דרוש מידע הספר רזי ניהר של אביגיל גדולד

נערך לאחרונה ב:
לכאורה זה הסוד, מאגר הזהרורים.
במחשבה שניה, יתכן שהסוד האמיתי זה הראמלון של הזקן קדם שקם לתחייה, והוא זה שנותן את התקווה לבני אברהם. כי טורמסו רצה לדעת מה הסוד כי הוא ידע שאם הוא יגיע לפני הזקן אברהם הוא יצליח לשלוט בבני אברהם ולא תהיה להם תקווה. אבל הזקן אברהם הקדים אותו, גילה את הסוד ונתן תקווה לבני אברהם.

עוד משהו שצץ לי עכשיו, בזמן שלינאר בורחת מהתמלוצים וכמעט טובעת בים ועוברת בין הממלכות (עוד הקבלה ליהדות, שאין מוות אמיתי אלא מעבר של נפש לעולם אחר.) היא שומעת מנגינה שמחזירה אותה לחיים, וכאשר הזקן אברהם מקים לתחייה את הראמלון הקדום נשמעת מנגינה שנותנת לבני אברהם תקווה. יתכן שזה קרה באותה נקודת זמן?
הטענות שלך סותרות אחת את השניה
אם הסוד של יארו זה הראמלון שקם לתחיה זה לא יכול לקרות בזמן שלינאר כמעט טובעת
או שלא הבנתי אותך נכון
אולי הסוד של הזהרורים הוא תרופת נגד לדמעות מפלצות הזוהר?
אז למי זה משמעותי חוץ מלטורמסו שיש לו כתם שחור? יש עוד מישהו בספר שמפלצת זוהר דמעה עליו??
 
יארו, אם אני לא טועה
ואולי המפלצות ישחררו את מי שהן תפסו או משהו כזה?
נראה לי זה היה התירוץ של טורמסו, שהוא כאילו חוקר את הזהרורים בשביל להחזיר את טוהר.
למרות שזה ברור לכל שזה כבר לא מטרת חייו, והחיפוש והשימוש בזהרורים הוא לגמרי תאוות כח ושליטה.
 
הטענות שלך סותרות אחת את השניה
אם הסוד של יארו זה הראמלון שקם לתחיה זה לא יכול לקרות בזמן שלינאר כמעט טובעת
או שלא הבנתי אותך נכון
למה זה לא יכול להיות?
כשלינאר כמעט טובעת היא שומעת מנגינה, המנגינה המתוארת בספר כמה פעמים (לכאורה זאת המנגינה על פי התיאור שם) באותו זמן באיזה מקום עלום (עיר האסירים או שלא?) הזקן אברהם מקים לתחיה את הראמלון הקדום. ואז בני אברהם הנאנקים שומעים את המנגינה וזה נותן להם תקווה וגם לינאר שומעת את אותה מנגינה וזה מה שגורם להינצל.
הגיוני?
 
נראה לי זה היה התירוץ של טורמסו, שהוא כאילו חוקר את הזהרורים בשביל להחזיר את טוהר.
למרות שזה ברור לכל שזה כבר לא מטרת חייו, והחיפוש והשימוש בזהרורים הוא לגמרי תאוות כח ושליטה.
ברור שכיום זה רק תרוץ, בתחילה הוא חקר כל מה שהיה קשור למפלצות הזוהר על מנת להחזיר את טוהר, אך אחרי שטוהר נבלע באופן סופי ע"י מפלצות הזוהר וכל הסיפור עם הקרן המושיעה נפשו הושחתה לגמרי והוא התחיל את דרכו בדרך הרוע עד שהפך למי שהוא, ודי ברור שגם הוא ידע שיש לזהרורי המלח עוד משהו מעבר לשריפת התמלוצים, לא ברור עם הוא ידע שזה יקים לתחייה את הראמלון הקדום או לא, אבל הוא ידע שזה יגמור את התקווה על בני אברהם ויחסל אותם סופית אם הוא ימצא את זהרורי המלח. ולכן הוא מחפש אותם בכזו אובססיביות.
 
למה זה לא יכול להיות?
כשלינאר כמעט טובעת היא שומעת מנגינה, המנגינה המתוארת בספר כמה פעמים (לכאורה זאת המנגינה על פי התיאור שם) באותו זמן באיזה מקום עלום (עיר האסירים או שלא?) הזקן אברהם מקים לתחיה את הראמלון הקדום. ואז בני אברהם הנאנקים שומעים את המנגינה וזה נותן להם תקווה וגם לינאר שומעת את אותה מנגינה וזה מה שגורם להינצל.
הגיוני?
זה היה נראה לי שכתבת שהסוד של יארו היה שהראמלון קם לתחיה ובו בזמן לינאר כמעט טבעה וכו'
חזרתי להודעה שלך וראיתי שהתכוונת שהרגע שהראמלון קם היה :1. הרגע שלינאר טבעה 2. הרגע שנשמעה המנגינה שעודדה את בני אברהם
טעות שלי:censored:
 
יארו, אם אני לא טועה
ואולי המפלצות ישחררו את מי שהן תפסו או משהו כזה?
כתוב ממש במפורש בכמה מקומות שברגע שיתקעו בקרן המושיעה המפלצות ישחררו את האנשים שהן לכדו.
הכל קשור אחד לשני אבל לכאורה הזהרורים זה משהו נוסף.
 
איך באמת הסדר הכרונולגי מסתדר?
טורמסו (יהים) היה מלך בזמן שיארו כתבה שהיא יודעת את סוד עיר האסירים וכו..
לכן הלך והתחתן עם רחלינה לגלות את הסוד... ואז נולדה לינאר. ורק כשלינאר בת 3 הוא הופך למלך!!
משו פה לא מסתדר רק לי???
 
וסתם כל אלו עם ההלכה שמותר להתחתן רק שנתיים אחרי הגירושים אם יש ילד-
זה מסתדר יופי. אף פעם לא הוזכר שהם יהודים והסופרת לא מיימרת אותם להיות כאלו.
זה שככה נח לכם להסתכל עליהם- זה טעות שלכם.
 
איך באמת הסדר הכרונולגי מסתדר?
טורמסו (יהים) היה מלך בזמן שיארו כתבה שהיא יודעת את סוד עיר האסירים וכו..
לכן הלך והתחתן עם רחלינה לגלות את הסוד... ואז נולדה לינאר. ורק כשלינאר בת 3 הוא הופך למלך!!
משו פה לא מסתדר רק לי???
לא רק לך זה לא מסתדר, כתבו את זה פה כבר.
זו באמת שאלה.
לדעתי יש לזה תשובה, רק שהיא לא רשומה בספר.
הסופרת הוכיחה יכולות מופלאו בעניין הזה שהיא לא מפספסת פרט ולו הקטן ביותר.
 
יש מצב שעם אנשי המלח אפשר לשלוט על כל סוגי החיות המפלצתיות למיניהם? וגם על החבוצים?
כרגע רק טורמסו שולט עליהם, אולי........
וגם נראה שהתמלוצים התנהגו אליהם אחרת ממה שהם מתנהגים לזהרורי המלח. ללינאר ופיאגרו הם התייחסו מאוד יפה, הרימו אותם מעל המים והביאו אותם לחוף מבטחים שלא כמו ההתנהגות של התמלוצים עם הזהרורים אצל הראשלים, שמהם רק התרחקו.
 
יש מצב שעם אנשי המלח אפשר לשלוט על כל סוגי החיות המפלצתיות למיניהם? וגם על החבוצים?
כרגע רק טורמסו שולט עליהם, אולי........
וגם נראה שהתמלוצים התנהגו אליהם אחרת ממה שהם מתנהגים לזהרורי המלח. ללינאר ופיאגרו הם התייחסו מאוד יפה, הרימו אותם מעל המים והביאו אותם לחוף מבטחים שלא כמו ההתנהגות של התמלוצים עם הזהרורים אצל הראשלים, שמהם רק התרחקו.
אולי.
אפשר לבדוק איך החוביצים הגיבו ללינאר כשהיא ניסתה לברוח מטורמסו.
הרי אנשי המלח שלה היו עליה תמיד.
לא זכור לי שרשום שהם התרחקו ממנה או משהו כזה, היא ניצלה מהם בצורה יותר טבעית.
 
היא רמזה המון בשירים על האח עם השיער הלבן והלב השחור והאח עם השיער השחור והלב הלבן- כוון לזקן אברהם ולטורמסו- למרות שעוד לא פורש בספר זה (למיטב זכרוני)
ושוב מתעתע כאן הענין של סוד שכולם יודעים וכאילו הוא מוסתר מאד.
לדוגמה: החתונה של לינאר כמו שכבר העירו הרבה שהיתה הסוד הגלוי הידוע ביותר בכפר החמר ואולי בשרשרת כולה...(מקווה שדייקתי)
אם שניים לפחות שרו את השיר הזה איך יתכן שטורמסו שמר בהיסטריה את העותקים של ממלכת שמש ריח כוכבים ועשן (אין לי את הספר מולי אז סליחה שוב על חוסר הדיוק) ?????????
מה היה הסוד הנורא מבחינת טורמסו? מה היה צפון בספר? אשמח להבהרות והערות.
 
היא רמזה המון בשירים על האח עם השיער הלבן והלב השחור והאח עם השיער השחור והלב הלבן- כוון לזקן אברהם ולטורמסו- למרות שעוד לא פורש בספר זה (למיטב זכרוני)
ושוב מתעתע כאן הענין של סוד שכולם יודעים וכאילו הוא מוסתר מאד.
לדוגמה: החתונה של לינאר כמו שכבר העירו הרבה שהיתה הסוד הגלוי הידוע ביותר בכפר החמר ואולי בשרשרת כולה...(מקווה שדייקתי)
אם שניים לפחות שרו את השיר הזה איך יתכן שטורמסו שמר בהיסטריה את העותקים של ממלכת שמש ריח כוכבים ועשן (אין לי את הספר מולי אז סליחה שוב על חוסר הדיוק) ?????????
מה היה הסוד הנורא מבחינת טורמסו? מה היה צפון בספר? אשמח להבהרות והערות.
יכול להיות שהשיר מדבר דווקא על לינאר ואסתאיה.
יש פעם אחת (אולי בחג האורים?) שבה לינאר שומעת את השיר על אחיות, ולא על אחים.
ובקטע שבה לינאר חולה בדלקת הלובן, מתואר איך שהיא דומעת - דמעה לאביה, לאמה, לאנשי כפרים וכו' - ממש כמו שמתואר בשיר.
 
יכול להיות שהשיר מדבר דווקא על לינאר ואסתאיה.
יש פעם אחת (אולי בחג האורים?) שבה לינאר שומעת את השיר על אחיות, ולא על אחים.
ובקטע שבה לינאר חולה בדלקת הלובן, מתואר איך שהיא דומעת - דמעה לאביה, לאמה, לאנשי כפרים וכו' - ממש כמו שמתואר בשיר.
הייתי בטוחה שדימיינתי שהשיר הזה מדבר על אחיות ולא אחים, אז כנראה שאני לא כ"כ מדומיינת...
(אולי בחג האורים?)
כאשר הנוודים הגיעו לשיר בכפר, בערב חג האורים היא בקשה מהם לשיר את השיר.
השיר בוודאות מדבר על לינאר, מי זו האחות זה לא לגמרי ידוע, יש סיכוי סביר שזה איסתיאה או שבספר הבא תיולד לה עוד אחות...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

תודה רבה ל @אסתר אייזנבאך על מתן במה לרעיונות מעניינים לתעסוקת ילדים, ואחרי שהעסקנו אותם 3 וחצי שבועות, שמענו כ"כ הרבה משפטים חמודים שלהם, ואותם נביא היום לקדמת הבמה.
האתגר היום לקחת משפט חמוד/ חכם מהילדים שלנו או מהאשכול "משפטים חמודים של ילדים" וליצור לו תמונה בכל סגנון שעולה על דעתכם...
אם בחרתם משפט מהאשכול הנ"ל, נא לתייג (עם @ לפני השם) את הניק + המשפט.
בהצלחה!!!


📌כללי האתגר:
🔹 בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
🔹 היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד.
🔹 יש להעלות תמונה בפורמט JPG או PNG בלבד (קבצי webp לא נתמכים).
🔹 לפני ההשתתפות באתגר, חובה לקרוא את חוקת האתגרים.
🔹 נא לוודא שהתמונה עומדת בכללי האתר.
🔹 לפי כללי פרוג, אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3.
🔹
פטפוטים וחוכמות ילדיכם בנספח


⏰זמני האתגר:
מהערב (מהשניה הקרובה... )ועד למחרת בשעה 23:59.
שימו לב! יצירות שיעלו לפני או אחרי השעות המותרות ימחקו על ידי המנהל!

@הדר 310

בן שלוש וחצי אוכל פומלה.
"אמא, זה כל כך טעים וגם חמוץ הגורילה הזאת!"

1774385901459.png


@נקניקית
בפורים:
"הלוואי שאמא תשתכר ואז נדע את כל הסודות שהיא אמרה באנגלית".
1774386628607.png
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
ב"ה

חג הפסח מתקרב והלב מבקש להתחדש.
רגע לפני שאת נכנסת למירוץ הנקיונות,
בין ירידה למקלט ואזעקות
תני גם לעצמך רגע של תשומת לב.


לכבוד חג הפסח החלטנו לפנק ולצאת בהגרלה מיוחדת
על תכשיט יוקרתי מבית 'מואסנייט תכשיטים' במתנה עד הבית!

כל מה שעלייך לעשות זה:

💍
היכנסי לאתר

💍 הרשמי לרשימת התפוצה שלנו (בחלק התחתון של דף הבית "Moissanite club")

💍 בחרי את התכשיט שהכי אהבת (בסכום של עד 1000 ₪)

💍 כתבי כאן בתגובות את שם התכשיט שבחרת

ו.. זהו! את בפנים😊

מבין כל המגיבות תוגרל זוכה אחת
שתקבל את התכשיט היוקרתי שבחרה — עד הבית במתנה!

רגע, זה עוד לא הכל 👇

🎁 הצטרפת לרשימת התפוצה?
קבלי מיד למייל
קופון בסך 50₪ מתנה לרכישה באתר! 🤗

רוצה לגלות עוד על אבן המואסנייט המדהימה ועל התכשיטים המיוחדים שלנו? הכנסי עכשיו



מוזמנת לבקר בחנות החדשה שלנו ברחוב רשב"א 13, מודיעין עילית
שעות פתיחה בימים: א'-ב'-ד'-ה'-20:30-22:30 או בתיאום בכל שעות היום.
055-674-3201 | moissanite.co.il


*ההגרלה תתקיים אי"ה ביום ראשון, י"א בניסן תשפ"ו (29.3) בכפוף לתקנון החברה. ט.ל.ח

מודעת פסח מואסנייט.jpg

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אז אחרי שנבלעתי עמוק בתוך קרביה של מפלצת הזוהר הספרותית שהיא "רזי נאאר" ושרדתי כדי לספר. התיישבתי לכתוב את הגיגיי על היצירה הזו, כן - מדובר ביצירת אמנות של ממש.

עם מעט מאוד כללי כתיבה פורמליים, תוך ריקוד עוועים בין ז'אנר, חלום וחזיון נרקמה עלילה מתוחכמת, לא צפויה ועל אף כל הרוע שנשפך ממנה - מלאת רגש.

איך מסכמים מעל אלף עמודים? לא מסכמים.
אבל הנה כמה נקודות שצפו לי במהלך הקריאה -

בין הקוראים עלתה לא פעם השאלה, מהו הרקע לסיפור? זו פנטזיה, עם נגיעות אימה, המשלבת שפע של אלמנטים, מפלצות, רוחות, כוחות על, פורטלי מעבר, קסם ועוד.
אך אין לו תשתית היסטורית מוכרת, והוא גם אינו אלגוריה לפחות לא באופן ברור. (יהיו שיחלקו, אשמח להבין במה הוא אלגורי)
עם זאת, נראה כי העלילה מרפררת לעשרת השבטים האבודים, "הרי החושך" המוזכרים בה לא פעם, נהר המשליך אבנים (רמז לסמבטיון?)
זה יכול ליישב את המונח "בני אברהם" ואת הסימובליזם היהודי השזור לאורך הספר, נוגע ולא נוגע.

הכתיבה עצמה - מופתית, חושנית כמעט. שואבת לתוך תיאוריה הסבוכים את כל כולך, כמעט ניתן להרגיש על קצה הלשון את טעם הקפה, להצטמרר מהקור המקפיא של סופת האימים ולחוש את מקלה האכזרי של המשכילה בין האצבעות.

אגב, אכזרי - הספר רווי בתיאורי אלימות וסדיזם, בחדות וצבע שחוצה מעט את הגבולות המוכרים לנו בספרות החרדית. לא, לא כמו יונה ספיר.
האלימות מתוארת, נוטפת, ניגרת, ננעצת.

התפאורה של העלילה היא אפוקליפטית, אפלה לחלוטין. עונת חורף קודרת משתרעת לאורכה.
היא משתדלת להיות טראגית ככל האפשר, אבדן ואבל ניבטים מכל פינה עד כדי קושי אמיתי בקריאת קטעים מסוימים.
הרוע בספר הוא רוע מוחלט, ללא קונפליקט, סיפור הרקע של הנבל לא נועד כדי לעורר אמפתיה בקרב הקוראים ואין אף צדיק בסדום.

גיבורת הספר, למודת הסבל, מביאת הישועה, סמל התקווה - הלא היא לינאר, היא דמות שניתן להזדהות איתה, בעלת כוחות על - אך לא "כל יכולה" היא משלבת בתוכה חוסן גדול ורגש עז, הנסחט עד קצה גבול יכולת הצער שלה, ומעבר לו. ללא סתירה. התחושה היא שבאשר היא תלך במסעה המפותל - נלך עמה בנאמנות ובאהדה.

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו - טורמסו הנוכחי, מבני אברהם - ילד, מעט סוציופת שגדל להיות התגלמות הרוע האנושי, אשר ביכולותו לשים קץ לסבלם של עמים שלמים - בוחר באכזריות חסרת תקנה. לבד מהפרעה אמיתית עמה נולד - סיפורו של יהים הקטן אינו משכנע במיוחד ביחס למבוגר שנהיה.

הדבר הבולט ביותר בספר, הוא המקוריות שלו. היכולת להפתיע אותנו מחדש עם טוויסטים חדים, עליות ומורדות בלתי צפויות ורכבת הרים רגשית ולעיתים גם פיזית ממש.

"גבירתי גברת גדולד, הואילי נא להמשיך לכתוב במרץ ובחמלתו הספר הבא יצא במהרה"
על החתום -
נאמני הזקן.
ארבע שנים של צפיה מאז הכרכים הקודמים, וכמות הפייק ניוז, ההוצאות להורג וההשערות לא ניתנות לספירה. כבר ממבט ראשון בספר, ניתן להבין שההשקעה והאורך מצדיקים את ההמתנה.
כמו תמיד, בביקורות מסוג זה אני מעט מתקשה לחלק לכותרות מסודרות ולנושאים, עימכם הסליחה...



כשיש ביד שתי ספרים, אפשר כבר להתחיל לדבר בפרספקטיבה של סדרה, ולבקר בהתאם. ע"פ הבניה של הספרים עד כה, אני מהמרת, ודי בטוחה בדעתי, שזה הולך לכיוון של טרילוגיה. ולפני שאתם מגלגלים עיניים ומגחכים על הטרנד, בואו נדבר רגע מה זאת טרילוגיה, ומה ההבדל בינה לבין סדרת ספרים. טרילוגיה בעיני היא שלושה ספרים, עם דגש על המספר שלוש. העלילה היא עלילה אחת, המחולקת לספרים עם סיום ביניים בכל ספר, עד הספר האחרון. הספר הראשון לרוב יהיה הכרות עם העולם בו הטרילוגיה מתקיימת, הצגת הקונפליקט המרכזי של העלילה, כשהספר יסגר בטוב, יחסית. הספר השני יהיה הספר הקשה ביותר, העלילה תעמיק עוד, הטוב והרע יתרחקו עוד יותר זה מזה, האופל יתגבר, והסיום – לרוב לא חיובי. הספר האחרון ימשיך את השני, עד לנקודת השיא ולהתרה. לעומת זאת, סדרה בעיניי, היא אוסף של ספרים הנמצאים תחת כותרת משותפת – גיבור זהה, קונספט זהה, זירה זהה ועוד. בשנים האחרונות תופעת הסדרות התפשטה בציבור החרדי בשיטת כל המרבה הרי זה משובח, ומחצית מהספרים הם 'חלק מסדרת המתח האגדית' או ש'עלילותיו של גיבורנו לא תמו וניפגש שוב בספר הבא'. בגלל כל זה, הופעה של טרילוגיה אמיתית, ועוד פנטזיה – היא מבורכת בעיניי, ואני מקווה שבעקבותיה התופעה תתפשט עוד ועוד.

הספר בנוי בצורה מדהימה. אם בספרים הקודמים היו תלונות על התמרחות, פה העלילה קצבית וכל משפט הוא תגלית חדשה והתקדמות בסיפור. הספר מתחיל בפרולוג מפחיד וקשה לקריאה, ואח"כ בערך מאתיים עמודים של התרחשויות שליליות. לאחר מכן יש אתנחתא קלה למשך כמה עשרות עמודים כיפיים ומגניבים, ואז כמעט עד סוף הספר האופל משתלט ולינאר חוטפת מכל כיוון אפשרי. ופתאום, ממש במאה עמודים האחרונים של הספר, סוף סוף משהו טוב קורה ללינאר, עד הסיום – שבו המצב בשלוש הממלכות קשה מאי פעם, אבל לינאר ופיאגרו באיזשהו ניצחון חלקי על המשטר. ואז, מגיע האפילוג. קטע פשוט יפיפה. ספרותית, כתיבתית, עלילתית. והדבר המדהים בעיני – זה שהסופרת סגרה מעגל עם האפילוג.
העלילה מדהימה ומפתיעה, מלאת הפתעות וטוויסטים. מתברר, כצפוי, שהסופרת ידעה מראש בדיוק מה הולך לקרות בספרים הבאים, ושתלה הרבה רמזים מקדימים ושאלות שנפתרות. בלי לתת מדי הרבה ספויילרים – אגדות רבות מתגלות כאמיתיות, חלומות מתגשמים ודמויות מהעבר מוארות באור חדש ומפחיד. קטע שאהבתי הוא הספר בתוך ספר – מלכות של שמש ירח ועשן כוכבים. מגניב!

כצפוי מסיפור דיסטופי, האופל שולט בכל. הנבלים – הם הסטראוטיפ המדויק. הרוע הוא אמיתי, ומאידיאל. זוכרים את הפריחה היפה ליד בקתת משפחה רז? את התיאורים על טעמם המדויק של הדוקאנים, צבע השקיעה והרעב הכבד? אז התיאורים נשארים, אבל המתוארים משתנים בחדות. בספר מתוארים לאורך, לרוחב ולעומק נופים אפלים, נבלים אכזריים, חיות מחרידות ועוד. האלימות קשה מאוד לקריאה, ולשואלים – קשה פי כמה מהספרים הקודמים. אם עד כה השיא היה ההוצאה להורג של ההורים של דיתה לעיניה, בספר הנוכחי זו רק מדרגה ראשונה. הוצאות להורג על ימין ועל שמאל, איומים, תאי כלא מחרידים, ואנשים שפשוט מחרידים לקריאה. החלק שהיה לי הכי קשה לקרוא – זה הקטעים על העם הראשלי, שהתיאורים עליו הם פשוט בחילה. באופן אישי – רעדתי פיזית במהלך הקריאה. למתלוננים על הספר הראשון – אל תקראו את השני, הוא לא יעשה לכם טוב.

מה שעוד מעמיקה מאוד בספר, היא הפנטזיה. בספרים הקודמים היא הוכנסה במינון קטן, ופה הסופרת הולכת על הקופה והפנטזיה היא פנטזיה על מלא. קצת היה קשה להחזיק ראש עם כל כך הרבה חיות, כלי נשק וטקסים, אבל זה שווה, כי התוצאה פשוט יפיפה. ברמת האליגוריה גם יש העמקה קלה, כשלינאר הופכת ממביאת גאולת הכפרים למביאת גאולת הממלכות, ומושגים כמו אחרית הימים נכנסים. אם כי, אני מחכה לראות איך הסיפור יסתיים, ואז לגבש את דעתי על האליגוריה שהסופרת הכניסה. יש לי הרהור מסוים, יכול להיות שהיא הכניסה את כל האליגוריה ו/או היהדות כדי להצדיק את הרוע של הראשלים? כי באופן רגיל, לא כותבים בציבורינו על נבלים עד כדי כך אכזריים, ברמת ההנאה מהרוע, וכשהיא בעצם אומרת – הם שונאים את בני אברהם סתם, מאותה סיבה שחמאס הרגו לנו 1300 איש לפני שנתיים, היא מצדיקה את עצמה. אבל אם היא הולכת על הקבלה חזקה, היא תצטרך גם לספק הסבר מיהי לינאר ועוד שאלות. כך או כך, מסקנת הביניים שלי על השאלה של איזה ז'אנר הסדרה – היא פנטזיה אפית עם מרכיבים אליגוריים. בזה, בסוגריים, היא לוקחת מיונה ספיר את התואר של הפנטזיה הראשונה במגזר...

נקודה משמעותית שהפריעה לי: אפיון הדמויות בסיסי מאוד מאוד, והגיבורים לא עוברים שינויים פנימיים משמעותיים. אם לפחות היא הייתה כותבת רק בטווח האפיון, ניחא. אבל לינאר נעה ונדה באירועים שדורשים ממנה מעבר, והתגובות שלה משתנות ולא עיקביות, מה שמוריד מאוד מהאמינות של הדמות. כשטורמסו מאיים עליה היא נכנעת בכזו קלות! הייתי מצפה ממנה ליותר. גם היחס המשתנה שלה לבנות העמים, וההחלטות הלא מספיק מנומקות. גם ההצטרפות של דיקלואר לפולארים בעייתית, כי נכון שבספר הראשון היא בנתה את הדמות שלו כאחד שמאמין בכח ובתנו לצה"ל לכסח, אבל חוץ מאופי יש לגיבור גם אישיות, והאישיות של דיקלואר עד כה הייתה יפה! היו לו מידות טובות, והוא באמת ובתמים אהב את לינאר. אני מסרבת להאמין לכך שהוא נתן לה פשוט למות, זה לא דיקלואר של הספר הראשון!
הערה נוספת, שקשורה גם לעלילה, היא שלינאר מפגינה טיפשות מסוימת, למה היא לא קוראת לניצוץ? גם אם הוא לא ענה לה בפעם הראשונה, הייתי מצפה שתנסה שוב ושוב, ולו רק מהרצון להיאחז במשהו. אגב, היו דברים רבים שניחשתי מראש, ופשוט חיכיתי שלינאר תקלוט אותם גם, לדוגמא ברגע שהיא נכנסה למצודת הזכוכית היה ברור לי שאנשי המלח יסייעו לה לצאת, ומי הם האחים באגדת האחים מראשל שיערתי עוד לפני הקריאה של הספר.

יש לסופרת קטע מסוים, שהיא פותחת נושאים ותעלומות בקול רעש גדול, ולבסוף כמעט ולא מתייחסת אליהם או שהם נדחים לספר הבא. עיר האסירים כמעט ולא הוזכרה, זה קו עלילה שנפתח בספר הקודם וחשבתי שימשיך בספר הנוכחי. גם הפרולוג מטיל האימה בעצם לא היה משמעותי בכלום לעלילה, מלבד ההרגשה המעצבנת כשהקוראים מחזיקים במידע שהגיבור לא מכיר, ופועל בצורה שגויה. והשיא – זה הפומפוזיות של "רזי ניהר, מביאת גאולת הכפרים". במציאות כמעט ואין חשיבות בספר הנוכחי לשם שלו, והוא לא באמת מניע את העלילה. אפרופו רזי ניהר, יש פה סתירה - באגדה על רזי ניהר נאמר שכשהסבתא העבירה את כח ראיית הצללים לנכדתה היא הפסיקה לראות אותם, אז למה בזמן שלינאר כבר קיבלה את הכח הוא לפתע מופיע אצל המשרתת ההיא? ובנוסף, איפה הוא היה קודם, למה היא לא ראתה צללים לפני שהיא חלתה באנטהילוקיוס?

מרגישה קטנונית לכתוב את זה, ולכן זה רק בסוף בסוף – היו כמה סצנות ואלמנטים שהזכירו לי ספרים אחרים, יתכן שזה נטו הרגשה שלי, אבל בכל אופן מניחה את זה. מעבר הכור – שרשרת שמסובבים בה משהו ואז עוברים... קשה לי להאמין שזה לא קשור למחולל זמן. כנ"ל המושג טוהר הדם שאין לי מושג למה הוא נכנס בכלל לספר, היה אפשר להתגזען וללמוד סולם דרגות גם בלי המילים האלו שאין להם באמת אחיזה במציאות, הרי אין שם מדרג של חצויי דם או מעמדות ביניים כתוצאה מנישואים בין אנשים ממעמד שונה. הייתי משנה את שלט הכניסה לראשל למשהו אחר, ובטח לא פעמיים טוהר. שינויי צורה, הפריאטור שהופך ליונה... חבל, היה אפשר בקלות לשנות אותם למשהו שלא מזכיר שום ספר.
בשלב מסוים בספר, עלה מול עיני חלום של מלך, על ציפור שחורה וציפור לבנה, וטיפת דם שנופלת על כוזר, וגם הסצנה של ההעלאה על המוקד הזכירה לי קטע שבו נער אחד אמור להתלות על העמוד הירוק במרכז אתיל, ולבסוף מגלה את אביו, ודיקלואר הוא הקבלה אמיתית לשאול - כמובן שכל אלו הן אסטואציות בלבד.
(ורק בסוגריים: החורף של שירי | החורף של דיתה😉)

כיף שקראתם עד פה,
ותודה לאביגיל גדולד על יצירת האומנות הזו.
מומלץ בחום!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה