ' 46) מופיע שפרויקט פסגת הארץ בגילה קיבלו טופס 4.
קשור לאחד הפרויקטים כאן?
 
אני מתוסכל לא פחות ממך, אבל צריך לזכור שמתוך 11 השנים, חמש שנים הפרויקט היה תקוע אצל מנחם כרמל, ועוד שנתיים הושפעו ממלחמה שפגעה בכולם.
בסופו של דבר, כל הפרויקטים ברחוב לקחו בערך 11 שנה עד לאכלוס [בע"ה], למרות שלחלקם לא היו כלל בעיות עם אתרא קדישא, מה שמראה שלא מדובר בחברת ניהול מסוימת, אלא בכשל מערכתִי שמובנה במודל של קבוצת רכישה.
אצל מנחם כרמל הפרויקט לא היה תקוע הוא התקדם יפה היה בו תכנון הגשות להיתרי בנייה
היה אסטרטגיה מול המדינה מבחינת התשתיות/הקברים
זה שהחליפו אותו והתחילו תכנון נוסף ממש לא קשור ודרך אגב שהוא לא היה עד 2020
תחילת 2019 היה זמן לא קצר אחרי שהחליפו אותו מצרף מכתב לדוגמא
הדברים שלכם רצופים אי דיוקים
 

קבצים מצורפים

  • זימון לבוררות.docx
    KB 12.8 · צפיות: 24
אצל מנחם כרמל הפרויקט לא היה תקוע הוא התקדם יפה היה בו תכנון הגשות להיתרי בנייה
היה אסטרטגיה מול המדינה מבחינת התשתיות/הקברים
זה שהחליפו אותו והתחילו תכנון נוסף ממש לא קשור ודרך אגב שהוא לא היה עד 2020
תחילת 2019 היה זמן לא קצר אחרי שהחליפו אותו מצרף מכתב לדוגמא
הדברים שלכם רצופים אי דיוקים
 

קבצים מצורפים

  • מצגת אור וברכה.pdf
    2 MB · צפיות: 33
הקבלן הצהיר מעל לכל במה שלא אכפת לו שיתבעו אותו, מקסימום הוא מודיע על פשיטת רגל ועובר לחברה הבאה.
להחליף היה גורר תוספת של 15 אחוזים.

בשום פרויקט ברחוב הקבלן לא משלם על זמני פיגורים - לך תברר בדגל ובאור לברכה

מסכים ב1000 אחוז

החברת ניהול היא ללא אנשים משלנו, האדם משלנו היחיד שמתפקד כפרויקטור, הוא הסיבה היחידה שבסוף ניכנס לדירות, בלעדיו לא היינו נכנסים לדירות גם עוד 5 שנים.
אם חברת הניהול היתה מורכבת מאנשים בעלי עוצמה של 20 אחוז ממנו, היינו נכנסים לדירה מזמן, הבעיה היא שהוא צריך להיאבק כל יום גם עם הקבלן וגם עם חברת הניהול.

איך אפשר שלא?!

לא צריך להוכיח שהפרויקט נכשל - זה די ברור
אנשים הפסידו מאות אלפי שקלים על ההרפתקאה הזאת.

כפי שכתבתי, אני מאשים את חברת הניהול לא פחות ממך, אבל זה שכרמל תקע את הפרויקט 5 שנים זה מציאות.
לא נכון
שקר שמוכרים אותו הרבה פעמים לא הופך לאמת
גם אני חשבתי כך שזה פתאום מתקדם ונגמר בפועל זה כישלון מוחלט
וכשמשלמים ריביות של 9.5 אחוז לשנה על הדירה היקרה
כולל בניין מנופח בדיירים שמוסיפים לו שינוי תב"ע לא מתוכנן מראש בשבילך להרוויח
כמה שקלים ובסוף זה יוצא יקר מאוד לפעמים עדיף להוסיף 15% ולגמור
 
עוד הוסיף:
לגבי המחיר למ"ר - הוא צודק, אבל הסיבה לכך פשוטה: בשל אתרא קדישא החוזה עם הקבלן נחתם אצלנו יותר מאוחר מאשר אצל שאר הקבוצות, ובינתיים המחירים בשוק כבר עלו. ממוצע ההצעות שאנחנו קיבלנו היו גבוהות בכו"כ מליונים (ביחס לגודל הפרויקט) מעבר להצעות שקיבלו הקבוצות הסמוכות.
מעניין שבזמנו אמרו שהפרוייקט היחיד שאין בו בעיות של קברים בכלל
זה אור וברכה והם עם החברת ניהול מתקדמים מהר
גם לגבי המלמה אמרו שמתקדמים רגיל ואין עיכובים פתאום עכשיו המלמה קשורה להכל
מזכיר לי חברת טיסה שרצתה להתנער מהחיובים שלה כלפי בגלל שלא טסו
בפועל הובהר להם שזה לא אמור להיות בעיה שלי בלבד
זה למשל מהמלחמה

רוכשים נכבדים
שלום וברכה


בהמשך לפניית ועד העמותה.
המצב הינו אכן מצב חירום. ההשלכות של עצירת הבניה הינם רבות וחמורות, ומעבר לעלויות הכלכליות ולדחיית לוחות הזמנים לאכלוס, זה גם מרתיע גופי מימון מלהיכנס לפרויקט.
הקבוצה עברה מהמורות רבות, וב"ה בשנים האחרונות עלתה על דרך המלך. עלינו לעשות כל מאמץ אפשרי להימנע ולצאת מהמשבר הנוכחי. בידינו הדבר!
בעז"ה וכפי הנראה תוך שבועות ספורים תחל הזרמת כספים מבנק או קרן מימון חלופית, על כולנו לוודאות שבתקופה זו תימשך הבניה במלא המרץ.
פרטי ח-ן בנק להעברה:
בנק - מזרחי, סניף - 430. ח-ן 202088 ע"ש לבנת בנאמנות אור וברכה.
רוכשים המעבירים כספים כנ"ל מתבקשים להעביר אלינו במייל את האסמכתאות.
רצו"ב נוסח הסכם ההלוואה שייחתם עם כל אחד לאחר ביצוע העברה.
לשאלות ובירורים בנושא ניתן לפנות אלינו טל' או בדוא"ל.


"בעזרת ה' נעשה ונצליח"
--
 
נערך לאחרונה ב:
אתן לך את הנתונים, ואתה תחליט בעצמך:
דירת 4 חדרים עלתה בסופו של דבר בערך 1.7 מיליון שקל. נוסיף לזה 11 שנות שכירות, ועוד כ־110 אלף שקל ריבית.

עם זאת ראוי לסייג, אדם שהיה לו הון עצמי של 1.5 מיליון, והשקיע 500 אלף שקל בדירה לפני כ־10 שנים, ואת יתרת הסכום שם במדד עוקב S&P 500, הרוויח יפה מההשקעה שלו.
אז זה לא עלה 1.7 זה עלה יותר להוסיף את ה110 אלף
וכן תשלומי מסגרות לטריא תשלומי מסגרות לברקת
אי תשלום ריבית על ההלוואות הבנקאיות שנתנו לקבוצה
 
עוד הוסיף:
לגבי המחיר למ"ר - הוא צודק, אבל הסיבה לכך פשוטה: בשל אתרא קדישא החוזה עם הקבלן נחתם אצלנו יותר מאוחר מאשר אצל שאר הקבוצות, ובינתיים המחירים בשוק כבר עלו. ממוצע ההצעות שאנחנו קיבלנו היו גבוהות בכו"כ מליונים (ביחס לגודל הפרויקט) מעבר להצעות שקיבלו הקבוצות הסמוכות.
כל מה שכתבתי כאן כוונתי לא הייתה לתקוף אף אחד
רק כשזורקים אחריות על אחרים מנחם כרמל.מלחמה. וכו
שהוא מצידו רק הביא מחיר זול מאוד לכל יחידת קרקע ועשו את כל התכנון כפי שהבאתי ב2017
וניהל משא ומתן מול משרד השיכון שהם ישלמו את הכיפין
שבסוף אחרי שהוציאו ב2019 פשוט חפרו את הקברים
ואולי זה בעצם הסיפור של קבוצת הרכישה שבסוף כולם עושים לך טובה ולא חייבים לך כלום
לא הוועד.הניהול מתייחס בצורה גרועה לדיירים חייב רק לוועד
אם אחד רוצה לשאול שאלה על הריביות או על משך הזמן הוא ממש כפוי טובה כולם עושים לך טובה
משא"כ קבלן הוא מרוויח הרבה כסף ולא עושה לך טובה וכפוף למחיר ולכל הרגולציות האחרות
 
ואולי זה בעצם הסיפור של קבוצת הרכישה שבסוף כולם עושים לך טובה ולא חייבים לך כלום
לא הוועד.הניהול מתייחס בצורה גרועה לדיירים חייב רק לוועד
אם אחד רוצה לשאול שאלה על הריביות או על משך הזמן הוא ממש כפוי טובה כולם עושים לך טובה
משא"כ קבלן הוא מרוויח הרבה כסף ולא עושה לך טובה וכפוף למחיר ולכל הרגולציות האחרות
על זה לא היה וויכוח
 
אצל מנחם כרמל הפרויקט לא היה תקוע הוא התקדם יפה היה בו תכנון הגשות להיתרי בנייה
היה אסטרטגיה מול המדינה מבחינת התשתיות/הקברים
זה שהחליפו אותו והתחילו תכנון נוסף ממש לא קשור ודרך אגב שהוא לא היה עד 2020
תחילת 2019 היה זמן לא קצר אחרי שהחליפו אותו מצרף מכתב לדוגמא
הדברים שלכם רצופים אי דיוקים
הפרויקט היה תקוע ++
האסטרטגיה מול המדינה היתה לא לעשות כלום, בדיעבד התברר [לכאורה] שאיימו בחרם על עסקיו האחרים, וכתוצאה מכך הוא נהג באסטרטגיה זו.
התכנון היה גרוע מאוד וא"א היה להתקדם איתו לשום מקום.
כפי שרואים מהמכתב, ב2019 עדיין לא החליפו אותו, ורק הצהירו על כך שרוצים להחליף אותו.
 
לא נכון
שקר שמוכרים אותו הרבה פעמים לא הופך לאמת
גם אני חשבתי כך שזה פתאום מתקדם ונגמר בפועל זה כישלון מוחלט
וכשמשלמים ריביות של 9.5 אחוז לשנה על הדירה היקרה
כולל בניין מנופח בדיירים שמוסיפים לו שינוי תב"ע לא מתוכנן מראש בשבילך להרוויח
כמה שקלים ובסוף זה יוצא יקר מאוד לפעמים עדיף להוסיף 15% ולגמור
התעלמת מהשאלות שחבר הועד העלה, להחליף קבלן יוצר הרבה מאוד בעיות בכל שרשרת המימון והאספקה, כך שלכאורה לא היו מרויחים אפילו לא יום אחד.
 
מעניין שבזמנו אמרו שהפרוייקט היחיד שאין בו בעיות של קברים בכלל
זה אור וברכה והם עם החברת ניהול מתקדמים מהר
גם לגבי המלמה אמרו שמתקדמים רגיל ואין עיכובים פתאום עכשיו המלמה קשורה להכל
מזכיר לי חברת טיסה שרצתה להתנער מהחיובים שלה כלפי בגלל שלא טסו
בפועל הובהר להם שזה לא אמור להיות בעיה שלי בלבד
זה למשל מהמלחמה

רוכשים נכבדים
שלום וברכה


בהמשך לפניית ועד העמותה.
המצב הינו אכן מצב חירום. ההשלכות של עצירת הבניה הינם רבות וחמורות, ומעבר לעלויות הכלכליות ולדחיית לוחות הזמנים לאכלוס, זה גם מרתיע גופי מימון מלהיכנס לפרויקט.
הקבוצה עברה מהמורות רבות, וב"ה בשנים האחרונות עלתה על דרך המלך. עלינו לעשות כל מאמץ אפשרי להימנע ולצאת מהמשבר הנוכחי. בידינו הדבר!
בעז"ה וכפי הנראה תוך שבועות ספורים תחל הזרמת כספים מבנק או קרן מימון חלופית, על כולנו לוודאות שבתקופה זו תימשך הבניה במלא המרץ.
פרטי ח-ן בנק להעברה:
בנק - מזרחי, סניף - 430. ח-ן 202088 ע"ש לבנת בנאמנות אור וברכה.
רוכשים המעבירים כספים כנ"ל מתבקשים להעביר אלינו במייל את האסמכתאות.
רצו"ב נוסח הסכם ההלוואה שייחתם עם כל אחד לאחר ביצוע העברה.
לשאלות ובירורים בנושא ניתן לפנות אלינו טל' או בדוא"ל.


"בעזרת ה' נעשה ונצליח"
--
לא מצליח להבין מה אתה מנסה להביא ראיה.
אכן ניסו בכל דרך להמשיך כרגיל, בתכלס לא השיגו פועלים למרות שהפכו את העולם, וגם אלה שהגיעו היו כ"כ גרועים שעדיף היה לא להביאם.
 
שהוא מצידו רק הביא מחיר זול מאוד לכל יחידת קרקע ועשו את כל התכנון כפי שהבאתי ב2017
וניהל משא ומתן מול משרד השיכון שהם ישלמו את הכיפין
כל מי שקשור לפרויקט מתפקע עכשיו מצחוק....
כרמל הביא מחיר לא ריאלי ולא מציאותי, לא עשה כלום מול אתרא קדישא - שנתיים אתרא קדישא לא הסכימו לענות לטלפונים, עד שהועד החדש נכנס והכניס טרקטורים לשטח.
הביא תכנון קטסטרופה עם מליון טעויות.
שבסוף אחרי שהוציאו ב2019 פשוט חפרו את הקברים
זה עילה לתביעת דיבה!
חפרו את השטח עם משגיח מטעם אתרא קדישא ולא מצאו כלום.
 
ואולי זה בעצם הסיפור של קבוצת הרכישה שבסוף כולם עושים לך טובה ולא חייבים לך כלום
לא הוועד.הניהול מתייחס בצורה גרועה לדיירים חייב רק לוועד
אם אחד רוצה לשאול שאלה על הריביות או על משך הזמן הוא ממש כפוי טובה כולם עושים לך טובה
משא"כ קבלן הוא מרוויח הרבה כסף ולא עושה לך טובה וכפוף למחיר ולכל הרגולציות האחרות
כפי שכתבתי כבר אינספור פעמים - מודל קבוצת רכישה הוא מודל בעייתי מאוד. והסיבות שאני מפרט הן בדיוק מה שהופך אותו לכזה.
ליזם אין אפשרות לתירוצים, אפילו אם הם אמיתיים, אף אחד לא יעניין אם הוא נתקע עם אתר"ק - הוא מחויב למסור דירה, נקודה.
בקבוצת רכישה אין אבא ואמא, ולכן אתר"ק יכולים לעכב את הבנייה חמש שנים בלי שאף אחד אחראי באמת. כך גם ניתן להגיע לתכנון בעייתי, טעויות קריטיות, ועוד שלל כשלים.
 
  • תודה
Reactions: S10
כל מי שקשור לפרויקט מתפקע עכשיו מצחוק....
כרמל הביא מחיר לא ריאלי ולא מציאותי, לא עשה כלום מול אתרא קדישא - שנתיים אתרא קדישא לא הסכימו לענות לטלפונים, עד שהועד החדש נכנס והכניס טרקטורים לשטח.
הביא תכנון קטסטרופה עם מליון טעויות.

זה עילה לתביעת דיבה!
חפרו את השטח עם משגיח מטעם אתרא קדישא ולא מצאו כלום.
כרמל הביא מצידו מחיר מעולה עם ניסיון ממקומות נוספים שהסתיימו בהצלחה איגד בהוצאות אפסיות קבוצות סביב
מכרזים שזכו במחיר מעולה גיבש אסטרטגיה מעולה מול משרד השיכון שהם ישלמו עד שהחליפו אותו ב2019
אבל אין לי עניין לא להגן על זה ולא להתווכח עם עובדות
וכן בוודאי שחפרו את הקברים בלי אתרא קדישא ולכן היה הפגנות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה