- הוסף לסימניות
- #261
לחיות וחצי.לא כזה אבל דומה
משפחה שהאמא מגיעה מבית מזרחי פשוט והאבא ממשפחה חסידית אריסטוקרטית (אולי אפילו בנשקים)
לדעתי סיגנון אחר לגמרי.
לחיות וחצי.לא כזה אבל דומה
משפחה שהאמא מגיעה מבית מזרחי פשוט והאבא ממשפחה חסידית אריסטוקרטית (אולי אפילו בנשקים)
לחיות וחצי, אפרת המרוקאית שהתחתנה עם מאיר החסיד.לא כזה אבל דומה
משפחה שהאמא מגיעה מבית מזרחי פשוט והאבא ממשפחה חסידית אריסטוקרטית (אולי אפילו בנשקים)
לא באה להצדיק דיבור לא מכובד. אהל אם קראת את הקטע שבו לא היה לה שום סיי ומילה על שם הבת שלה, והיחס שהיא קיבלה אז... כבוד הוא הדדי, אי אפשר לכבד מישהו שלא מכבד אותך ברמה כזו.אני מבינה את הכעס של גילה שרגילה ליותר עצמאות כאישיות ולדיבור בגובה העינייים עם ההורים במה שיקרא 'משפחה ישראלית חצופה' לדעת רבים מהאירופאים, אבל את הטון הביקורתי לבעלה - לא אהבתי.
ואולי כי משה ואיידילא מדויק.
מוישה בחר את אישתו. אבל מה, הוא פשוט לא התעמק בבחירה הזאת
הנתונים שלה נצצו לו, ותפיסתו מראש על נשים הייתה מאד שטחית
(סוג של נשים למטבח ולפטפוטים בגינה ובלה בלה)
ואז כשהוא ראה שאח שלו ממש לא הסתכל על זה ככה, ובחר לו אישה שתתאים לו- זה קשה לו.
הוא מלכתחילה חשב שכל הנשים הן בסגנון של איידי.
לא קראתי את הסיפור הזה ספיציפיתלא באה להצדיק דיבור לא מכובד. אהל אם קראת את הקטע שבו לא היה לה שום סיי ומילה על שם הבת שלה, והיחס שהיא קיבלה אז... כבוד הוא הדדי, אי אפשר לכבד מישהו שלא מכבד אותך ברמה כזו.
אז על זה טענתי.זה לא על השם - זה הוא וכל המשפחה רואים בה שקופה ולא רואים בכלל את הרגשות שלה, אפילו לא שמים לב אליהם.
וזה מתברר משורה לשורה.
לגבי עצם בחירת השם - השם צריך להיות מקובל גם על האב וגם על האם. חד משמעית.
לא מכירה זוג שבו האישה קובעת את השם ואפילו לא נותנת לבעלה להביע את דעתולא קראתי את הסיפור הזה ספיציפית
אבל יש לי שאלה. תחשבו עליה קצת.
מאוד הרבה פעמים שמעתי על נשים שאומרות בגלוי שהן בחרו לבת שלהן שם.
הבעל לא כל כך אהב או התחבר
אבל הן מאוד רצו וככה נהיה.
למה אנחנו מתייחסים מאוד בסלחנות לנשים שפחות או יותר לא נותנות לבעל סיי ומילה על שם הבת שלו
ומזדעזעים ממש כשזה מהצד ההפוך?!
נשמע שלבעל אין חלק...כי בהחלט האישה שילדה את התינוק יש לה זכות לקבוע את השם,
גם אני חושבת שחלק גדול מהבעיה זה שאין מספיק תקשורת.אני מבינה את תחושותיכן לגבי הדו-שיח של השם לבת.
אבל אני הרגשתי שהוא קיבל את הרצון שלה כבדיחה מובנת מאילה מרוב שזה לא יתכן במשפחתם.
ומאידך היה עמוס ויגע כטבע הגברים לאחר לידה ותפעול בית שפשוט מיהר לתקתק עניינים.
אולי היא היתה צריכה להגיד לו שוב מילה או שתיים כדי להעלות את האבל שלה על השם שאוהבת ולא תקרא.
לעומת זאת
אישה שמקבלת תגובה שגודעת את דעתה כמו בסיפור של @dvory בהחלט לא הייתה מדברת כמו שגילה דיברה אל בעלה על רפי.
הרבה נשים מתארות . בעצמן. מצב שבו הן קבעו את השם פחות או יותרלא מכירה זוג שבו האישה קובעת את השם ואפילו לא נותנת לבעלה להביע את דעתו
זה נכון שלרוב לאישה יותר אכפת מה יהיה השם ולכן הבעל נותן לה להחליט מרצונו וטוב ליבו
מה שתואר בסיפור היה יחס לא מכבד בכלל מצד הבעל. ממש לא ספר אותה בכלל.
תסתכלי בתורהכי בהחלט האישה שילדה את התינוק יש לה זכות לקבוע את השם,
או לפחות להיות משפיעה בבחירת השם
הוא באמת לא מבין למה היא עושה בעיותהיו עוד סיטואציות שבהן בעלה לא מתייחס אליה ולא אכפת לו מההרגשה שלה בכלל
בחתונה של הגיס- הוא אומר לה שהיא סתם עושה בעיות ולא מרוצה משום דבר.
ככה שלא הבנתי מה נטפלתן כאן ליחס שלה אליו, זה ממש הפוך,
ואי אפשר לבוא בטענות אל בן אדם שמתייחסים אליו כשקוף.
rhon.co.il
docs.google.com
www.prog.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים



Reactions: חוי!, ויקיפדיה ישראלית, >_< ועוד 39 משתמשים42 //