סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

פרק 35

"זהו, סוף סוף אנחנו יוצאים! איזה כיף שזה הגיע!" אומרת חני, מאושרת.

"כן, זהו, זה מגיע לנו, קצת זמן לעצמנו..." מסכים מוישי.

"כן, אנחנו כבר ממש צריכים את זה, לנשמה!"

"קצת מרגוע בתוך כל הטירוף הזה..."

"לה... לא צריך להגזים, טירוף... אפשר לחשוב שיש לנו איזה שישה ילדים לגדל..."

"חחח לא, אבל עדיין קשה כל ההתנהלות עם החיים החדשים..."

"נכון, יאללה, יוצאים?"

"לקחנו הכל?"

"אני חושבת שכן...."

"מצוין! יצאנו!"

"יצאנו!" מכריזה חני בהתרגשות וממשיכה "נופש במלון, אנחנו בדרך!"


"זהו, סוף סוף לצאת! הגיע הזמן!" אומרת חני, מאושרת.

"כן, זהו, מגיע לנו קצת שקט..."מאשר מוישה.

"כן, אני כבר ממש צריכה את זה..."

"קצת מרגוע בתוך כל הטירוף הזה..."

"טירוף זה לא מילה! אל תשכח שיש לנו שישה ילדים לנהל ברוך השם..."

"לא שוכח לרגע, ולכן הסכמתי איתך שאנחנו צריכים את זה..."

"נכון, יוצאים?"

"לקחנו הכל?"

"אני חושבת שכן...."

"מצוין! יצאנו!"

"יצאנו!" מכריזה חני בהתרגשות וממשיכה "סופר שופרדל, אנחנו בדרך!"
 
נערך לאחרונה ב:
תגובות, מישהו? משהו?

הפרק הזה יותר טוב, הפרק הזה פחות טוב, תעלה יותר/פחות... דברו!
 
נערך לאחרונה ב:
אין לי שום מושג, אבל שום מושג למה פתאום הפסקתי לקבל התראות על תגובה חדשה.
פרקים מתוקים אחד אחד🍭
תגובות, מישהו? משהו?
👋🏻
הפרק הזה יותר טוב, הפרק הזה פחות טוב, תעלה יותר/פחות... דברו!
הפרקים הקודמים לדעתי טובים יותר...
אולי כי היה בהם יותר בשר? זאת אומרת, אולי כבר יש פחות על מה לכתוב..
 
אין לי שום מושג, אבל שום מושג למה פתאום הפסקתי לקבל התראות על תגובה חדשה.
פרקים מתוקים אחד אחד🍭

👋🏻
תודה רבה!!
הפרקים הקודמים לדעתי טובים יותר...

אולי כי היה בהם יותר בשר? זאת אומרת, אולי כבר יש פחות על מה לכתוב..
תודה רבה על הביקורת!!

לא הבנתי עד הסוף. הכוונה על פנים הפרק, דהיינו קטעי ההומור שבחלק הדיאלוג, או שהנושאים של הפרקים עצמם כבר פחות?
 
לא הבנתי עד הסוף. הכוונה על פנים הפרק, דהיינו קטעי ההומור שבחלק הדיאלוג, או שהנושאים של הפרקים עצמם כבר פחות?
הנושאים..
רק לפי לדעתי כמובן.
כך שזו דעה אחת מיני אלף:)
 
אין ולא היה כמו הפרק של היציאה לנופש!!
אואה, תודה רבה!!
הנושאים..
רק לפי לדעתי כמובן.
כך שזו דעה אחת מיני אלף:)
שוב תודה על הביקורת!!

אשמח לשמוע עוד דעות.
ואם אכן כך המצב, אולי הגיע הזמן לעבור לחלק הבא: בן ראשון לזו"צ...
 
פרק 36

"היי, מה זה, ככה יצאת, לא היה קר לך?" שואלת חני בדאגה.

"ממש לא, אני לא מהטיפוסים שקר להם..." עונה מוישי ידיו רועדות מקור.

