דיון עושר זה מצב תודעתי?

אין דבר כזה תודעת עושר. כל אחד שרוצה לבזבז אז הוא אומר תודעת עושר.
הפרוש המילולי של תודעה הוא דעה הנובעת מהתת מודע (או מהכוחות הכהים כמאמרם של חז"ל)
יש אנשים שזה קיים אצלם בגלל שהם התחנכו עליו ויש שמנסים לעבוד על זה לבד
ואין קשר בין זה לאיזהו עשיר השמח בחלקו
 
וכמו שכתבתי במקור- כרגע כולנו סובלים מהעונש הזה, השאלה באיזה עוצמה החוויה תהיה, ובזה יש שוני.
מה הכוונה באיזו עוצמה?
נדמיין שהכל יפתר
נאמין שהיקום רוצה להשפיע עלינו שפע (עפ"ל)
וזהו לא צריך להתאמץ.
 
מה הכוונה באיזו עוצמה?
נדמיין שהכל יפתר
נאמין שהיקום רוצה להשפיע עלינו שפע (עפ"ל)
וזהו לא צריך להתאמץ.
לא אמרתי בשום מקום דבר כזה.
תקראי/י את ההודעות הקודמות שלי ותבינ/י מה הכוונה באיזה עוצמה, אין כל קשר לדמיונות שציינת כאן.
 
נערך לאחרונה ב:
הפרוש המילולי של תודעה הוא דעה הנובעת מהתת מודע (או מהכוחות הכהים כמאמרם של חז"ל)
יש אנשים שזה קיים אצלם בגלל שהם התחנכו עליו ויש שמנסים לעבוד על זה לבד
ואין קשר בין זה לאיזהו עשיר השמח בחלקו
כמובן דמגוגיה בגרוש
המושג הכוחות הכהים מובא באור ישראל לר' ישראל סלנטר בהקשר אחר לגמרי.
הוא דיבר על שליטת השכל על המעשה
(אור ישראל מכתב ב') "אשר נקראו אצל חוקרי נפשות האדם, כוחות מאירים ברורים או כהים"
 
יש לציין שאם תכתבו על נפה"ח או חזו"א שזה לא נכון לא יהפוך אתכם לצודקים.
בכל מקרה אינני מייצג דעה של איזושהי אושייה שלא חיה את אותם הערכים שאני חי
חשבתי שזה פשוט שלא צריך להסביר
בלי קשר אליה ספציפית
דרך החיים הזו היא להקדיש את תחילת החיים לבניית בסיס כלכלי לכל החיים
האמונה שמזונותיו של אדם קצובים בעצם אומרת שעם הוספת השתדלות לא מרוויחים יותר כסף
כמובן צריך לחיות נורמלי
ולא סתם לזרוק כסף
אבל לא לחשוב, שבידיים שלי לקבוע את הגור הכלכלי שלי לכל החיים
 
חשבתי שזה פשוט שלא צריך להסביר
בלי קשר אליה ספציפית
דרך החיים הזו היא להקדיש את תחילת החיים לבניית בסיס כלכלי לכל החיים
האמונה שמזונותיו של אדם קצובים בעצם אומרת שעם הוספת השתדלות לא מרוויחים יותר כסף
כמובן צריך לחיות נורמלי
ולא סתם לזרוק כסף
אבל לא לחשוב, שבידיים שלי לקבוע את הגור הכלכלי שלי לכל החיים
לא בידיים שלי לקבוע
אבל אני חייב להתנהל כפי שדורש ממני מי שכן קובע
הוא דורש השתדלות בדרכי הטבע
 
מה ההבדל בין בן אדם שלא הולך לעבוד כי ״יהיה טוב״ לבין מי שמוציא יותר ממה שמכניס ולא חוסך כי ״יהיה טוב״
משום מה אנשים מחלקים בין המקרה הראשון (השתדלות.מה זאת אומרת) למקרה השני
 
אחד הדברים ההזויים ביותר זה לשמוע אנשים שבגלל שהם בוטחים בה' הם לא עושים השתדלות. אלו אנשים שלא למדו פרשת בראשית. גם אם ישנה דעה כזאת שביטחון זה תחליף להשתדלות, זה נאמר ליחידי סגולה ופתאום בזה כל מרגישים את עצמם צדיקים גמורים. זאת לא צדיקות זאת עצלות.
 
כמובן דמגוגיה בגרוש
המושג הכוחות הכהים מובא באור ישראל לר' ישראל סלנטר בהקשר אחר לגמרי.
הוא דיבר על שליטת השכל על המעשה
(אור ישראל מכתב ב') "אשר נקראו אצל חוקרי נפשות האדם, כוחות מאירים ברורים או כהים"
אוקי אני אישית מכיר ממקור אחר
 
בלת"ק חלקי
תודעת שפע היא ממש לא דווקא כלכלית
זה האמונה בטוב של הקב"ה לתת לי את כל מחסורי
ולהבין שהוא יודע הכי טוב מה הוא מחסורי
הנקודה העיקרית לדעתי היא תמיד להישאר עם אופטימיות ואמונה
שהקב"ה כל יכול ואם ירצה אין שום מניעה שיהיה לך שפע ואושר אינסופי
במקביל בחיי המעשה , הקניות והשימוש באמצעי תשלום אמור להיות מסונכרן עם העו"ש.
אני גדלתי כך, ואפשר לומר שהורי נקלעו לחובות של מיליונים לאחר חתימת ערבות (ב"ה יצאו מזה)
אבל אף פעם לא הרגשנו בבית מחסור, ובעיניי זה מושתת על אמונה וביטחון בהשם וכמובן חינוך ומנטליות.
בעוד, שהיה לי מכרה שהייתה משתגעת מהכמות של הקניות לשבת או בגדים כי "אין לנו כסף".
(לציין שהם מהעדה הקדושה שחוסכת וחוסכת גם לאחר המוות😉)
לא תאמיני כמה מהר היא תשיג אותך
היא רותמת את גלגל העושר (אני מקווה שהיא יודעת איפה להשקיע)
ואת בגלגל העוני
לכן היא תצליח להגיע מהר לרוגע כלכלי ואת כל הזמן מתרחקת ממנו.

זה מרדף אינסופי להתמקצע יותר כדי להרוויח יותר
הרבה יותר קל להחליט לצאת מהסחרור
ולהתחיל להזין את גלגל העושר
בהצלחה במשחק של החיים "להיות טוב עם כסף"
@השקעות R הון אשמח להסבר על מה כוונתך להתחיל להזין את גלגל העושר..
 
כל מילה!

תודעת שפע היא קודם כל עניין של גישה פנימית - תודעה ולא מצב כלכלי.
כאשר אדם בוחר לרכוש מוצר מסוים, הוא יכול לעשות זאת ממקום של תחושת מחסור: "אין לי את המוצר, אני לא מסתדר, ואני חייב לקנות את זה".
מצד שני, הוא יכול לבחור לרכוש אותו מתוך בחירה מודעת, מתוך תחושת שפע: "החלטתי לקנות את זה כי זה נכון לי ואני צריך".
ובאופן דומה, גם כשנמנע מרכישה של מוצר מסוים, יש הבדל מהותי בגישה: אם נמנעים מלקנות מתוך תחושת מחסור, "אין לי כסף כרגע לקנות את זה", זה עשוי להוביל לתחושה של חוסר ושאיפה למשהו שאין.
לעומת זאת, אם אנחנו בוחרים לא לקנות מתוך מקום של שפע, "לא אקנה את זה עכשיו כי יש לי דברים אחרים שאני רוצה להשקיע בהם", אנחנו מרגישים שלמים עם ההחלטה והכוח בידינו.
אישית, ברגע שעברתי לגישה של "לא אקנה עכשיו כי זה לא הזמן הנכון לי", התודעה שלי השתנתה לחלוטין, ואני מרגישה הרבה יותר טוב עם כל מה שאני לא קונה. המצב הכלכלי לא חייב בהכרח להיות סיבה למפגש עם תחושת מחסור, ומכאן נבנית תודעת שפע אמיתית.
אין כסף, לא בהכרח צריך להוביל למקום של חוסר או תחושת מחסור.
כל אחד יכול לבחור להרגיש שלם עם החלטותיו, גם כשלא קונה את כל מה שהוא רוצה.
אני ממש מתחברת לגישה הזו,
ומוסיפה שזה עובד גם במה שכן קונים, ולא רק במה שלא קונים.

כשאני מחליטה למשל לשלוח את את הילדים שלי לחוג אני יכולה לשלוח בגישה שברור שחייבים לשלוח,
ואני יכולה לעשות את זה גם בגישה שברור שאפשר גם בלי, אבל זה תורם הרבה לילד, וב"ה יש לי את היכולת, אז שווה לי לשלם על זה.
(זו רק דוגמה. יש מקרים שבהם חוג הוא כן צורך לילד מסויים, אבל בהרבה מקרים אחרים לא, וכל אחד יכול לחשוב על דברים אחרים שאולי נראים לו מובנים מעליהם, אבל הם לא בהכרח צורך בסיסי)

בצורה כזו אני מרגישה הרבה יותר עשירה מאשר באפשרות הראשונה.
אני כל כך עשירה, שלא רק שיש לי כסף לצרכים הבסיסיים, אני אפילו יכולה להרשות לעצמי דברים נוספים.

באופן כללי הילדים שלי יודעים שב"ה יש לנו כסף לכל מה שאנחנו צריכים, וגם לחלק ממה שאנחנו לא חייבים, אבל רוצים.
אז מה שצריך קונים, ובין כל הדברים שרוצים עושים סדרי עדיפויות.
ואני מחליטה שלא לקנות משהו אני לא אומרת לילד שאני לא קונה משהו כי אין לי כסף לקנות אותו (טוב, חוץ מדברים ממש מופרכים כמו לקנות להם ארמון)
אלא אני לא קונה כי התמורה לא שווה את המחיר.
בטכני זה אותו דבר, אבל ההרגשה אחרת לגמרי.
 
לא תאמיני כמה מהר היא תשיג אותך
היא רותמת את גלגל העושר (אני מקווה שהיא יודעת איפה להשקיע)
ואת בגלגל העוני
לכן היא תצליח להגיע מהר לרוגע כלכלי ואת כל הזמן מתרחקת ממנו.

מסכנים הילדים
כל החיים הם יצטרכו להזין את המעגל הזה בשביל לחיות חיים נורמליים
וכדי להנות הם יצטרכו לעבוד קשה להשיג כסף
למה להעמיס עליהם?

זה מרדף אינסופי להתמקצע יותר כדי להרוויח יותר
הרבה יותר קל להחליט לצאת מהסחרור
ולהתחיל להזין את גלגל העושר
בהצלחה במשחק של החיים "להיות טוב עם כסף"

יש 2 שלבים בחיים, כך על הרוב.

בשלב ראשון בניית עושר דרך ריבית דריבית,
בשלב הזה הכי חכם לשריין כמה שיותר כספים לבניית העושר ולדחות סיפוקים.
השלב הזה אורך 10 שנים לאנשים מאוד יעילים ו50 שנה לאנשים פחות חסכנים.

לאחר שנות החיסכון
מגיע השלב השני שיש מספיק נכסים מניבים שאפשר לחיות מהם
ואז אפשר לחיות בהרחבה.
קרובי המשפחה שלך צודקים בתודעת העושר שלהם
אבל טועים בסדר הכרונולוגי
למעשה הקדמת חיי העושר, חוסמת מהם להגיע לעושר
והם חיים חיי עוני של עבודה קשה כדי לממן את הצריכה המוגזמת.

אם רק יסכימו לתפוס את הטעות שלהם
בעוד מספר שנים יהיה להם עושר אמיתי ושלווה.

תקנה את המנייה של החנות.

תקנה את מניית קוקה קולה.

כולם אוהבים לקנות.
החכמה לנצח במשחק השרידותי הזה
מחתנים ילדים נותנים להם לנהל כסף
ולא מספרים להם שכסף זה מוצר של הישרדות.
התחלתי לקרוא את האשכול המרתק לדעתי אתם ממש טועים
לחיות ממש תחת דקדוקי עניות ותחת לחץ לחסוך בכל השנים הראשונות
עם הילדים לגדל אותם בצמצום תוך כעסים שבזבזו כסף על בגדים חדשים
או לדחות טיפולים .שיעורי עזר.חוגים.יישור שינים.נופש משפחתי רק כדי לחסוך
לעתיד ולהיות מושקעים בשוק ההון זה לדעתי טעות
ברור שכדאי למצוא את האיזון ולחסוך בקרן השתלמות וכו
אני יספר לך משהו בארצות הברית החסכונות היו הרבה יותר מכאן בוול סטריט
חלק נחשב בתור הוצאה וחלק פוטר ממס ורובם משקיעים סבא שלי ז"ל רו"ח במקצועו היה מושקע
ולפעמים כשהיה צריך לעזור לחתן את הנכדים או בכל מיני זמנים מכר את ההשקעה גם בזמן של ירידה גדולה מאוד
שוק שלא היה שווה למכור מכר כדי לעשות מה שצריך
מאידך הסבא וסבתא מהצד השני נתנו מתנה בשביל הילדה כמה אלפי דולרים והורי לקחו וקנו עם זה פריזר.מייבש כביסה.ומזגן הם מאוד כעסו שלא פתחו עם זה חיסכון לילדה לחתונה שלה ולקחו עוד כמה אלפים ופתחו חיסכון ל20
שנה מה שקרה אחרי כמה שנים היה מפולת בארצות הברית אותה חברה/מניה/בית השקעות קרס והסכום התאדה
לסיכום לא אומר שלא צריך להשקיע רק בלי אובססיה צריך לעשות מה שצריך
 
אני למדתי שבד״כ כל אחד מצדיק את הצד שלו, וטוב ללמוד מהצד השני
שום קיצון לא נכון, לא קמצנות ולא פזרנות
 
״איזהוא עשיר השמח בחלקו״ אמיתי ממש, זה תודעת עושר!
כל השאר זה תודעת צרכנות שנובעת מדכאון ורצון למלא ריגושים והנאות
כמובן לא מדבר על קמצנות וחיסכון קיצוני
 
לא בידיים שלי לקבוע
אבל אני חייב להתנהל כפי שדורש ממני מי שכן קובע
הוא דורש השתדלות בדרכי הטבע
השאלה אם הוא דורש לעבוד עכשיו בשביל עוד עשרות שנים קדימה
זו לא שאלה פשוטה
יש בה צדדים
לדוגמא, היום כשפנסיה יא דבר מקובל
ברור שזה לא נקרא השתדלות מיותרת
ואם אדם מרוויח בעבודה נורמלי יותר ממה שהוא צריך
הוא לא חייב לתרת זה לצדקה, ומותץר לו לשמור את זה לעתיד
אבל לעבוד ולהצטמצם יותא מידי
בשביל שבעתיד יהיה לי עושר מובטח
זה קיצוני ומנוגד לאמונה
 
@השקעות R הון אשמח להסבר על מה כוונתך להתחיל להזין את גלגל העושר..
הסברתי את העניין פרק 64 בספר לומדים לדבר קלכלית.
אפשר לקנות את הספר בחנויות הספרים.

ומי שרוצה בחינם
יש בקו אור עולם הרצאה שלי בנושא.
אבל זה קשה למצוא את ההרצאה הספציפית
בתוך הרבה הרצאות שלי ושל מרצים אחרים.
 
מה טבע בטבע?
שאדם שמדמיין שישלח אליו כסף יגיע אליו כסף?
הקב"ה טבע בזיעת אפיך תאכל לחם.
זיעת אפיך זו הדרך הטבעית
כולל השקעות ועבודה קשה.
כן הקבה עשה שאם יש לך מרווח בראש יש לך יותר מרווח לעבוד
 
האמת, שאני לא מבינה את כל העניין הזה.
אם אנחנו כמשפחה מרוויחים יפה כדי לחיות בשפע, כרגע נהנים לחיות ולגדל את הילדים בצורה כזו.
ובמקביל גיסתי, מרוויחה יפה, אבל חוסכת להשקעה וללא יודעת מה עוד. .
עכשיו, החיים שלה הרבה יותר מורכבים, היא עובדת פי חמש ממני, מתחשבנת ולא קונה בכיף.
אז מה ההבדל, שלי טוב עכשיו, ולה יהיה טוב אח"כ?
ולמה הצורה היחידה היא- מי שמרוויח כסף ולא משקיע- בסוף כשלא יהיה לו כסף....
אולי להפך, עכשיו אני מרויחה סכום מסוים וככל שאני מתמקצעת יותר- אני ירוויח יותר?
בהכל צריך איזון, לא צריך לפגוע בשלוות החיים בשביל להשקיע
לא לקחת עם אובססיה
אלא אם יש אפשרות להכניס להשקעה
לא להשקיע ממה שאין לך
אבל לא לזלזל ורק לחשוב על הכאן ועכשיו
במבחן המציאות מי שחשב על העתיד ירוויח
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.
  • תודה
Reactions: ברוך בלייער1 //
92 תגובות
למה אנשים מצליחים לאורך זמן?

יש שני גורמים להצלחה:
רצון לקבל פרסום והכרה וכסף
גורם שני זה רצון לעשות טוב.

המניע הראשון מביא הצלחה רק בתנאים מסוימים לאנשים מסוימים בסיטואציות של יותר מזל ונסיבות מתאימות.

למניע השני קצת יותר קשה להגיע כי הוא מוציא את האדם מהמעטפת של עצמו לכיוון מקום יותר גבוה, אבל כשמגיעים אליו ומתחילים להביט על העולם באכפתיות מתוך הבנה שמה שאנחנו עוברים זו רק דוגמה למה שהעולם עובר ושכולנו בעצם אחד, משפיעים זה על זה בכל התחומים, בעיקר בתחום התודעתי, כך נצליח להגיע למקום נקי מאגו, כזה שרוצה להשפיע טוב כי זה מה שצריך ולכך נועדנו, וזה האור והשמחה של נשמתנו.

ברגע שנגיע ל'לשם שמים' לא יהיה גבול ליכולות שלנו כחברה וכיחידים, כי אדם שמגיע מתוך ראיית הזולת ורצון להשפיע (וגם ראיית עצמו זה לא סותר) הוא אדם עוצמתי וחזק שמצליח לחיות את החלום של עצמו בלי להתחשב בתוצאות או בנתונים האחרים, אלא אם הוא יתחשב בהם זה כדי למקסם את ההשפעה הטובה ולא מתוך מקום מסכן, צר ומתוסכל.
*
זה בעצם לימוד תורה:
בניגוד להבלי העולם שדורשים מהאדם להיכנע לאגו של עצמו, התורה דורשת מהאדם ללמוד אותה, וגם ללמוד את עצמו.
וכשאדם לומד תורה הוא לא מצפה לקבל תואר או משכורת או פרסום, אלא עצם הלימוד זה התכלית.
אותו דבר גם בהגשמה עצמית לשם שמים: האדם לא צריך לחיות סביב ציפיה לקבל דבר-מה, אלא עצם העשיה היא ההצלחה.
כמו שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו, ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.
כי כשאדם מכניע את הכוחות האחרים שרוצים להשתלט עליו, ומוכן להסכים שההצלחה היא בעשיה עצמה, וברצון לעשות טוב, הוא פשוט מקשיב למציאות ופועל על פי הקוד הזה שעושה טוב, ולא צריך באמת דבר מה.

כך הוא תמיד זוכה להצלחה תמידית, מתוך הבנה שהעשיה עצמה מחוללת פלאות בעולם גם אם לא רואים דבר, כל עשיה מקדמת את העולם, וככל שהיא יותר לשם שמים ובלי פרסום, הכרה או כסף, כך היא פועלת יותר ויותר!

אפילו אם אדם מתקן משהו רק מול עצמו – גם זה פועל על כל העולם לטובה.
ןכולנו רוצים לפעול ולעשות טוב, זו נקודת האושר הכי גבוהה של האדם.

זו עבודה קשה, תמידית, לא באמת קל או אפילו בלתי אפשרי וקצת משעמם להכניע את הרצון לפרסום והכרה וכסף, אבל זה מה שיניב תועלת אמיתית ויאפשר חיים אמיתיים של עשיה ואור לעולם כולו.
אנשים רבים פוחדים לקנא בזולת, ואנשים רבים פוחדים שיקנאו בהם.

במהלך היציאה שלי לאור כתבו לי כמה דמויות, בסיטואציות שונות, שהן מקנאות בי, והן פרטו גם מדוע.
למרבה הפלא הן קינאו בי בדבר זהה:
על היכולת שלי לכתוב על עצמי בגלוי, ולספר על הבעיות שלי וכו'.
*
האמת שגם אני מקנאה בהן, כי תמיד יש על מה.

רציתי לכתוב להן שלא צריך לקנא בי, כי אם היו יודעות בדיוק מי אני, על יחסי האנוש המורכבים שלי ועל זה שאין לי חברות, בגלל האופי שלי. (כיום זה לא חסר לי, יש לי מכרות וזה מספיק לי).
אם היו יודעות מה אני עוברת ועד כמה אני ריקה וחסרה וכמה בעיות יש לי הן לא היו מקנאות, כנראה.
אבל לא כתבתי להן זאת.
מכיוון שגם אני מקנאה ואני יודעת מאיפה זה מגיע, כך שלשכנע אנשים באופן שיכלי שאין צורך לקנא זה לא כ"כ יעזור.
*
אני עובדת על מידת הקנאה שלי, אבל לא מתוך מקום של שכנוע שאנשים מסכנים כמוני או יותר, ורק אני לא יודעת עד כמה... (זה אומנם מעודד אבל לא הייתי רוצה תמיד להתעודד מהמחשבה עד כמה הזולת מסכן יותר ממני).
אלא מתוך הקשבה לעצמי והבנה שהקנאה היא התוצאה של הרצון שלי להתפתח ולהיות מאושרת ומחוברת לעצמי באמת.
הקנאה היא בריאה כי היא באה לומר לי: יש לך פוטנציאל, יש לך את עצמך, תסכימי לעצמך לשבור את המחסומים, תתקדמי, בבקשה!!!
*
מה אכפת לי מהזולת?
לא אכפת לי.
ונראה לי שאני אמורה לשמוח מאוד שהזולת מצליח ומשגשג.
אם אצליח לשמוח בפשטות בשמחת הזולת, אסכים לעצמי למצוא את הייעוד שלי בחיים ואסכים לעצמי להתקדם.
כי מה שתוקע אותי בחיים זו האמונה שאסור לי.
שאסור לי להיות באמת מאושרת.

אם אסכים שמותר לזולת להיות באמת מאושר, שמותר לזולת לחיות באופן נכון עבורו, אסכים גם לעצמי להיות באמת מאושרת.
ואז אחפש את הדרך שלי בביטחון עצמי מלא, בלי לבנות לעצמי מחסומים, אלא אקבל את העובדה שיש קשיים בדרך והקושי והאתגרים הם בעצם אמורים להקפיץ אותי בדרך.
ואם יש אנשים מאושרים עלי לשמוח בכך כי זה מוכיח שמכיוון שגם לי יש חלק בעולם, אז גם אני יכולה להיות מאושרת.

והאושר האמיתי - הוא ההסכמה שלי לעצמי שמותר לי לחיות, להרגיש חלק עם העולם, לתרום בדרכי ולהתקדם מהמקום שלי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה