סיפור בהמשכים סודות מן החדר

[חן לבן]

מסכימה בהחלט. כואב, אבל מצד שני יש כאן גם ניצוץ של הבנה פנימית.
אשמח לדעת אם גם לכם זה היה מובן מהפרק.

ודאי שזה מובן, ואם אני כבר מגיבה אז שוב תודה על הסיפור הזה אני נהנית כל פעם מחדש לגלות עוד פרק

 

[א-ירושלמית]

בהחלט, אבל ככל שהיא מתקשרת איתם יותר - היא נלכדת עמוק יותר ברשת שלהם.
היא מבינה שהיא פה ושם, ולא באמת קבעה את המקום שלה איתם. השיחה עם הרב מנסה לקעקע את המשפחתיות שבה ולהציג אותם כמתנכרים (בעוד היא התנכרה לשיחות שלהם אליה. בואו לא נדבר למה... אבל להפוך את זה לשנאה של ההורים כלפי הילדים כעובדה מוגמרת לשם ניצול?)

 

[הודיה לוי.]

ודאי שזה מובן, ואם אני כבר מגיבה אז שוב תודה על הסיפור הזה אני נהנית כל פעם מחדש לגלות עוד פרק

בהחלט, אבל ככל שהיא מתקשרת איתם יותר - היא נלכדת עמוק יותר ברשת שלהם.
היא מבינה שהיא פה ושם, ולא באמת קבעה את המקום שלה איתם. השיחה עם הרב מנסה לקעקע את המשפחתיות שבה ולהציג אותם כמתנכרים (בעוד היא התנכרה לשיחות שלהם אליה. בואו לא נדבר למה... אבל להפוך את זה לשנאה של ההורים כלפי הילדים כעובדה מוגמרת לשם ניצול?)

תודה רבה. שמחה שזה היה מובן.

כן הייתי רוצה לחדד את הנושא הזה יותר לעומק.

למי שחובב פסיכולוגיה הנה הסבר למצב שאפרת נמצאת בו כרגע ותואר בקטע האחרון של הפרק.

ספוילר: הקטע האחרון של הפרק

לרגע אחד ליבי דפק, והחדר הקטן סביבי הרגיש כמו תא סגור. ברגע שלאחר מכן הקלה התפשטה בי: אמרתי את הדבר הנכון בזמן הנכון. אם מישהו הקשיב, הוא ודאי גאה בי.

ברגע שלאחר הרגע ההוא, הזדעזעתי מעצמי. מעולם לא חלמתי שאלו יהיו המחשבות שלי.

"ריבון העולמים", לחשתי לו בעודי נשענת על המזרון כדי לטפס חזרה אל המיטה. "עד לפני כשנה הייתי בחורת סמינר קלאסית, מבני ברק. איך הגעתי למצב הזה? רק. תגיד. לי. - איך?"

ספוילר: הסבר

אפרת מצויה בשלב פסיכולוגי של דיסוננס קוגניטיבי חריף - מצב שבו שני כוחות נפשיים סותרים פועלים בתוכה בו־זמנית. מצד אחד, מופעלת בה מערכת של חיזוק חיובי: היא למדה לזהות מה “נכון” לומר ומה מצופה ממנה, וכשהיא מצליחה לעשות זאת היא חשה הקלה, תחושת הישג ואף גאווה עקיפה על כך שעמדה בציפייה. זהו מנגנון קלאסי של התניה חברתית, שבו תגובות חיוביות מהסביבה (אמיתיות או מדומיינות) מחזקות התנהגות רצויה.

כמעט מיד מתעורר בה הקול הפנימי שנדחק עד כה - האני האותנטי, הזוכר מי היא הייתה לפני שנקלעה למעגל ההשפעה של הרב והחבורה סביבו. הרגע שבו היא נבהלת מעצמה הוא רגע של היפוך תודעתי: היא קולטת לראשונה את הפער בין הזהות שהוטמעה בה לבין זהותה המקורית. זהו שלב ראשון בתהליך של ערעור זהות - רגע שבו הקורבן של שליטה רגשית או רוחנית מתחיל לזהות את גבולות ההשפעה עליו.

מבחינה פסיכולוגית, ניתן לראות כאן את ראשית הפיצול הפנימי בין “העצמי המציית” לבין “העצמי החושב”. אמנם הקול החושב עדיין חלש, כמעט מתנצל, אך עצם קיומו מעיד על תחילת תהליך של התפכחות. השאלה “איך הגעתי למצב הזה?” איננה רק שאלת אשמה אלא סימן להתעוררות ולהכרה בכך שמשהו עמוק השתבש.

עוד משהו שחשוב לי לציין: את תהליך היציאה מהכת ילוו אנשי האגודה להצלה מכתות בראיון שאני אמורה לערוך איתם בקרוב. חשוב לי לציין את זה מאחר ובמהלך כתיבת הסיפור על הנושא הכל כך רגיש הזה, קיבלתי תגובות רבות שהתמקדו במורכבות ובאתגרים של יציאה מכתות.

 

[א-ירושלמית]

תודה שכתבת.
בכל מקרה, אפרת נמצאת כרגע במצב של נוכחת-נסתרת. היא בכת, אבל עדיין בודקת אותה מבחוץ למרות שהיא נהנית שם וזורמת איתם. היא לגמרי לא מוטמעת בתוכם. יש לה המון פקפוקים על ה'שידוך' המוזר שהרב הצמיד לה, והיא לגמרי מרשה לתהיות שונות לעלות ולפקפק בטוהר כוונותיו של הרב.
אם וכאשר היא תחלץ מהכת, זה יהיה כשהיא תבין שהיא רוצה לצאת מהם בכל מחיר אבל הם מחזיקים בה בצבתות של ברזל ולא משחררים אותה.

 

[הודיה לוי.]

עריכה: כאן עלה פרק חדש שהיה חסום בנטפרי. אנסה להעלות מחדש בצורה אחרת כדי שכולם יוכלו לקרוא.

 

[ST.R]

חסום

 

[הודיה לוי.]

חסום

מחקתי אני אנסה להעלות מחדש. חסום בנטפרי?

 

[ST.R]

מחקתי אני אנסה להעלות מחדש. חסום בנטפרי?

כן

 

[הודיה לוי.]

האמת שאין לי מושג למה נטפרי חסם, ואיך ניתן להעלות מבלי שיחסום.

 

[מימיי]

האמת שאין לי מושג למה נטפרי חסם, ואיך ניתן להעלות מבלי שיחסום.

חושבת שאת יכולה לעלות רגיל וגם צילום מסך של הקטע.
בדרך כלל בצילום מסך כן אפשר לראות (או שזה השתנה כבר?? אני לא בנטפרי, אבל זכור לי שזו השיטה)..

 

[מחוברת לעצמי]

אני אוהבת את הסיפור הזה

 

[א-ירושלמית]

לא כולם נטפרי.
חבל שהורדת. הייתי מסדרת משהו.

 

[אורייה]

אני יכולה לנסות להעלות בצילומי מסך? @הודיה לוי. אני חסומה בנטפרי אבל קיבלתי את הפרק למייל ושם זה לא חסום אם תיתני לי אישור אנסה להעלות בצילומי מסך

 

[הודיה לוי.]

אני יכולה לנסות להעלות בצילומי מסך? @הודיה לוי. אני חסומה בנטפרי אבל קיבלתי את הפרק למייל ושם זה לא חסום אם תיתני לי אישור אנסה להעלות בצילומי מסך

האמת שהפרק עבר עריכה קלה ולכן הייתי מעדיפה להעלות את הקטע הסופי. לגבי הצילומי מסך, זה לא נראה ממש טוב
כי הפרק לא קצר מדי שיספיק לצילום אחד שתיים.

לא כולם נטפרי.
חבל שהורדת. הייתי מסדרת משהו.

אני יודעת שיש כאן הרבה בנטפרי ולא רציתי להעלות פרק שרק חלק יוכלו לקרוא.

אני אוהבת את הסיפור הזה

תודה, שמחה לקרוא.

בקיצור, אני אנסה למצוא פתרון אחר. מקסימום אם לא אמצא אעלה בצילומי מסך בעז"ה.

 

[הודיה לוי.]

.

 

[הודיה לוי.]

טוב, אז אני מקווה שעכשיו כולם יוכלו לקרוא (תעדכנו אותי אם לא)
כמובן שאשמח לביקורת תגובות והערות. תודה לכולכם!

 

[הודיה לוי.]

פרק מ"ג/פרפרים מתים

 

[הודיה לוי.]

אהבתם? אשמח שתכתבו לי
לא אהבתם? אשמח שתכתבו לי
חושבים שהפרק נמרח מדי? אשמח שתכתבו לי
חושבים שהפרק מתומצת מדי? אשמח שתכתבו לי
לדעתכם אפרת מתקדמת מפרק לפרק? יש שיפור בתהליך? אשמח שתכתבו לי
לדעתכם אין שינוי. הכל אותו דבר? אשמח שתכתבו לי
הרגיש אמין/ לא אמין? אשמח שתכתבו לי

חפרתי לכם? אשמח שתכתבו לי
ועכשיו ברצינות: אם יש לכם הרשאת כתיבה, ואתם גם ככה עוקבים אחרי הסיפור - אשמח שתכתבו לי מה כדאי לשפר.

 

[CN]

ב"ה

אני חושבת שכדאי להעלות את הפרק כרגיל, ואת הצילומי מסך כקובץ מצורף או בהודעה נפרדת. ממש קשה לקרוא את הפרק ככה

 

[sh.t.down]

סיפור יפייפה!
קוראת באדיקות.
קצת מוזר לי שאפרת נשרכת ככה אחרי אם הבית בזמן שהראש שלה במקום אחר לגמרי,
כי נשמע מהפרק שאפרת בכלל לא מבינה מה היא עושה שם.
או שלפחות אם הבית לא מרגישה שאפרת מבחינתה עוד שניה קמה וזורקת הכל.
מקווה ממש שהיא לא תגיע לשלב של החתונה, שתפעל עוד קודם.