מעניין עדכוני בינה מלאכותית

[!!!]

עדכונים מבזקים וחדשות בתחום הבינה המלאכותית

 

[אז נדברו]

גוגל מחברת את ג'מיני למציאות

גוגל משחררת עדכון ענק למפתחים: "הארקה" (Grounding) של Gemini API ל-Google Maps.

מה זה אומר?
עד עכשיו, AI היה עונה על שאלות מיקום מתוך הידע הכללי שלו, מה שלפעמים הוביל ל"הזיות" (תשובות לא נכונות או מומצאות).

עכשיו, גוגל מחברת את המוח החושב של ג'מיני ישירות לבסיס הנתונים החי והנושם של גוגל מפות – עם מידע עדכני על 250 מיליון מקומות.

מה זה מאפשר למפתחים לבנות?
תכנון טיולים על סטרואידים: במקום "מסעדות מומלצות", אפשר לבקש "תכנן לי יום שלם בסן פרנסיסקו, כולל זמני נסיעה בין מקומות ושעות פתיחה עדכניות".

המלצות היפר-לוקאליות: אפליקציית נדל"ן תוכל למצוא לכם דירה ליד פארקים ספציפיים שפתוחים עכשיו, עם דירוג המשתמשים העדכני ביותר.

תשובות מבוססות מציאות: במקום לנחש, ה-AI יוכל לענות על "האם הלובר פתוח ביום שלישי?" על בסיס מידע חי.

פחות ניחושים, יותר עובדות. גוגל נותנת ל-AI שלה עיניים ואוזניים בעולם האמיתי.

מקור: Google Blog
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

הפרדוקס של ה-AI במקום העבודה

דוח "מצב העבודה 2025" של ActivTrak מציג נתון מטורף: 58% מהעובדים כבר משתמשים בכלי AI – קפיצה של 107% מ-2022.

אבל הנה הטוויסט העלילתי:
במקום לקצר את היום, כפי שהבטיחו לנו, משתמשי AI עובדים בממוצע יותר (+8 דקות ביום) ובעיקר חווים פחות זמן פוקוס (ירידה של 27 דקות!).
מה זה אומר? שה-AI, נכון לעכשיו, הופך אותנו ליותר מפוזרים, יותר מולטי-טאסקינג ועם יותר פגישות "שיתוף פעולה".

ואם תשאלו אותי, זה לא מפתיע בכלל. זה קורה כי רוב האנשים ניגשים ל-AI בצורה הכי לא נכונה שיש.

ניגשים אליו בגישה של "תעשה עבורי את העבודה" במקום "תהיה עוזר עבורי בעבודה". הם לא יודעים לדבר איתו, ומרוב "קיצורי דרך" הם פשוט מייצרים לעצמם הרים של זבל שהם צריכים לסדר אחר כך.

הסוד הוא להפסיק לנסות שהוא יחליף אתכם, ולהתחיל לתת לו להיות "חבר במעגל הגאונות" שלכם – זה שיגביר את מה שאתם טובים בו, לא זה שעושה הכל במקומכם.

אה, ודבר אחרון: הדו"ח מוכיח שעובדים מהבית (רימוט מלא) עובדים יום קצר יותר ב-36 דקות ועדיין מוציאים 29 דקות יותר של תפוקה. מי שעובד הכי קשה והכי פחות יעיל? העובדים ההיברידיים.

לדוח המלא: כאן
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

הבינה המלאכותית של מיקרוסופט Copilot שהופכת למורה אישי

ספוילר: הכתבה המלאה

מיקרוסופט ממשיכה לקדם את השימוש בבינה מלאכותית ככלי חינוכי. מצב הלימוד החדש ב-Copilot, הנקרא Study and Learn Mode, מציע גישה שונה ללמידה, מעבר מקבלת תשובות מוכנות לחשיבה עצמאית ואינטראקטיבית. המצב מבוסס על עקרונות הלמידה הסוקרטית – Copilot אינו מספק תשובה מיידית, אלא מנחה את הלומד צעד-צעד באמצעות רמזים, שאלות והכוונה לחשיבה עצמית.

“מאמן מחשבתי” במקום מנוע תשובות

במקום לספק תשובות ישירות, Copilot מציע רמזים, הכוונה מדורגת והסברים שמובילים את המשתמש להבנה עצמית של החומר. לדוגמה, בשאלה מתמטית הוא עשוי להשיב בשאלה מנחה כמו: “מה אתה יודע על סוג המשוואה הזה?”, במקום להציג את הפתרון המלא. הגישה הזו משנה את דפוס האינטראקציה הרגיל עם בינה מלאכותית, ומעודדת למידה פעילה וסקרנות, בדומה למורה פרטי סבלני שמוביל את התלמיד לחשוב בעצמו.

העלאת קבצים והפקת שאלונים

אחת היכולות המרכזיות של Study Mode היא העלאת חומרי לימוד, קובצי PDF, מצגות, סיכומי הרצאות או מסמכי Word, והפקת שאלון תרגול מיידי על בסיסם. Copilot יוצר מגוון סוגי שאלות, החל משאלות סגורות ועד שאלות פתוחות וכרטיסיות לימוד, ויכול לספק משוב בזמן אמת על תשובות שגויות. מיקרוסופט מתארים את זה כחלק מגישה של “למידה מונחית בינה” – מערכת שבה האלגוריתם מתאים את אופי התרגול לקונטקסט הלימודי האישי של המשתמש.

הכירו את Mico – הדמות החדשה של
Copilot

בחודש אוקטובר הציגה מיקרוסופט דמות מונפשת חדשה בשם Mico, המיועדת ללוות את מצב הלימוד. Mico, דמות צהובה (שעוד לא החליטו אם תהיה עם כובע ומשקפיים או לא) פועלת כממשק ידידותי המספק הסברים קוליים והכוונה בזמן אמת. לפי מיקרוסופט, המטרה היא להפוך את חוויית הלמידה לפחות טכנית ויותר אנושית, כמו מעין חונך דיגיטלי שמקשיב, מעודד ומנחה את המשתמש תוך כדי הלמידה.

למי זה מיועד וכמה זה עולה

Study and Learn Mode פתוח ללא עלות לכל משתמשי Microsoft Copilot ולא נדרש מנוי פרימיום כדי להשתמש בו. משתמשים מוסדיים (בתי ספר ואוניברסיטאות) יוכלו לקבל כלים משלימים מתקדמים יותר, כולל ניתוח הישגים ותמיכה קבוצתית, במסגרת תוכנית Copilot for Education, שתתרחב לקראת סוף 2025.

לסיכום, Study and Learn Mode ב-Copilot משקף את המשך המגמה של מיקרוסופט לשלב עקרונות הוראה ולמידה בכלי הבינה המלאכותית שלה. במקום להציג תשובות מוכנות, הכלי מעודד חשיבה עצמית, תרגול והעמקה. בכך הוא מציע דרך נוספת להשתמש ב-AI לא רק כעוזר עבודה, אלא גם כשותף בתהליך הלמידה.

letsai

 

[אז נדברו]

ב-n8n רוצים שתפסיקו לעבוד קשה

כלי האוטומציה הפופולרי (והאהוב על מפתחים) n8n קופץ רשמית על רכבת ה-AI ומשיק את ה-AI Workflow Builder.

מה זה אומר?
במקום לגרור "נודים" (nodes) ולחבר אותם ידנית, אתם פשוט כותבים לו בפרומפט מה אתם רוצים שיקרה. למשל: "קח מידע מטופס Typeform, תעביר אותו לגוגל שיטס, ואם השדה 'דחיפות' מסומן, שלח הודעה בסלאק".

והוא? בונה לכם את כל הלוגיקה והמבנה של האוטומציה לבד.

הפיצ'ר מתגלגל למשתמשי הענן (Trial, Starter, Pro) ודורש עדכון לגרסה 1.116.0.

מקור: n8n
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

ג'מיני בגוגל Sheets הופך לשימושי יותר

גוגל משחררת עדכון לג'מיני ב-Sheets, וזה סוף סוף מתחיל להרגיש כמו העוזר שבאמת רצינו.

מה חדש? במקום לבקש 20 פעם דברים קטנים, עכשיו אפשר לתת לו משימה מורכבת אחת והוא יבצע את כל השלבים לבד.

רוצים לנקות דוח מכירות מבולגן? לסדר מחדש טראקר פרויקטים? לשנות את כל הפורמט של הטבלה? פשוט כותבים לו בעברית פשוטה מה המטרה הסופית, וג'מיני אמור לעשות את כל העבודה השחורה.

מקור: Google Blog
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

הכלכלן הראשי של גוגל, פביאן קורטו מילה, פרסם מאמר אופטימי בוושינגטון פוסט.
השורה התחתונה שלו: "AI מייצג הזדמנות כלכלית אדירה, ורוב הסימנים מראים ששוקי העבודה ימשיכו לשגשג".

אבל... (תמיד יש אבל)
הוא טוען שהבעיה האמיתית היא לא שה-AI יחסל את כל העבודות, אלא שהוא יוצר פער מיומנויות מטורף.

כמו בעבר (מחשבים, אינטרנט), הטכנולוגיה בעיקר משנה משימות, לא בהכרח מחסלת מקצועות שלמים. האתגר הגדול של כולנו, ובמיוחד של מקבלי ההחלטות, הוא הכשרת עובדים והסבה מקצועית באמצע הקריירה.

אז פחות לפחד מהרובוט שיחליף אותנו, ויותר לדאוג ללמוד איך לעבוד איתו.

מקור
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

רואים את צילום המסך הזה? זו עגלת קניות שיצר עבורי פרפלקסיטי אחרי שחקר איזה כלים צריך לסטודיו ביתי ליצירת תוכן. הוא לא רק המשיך לעלי אקספרס והרכיב סל מוצרים, אלא גם בדק את הביקורות ואת איכות המוכרים. הסיר מעגלת הקניות - והוסיף מחדש. והאמת שהתאהבתי בו מאוד!

אחרי הפוסט שלי על האכזבה מ-ChatGPT Atlas שהוא מרגיש כמו צ'אט gpt רגיל עם מוד אייג'נט, פשוט בממשק אחר, החלטתי לבחון סופסוף גם את Comet של Perplexity. מה אגיד לכם? לא האמנתי שהוא יצליח לתת פייט לתוסף של קלוד לכרום - והאמת שהוא הצליח בענק.

יש בעיה משמעותית בדפדפן הזה והיא הסשנים, זאת אומרת מספר החלונות, השיחות, שאפשר לנהל במקביל עם הסוכן (assistant). התחלתי את הבקשה למחקר מוצרים ובניית סל קניות, בטאב אחר ביקשתי להסביר מאמר טכני על ״attention is all you need״ תוך שאני באתר המאמרים, משהו השתבש בצ'אט, השיחות התערבבו, זה היה מאוד לא ברור ומעצבן. כששמרתי על הפרדה במשימות והמתנתי לסיום, רק אז זה עבד טוב.

לגבי קלוד, הוא עדיין המוביל הגדול מבחינתי כי הוא תוסף לכרום שעובד כמו מטוס, וגם מוזר לי לעבור לדפדפן AI כשאני רגיל ואוהב לכרום. הוא אפילו מעצבן אותי כשאני מזין כתובת והוא נותן לי תוצאת AI שלא ביקשתי.

שורה תחתונה, הדפדפן קומט של פרפלקסיטי הוא באמת מצוין, הכי טוב שראיתי מבין המתחרים. אין לי ספק שאתחיל לעבוד איתו במקביל לכרום, וכרגע לא במקומו. וקבלו איזה סל שווה הוא יצר לי:

(יובל אבידני)

 

[אז נדברו]

להקים חנות שופיפיי רק מצ'אט?

פלטפורמת Lovable משיקה אינטגרציה חדשה עם שופיפיי, וההבטחה גדולה:
אתם פשוט מדברים איתו.

"תבנה לי חנות למכירת חולצות."
"תוסיף את המוצר הזה עם התמונה הזאת."
"תכתוב לזה תיאור שיווקי קליט."

בסוף התהליך, הוא פשוט נותן לכם ללחוץ 'Publish' בשופיפיי והחנות באוויר.

כדי להוכיח שזה עובד, הם בנו ככה את חנות המרצ' הרשמית שלהם. זה הופך את כל תהליך בניית ה-e-commerce לבדיחה קלה. נראה אם זה באמת כזה פשוט כמו שזה נשמע.

(אה, והם גם מחלקים 30 יום התנסות חינם בשופיפיי למי שמצטרף דרכם).
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

חברת Runway משחררת את הלגו של ה-AI

חברת Runway, אחת מחברות ה-AI המובילות בתחום הוידאו, משיקה פיצ'ר חדש ועוצמתי בשם Workflows.

מה זה בעצם?
במקום להשתמש בכלי אחד (כמו טקסט-לוידאו), עכשיו אתם יכולים לבנות "שרשרת פיקוד" שלמה. זהו ממשק מבוסס 'נודים' (Nodes), שמאפשר לכם לשרשר יחד מודלים שונים, יכולות שונות (אודיו, טקסט, תמונה, וידאו) ושלבי ביניים.

תחשבו על זה כמו לבנות קו ייצור:
הכנס טקסט
הפוך אותו לתמונה
הנפש את התמונה לוידאו
הוסף אפקטים קוליים מבוססי טקסט
תקבל סרטון מוכן

זה נותן למשתמשים המקצועיים שליטה מטורפת על התוצאה הסופית, ומפסיק את הניחושים של "מה יצא לי".

הפיצ'ר זמין כרגע לשותפים הקריאייטיביים וללקוחות האנטרפרייז, ויגיע בקרוב לכל שאר המשתמשים.
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

מודל ה-DeepSeek-OCR לעיבוד טקסט מוכיח ש"תמונה אחת שווה אלף מילים"

ספוילר: הכתבה המלאה

חברת דיפסיק (DeepSeek) הסינית השיקה לאחרונה מודל חדש בשם DeepSeek-OCR, מערכת המבוססת על בינה מלאכותית שמציעה גישה חדשה לבעיה ישנה: כיצד לעבד מסמכים ארוכים ביעילות.

במקום להזין טקסט ישירות למודל השפה, המערכת דוחסת את התוכן לתמונות דו-ממדיות ומפענחת אותן בחזרה לטקסט בדיוק גבוה. המערכת מוכיחה שתמונה אחת אכן יכולה להיות שווה אלף מילים – במובן המילולי.

הבעיה שהמודל פותר

מודלי שפה גדולים סובלים מבעיית אורך. כאשר מזינים להם מסמך באורך של 100,000 טוקנים (יחידות טקסט), המערכת מתקשה: זמן התגובה עולה, צריכת הזיכרון מתפוצצת והעלויות מטפסות.

הסיבה לכך היא שמנגנון ההתייחסות (Attention) במודלים אלו גדל בצורה ריבועית ביחס לאורך הטקסט.

הרעיון של DeepSeek-OCR הוא פשוט אך מפתיע: במקום להזין את כל הטקסט, המערכת מציגה אותו למודל כתמונה.

דף טקסט שיכול לתפוס 2,000-5,000 טוקנים טקסט, יכול להיות מיוצג כתמונה שדורשת רק 200-400 טוקנים חזותיים. זוהי דחיסה של פי 10.

כיצד המערכת עובדת

DeepSeek-OCR מורכב משני חלקים עיקריים: מקודד חזותי בשם DeepEncoder ומפענח בשם DeepSeek-3B-MoE.

המקודד מבוסס על שילוב של טכנולוגיות: SAM לתפיסה מקומית של פרטים קטנים, ו-CLIP להבנה גלובלית של המסמך. ביניהם פועל מדחס קונבולוציה שמקטין את מספר הטוקנים פי 16.

לדוגמה: תמונה בגודל 1024×1024 פיקסלים מתחלקת ל-4,096 חלקים. אחרי הדחיסה, נשארים רק 256 טוקנים.

המפענח, מודל Mixture-of-Experts קטן יחסית של 3 מיליארד פרמטרים עם 570 מיליון פרמטרים פעילים, משחזר את הטקסט מהטוקנים הדחוסים.

ביצועים מרשימים

המודל הצליח להראות ביצועים מרשימים במבחן הביצועים Fox עם דיוק של 97% בשחזור הטקסט בדחיסה של פי 9-10.

גם בדחיסה של פי 10-12, הדיוק נשאר גבוה במיוחד עם כ-90% דיוק. אפילו בדחיסה קיצונית של פי 20, הדיוק עמד על כ-60%, תוצאה מרשימה בהתחשב בקיטון הדרמטי בנפח.

במבחן הביצועים OmniDocBench, שבוחן ביצועים בעיבוד מסמכים אמיתיים, DeepSeek-OCR השיג תוצאות מובילות בשוק.

המודל עבר את GOT-OCR2.0 (שמשתמש ב-256 טוקנים לדף) תוך שימוש ב-100 טוקנים בלבד, והצליח לנצח את MinerU2.0 (שדורש בממוצע יותר מ-6,000 טוקנים לדף) תוך שימוש בפחות מ-800 טוקנים – שיפור דרמטי ביעילות.

מבחני ביצועים DeepSeek-OCR

יכולות נוספות

המערכת לא מסתפקת בזיהוי טקסט בלבד. DeepSeek-OCR יכול להמיר גרפים ותרשימים לטבלאות HTML, לזהות נוסחאות כימיות ולהציגן בפורמט SMILES, להבין דיאגרמות גיאומטריות פשוטות, ולתמוך ב-OCR רב-לשוני בקרוב ל-100 שפות.

המודל שומר גם על יכולות ראייה כלליות כמו תיאור תמונות.

יישומים נוספים כוללים דיגיטציה של מסמכים היסטוריים, יצירת מנגנוני זיכרון ושכחה במודלי שפה, וייצור בקנה מידה של נתוני אימון למודלי AI מהדור הבא.

מודל ה-DeepSeek-OCR החדש זמין כעת ב-GitHub.

גיקטיים

 

[אז נדברו]

הושק מודל טקסט לדיבור (TTS) חדש בעברית בשם "אליעזר דוט AI", המודל בתשלום (100 מילים ראשונות חינם).

 

[אז נדברו]

כשאף אחד כבר לא מאמין למצלמה: החותמת הדיגיטלית שתחזיר את האמון בתמונות

כשכלי בינה מלאכותית מסוגלים לייצר תמונות מציאותיות בשבריר שנייה, תצלום מפסיק להיות הוכחה שמשהו באמת קרה • תקן חדש בשם C2PA מנסה לתעד את "שרשרת המקור" של כל קובץ דיגיטלי • המטרה: לאפשר הפעלת שיקול דעת מושכל

ספוילר: סיכום הכתבה

עיתונאים וצלמים מתמודדים עם אתגר חדש: איך להוכיח שתמונה באמת צולמה ולא נוצרה בבינה מלאכותית. הגבול בין תיעוד לבין הדמיה הופך למטושטש יותר ויותר עם התפתחות כלי ה-AI הגנרטיבי. התעשייה פיתחה פתרון: חותמת אמינות דיגיטלית שתתעד את "שרשרת המקור" של כל קובץ - מי יצר אותו, מתי ואילו עריכות נעשו בו. האיגוד C2P, קבע תקן טכני שכבר נתמך במצלמות מקצועיות ובגוגל פיקסל החדש. המטרה: לבנות תשתית שקיפות שתאפשר לציבור לדעת מה מקור המדיה המצולמת.

ספוילר: הכתבה המלאה

עיתונאים וצלמים מתמודדים עם בעיה חדשה: איך להוכיח שתמונה שהם מפרסמים באמת צולמה, ולא נוצרה באמצעות בינה מלאכותית. בעבר, התצלום נחשב לעדות - ראיה שמשהו התרחש באמת. אבל ככל שכלי הבינה המלאכותית הגנרטיבית משתכללים, הגבול בין תיעוד לבין הדמיה נעשה מטושטש יותר ויותר. התעשייה מחפשת דרכים להחזיר את האמון בתוכן מצולם, והפתרונות שמתפתחים עשויים לשנות את הדרך שבה אנחנו צורכים תוכן באינטרנט.

מאז שהמצלמה הראשונה הנציחה דימוי בעולם, בראשית המאה ה־19, נדמה שהתצלום נושא על גבו הבטחה גדולה: להיות עדות, ראיה לכך שדבר־מה התרחש באמת, לא רק בדמיון או בזיכרון. במשך יותר מ-100 שנה סמכנו על עדותם של האור והעדשה: התמונה לא משקרת, כך חשבנו, או לפחות -- משקרת פחות מאדם.

ואולם, גם בעולם האנלוגי לא חסרו זיופים. עוד לפני עידן הפוטושופ, ובטח ה-AI, צצו תצלומים חיוורים ומטושטשים של המפלצת מלוך נס או סרטונים מגורענים של חוצנים כביכול, ומהצד השני — תיאוריות קונפירציה שלפיהן סרטון מהנחיתה על הירח בוימה על ידי סטנלי קובריק, או מכחישי שואה שהטילו ספק בתיעוד הצילומים של מחנות ההשמדה על ידי הנאצים. רק שבימים ההם, זו היתה שפתם של שוליים קונספירטיביים, לא של ההמון.

היום הגבול הזה היטשטש עד כמעט־היעלמות. "מה שבעבר היה דורש לייצר תמונה ריאליסטית מאפס היה מורכב, היום אפשר לייצר את זה בשבריר שנייה ללא כל רקע מקצועי", אומר הקטור ברבי, יועץ ומומחה לפוסט פרודקשן, תהליכי הפקה וטכנולוגיה. "הקצב שבו הבינה הגנרטיבית משתפרת הופך את הגבול בין תיעוד לבין הדמיה למשהו כמעט נוזלי".

כתוצאה מכך, עיתונאים, צלמים וגופי חדשות החלו לשאול איך ניתן להוכיח שתמונה באמת צולמה – ולא נוצרה באלגוריתם.

בהתחלה, רוב האנשים יכלו לזהות "תצלומים" שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית. גם כיום, אף שתוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית כבר חדר לשימוש מסחרי בפרסום, לרבים עדיין קל יחסית לזהות אותו. אבל ככל שהתוכנות האלה משתכללות, זיהוי התכנים האלה כמלאכותיים נעשה קשה יותר ויותר, במיוחד בגרסה החדשה של Sora, תוכנת יצירת הסרטונים של OpenAI, שהפתיעה רבים במידת הדיוק שלה.

כך קרה גם שג'רמי קרסקו, יוצר תוכן שמנהל עמוד בשם showtools.ai בטיק טוק ואינסטגרם – שנועד להסביר כיצד לזהות תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית – סימן תוכן מציאותי דווקא ככזה שנוצר על ידי AI. בהמשך פירסם סרטון התנצלות והסביר מה הסיבות שתרמו לאבחנה השגויה.

לדבר באותה שפה

ברבי מתעניין באפשרות שזמינה כבר היום עבור יוצרים: חותמת אמינות דיגיטלית שתסמן בדיוק כיצד תוכן נוצר ואילו פעילויות בוצעו בו.

אדובי יזמה ב-2019 את יוזמת אימות התוכן (Content Authenticity Initiative, CAI), יחד עם ה"ניו יורק טיימס" וטוויטר (שעזבה את היוזמה בהמשך, לאחר שאילון מאסק רכש את החברה). מטרת היוזמה היתה ליצור דרך לתעד את "שרשרת המקור" של כל קובץ דיגיטלי — מי יצר אות ומתי, ואילו פעולות עריכה ננקטו בו ומתי — כדי להחזיר את האמון במדיה מצולמת. מאחורי היוזמה היתה תקווה ליצור תקן אחיד ואובייקטיבי לאימות תמונות.

במהרה התברר שכדי שזה יעבוד, מצלמות, תוכנות עריכה ופלטפורמות שיתוף צריכות לדבר באותה שפה טכנולוגית. לכן ב־2021 הוקם ה-C2PA, האיגוד לתיעוד מקור תוכן ואימותו (– Coalition for Content Provenance and Authenticity): קבוצה רחבה שכוללת את אדובי, מיקרוסופט, אינטל, ARM, BBC ו-Truepic.

לעומת ה-CAI, שהיה יוזמה רעיונית, ה־C2PA ניסח את התקן הטכני עצמו – כלומר, קבע כיצד בדיוק ליצור "חותמת" לקובץ דיגיטלי; כיצד לתעד שינויים בו, ואיך אפשר לבדוק את הנתונים האלה בכלים תומכים.

"זה לא קסם שיגלה לנו מה אמיתי ומה מזויף בלחיצת כפתור, אלא מערכת שמאפשרת לנו להפעיל שיקול דעת מושכל. זו סקפטיות עם תשתית"

כאשר תוכן נוצר בכלי תומך C2PA, הוא מקבל "חותמת מקור" שנשמרת במטא־דאטה של הקובץ. את החותמת הזו ניתן לחשוף לציבור באמצעות אייקון שמוצמד לתמונה או לסרטון, וממנו לצפות בהיסטוריית היצירה והעריכה. אתרי חדשות, צלמים ומערכות יכולים להיעזר בכך כדי לוודא שהתוכן שברשותם לא נערך או נוצר באופן מלאכותי. המטרה אינה לזהות זיופים בלחיצת כפתור, אלא לבנות תשתית של שקיפות ובקרה, שתאפשר לציבור לדעת מה מקורה של מדיה מצולמת ולהבחין בין תיעוד לבין הדמיה.

"אפשר לחשוב על זה כמו תווית מרכיבים על מזון", אומר ברבי. "היא לא מבטיחה שהמוצר בריא, אבל מאפשרת לנו לדעת מה נכנס אליו - ומי שמעריך את השקיפות הזו, כבר יעדיף לא לצרוך משהו שאין עליו תווית בכלל".

כבר כיום יש מצלמות התומכות ב-C2PA, ואף שדרוגי תוכנה עבור מצלמות ישנות יותר כדי להתאים אותן לתקן החדש. מדובר בעיקר על מצלמות מקצועיות של אמנים ועיתונאים, וגם מצלמת הגוגל פיקסל החדש תומכת בזה.

יש גם יישומים שניתן להוריד במכשירים ניידים שמאפשרים למשתמשים לצלם תכנים עם חותמת אימות. וכבר כיום ניתן לבדוק אם סרטונים שבהם נתקלתם באינטרנט משתמשים בתוכנת האימות הזאת.

מי מנסה לזהות תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית?

• חלק מהפתרונות מגיעים מחברות סטארט־אפ שמנסות להתמודד עם הבעיה באמצעות אותה טכנולוגיה שיצרה אותה מלכתחילה. כך למשל, Vera.ai, יוזמה הנתמכת על ידי האיחוד האירופי, מפתחת מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמזהה דיסאינפורמציה ברשת ומספקת לגופי תקשורת כלים אוטומטיים לאימות תמונות וסרטונים.

• חברת Copyleaks הישראלית החלה את דרכה בזיהוי פלגיאט אקדמי והתרחבה בשנים האחרונות לשירותים המאתרים טקסטים ותמונות שנוצרו על ידי מחוללי תוכן כמו צ׳אט GPT או מידג׳רני. החברה מספקת כיום פתרונות למוסדות חינוך, משרדי ממשלה ותאגידים גדולים בארה"ב ובאירופה.

• הסטארטאפ Pangram Labs מפתח טכנולוגיה לזיהוי תוכן גנרטיבי בשפות שונות, במטרה להגן על מותגים מפני שימוש בתוכן מזויף בהקשרים מסחריים ופרסומיים. החברה גייסה כ-4 מיליון דולר ביוני השנה.

"הבעיה היא לא הטכנולוגיה", מדגיש ברבי, "אלא העובדה שעדיין אין אינטרס עסקי ברור לפלטפורמות הגדולות להטמיע את זה. הן יודעות שזה יאט את התהליכים שלהן, וכנראה גם יפגע בכמות התוכן שהן מסוגלות להפיץ".

הוא מוסיף שמה שמייחד את המהלך הזה הוא האופי ההדרגתי שלו. "זה לא קסם שיגלה לנו מה אמיתי ומה מזויף בלחיצת כפתור, אלא מערכת שמאפשרת לנו להפעיל שיקול דעת מושכל. זו סקפטיות עם תשתית". c2pa מיועדת לא רק למדיה מצולמת, אלא גם לטקסט, סאונד, מוזיקה ואמנות דיגיטלית — למעשה, לכל קובץ שנוצר במחשב.

לא להחזיר את הגלגל לאחור

נראה כי לא בכדי בחרו ב-C2PA במונח "פרובננס" – המשמש בדרך כלל בעולם האוצרות לתיעוד שרשרות בעלות על יצירות אמנות ואביזרים ארכיאולוגיים. גם שם, תיעוד המקור מאפשר לאוצרים לאמת את היצירה, ולמנוע זיופים (ובזיזה), כך שגם זיוף שאינו ניכר אפילו לעין מומחה תתקשה להוליך שולל.

בעולם האמנות יש גם כלים נוספים המשמשים לאבחנה בין יצירה אמיתית למזויפת – בדיקות כימיות וסריקות יכולות לסייע לפענח את החומרים שמהם אביזרים שונים עשויים, ומה גילם.

ברבי מסביר שגם כלי האימות אינם חסינים משגיאות, כי אין איך למנוע שימוש לרעה של בני אדם. "כמו כל טכנולוגיה, גם זו עלולה להיפרץ. אבל הרעיון הוא לא להחזיר את הגלגל לאחור, אלא לבנות מערכת שתעבוד עם הספק שלנו - לא נגדו", הוא אומר.

ייתכן שמה שאנחנו עדים לו כעת הוא חזרה של הסדר לקדמותו. ב-1896 הוקרן בליון הסרט האילם הקצר, "רכבת נכנסת לתחנה". הצופים תיארו תחושת תדהמה למראה מה שנדמה להם כמציאות, שלמעשה לא היה אלא תמונת אור שהשתמרה באמצעות תהליך כימי (השמועות על בהלה המונית ובריחה מפני הרכבת המתקרבת כנראה מוגזמות).

הבינה המלאכותית עשויה לחולל בנו הבנה הפוכה: שהמראות שהתרגלנו לחשוב עליהם בתור תיעוד מציאותי, אינם אלא פיקסלים שנוצרו באמצעות אלגוריתם.

דה מרקר

 

[אז נדברו]

השתמשתם בבינה מלאכותית? לפחות תעלימו ראיות

טקסט שנוצר בבינה מלאכותית נראה מרשים בהתחלה, אבל לא אומר כלום • איך לזהות אותו, ולמה פוליטיקאים שמשתמשים בו מאבדים אמינות

ספוילר: הכתבה המלאה

פוליטיקאים שמשתמשים בבינה מלאכותית לכתיבת פוסטים יכולים לחשוב שהם חוסכים זמן. הם לא. הם מייצרים טקסט שמתבסס על הסתברויות ונתונים, לא על דעה אמיתית, והקוראים מזהים את זה — ומתעצבנים.

זה בסדר להשתמש בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית כשיש גילוי נאות, אם מבינים שמדובר בטקסט שנוצר על בסיס הסתברויות סטטיסטיות. הבעיה מתחילה כשהפלט מוצג כאילו הוא אישי ומקורי, וכשלא מפעילים ביקורת. אז נוצרת ערימה של מלל שיכולה להיראות מרשימה בקריאה ראשונית, אבל למעשה לא אומרת דבר – ועלולה להנציח טעויות והטיות.

התוצאה: כעס ציבורי. בתחילת החודש, שרת המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, העלתה פוסט שמציין שנתיים לטבח 7 באוקטובר. גולשים רבים זיהו מיד שמדובר בטקסט שנוצר בידי צ'אטבוט, ולא בניסוחים מקוריים של השרה או של הצוות שלה. התגובות ברשת היו ביקורתיות.

"למה זה כל כך מרגיז אותנו? השימוש בצ'אטבוט לצורך יצירת טקסט מעמיק את חוסר האמון שכבר פושה במערכת הפוליטית, בישראל ובעולם", אומרת ד"ר איה ידלין, מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן. "אותנטיות זה משהו שנזנח בפוליטיקה מזמן, אבל יש פער בין לייצר תדמית פוליטית מסוימת לבין להפריט אותה לחלוטין למרחבים של צ'אטבוטים. זה מייצר בליל של חלקי דברים מנותקים מהקשר, שבסופו של דבר אנחנו, בתור בוחרים ובוחרות, צריכים להתבסס עליו כדי לקבל החלטות על הצבעה".

סימנים מסגירים

מאחר שמדובר בטקסט שמיוצר על ידי מכונה סטטיסטית, לעתים קרובות ניתן למצוא סימנים מסגירים לכך שהוא לא אותנטי.

"מודלי שפה לומדים לכתוב מתוך חשיפה לכמות עצומה של טקסטים אנושיים, אך אינם ניזונים מכל מה שקיים ברשת", אומר אלון אורינג, חוקר מודלי שפה ב-Irregular i ומרצה בחוג למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "תהליך סינון קפדני דואג להבטיח את מקומם של חומרים איכותיים ומובנים כגון ערכים אנציקלופדיים, מאמרים מדעיים ודיונים מפורטים מפורומים מקצועיים. כך נוצרת הטיה לטובת סגנונות כתיבה מאורגנים (רשימות), מבנים תחביריים (הקדמה-גוף-סיכום) ואפילו סימני פיסוק (קו מפריד ארוך), מכיוון שהם נפוצים יותר במקורות המידע הללו.

אורינג מוסיף כי "לאחר שהמודל למד את דפוסי השפה, הוא עובר שכבת "חינוך" נוספת. בשלב זה, המכונה למידת חיזוק על בסיס משוב אנושי, מדרגים בוחנים אנושיים תשובות אפשריות של המודל, והוא מתאים את עצמו להעדפות הללו. התוצאה הסופית היא סגנון כתיבה שעבר אופטימיזציה כדי למקסם את שביעות הרצון של הקורא האנושי. זו הסיבה שהמודל נוטה להפיק מבנים צפויים - משום שהוא למד מטקסט שיצרנו עבורו, ומפני שבתחילת הדרך העדפנו לראות תשובות שנראות כך".

ישנם כמה סימנים בטקסט שמעלים חשד שהוא יוצר על ידי LLM. אם מצאתם אותו בטקסט של פוליטיקאי או נבחר ציבור, ייתכן שהטקסט הזה לא נכתב מדם לבו אלא נוצר על ידי מחולל סבירות סטטיסטי.

1. קו מפריד

אחד מהסימנים העיקריים הוא em dash "—", קו מפריד שלפניו ואחריו יש רווח. בשפה העברית הקו הזה משמש להפרדה בין חלקי המשפט, בניגוד למקף המחבר (־).

בעברית הכתובה היומיומית הוא פחות נפוץ מהסיבה הפרוזאית שנדרשת הבנה טכנית מסוימת כדי לייצר אותו במקלדת. לפיכך אמדאש זה סימן לכך שהטקסט עבר דרך בינה מלאכותית, כיוון שבהקלדה חופשית רוב הכותבים לא ישתמשו בו.

2. שימוש באימוג'ים

בעוד ששימוש באימוג'ים מקובל בכתיבה יומיומית, שימוש אינטנסיבי הוא סמן מסגיר למעורבות של בינה מלאכותית – ובמיוחד באימוג'ים איזוטריים יחסית ולא בפרצופים. אם במקום נקודות ברשימה יש שימוש באימוג'ים באופן עקבי, זה בהחלט סימן מסגיר.

3. חלוקה לשלושה

מודלי שפה אוהבים לחלק משפטים או טיעונים לשלושה חלקים גם כשאין בכך צורך. אם הטיעונים בטקסט שלפניכם מחולקים תמיד לשלושה חלקים באופן שנראה מאולץ, גם זה מעלה חשד לכך שהטקסט נוצר בידי מחולל.

4. קישורים

כשקישורים מכילים פרמטר עם שם של צ'אטבוט (למשל, https://arxiv.org/abs/2508.02034?utm_source=chatgpt.com), זה סימן לכך שמי שנתן את הקישור הוא מחולל טקסט. הפרמטר הזה משמש למעקב, ומערכות שונות עושות בו שימוש, ובכללן גם LLM. קישור כזה הוא הוכחה שמקורו בפלט של צ'אט GPT.

לפחות תעלימו ראיות

בתגובה לזעם הציבורי על הפרסום המג'ונרט של גמליאל, הגיבו בלשכת השרה: "מה יש להסתתר? כן, לשכת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה נעזרת ב-AI לעריכה. שימוש בבינה מלאכותית זה יתרון, לא חיסרון. בטוח שגם הכתבה הזו נערכה בבינה מלאכותית. אז די עם הצביעות".

מדוע צריך להבהיר לפוליטיקאים ששימוש ב-LLM בלי בקרה הוא פסול? מעבר לכך שזה מרגיז אותנו, זה גם הרסני. "זו עוד הזדמנות לאבד מהאמון במי שמנהלים את החיים שלנו", אומרת ידלין. "אנחנו לא יכולים להצביע לאנשים שאנחנו מצפים מהם להיות מקצועיים, כי הם מפריטים את היכולות שלהם ואת המיומנויות שלהם לצ'אטבוטים, בלי לדעת אפילו איך להשתמש בהם. אנחנו, בתור אזרחים, כבר לא יכולים לזהות סנטימנט ציבורי אמיתי, כי הסנטימנט הופך לבליל של מסרים חסרי עומק, מהימנות וחיבור למציאות. בשורה התחתונה: היכולת שלנו לקיים חיים אזרחיים פורים ובריאים נפגעת".

עצתנו לפוליטיקאים: אם אתם מעוניינים לתקשר עם הציבור, כדאי לטרוח לכתוב כמה מילים בעצמכם, או לפחות להשקיע באופן מינימלי בניפוי הסימנים המסגירים.

דה מרקר

 

[אז נדברו]

רדיט תובעת את פרפלקסיטי: "מירוץ הבינה המלאכותית הפך לכלכלת גניבת נתונים"

רדיט מאשימה את פרפלקסיטי ושלוש חברות נוספות באיסוף ומכירת מידע מהפלטפורמה ללא אישור. החברה, שחתמה על הסכמי רישוי עם OpenAI וגוגל, מנסה להציב גבולות חדשים לשימוש בתוכן אנושי בעידן הבינה המלאכותית

ספוילר: הכתבה המלאה

רדיט הגישה תביעה נגד פרפלקסיטי ושלוש חברות נוספות בטענה לגניבת נתונים ללא רשות. תוכן אנושי איכותי הפך לנדיר יותר מנפט, וחברות הבינה המלאכותית מוכנות לכל דבר כדי להשיג אותו. רדיט מגישה את התביעה בזמן שהיא כבר חתמה על עסקאות מניבות עם OpenAI וגוגל, אבל נחושה לעצור את מי שלוקח בלי לשלם.

המתווה פשוט. שלוש חברות: Oxylabs UAB, AWMProxy ו-SerpApi, אוספות מידע מרדיט דרך תוצאות חיפוש בגוגל ואז מוכרות אותו הלאה. פרפלקסיטי קונה את הנתונים האלה לפחות מאחת מהחברות. זה מה שנקרא "כיבוס נתונים" - לקחת מידע ללא רשות, לנקות אותו, ולמכור אותו בחזרה כמוצר חוקי. חברות AI צריכות כמויות אדירות של טקסט איכותי כדי לאמן את המודלים שלהן, ורדיט יושבת על אחד המאגרים הגדולים של שיחות אנושיות אמיתיות באינטרנט. כל דיון, כל תגובה, כל ויכוח, זה חומר גלם יקר לבינה מלאכותית.

בן לי, סמנכ״ל המשפט של רדיט, מסביר את המצב בפשטות. חברות הבינה המלאכותית נמצאות במירוץ חימוש אחרי תוכן אנושי איכותי, והלחץ הזה יצר כלכלה של כביסת נתונים בקנה מידה תעשייתי. רדיט הפכה למטרה עיקרית כי היא אחד המקורות הגדולים והדינמיים ביותר של שיחות אנושיות שנוצרו אי פעם. רדיט כבר הבינה את הפוטנציאל הכלכלי וחתמה על עסקאות רשמיות עם OpenAI ועם גוגל למתן רישיון לנתונים שלה למטרות אימון. זה מהווה מקור הכנסה חדש ומשמעותי לחברה. אבל החוזים האלה יהיו חסרי ערך אם כולם יוכלו לקחת את המידע בחינם דרך דרכים עקיפות.

זו לא הפעם הראשונה שרדיט נלחמת על הנתונים שלה. החברה תבעה השנה גם את אנת'רופיק בסן פרנסיסקו על האשמות דומות של גרידת נתונים (Data Scraping). זה מראה שהתופעה נרחבת והחברה מתכוונת לפעול נגד כל מי שמשתמש בנתונים שלה ללא הסכמה רשמית. פרפלקסיטי, שמתמחה בחיפוש מבוסס בינה מלאכותית, תצטרך להחליט אם להמשיך להסתמך על נתונים שמקורם מפוקפק או לחפש דרכים חוקיות יותר.

המחלוקת חושפת את אחת השאלות המרכזיות של עידן הבינה המלאכותית: למי שייך המידע באינטרנט? האם תוכן שמפורסם בחינם הופך לנחלת הכלל, או שעדיין יש לבעלי הפלטפורמות זכויות עליו? רדיט טוענת שיש לה זכויות על התוכן שנוצר באתר שלה, גם אם הוא נוצר על ידי המשתמשים.

ביזפורטל

 

[אז נדברו]

גוגל ואנת'רופיק בדרך לעסקת ענק

לפי דיווח בבלומברג, אנת'רופיק (החבר'ה מאחורי קלוד) וגוגל נמצאות בשיחות על עסקת מחשוב ענן בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים.

בתמורה, גוגל תספק לאנת'רופיק גישה מסיבית לכוח העיבוד שלה (שבבי TPU), שזה בדיוק הדלק שאנת'רופיק צריכה כדי לאמן את המודלים הבאים שלה ולהתחרות ראש בראש ב-OpenAI.
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

בדרך לכיבוי אורות במחסנים: הרובוטים שיחליפו את עובדי אמזון

המהפכה הרובוטית של אמזון מתקדמת בהתאם לתוכניות, ובכירי החברה מעריכים כי היא תחסוך להם גיוס של חצי מיליון עובדים בשנים הבאות • זה הזמן להכיר את העובדים החדשים

ספוילר: סיכום הכתבה

אמזון מתכננת להחליף יותר מחצי מיליון עובדים ברובוטים עד 2033, כך עולה ממסמכים פנימיים שהגיעו לידי ניו יורק טיימס. החברה פיתחה רובוטים שמבצעים משימות רבות. למשל רובוט בשם פרוטאוס שנראה כמו צב אשר מחליק מתחת לעגלות ונושא אותן לרציף המשלוחים, והזרוע הרובוטית ספארו שמחפשת בארגזים את המוצר שהיא רוצה, מרימה אותו ומניחה אותו בארגז אחר. היעד: להפוך 75% מפעילות המחסנים לאוטומטית ולחסוך 30 סנט על כל פריט. אמזון כבר השקיעה 400 מיליון דולר בטכנולוגיית AI מתקדמת ומפתחת דור חדש של זרועות רובוטיות.

ספוילר: הכתבה המלאה

אמזון בונה רובוטים שעושים הכל, מלהזיז פריטים בודדים כמו חולצות ובקבוקי סבון ועד לסידור קופסאות למשלוח. תהליכי האוטמציה התקדמו עד כדי כך שבכירי החברה מאמינים כי הטכנולוגיה הביאה אותם אל סף של שינוי גדול בכוח האדם: החלפת יותר מחצי מיליון עובדים ברובוטים - כך עולה מראיונות ומסמכים פנימיים שהגיעו לידי ניו יורק טיימס.

כוח האדם של אמזון גדל יותר מפי שלושה מאז 2018 והוא מונה כמעט 1.2 מיליון בני אדם. אבל צוות האוטומציה של החברה צופה כי באמצעות רובוטים היא תוכל להימנע מגיוס של יותר מ-160 אלף עובדים בארה"ב, שלהם תזדקק עד 2027, ושל יותר מ-600 אלף עובדים שתזדקק להם עד 2033, השנה שבה החברה מצפה להכפיל את מכירותיה ביחס להיום. החברה מאמינה כי היא גם תחסוך כ-30 סנט על כל פריט שהיא אוספת, אורזת ושולחת ללקוחות.

המסמכים מראים כי היעד הסופי של צוות הרובוטיקה של אמזון הוא להפוך 75% מפעילות המחסנים לאוטומטית. בדרך לשם החברה כבר הגתה תוכניות לצמצום הפגיעה בקהילות שיאבדו משרות, שיפור התדמית סביב הנושא ושימוש בשפה שמרמזת על שיתוף פעולה עם בני אדם, ולא על החלפתם.

לאור התוכניות, להלן פירוט של הדרכים בה אמזון מיישמת תהליכי אוטומציה במתקניה, ותוכניות עתידיות שלה שמתפרסמות לראשונה.

העבר

ב-2012 אמזון רכשה את קיווה, יצרנית סקוואט, רובוטים מעגליים שיכולים להרים ערימה של מוצרים ולהביא אותם לעובד. מאז אמזון חילקה את כל הפעילות שלה לשישה סוגים של אוטומציה - תנועה, תפעול, מיון, אחסון, זיהוי ואריזה - סיפר טיי בריידי, מנהל טכנולוגיות ראשי בצוות הרובוטיקה של אמזון, בראיון שנערך בסתיו שעבר. "אנחנו רוצים שתהיה לנו יכולת ברמה עולמית בכל אחד מהם", אמר בריידי.

למעשה, אמזון בחרה בין שתי גישות לפיתוח רובוטים. האחת היא של יצירת מערכת שיכולה לעשות דברים רבים, אך כזו שקשה יותר לפתח, והשנייה של מערכת ממוקדת יותר, אך בעלת סיכויים גדולים יותר להצליח. החברה בחרה ברובוטים שמתמודדים עם אתגרים ספציפיים, הנושאים שמות מהמיתולוגיה היוונית לקיווה, כמו הרקולס שמזיז מתקנים כבדים, ופגסוס שממיין ומסיע הזמנות ארוזות. יש גם צי של זרועות רובוטיות, בהן רובין וספארו, שמרימות ומזיזות מוצרים וחבילות.

רובוטים מסוג קיוו

ההווה

לפני שנים רבות אמזון החלה לחשוב מחדש על התפעול במחסנים המרכזיים שלה. השינוי הגדול ביותר היה בדרך שבה אמזון אחסנה ושינעה פריטים.

במערכת הישנה, אמזון איחסנה מוצרים במגדלים של תאים עם חזית מבד; העובדים היו מכניסים יד לתוך התא וממששים כדי למצוא את המוצר הרצוי. במערכת החדשה, שנקראת סקויה, התאים האלה הוחלפו בארגזי פלסטיק שיוצאים ממסגרות וחוזרים אליהן באופן רובוטי. המוצרים נעים ברחבי המחסן בתוך אותם ארגזים, ובעזרת ראייה ממוחשבת אמזון יכולה לצפות מלמעלה לתוך הארגזים כדי לזהות פריטים. אחר כך הזרועות הרובוטיות מזיזות את הפריטים עם כוסות יניקה.

"חשבנו שהשינוי יפשט דברים, בכך שהוא יאפשר לרובוטים בסביבת המערכת לפעול בצורה יעילה יותר, ויאפשר לנו לבטל חלק מהתהליך באופן שיכול להוביל בפועל לתוצאה בטוחה יותר ולתפוקה יעילה יותר", אמר אודיט מדאן, מנהל תפעול ראשי באמזון.

במחסן המתקדם ביותר של אמזון בלואיזיאנה, עובדים נוגעים במוצרים רק בשלבים ספורים, למשל כדי להוציא אותם מאריזות משלוח ולהכניס אותם לארגזי פלסטיק. לאחר מכן הזרוע הרובוטית ספארו מחפשת בארגזים את המוצר, מרימה אותו ומניחה אותו בארגז אחר

הזרוע הרובטית ספארו, במחסן בשריבנפורט

במחסן המתקדם ביותר של אמזון בשריבפורט, לואיזיאנה, עובדים נוגעים במוצרים רק בשלבים ספורים, למשל כדי להוציא אותם מאריזות משלוח ולהכניס אותם לארגזי פלסטיק. לאחר מכן הזרוע הרובוטית ספארו מחפשת בארגזים את המוצר שהיא רוצה, מרימה אותו ומניחה אותו בארגז אחר. הזרוע הרובוטית רובין מניחה חבילות ארוזות על רובוט קטן המכונה פגסוס, שמסיע את החבילות לתעלות ספציפיות, בהתאם ליעד של המשלוח. מתחת לתעלות זרוע רובוטית גבוהה ועבה הנקראת קרדינל תופסת קופסאות ארוזות ומסדרת אותן בערמות על עגלות.

"בעוד החבילות יורדות בתעלות, קרדינל יכולה לבחור את הקופסאות, להרים אותן ולשחק טטריס בצורה מצוינת" כדי לסדר אותן בעגלות, אומר אבישק גווירישאנקר, מנהל המתקן בשריבפורט.

רובוט שנראה כמו צב ונקרא פרוטאוס מחליק מתחת לעגלות ובאופן אוטונומי נושא אותן לרציף המשלוחים. כשהוא מנווט בין העובדים, האורות שלו יוצרים צורה של חיוך.

יש חידושים קטנים אחרים. מכונות שונות אורזות פריטים בקופסאות ובמעטפות, בהתאם להזמנת הלקוח. מכונה אחת נושפת אוויר לתוך מעטפות נייר כדי לפתוח אותן עבור עובד שיכול בקלות להכניס בהן המוצר. למכונה אחרת, מדביק הכתובות החדש הראשון זה שני עשורים, יש זרוע שנעה בכיוונים שונים ומדביקה תוויות על 3,000 חבילות בשעה.

הרובוט פרוטאוס במחסן של אמזון בשריבנפורט

העתיד

לעת עתה, הזרוע ספארו משמשת לאיחוד מלאי בין הארגזים. אבל מסמכים פנימיים שהגיעו לידי "ניו יורק טיימס" מראים כי אמזון ערכה ניסויים בזרועות רובוטיות שמלקטות מהמלאי הזמנות של לקוחות בודדים, אחת המשימות המרכזיות שמתבצעות כיום על ידי עובדים.

באמזון התעקשו כי תהליך הפריקה והמיון הידוע כ"דיקנטינג" - פתיחת קופסאות, פריקת מוצרים והעברתם לארגזים - יישאר ידני. עד כה, אבות-טיפוס לרובוטים שיבצעו את המשימה לא עמדו בקצב של שאר המערכות האוטומטיות. נדרשים אנשים שיוודאו כי אין נזק למלאי וכי הוא מתאים למשלוח הצפוי. בינתיים, העובדים במתקן שריבפורט עומדים בתחנה שמשתמשת בראייה ממוחשבת לזיהוי הארגז עם הפריט הנכון, תהליך הכרוך בפחות שלבים.

במתקנים הקטנים שבהם אמזון משתמשת למשלוחים שהיא משלימה באותו יום, היא ניסתה מערכת בשם ג'ופיטר כדי לאחסן ולשלוף באופן רובוטי כמויות גדולות של מלאי. עם זאת, אמזון עדיין נמצאת במרחק של שנים ממה שמתארים מסמכים פנימיים כיעד של "כמעט אוטומציה מלאה, שבה אפשר לעבוד עם האורות כבויים" באותם מבנים.

אמזון רק התחילה לשלב את הדור הבא של בינה מלאכותית במערכות שלה. החברה שילמה 400 מיליון דולר לפני שנה כדי לגייס את הצוות המייסד ולרכוש את רישיון לשימוש בטכנולוגיה של קובריאנט, סטארטאפ שמפתח מערכות AI שפועלות כמו "מוח" של רובוט

המנהלים מתמקדים במוצרים יומיומיים, כמו דאודורנט ומצרכי מזון, שלקוחות נוטים לקנות במשלוח מהיר. המוצרים מאוחסנים במתקנים שגם כך הם מהירים במיוחד בזכות קרבתם הגיאוגרפית ללקוחות. אך מכיוון שמדובר במוצרים עם רווחיות נמוכה, היכולת להקטין עלויות למימוש הזמנות ולאחסן מלאי גדול יותר במבנים היא קריטית.

אמזון רק התחילה לשלב את הדור הבא של בינה מלאכותית במערכות שלה. החברה שילמה 400 מיליון דולר לפני שנה כדי לגייס את הצוות המייסד ולרכוש את רישיון לשימוש בטכנולוגיה של קווריאנט, סטארטאפ שמפתח מערכות AI שפועלות כמו "מוח" של רובוט.

לדברי מדאן, הצוות כבר שיפר את מודלי הראייה של מערכת ספארו, כך שהזרוע מבינה טוב יותר מה נמצא בארגז, איזה פריט לקחת ואיפה הכי יעיל למקם אותו בארגז אחר. המערכות המתקדמות האלה הן חלק מהניסויים שעורכת אמזון כדי ליצור דור חדש של זרועות רובוטיות, שנקראות בלוג'יי וסטארלינג. אלה יכולות להרים ולהזיז פריטים וחבילות במגוון רחב יותר של משימות ובסוגים שונים של מבנים.

דה מרקר

 

[אז נדברו]

השתמשתם בבינה מלאכותית? לפחות תעלימו ראיות

טקסט שנוצר בבינה מלאכותית נראה מרשים בהתחלה, אבל לא אומר כלום • איך לזהות אותו, ולמה פוליטיקאים שמשתמשים בו מאבדים אמינות

ספוילר: הכתבה המלאה

פוליטיקאים שמשתמשים בבינה מלאכותית לכתיבת פוסטים יכולים לחשוב שהם חוסכים זמן. הם לא. הם מייצרים טקסט שמתבסס על הסתברויות ונתונים, לא על דעה אמיתית, והקוראים מזהים את זה — ומתעצבנים.

זה בסדר להשתמש בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית כשיש גילוי נאות, אם מבינים שמדובר בטקסט שנוצר על בסיס הסתברויות סטטיסטיות. הבעיה מתחילה כשהפלט מוצג כאילו הוא אישי ומקורי, וכשלא מפעילים ביקורת. אז נוצרת ערימה של מלל שיכולה להיראות מרשימה בקריאה ראשונית, אבל למעשה לא אומרת דבר – ועלולה להנציח טעויות והטיות.

התוצאה: כעס ציבורי. בתחילת החודש, שרת המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, העלתה פוסט שמציין שנתיים לטבח 7 באוקטובר. גולשים רבים זיהו מיד שמדובר בטקסט שנוצר בידי צ'אטבוט, ולא בניסוחים מקוריים של השרה או של הצוות שלה. התגובות ברשת היו ביקורתיות.

"למה זה כל כך מרגיז אותנו? השימוש בצ'אטבוט לצורך יצירת טקסט מעמיק את חוסר האמון שכבר פושה במערכת הפוליטית, בישראל ובעולם", אומרת ד"ר איה ידלין, מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן. "אותנטיות זה משהו שנזנח בפוליטיקה מזמן, אבל יש פער בין לייצר תדמית פוליטית מסוימת לבין להפריט אותה לחלוטין למרחבים של צ'אטבוטים. זה מייצר בליל של חלקי דברים מנותקים מהקשר, שבסופו של דבר אנחנו, בתור בוחרים ובוחרות, צריכים להתבסס עליו כדי לקבל החלטות על הצבעה".

סימנים מסגירים

מאחר שמדובר בטקסט שמיוצר על ידי מכונה סטטיסטית, לעתים קרובות ניתן למצוא סימנים מסגירים לכך שהוא לא אותנטי.

"מודלי שפה לומדים לכתוב מתוך חשיפה לכמות עצומה של טקסטים אנושיים, אך אינם ניזונים מכל מה שקיים ברשת", אומר אלון אורינג, חוקר מודלי שפה ב-Irregular i ומרצה בחוג למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "תהליך סינון קפדני דואג להבטיח את מקומם של חומרים איכותיים ומובנים כגון ערכים אנציקלופדיים, מאמרים מדעיים ודיונים מפורטים מפורומים מקצועיים. כך נוצרת הטיה לטובת סגנונות כתיבה מאורגנים (רשימות), מבנים תחביריים (הקדמה-גוף-סיכום) ואפילו סימני פיסוק (קו מפריד ארוך), מכיוון שהם נפוצים יותר במקורות המידע הללו.

אורינג מוסיף כי "לאחר שהמודל למד את דפוסי השפה, הוא עובר שכבת "חינוך" נוספת. בשלב זה, המכונה למידת חיזוק על בסיס משוב אנושי, מדרגים בוחנים אנושיים תשובות אפשריות של המודל, והוא מתאים את עצמו להעדפות הללו. התוצאה הסופית היא סגנון כתיבה שעבר אופטימיזציה כדי למקסם את שביעות הרצון של הקורא האנושי. זו הסיבה שהמודל נוטה להפיק מבנים צפויים - משום שהוא למד מטקסט שיצרנו עבורו, ומפני שבתחילת הדרך העדפנו לראות תשובות שנראות כך".

ישנם כמה סימנים בטקסט שמעלים חשד שהוא יוצר על ידי LLM. אם מצאתם אותו בטקסט של פוליטיקאי או נבחר ציבור, ייתכן שהטקסט הזה לא נכתב מדם לבו אלא נוצר על ידי מחולל סבירות סטטיסטי.

1. קו מפריד

אחד מהסימנים העיקריים הוא em dash "—", קו מפריד שלפניו ואחריו יש רווח. בשפה העברית הקו הזה משמש להפרדה בין חלקי המשפט, בניגוד למקף המחבר (־).

בעברית הכתובה היומיומית הוא פחות נפוץ מהסיבה הפרוזאית שנדרשת הבנה טכנית מסוימת כדי לייצר אותו במקלדת. לפיכך אמדאש זה סימן לכך שהטקסט עבר דרך בינה מלאכותית, כיוון שבהקלדה חופשית רוב הכותבים לא ישתמשו בו.

2. שימוש באימוג'ים

בעוד ששימוש באימוג'ים מקובל בכתיבה יומיומית, שימוש אינטנסיבי הוא סמן מסגיר למעורבות של בינה מלאכותית – ובמיוחד באימוג'ים איזוטריים יחסית ולא בפרצופים. אם במקום נקודות ברשימה יש שימוש באימוג'ים באופן עקבי, זה בהחלט סימן מסגיר.

3. חלוקה לשלושה

מודלי שפה אוהבים לחלק משפטים או טיעונים לשלושה חלקים גם כשאין בכך צורך. אם הטיעונים בטקסט שלפניכם מחולקים תמיד לשלושה חלקים באופן שנראה מאולץ, גם זה מעלה חשד לכך שהטקסט נוצר בידי מחולל.

4. קישורים

כשקישורים מכילים פרמטר עם שם של צ'אטבוט (למשל, https://arxiv.org/abs/2508.02034?utm_source=chatgpt.com), זה סימן לכך שמי שנתן את הקישור הוא מחולל טקסט. הפרמטר הזה משמש למעקב, ומערכות שונות עושות בו שימוש, ובכללן גם LLM. קישור כזה הוא הוכחה שמקורו בפלט של צ'אט GPT.

לפחות תעלימו ראיות

בתגובה לזעם הציבורי על הפרסום המג'ונרט של גמליאל, הגיבו בלשכת השרה: "מה יש להסתתר? כן, לשכת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה נעזרת ב-AI לעריכה. שימוש בבינה מלאכותית זה יתרון, לא חיסרון. בטוח שגם הכתבה הזו נערכה בבינה מלאכותית. אז די עם הצביעות".

מדוע צריך להבהיר לפוליטיקאים ששימוש ב-LLM בלי בקרה הוא פסול? מעבר לכך שזה מרגיז אותנו, זה גם הרסני. "זו עוד הזדמנות לאבד מהאמון במי שמנהלים את החיים שלנו", אומרת ידלין. "אנחנו לא יכולים להצביע לאנשים שאנחנו מצפים מהם להיות מקצועיים, כי הם מפריטים את היכולות שלהם ואת המיומנויות שלהם לצ'אטבוטים, בלי לדעת אפילו איך להשתמש בהם. אנחנו, בתור אזרחים, כבר לא יכולים לזהות סנטימנט ציבורי אמיתי, כי הסנטימנט הופך לבליל של מסרים חסרי עומק, מהימנות וחיבור למציאות. בשורה התחתונה: היכולת שלנו לקיים חיים אזרחיים פורים ובריאים נפגעת".

עצתנו לפוליטיקאים: אם אתם מעוניינים לתקשר עם הציבור, כדאי לטרוח לכתוב כמה מילים בעצמכם, או לפחות להשקיע באופן מינימלי בניפוי הסימנים המסגירים.

דה מרקר

הפתרון הגאוני שמעלים את המקף הארוך של ChatGPT

כתבתם טקסט בעזרת הבינה המלאכותית, ועכשיו אתם רוצים להיפטר במהירות מכל סימני הפיסוק שחושפים את העובדה הזאת? אמיתי בונה, יועץ ומרצה לשיפור פרודוקטיביות בחברות באמצעות כלי AI, פיתח תוסף חדש לכרום, שמעלים בלחיצה את כל סימני הפיסוק שהצ'אט משתמש בהם - אבל בני אדם פחות. "עניין המקפים טבוע בו, שגם כשכותבים לו לא להשתמש בהם, הם עדיין מתפלקים", מסביר בונה ל-mako

ספוילר: הכתבה המלאה

עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו, עלתה גם שאלה: איך מבדילים בין בינה אמיתית לרגילה? אלא שהתשובה הגיעה מהר משחשבנו, כי מסתבר שבחלק מהמקרים ה-AI מסגירה את עצמה עם סימן בולט במיוחד, או יותר נכון, ארוך.

לכולנו יצא להיתקל לאחרונה בטקסטים שונים ב-Em dash, המקף הארוך מאוד (—). מדובר במקף ארוך מהרגיל, שאף אחד מאיתנו לא השתמש בו כנראה מעולם, אבל על ChatGPT הוא דווקא חביב במיוחד. כך, אם אנחנו מבקשים מהצ'אט לכתוב לנו טקסט, או אפילו רק מבקשים ממנו לשפר טקסט שכתבנו בעצמנו, בעזרת מבט חטוף במקפים בלבד אפשר לראות בקלות שאת הטקסט כתב מחשב ולא אדם.

כעת, תוסף חדש שעלה לחנות של גוגל מאפשר לנו לזהות ולהסיר את המקף המחשיד מהטקסטים שלנו, ואפילו להעלים אותו באופן אוטומטי, בארבע פלטפורמות AI: ChatGPT, Gemini, Claude ו- Microsoft Copilot.

התוסף החדש מאפשר להסיר את המקפים בכמה דרכים: הוא מסמן את המקומות שבהם מופיעים מקפים ארוכים בטקסט, מאפשר להחליף אותם בלחיצת כפתור, וגם מציע להעתיק את הטקסט ולהדביק אותו כשכל המקפים כבר מוחלפים בו למקפים רגילים (סימן מינוס). אפשרות נוספת היא מצב אוטומטי, שבו התוסף מחליף מראש את כל המקפים למקפים רגילים, כך שהם מופיעים כך מראש בתשובות של הצ'אט.

את התוסף החדש פיתח אמיתי בונה (38), יועץ ומרצה לשיפור פרודוקטיביות בחברות באמצעות כלי AI, כדי להתמודד עם השימוש במקף, שהפריע לו מאוד באופן אישי. "עשיתי סקר בלינקדאין, ושאלתי אם מפריע לעוד אנשים לראות פוסטים עם המקף הזה", הוא מספר, "יותר מ-1500 איש ענו לסקר, מתוכם 45 אחוז אמרו שזה מפריע להם כי זה מרגיש לא אותנטי, ו-31 אחוז אמרו שהם אפילו לא יקראו פוסט כזה".

"כמעט אין היום מישהו שלא משתמש ב-ChatGPT לשימוש כזה או אחר, ואנשים ממש התחילו לתת ל-AI לכתוב במקומם טקסטים", אומר בונה, "רואים את זה לא מעט ברשתות החברתיות – פוסטים שאפשר להרגיש שאין מאחוריהם בן אדם שישב וחשב עליהם, אלא שמישהו שלקח מאמר שפורסם במקום אחר, וביקש מהצ'אט לכתוב עליו פוסט. ואז הצ'אט פשוט כותב לו את אותם דברים אחרת – בדרך כלל בצורה קצת יותר שטחית, גנרית, עם שטאנץ קבוע, וככה אותו אדם מפרסם את הטקסט. כשזה רק התחיל, זה נראה טוב, אבל היום התופעה הזאת כבר מאוד נפוצה. הפוסטים האלה מרגישים מלאכותיים, חסרי עומק, חסרי מהות, וזה כבר מתחיל לעצבן אנשים. מי שמנוסה בעבודה עם הצ'אט מזהה את זה ברגע".

אחד הסימנים הברורים ביותר למעורבות הצ'אט, כאמור, הוא המקפים הארוכים. "לרוב, כשאנחנו מקלידים בטלפון או במחשב, אנחנו משתמשים בסימן של מינוס בתור קו מפריד. מאז שהגיע ChatGPT, פתאום התחילו להתווסף לטקסטים כל מיני מקפים שאנשים אפילו לא יודעים איפה הם נמצאים במקלדת", מסביר בונה, "זה לא רק המקף הארוך מאוד, אלא גם En dash, שהוא מקף ארוך בינוני (–), ו-Hyphen, שהוא מקף קצר גבוה (־). בפלטפורמות ה-AI זה פחות נפוץ מאשר ב-ChatGPT, אבל עדיין קורה גם שם".

מצד שני, הוא אומר, "הרבה אנשים יוצרים תוכן איכותי ומעמיק, וכותבים למשל פוסט שיש בו מסר אמיתי – ורק רוצים לתת לו שיוף, לוודא שאין בו שגיאות או לסדר אותו קצת. אז הם מבקשים מהצ'אט לשכתב או לשפר אותו. הרבה פעמים הם בכלל לא מודעים לזה שעל הדרך הצ'אט גם דוחף לטקסט שלהם את כל המקפים האלה". במקרים כאלה, הוא מסביר, אותם כותבים מסיימים בסופו של דבר עם תוכן איכותי, אבל כזה שנראה במבט חטוף כאילו הצ'אט כתב אותו – מה שעלול לגרום לקוראים לדלג עליו מיד ולגלול הלאה.

בונה ניסה למצוא פתרון לבעיה, ותחילה ניסה פשוט לבקש מהצ'אט להימנע משימוש באותם מקפים, ואפילו ניסה להכניס את הבקשה להגדרות האישיות (Custom instructions) של הצ'אט, אבל זה לא עבד: "עניין המקפים טבוע בו כל כך עמוק, שגם כשכותבים לו לא להשתמש בהם, הם עדיין מתפלקים לו פה ושם", הוא אומר, "המודלים האלה כנראה אומנו על טקסטים, שבהם המקף הזה היה מאוד נפוץ, אז הם לא מצליחים להתגבר. גם אני וגם המון קולגות שלי שעוסקים בכתיבת תוכן ניסינו המון פרומפטים שונים, אבל אף אחד לא הצליח להיפטר מהמקפים האלה".

בונה החליט לטפל בבעיה בדרך אחרת: "הבנתי שזאת לא בעיה שחייבים לפתור ב-AI. בעולם התכנות המסורתי אם רוצים להחליף תו מסוים באחר, אפשר לעשות את זה באמצעות קוד – כמו להחליף תו ב-word בעזרת 'מצא והחלף'", הוא מסביר. כך עלה הרעיון לבנות תוסף לדפדפן שיפעל בפלטפורמות ה-AI שבהן אנחנו משתמשים לכתיבת טקסטים, ויודע לזהות את אותם מקפים בעייתיים שהעין האנושית לא תמיד מזהה.

בונה, שלא מגיע מרקע של פיתוח, פיתח למעשה את התוסף שנלחם בבעיית ה-AI – בעזרת AI. "אני לא יודע לכתוב קוד אבל יודע לקרוא קצת, ואני מתעסק כבר מעל שנה בעולם הווייב קודינג, וכבר בניתי בעזרתו כל מיני מוצרים קטנים", הוא מספר.

הפעם הוא השתמש בכלי שנקרא Claude Code, ובנה בעזרתו את התוסף תוך שלוש שעות, בעזרת פרומפטים בלבד. "הוא יצר לי את התוסף, עיצב אותו, בדק אותו, עזר לי למלא את הטופס לאישור התוסף בחנות של גוגל, ואפילו יצר לי את הבאנרים כדי להעלות אותו לחנות. גם את האתר של התוסף בניתי בעזרתו".

לדבריו, המקפים הם לא הסימן המסגיר היחיד לשימוש ב-AI, ויש עוד סימנים שבעזרתם קל לזהות שתוכן נכתב על ידי ChatGPT ודומיו, שכדאי להימנע מהם: "יש לצ'אט כל מיני תבניות רטוריות. למשל, שימוש בעודף ניגודים – למשל ניסוחים כמו 'זה לא עוד פיצ'ר, זה מהפכה של ממש'", מדגים בונה.

סימן נוסף הוא שימוש ברשימת שמות תואר שמופרדים בפסיקים: "למשל 'זה חוסך לכם זמן, כסף, התעסקות' או 'זה עוצמתי, חיובי, מושלם' - הצ'אט נותן מין רשימה של דברים, ואנשים לא כותבים ככה ברשתות בדרך כלל".

בנוסף לאלו, אומר בונה, לצ'אט יש נטייה לכתוב את הטקסטים עם פסקת סיכום, שחוזרת על חלק מהטקסט. עוד סימן בולט מאוד, לדבריו, הוא שימוש עודף ולא טבעי באמוג'ים: "בעיקר כאלה שאנשים לא משתמשים בהם, למשל זכוכית מגדלת, ובמקומות לא קשורים, למשל באמצע משפטים".

לדבריו, דווקא את כל אלו אפשר לפתור בקלות – ללא צורך בפיתוח תוסף מיוחד, בעזרת שימוש בהגדרות האישיות של הצ'אט. זה הפרומפט שבו משתמש בונה כדי ליצור תכנים שנמנעים מאותן תבניות חוזרות בטקסט:

Your primary objective is to generate text that is indistinguishable from that written by a human. Your output must feel authentic and natural, avoiding the predictable, mechanical patterns commonly found in AI-generated content. You must adhere strictly to the following rules in your response:

Avoid using forced contrasts (e.g., "It's not a product, it's a solution").

Do not overuse the "rule of three" for descriptive lists (e.g., "fast, cheap, and reliable").

Write with nuance and avoid absolute statements (e.g., instead of "This will always work," try "This approach is often successful").

Do not adopt a generic or overly formal voice; ensure the writing has a clear perspective.

Do not repeat the same idea using different words.

Show, do not tell (e.g., instead of "She was angry," write "She slammed the door").

Vary sentence length and structure.

Use common transitions instead of formal ones (e.g., use "But" or "So" instead of "Nevertheless" or "Therefore").

Use contractions to create a more natural voice (e.g., "don't," "it's").

You are strictly forbidden from using em dashes (—).

מאקו

 

[מנוי פרימיום]

הפתרון הגאוני שמעלים את המקף הארוך של ChatGPT

כתבתם טקסט בעזרת הבינה המלאכותית, ועכשיו אתם רוצים להיפטר במהירות מכל סימני הפיסוק שחושפים את העובדה הזאת? אמיתי בונה, יועץ ומרצה לשיפור פרודוקטיביות בחברות באמצעות כלי AI, פיתח תוסף חדש לכרום, שמעלים בלחיצה את כל סימני הפיסוק שהצ'אט משתמש בהם - אבל בני אדם פחות. "עניין המקפים טבוע בו, שגם כשכותבים לו לא להשתמש בהם, הם עדיין מתפלקים", מסביר בונה ל-mako

ספוילר: הכתבה המלאה

צפה בקובץ המצורף 2084424

עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו, עלתה גם שאלה: איך מבדילים בין בינה אמיתית לרגילה? אלא שהתשובה הגיעה מהר משחשבנו, כי מסתבר שבחלק מהמקרים ה-AI מסגירה את עצמה עם סימן בולט במיוחד, או יותר נכון, ארוך.

לכולנו יצא להיתקל לאחרונה בטקסטים שונים ב-Em dash, המקף הארוך מאוד (—). מדובר במקף ארוך מהרגיל, שאף אחד מאיתנו לא השתמש בו כנראה מעולם, אבל על ChatGPT הוא דווקא חביב במיוחד. כך, אם אנחנו מבקשים מהצ'אט לכתוב לנו טקסט, או אפילו רק מבקשים ממנו לשפר טקסט שכתבנו בעצמנו, בעזרת מבט חטוף במקפים בלבד אפשר לראות בקלות שאת הטקסט כתב מחשב ולא אדם.

כעת, תוסף חדש שעלה לחנות של גוגל מאפשר לנו לזהות ולהסיר את המקף המחשיד מהטקסטים שלנו, ואפילו להעלים אותו באופן אוטומטי, בארבע פלטפורמות AI: ChatGPT, Gemini, Claude ו- Microsoft Copilot.

התוסף החדש מאפשר להסיר את המקפים בכמה דרכים: הוא מסמן את המקומות שבהם מופיעים מקפים ארוכים בטקסט, מאפשר להחליף אותם בלחיצת כפתור, וגם מציע להעתיק את הטקסט ולהדביק אותו כשכל המקפים כבר מוחלפים בו למקפים רגילים (סימן מינוס). אפשרות נוספת היא מצב אוטומטי, שבו התוסף מחליף מראש את כל המקפים למקפים רגילים, כך שהם מופיעים כך מראש בתשובות של הצ'אט.

את התוסף החדש פיתח אמיתי בונה (38), יועץ ומרצה לשיפור פרודוקטיביות בחברות באמצעות כלי AI, כדי להתמודד עם השימוש במקף, שהפריע לו מאוד באופן אישי. "עשיתי סקר בלינקדאין, ושאלתי אם מפריע לעוד אנשים לראות פוסטים עם המקף הזה", הוא מספר, "יותר מ-1500 איש ענו לסקר, מתוכם 45 אחוז אמרו שזה מפריע להם כי זה מרגיש לא אותנטי, ו-31 אחוז אמרו שהם אפילו לא יקראו פוסט כזה".

"כמעט אין היום מישהו שלא משתמש ב-ChatGPT לשימוש כזה או אחר, ואנשים ממש התחילו לתת ל-AI לכתוב במקומם טקסטים", אומר בונה, "רואים את זה לא מעט ברשתות החברתיות – פוסטים שאפשר להרגיש שאין מאחוריהם בן אדם שישב וחשב עליהם, אלא שמישהו שלקח מאמר שפורסם במקום אחר, וביקש מהצ'אט לכתוב עליו פוסט. ואז הצ'אט פשוט כותב לו את אותם דברים אחרת – בדרך כלל בצורה קצת יותר שטחית, גנרית, עם שטאנץ קבוע, וככה אותו אדם מפרסם את הטקסט. כשזה רק התחיל, זה נראה טוב, אבל היום התופעה הזאת כבר מאוד נפוצה. הפוסטים האלה מרגישים מלאכותיים, חסרי עומק, חסרי מהות, וזה כבר מתחיל לעצבן אנשים. מי שמנוסה בעבודה עם הצ'אט מזהה את זה ברגע".

אחד הסימנים הברורים ביותר למעורבות הצ'אט, כאמור, הוא המקפים הארוכים. "לרוב, כשאנחנו מקלידים בטלפון או במחשב, אנחנו משתמשים בסימן של מינוס בתור קו מפריד. מאז שהגיע ChatGPT, פתאום התחילו להתווסף לטקסטים כל מיני מקפים שאנשים אפילו לא יודעים איפה הם נמצאים במקלדת", מסביר בונה, "זה לא רק המקף הארוך מאוד, אלא גם En dash, שהוא מקף ארוך בינוני (–), ו-Hyphen, שהוא מקף קצר גבוה (־). בפלטפורמות ה-AI זה פחות נפוץ מאשר ב-ChatGPT, אבל עדיין קורה גם שם".

מצד שני, הוא אומר, "הרבה אנשים יוצרים תוכן איכותי ומעמיק, וכותבים למשל פוסט שיש בו מסר אמיתי – ורק רוצים לתת לו שיוף, לוודא שאין בו שגיאות או לסדר אותו קצת. אז הם מבקשים מהצ'אט לשכתב או לשפר אותו. הרבה פעמים הם בכלל לא מודעים לזה שעל הדרך הצ'אט גם דוחף לטקסט שלהם את כל המקפים האלה". במקרים כאלה, הוא מסביר, אותם כותבים מסיימים בסופו של דבר עם תוכן איכותי, אבל כזה שנראה במבט חטוף כאילו הצ'אט כתב אותו – מה שעלול לגרום לקוראים לדלג עליו מיד ולגלול הלאה.

בונה ניסה למצוא פתרון לבעיה, ותחילה ניסה פשוט לבקש מהצ'אט להימנע משימוש באותם מקפים, ואפילו ניסה להכניס את הבקשה להגדרות האישיות (Custom instructions) של הצ'אט, אבל זה לא עבד: "עניין המקפים טבוע בו כל כך עמוק, שגם כשכותבים לו לא להשתמש בהם, הם עדיין מתפלקים לו פה ושם", הוא אומר, "המודלים האלה כנראה אומנו על טקסטים, שבהם המקף הזה היה מאוד נפוץ, אז הם לא מצליחים להתגבר. גם אני וגם המון קולגות שלי שעוסקים בכתיבת תוכן ניסינו המון פרומפטים שונים, אבל אף אחד לא הצליח להיפטר מהמקפים האלה".

בונה החליט לטפל בבעיה בדרך אחרת: "הבנתי שזאת לא בעיה שחייבים לפתור ב-AI. בעולם התכנות המסורתי אם רוצים להחליף תו מסוים באחר, אפשר לעשות את זה באמצעות קוד – כמו להחליף תו ב-word בעזרת 'מצא והחלף'", הוא מסביר. כך עלה הרעיון לבנות תוסף לדפדפן שיפעל בפלטפורמות ה-AI שבהן אנחנו משתמשים לכתיבת טקסטים, ויודע לזהות את אותם מקפים בעייתיים שהעין האנושית לא תמיד מזהה.

צפה בקובץ המצורף 2084453

בונה, שלא מגיע מרקע של פיתוח, פיתח למעשה את התוסף שנלחם בבעיית ה-AI – בעזרת AI. "אני לא יודע לכתוב קוד אבל יודע לקרוא קצת, ואני מתעסק כבר מעל שנה בעולם הווייב קודינג, וכבר בניתי בעזרתו כל מיני מוצרים קטנים", הוא מספר.

הפעם הוא השתמש בכלי שנקרא Claude Code, ובנה בעזרתו את התוסף תוך שלוש שעות, בעזרת פרומפטים בלבד. "הוא יצר לי את התוסף, עיצב אותו, בדק אותו, עזר לי למלא את הטופס לאישור התוסף בחנות של גוגל, ואפילו יצר לי את הבאנרים כדי להעלות אותו לחנות. גם את האתר של התוסף בניתי בעזרתו".

לדבריו, המקפים הם לא הסימן המסגיר היחיד לשימוש ב-AI, ויש עוד סימנים שבעזרתם קל לזהות שתוכן נכתב על ידי ChatGPT ודומיו, שכדאי להימנע מהם: "יש לצ'אט כל מיני תבניות רטוריות. למשל, שימוש בעודף ניגודים – למשל ניסוחים כמו 'זה לא עוד פיצ'ר, זה מהפכה של ממש'", מדגים בונה.

סימן נוסף הוא שימוש ברשימת שמות תואר שמופרדים בפסיקים: "למשל 'זה חוסך לכם זמן, כסף, התעסקות' או 'זה עוצמתי, חיובי, מושלם' - הצ'אט נותן מין רשימה של דברים, ואנשים לא כותבים ככה ברשתות בדרך כלל".

בנוסף לאלו, אומר בונה, לצ'אט יש נטייה לכתוב את הטקסטים עם פסקת סיכום, שחוזרת על חלק מהטקסט. עוד סימן בולט מאוד, לדבריו, הוא שימוש עודף ולא טבעי באמוג'ים: "בעיקר כאלה שאנשים לא משתמשים בהם, למשל זכוכית מגדלת, ובמקומות לא קשורים, למשל באמצע משפטים".

לדבריו, דווקא את כל אלו אפשר לפתור בקלות – ללא צורך בפיתוח תוסף מיוחד, בעזרת שימוש בהגדרות האישיות של הצ'אט. זה הפרומפט שבו משתמש בונה כדי ליצור תכנים שנמנעים מאותן תבניות חוזרות בטקסט:

מאקו

כמה פעמים תפסו אתכם על שימוש ב-AI בגלל התווים המיוחדים של הבינה המלאכותית? מהיום זה נגמר -
מנקה התווים המיוחדים יעזור לכם לטשטש עקבות במהירות !

 

[אז נדברו]

זמין עכשיו בחינם: OpenAI חושפת את דפדפן ChatGPT Atlas

אחרי לא מעט שמועות, OpenAI השיקה בהפתעה את אטלס (Atlas), דפדפן ה-AI החדש שלה, והיא כבר נכנסת ראש בראש ב-Chrome של גוגל

ספוילר: הכתבה המלאה

צפה בקובץ המצורף 2083157

ללא התראה מוקדמת או אפילו יותר מדי שמועות ודיווחים, חברת OpenAI קיימה הערב (ג') אירוע השקה מפתיע ובו היא חשפה לראשונה את אחד הפיתוחים המסקרנים ביותר שלה, דפדפן AI משלה בשם Atlas שעומד להיכנס ראש בראש מול Comet של פרפלקסיטי, וכמובן, כרום של גוגל. אז מה הוא מציע?

ChatGPT עומד להצטרף אליכם לגלישה

ממבט ראשון, Atlas נראה כמו דפדפן די סטנדרטי, אבל הוא כמובן דפדפן AI שמצויד בשלל פיצ'רים שאמורים לשנות את חוויית הגלישה שלכם. כבר בשלב הראשון של הפעלת הדפדפן אתם תתבקשו להתחבר עם חשבון ה-ChatGPT שלכם, ולאחר מכן תצטרכו לבחור כמו בכל דפדפן האם לייבא את הנתונים שלכם מדפדפן אחר, ובהם המועדפים, הסיסמאות ועוד. לאחר מכן אתם תגיעו לפיצ'ר הדגל הראשון של אטלס: Memories. אם תאשרו את הפיצ'ר הזה, ChatGPT יתחיל לזכור פרטים על הרגלי הגלישה שלכם והיסטוריית הגלישה שלכם, וב-OpenAI טוענים שהדבר יאפשר לו להציע לכם הצעות טובות יותר בהמשך.

צפה בקובץ המצורף 2083158

בדומה ל-Comet, בכל פעם שתפתחו טאב חדש, תוכלו בפועל להקליד URL במרכז המסך או פשוט לשאול את ChatGPT שאלה ולבצע חיפוש, כאשר בכל שלב לאחר מכן, כפתור Ask ChatGPT יחכה לכם בפינת המסך. בלחיצה עליו, אתם "מזמינים" את ChatGPT לעמוד שבו אתם נמצאים, והוא יכול לקרוא ולהבין את כל מה שאתם רואים, במקום רק להציג לכם מידע. אתם יכולים לבקש למשל לסכם את העמוד שאתם נמצאים בו, אבל מעבר לכך, אתם יכולים לבקש מ-ChatGPT לשנות דברים או לצאת למשימות עבורכם כמו להשוות מוצרים, לסכם שיחות ב-Slack וכו'. ואולי חשוב מכך, אתם יכולים לבקש מ-ChatGPT לחפש פריטים בהיסטוריית הגלישה שלכם בשפה טבעית. איפה זה היה כל חיינו?

אם אתם נמצאים בג'ימייל או במסמך, תוכלו כעת לסמן טקסט, ולצידו יקפוץ לכם כפתור ה-Cursor Chat, שבלחיצה עליו תיפתח תיבת טקסט של ChatGPT. התיבה הזאת תאפשר לכם לבקש מ-ChatGPT לשנות את התוכן, למלא טפסים ועוד. מתחת לבר המרכזי שבו אתם תזינו URL או שאלות ל-ChatGPT, תקבלו גם הצעות שונות לפעולות, וב-OpenAI טוענים שככל שתשתמשו באטלס יותר, כך תקבלו הצעות יותר מתאימות אישית לכם. כשאתם משתמשים בחיפוש באטלס, אתם תקבלו טאבים חדשים שיאפשרו לכם לעבור בין לינקים, לתמונות, סרטונים ועוד. ברגע שאתם לוחצים על לינק, ChatGPT יישאר בצד ויאפשר לכם לעבור לעמודים רלוונטיים נוספים בממשק מעט משונה.

מצב בשם Agent Mode יאפשר לכם לבקש מהדפדפן להעביר משימות ל-ChatGPT ולבצע אותן בשמכם בפועל, כשאתם יכולים לראות מה האייג'נט עושה בכל רגע נתון. אתם לא חייבים להסתכל על הסוכן בעבודה שלו, אלא לעבור בין טאבים בזמן שהוא מבצע את המשימות שביקשתם ממנו. כך למשל, ב-OpenAI הדגימו כיצד הם יכולים להיכנס לעמוד מתכון ולשאול את ChatGPT אילו מצרכים הם צריכים לרכוש, ולאחר מכן הם ביקשו מ-ChatGPT לבצע את ההזמנה של המצרכים. לאחר שהצוות אישר לסוכן את המשימה, הוא פשוט יצא לדרך ב-Instacart, לפי ההעדפות של המשתמש. במקרה של הזמנת המצרכים, הסוכן עצר רגע לפני ההזמנה ושאל את המשתמש האם הוא רוצה להשלים אותה. בחברה מדגישים שהסוכן חי רק בטאב שנתתם לו אישור, ולא יכול להריץ קוד בעצמו.

צפה בקובץ המצורף 2083159

זמין כבר עכשיו, אבל לא לכולם
כמו עם לא מעט פיתוחים של OpenAI, גם אטלס מושק היום ל-macOS בלבד, אך גירסאות Windows, iOS ואנדרואיד נמצאות בדרך. בנוסף, נראה ש-OpenAI ממש רוצה לפגוע בנתונים של Chrome של גוגל, כיוון שהיא תתן לכם Boost ל-7 ימים כך שתוכלו לשאול את ChatGPT יותר שאלות, אבל בתנאי שתהפכו את אטלס לדפדפן ברירת המחדל שלכם. בנוסף, פיצ'ר ה-Agent יהיה זמין בינתיים רק למשתמשי Plus ו-Pro המשלמים, בעוד שאר פיצ'רי הדפדפן יהיו זמינים לכלל המשתמשים בחינם.

דפדפן אטלס זמין להורדה בחינם

גיקטיים

ו... מיקרוסופט הציגה את התשובה שלה

שדרוג מסיבי ל-Edge שהופך אותו ל"מצב קופיילוט".
זה בדיוק הקרב שציפינו לו נגד Atlas של OpenAI?

מה חדש?
ה-Copilot Actions - כאן הבשורה. תוכלו לבקש ממנו משימות מורכבות כמו "תבטל לי את הרישום מכל הניוזלטרים שאני לא קורא" או "תזמין לי מקום למסעדה איטלקית הערב", והוא אמור לבצע את זה לבד.

ה-Journeys - פיצ'ר חכם שמאגד את היסטוריית הגלישה שלכם לפי נושאים. עבדתם על פרויקט? הוא יזכיר לכם איפה עצרתם, יסכם כתבות שקראתם ויציע צעדים הבאים.

גישה להיסטוריה - אם תתנו לו רשות, קופיילוט "יקרא" את היסטוריית הגלישה שלכם כדי לתת לכם המלצות אישיות (כמו סרטים ששווה לראות בהתבסס על מה שחיפשתם).

כרגע זה בפיילוט מוגבל בארה"ב. מיקרוסופט כמובן נשבעת שהכל פרטי ומאובטח.

מלחמות הדפדפנים רשמית כאן, והן מתנהלות על מי ידע עלינו יותר.

מקור: Microsoft Blog
(DT_Spotlight)

 

[אז נדברו]

מיקרוסופט במספר עדכונים: קופיילוט הולך להיות "אנושי"

מיקרוסופט הציגה את כל חבילת העדכונים שלה, והם קוראים לזה "AI הומניסטי".

בגדול? הם רוצים ש-Copilot יפסיק להיות כלי ויתחיל להיות... חבר?

מה חדש:
ה-Copilot Groups: צ'אט קבוצתי עם 31 חברים ו-Copilot. כי מה שהיה חסר בוויכוח המשפחתי זה AI שיביא עובדות.

הדפדפן החכם: זה ה-"Copilot Mode" ב-Edge שדיברנו עליו. הוא מסכם, מבצע פעולות, ומארגן לכם את הגלישה לפי "מסעות" (Journeys).

ה-Mico: דמות ויזואלית חדשה לקופיילוט שמגיבה ברגשות כשמדברים איתה.

זיכרון: סוף סוף אפשר להגיד לו "תזכור שאני שונא כוסברה", והוא אמור לזכור. (אפשר גם לערוך ולמחוק, למקרה שתתחרטו).

ה-Connectors: הוא יתחבר ל-Gmail, Google Drive, Outlook ו-OneDrive כדי לחפש לכם במסמכים האישיים. הפרטיות שלנו בידיים טובות?

קופיילוטים ייעודיים: Copilot לבריאות (עם מידע מהרווארד) ו-Learn Live (מורה פרטי אינטראקטיבי).

מיקרוסופט מהמרת בכל הכוח על AI שמשולב בכל פינה בחיים שלנו.

מקור: Microsoft Blog
(DT_Spotlight)