"הופה, לא ידעתי... לכבות את המזגן, היה לי קר פשוט..."

"אה, לא, אין צורך..." 'רק זה חסר לי שהיא תכבה...'

"תודה! איך היה?"

"בסדר גמור, איך את... היי, מה זה החושך הזה פתאום? הופה, הפסקת חשמל!"

"אוי, אבאל'ה איזה חושך!"

"אני לא רואה את הידיים של עצמי! מה עושים? אני מפחד ליפול!"

"לאט לאט העיניים מתרגלות..."

"נכון, אבל עדיין לא רואים כמעט כלום..."

"מעצבן! אין לנו אפילו נרות! מה אתה עושה שם, מה זה הרעש הזה?"

"אני? מה את אומרת, שנתקשר להורים שלך לשאול איך אצלם?"

"אין עניין, זה כבר יחז... הוווו סוף סוף! מה זה? אתה לא רציני! לא אמרת שאתה בדיאטה? שוקולד??"


"היי, מה זה, ככה יצאת עם הילדים? בטח היה קפוא להם!" מעירה חני בדאגה.

"ממש לא, לא קר בחוץ..." עונה מוישה ידיו רועדות מקור.

"פליז תשאיר את המזגן, קר לי..."

"בסדר גמור" 'נס שהיא מבקשת...'

"תודה! איך היה?"

"נו נו, דודי רקד כל הדרך בשלוליות, נחמי איבדה את כל השקט התמידי שלה והצטרפה אליו... איך את... היי, מה זה החושך הזה פתאום? הפסקת חשמל?"

"אאה, אוחח תכננתי להכניס מכונה..."

"אני לא מצליח לראות כלום! איזה חושך!"

"לאט לאט העיניים מתרגלות..."

"אני אביא רגע נרות, לא נורא..."

"לא נרות נורופן, כן? חח מה זה איפה אתה?"

"אני? שנייה, אני בדרך יציאה מהמטב..."

"אוי ויי!! במה נתקעת, הילקוט של נחמי? היא תמיד זורקת אותו שם! מסכן, איזו צניחה! אתה צריך עזרה... הוווו האור חזר! הופה, מוישה, למען ד', מה תכננת לעשות עם קופסת הגבינה? כל השיער שלך!!"
 
סליחה על ההערה.

הרגשתי הכללית היא שהפאנץ הובן.
נראה לי שכדי כבר לעצור עם הרעיון הזה ולהמשיך לרעיון אחר.
לא נכון!

בכל פרק יש פאנץ' חדש. וכמעט בכל פרק, הוא לא צפוי.

@שועל ספרות. לך בכוחך זה והמשך לשמח ולשעשע אותנו...
 
סליחה על ההערה.

הרגשתי הכללית היא שהפאנץ הובן.
נראה לי שכדי כבר לעצור עם הרעיון הזה ולהמשיך לרעיון אחר.
הכן ויתכן.

כוונתי היא שהפאנץ של מצא את ההבדלים הובן עד תום.

אבל הכל עניין של הרגשה...
תודה רבה על הביקורת!!

אבל זה ממש לא פאנץ', זה חלק מהרעיון של הסדרה.
לא נכון!

בכל פרק יש פאנץ' חדש. וכמעט בכל פרק, הוא לא צפוי.

@שועל ספרות. לך בכוחך זה והמשך לשמח ולשעשע אותנו...
תודה רבה!!
 
אין מה לומר, פרקים מצוינים אחד אחד.
אם אכן כך המצב, אולי הגיע הזמן לעבור לחלק הבא: בן ראשון לזו"צ...
מזל טוב!!!
פרק ראשון - סאגת השם
פרק שני - צילומי ניו בורן
פרק שלישי - בגד שיוצא מהבית חולים
פרק רביעי - חיטוי הבקבוקים והמוצצים
פרק חמישי - תחפושת לפורים
צריך עוד רעיונות?
 
אין מה לומר, פרקים מצוינים אחד אחד.

מזל טוב!!!
פרק ראשון - סאגת השם
פרק שני - צילומי ניו בורן
פרק שלישי - בגד שיוצא מהבית חולים
פרק רביעי - חיטוי הבקבוקים והמוצצים
פרק חמישי - תחפושת לפורים
צריך עוד רעיונות?
איך שכחתם?

פרק ראשון או לפניו - בחירת בעגלה!
 
אין מה לומר, פרקים מצוינים אחד אחד.

מזל טוב!!!
פרק ראשון - סאגת השם
פרק שני - צילומי ניו בורן
פרק שלישי - בגד שיוצא מהבית חולים
פרק רביעי - חיטוי הבקבוקים והמוצצים
פרק חמישי - תחפושת לפורים
צריך עוד רעיונות?
רק התחלתי לחשוב על זה וכבר הוצפתי ברעיונות במוחי, כשיהיה מחסור אודיע לכם... :)
בקיצור, כשאעבור לשלב הזה, בעז"ה יש למה לצפות. (אולי זה יהיה אשכול חדש...)
וכמו שכתב
ובזמן קריב...;)
 
נערך לאחרונה ב:
אואה, תודה רבה!!

שוב תודה על הביקורת!!

אשמח לשמוע עוד דעות.
ואם אכן כך המצב, אולי הגיע הזמן לעבור לחלק הבא: בן ראשון לזו"צ...
לדעתי, כן. הגיע הזמן שיתקדמו בחיים..
מלא זמן שהבית שלהם ריק 🤦
רק התחלתי לחשוב על זה וכבר הוצפתי ברעיונות במוחי, כשיהיה מחסור אודיע לכם... :)
בקיצור, כשאעבור לשלב הזה, בעז"ה יש למה לצפות. (אולי זה יהיה אשכול חדש...)
וכמו שכתב

ובזמן קריב...;)
יאללה מחכים לזה..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאחרונה התוודיתי להתמודדות נוספת שחווים זוגות שמתמודדים עם צפיה לילדים.
הם נצרכים להגיע לבדיקות וטיפולים בשעות לא שעות ובמקומות שונים ומשונים ומעבר לעלויות הטיפול והתרופות שבד"כ לא ממומנים ע"י סל התרופות צריכים לשלם רכבים פרטים בעלויות שיכולות להגיע לפעמים קרוב לאלף ש"ח ליום ולפעמים הטיפול הוא שבוע שלם יום יום....
תכל'ס אני רוצה להקים מיזם שירכז נהגים מכל הארץ שמוכנים פעם בשבוע לעשות נסיעה חינם כחסד או כמעשרות ואז מי שיצטרך את הנסיעה יקושר לנהג שהתנדב לאותה נסיעה. (יש אפשרות בחינם ממש ויש אפשרות שהזוג יממן רק את עלות הדלק)
אני רוצה להדגיש שהמיזם הוא רק לזוגות עם ההתמודדות של ציפיה לילדים ולא משפחות שיש להם ילד מאושפז או משהו כזה, לא מזלזלת בהתמודדות הזו אך לכאלו יש ארגונים אחרים...
לענינו מה שדרוש לי כרגע:
1. נהגים מתנדבים (ברשותי אך ורק טלפון כשר ופרוג מסונן בנט פרי, אשמח אם תפיצו את הבקשה בכל פלטפורמה אפשרית)
2. יש לי משהו שמסכים להיות הרכז אך גם הוא רק עם טלפון כשר נראה לכם שילך שהנהגים יהיו מחוברים בקו וואטצאפון או שחייבים וואטצאפ? אז אני צריכה משהו שמסכים לפתוח את הפלטפורמה המתאימה ולעמוד ברשותה
אשמח לעזרה מכל מי שיכול בכל ענין שהוא
נ.ב. כמובן כשהמיזם יהיה מגובש אצטרך שתפיצו את הבשורה בקרב הקבוצות של המתמודדים
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה