אסטרטגיה ויגזול את החנית או בור כרה ויחפרהו???

[משולש ▲]

מה שכתבתי עד עכשיו היה בשביל לנסות להסביר בריף (לדעתי לא באמת היה בריף, אבל תאורטית...)

אם נדבר לגופו של עניין
אני מסופק מאוד האם באמת משפחות החטופים מזדעזעים
נצא מנקודת הנחה שמלכתחילה, הרבה מאוד משפחות הרגישו שמטה החטופים חטף אותם [כלשונם בראיונות תקשורתיים בערוצי ימין] ולכן סמלי המאבק לא באמת נוגעים בהם אם כבר ההיפך
גם המשפחות שכן מזדהות, עיקר הקושי והסבל מתמקד בלשקם את הבן או הבת הפרטי שלהם, העניין הציבורי פחות רלוונטי כרגע.

ולכן מרגיש לי שהזעזוע הוא תקשורתי, ולא שיש אדם בשר ודם אמיתי שזה באמת מפריע לו.
לא באמת יודע איך להסתכל על זה, אולי אני טועה.

מעניין מה דעתכם.

 

[משולש ▲]

לבנות קמפיין מאפס, אנחנו לא צריכים את המהות הזו,
יש לנו מהות משל עצמינו, סט ערכים משל עצמינו, והרבה כח להילחם בזה.

זה נכון לחלוטין.

אני התכוונתי שאי אפשר לבטא את המהות הזאת: עצורים = חטופים.

 

[יוחנן ק]

מי קהל היעד של הקמפיין ?

 

[ARTIKA#]

שסמל החטופים יהיה בצורת עניבה, בצבע סגול או כתום

הסרט הצהוב הוא לא סמל של חטופים, הוא נקרא סמל הזדהות.

 

[מֶנַחֵם]

השאלה הגדולה היא:
את מי אמורים לשכנע בקמפיין הזה?

חילוני מצוי שנתקל בפרסום מעין זה - לא מבין את הקונספט. מבחינתו, זה כמו לטעון שמי שעצור באשמת סחר בסמים (להבדיל וכו') - הריהו 'חטוף'...
מבחינתו, הקמפיין הזה מעורר בו הבנה חזקה שהציבור החרדי הוא 'ציבור מוזר'.

לענ"ד, אם הכוונה היא לדבר על לב החילוני - הדיבור חייב להיות על המהות. להסביר: אנחנו מאמינים שהתורה שומרת / שהצבא מחלן.
מסרים קריאיטיביים ברוח זו - משובחים ורצויים.

 

[יענקל בעל עגלה]

האמת, אני דווקא חושב שהקמפיין עשה את שלו, ובגדול. ברור שהוא נושא רגיש, ואף אחד לא בא להשוות בין מצבים שונים, אבל המטרה כאן לא הייתה השוואה, אלא זעזוע תודעתי.

הרי זה לא דבר חדש. גם בדורות קודמים, ברוסיה ובפולין, כשהחיילים היו נכנסים לעיירות לחטוף בחורים לצבא, היו צועקים ברחוב “החוטפים באים!”, וכל העיירה הייתה נרעשת. זה היה מושג שהעביר פחד אמיתי! פחד לא רק על הבחור, אלא על עצם המשך הדורות.
אז נכון, היום זה לא הצאר ולא ניקולאי, אבל העיקרון אותו עיקרון: חטיפת בחורים מבית המדרש, בשם החוק, היא לא "עוד סוגיה אזרחית", אלא נגיעה בקודש הקודשים של העם היהודי.

התחושה הזו בדיוק, של פחד על קיום התורה, היא מה שהקמפיין רצה להעביר, רק בשפה של ימינו.

כן, יש מי שנפגעו, וזה מובן, אבל דווקא מזה רואים שהקמפיין נגע בעצב חשוף, כי הוא לא עוד מודעה, אלא קריאת כאב אמיתית.
הוא גם הצליח לעורר מודעות כללית, אנשים מדברים על זה, שואלים, מתווכחים. וזה בעצמו הישג, כי סוף סוף הנושא עלה לשיח הציבורי בעוצמה.

בקיצור, הקמפיין הזה אולי לא נעים, אבל לפעמים בשביל לזעוק את הכאב, צריך לדבר חזק.

וזה הצליח.

 

[כוכב103]

גרוע מאוד!!
ניכר שמי שחושב שזה בסדר לא חשוף לתקשורת ולציבור הכללי
נזק עצום לעולם החרדי
כאילו אין מספיק שנאה שצריך ללבות אותה בכאלו דרכים הזויות???

 

[כוכב103]

כנראה לא מובן לגולשים כאן מה הלך הרוח בציבור הכללי
ואני מצטטת משפטים ששמעתי בשנה האחרונה מכמה אנשים שאני פוגשת:

עם ישראל במצב מלחמה, 7 חזיתות, מצב מלחיץ ומסוכן
כל חייל נצרך, טובי בנינו נהרגים על בסיס יום-יומי
אנשים עושים 200 ימי מילואים, משאירים אישה וילדים בבית והולכים למסור נפש בצבא
יש לנו חטופים בעזה
אמהות לא ישנות בלילה מפחד כי הבנים שלהן נלחמים

ומנגד- עומדת קבוצת חרדים ומתעלמת מהמצב
ולא מתגייסים למאמץ המלחמתי
חבורת פרזיטים אוכלי חינם (עפ"ל)
יושבים ומעבירים את חייהם בלימוד תורה

והנה- סוף סוף החק התחיל לטפל בחבורת המשתמטים האלו והתחיל לעצור אותם ולהעניש אותם...

מה עכשיו הם צריכים לשמוע מאיתנו?

שאנחנו משווים את המשטרה הצבאית לחמאס
ואת העצורים לחטופים??

או אולי מסר שמסביר להם מה עושה לימוד התורה של כל בחור
על ערך לימוד התורה שאין לו שיעור
שעם ישראל חייב את השמירה של התורה!!
ואת העברת המסורת מדור לדור, וזה הקיום שלנו
את הסכנה של הכחדת עם ישראל אם לא ישמרו על התורה

נכון, האתגר לא קל בכלל
אבל השפה הזאת רק מגבירה את הכעס והשנאה
וזאת לא המטרה!!

 

[יעקב הרמתי]

גרוע מאוד!!
ניכר שמי שחושב שזה בסדר לא חשוף לתקשורת ולציבור הכללי
נזק עצום לעולם החרדי
כאילו אין מספיק שנאה שצריך ללבות אותה בכאלו דרכים הזויות???

רוב הציבור החילוני (הרבה אולי לא הרוב ממש) גם לא מזדהה עם הטענה שהצבא מחלן!
הקמפיין הזה שווה כשהוא מגיע ביחד עם קמפיין הסברה על כור ההיתוך שיש רח"ל בשורות הצבא

זה ברור שקמפיין חטופים הוא מאוד חזק תודעתית, השאלה היא רק מה מטרת הקמפיין.
בכל מקרה הנזק אם יש, אינו משמעותי, אולי לטווח הקצר

 

[hershy sh]

אני מסופק מאוד האם באמת משפחות החטופים מזדעזעים
נצא מנקודת הנחה שמלכתחילה, הרבה מאוד משפחות הרגישו שמטה החטופים חטף אותם [כלשונם בראיונות תקשורתיים בערוצי ימין] ולכן סמלי המאבק לא באמת נוגעים בהם אם כבר ההיפך
גם המשפחות שכן מזדהות, עיקר הקושי והסבל מתמקד בלשקם את הבן או הבת הפרטי שלהם, העניין הציבורי פחות רלוונטי כרגע.

ולכן מרגיש לי שהזעזוע הוא תקשורתי, ולא שיש אדם בשר ודם אמיתי שזה באמת מפריע לו.
לא באמת יודע איך להסתכל על זה, אולי אני טועה.

וואי, זו נקודה שצריך להרחיב עליה.

יש כאן שאלה אמיתית:
האם הקמפיין הפיראטי הזה עושה שימוש ציני בחטופים — או אולי במטה החטופים עצמו?

תחשבו על זה:
עבור לא מעט אנשים, גם בציבור שלנו וגם בציבור הכללי, מטה החטופים הוא זה שעשה שימוש ציני בחטופים עצמם — למען המטרה הנעלה והקדושה של הפלת הממשלה.

והם עבדו חכם. ממש חכם.
אסטרטגיה, שיווק, מסרים מדויקים — שאפו מקצועי אמיתי.
עד כדי כך, שהצליחו לשכנע רבים מאיתנו שהם "טלית שכולה תכלת" —
ועכשיו אנחנו מזדעזעים עד עמקי נשמתנו מהשימוש הציני כביכול...
"אוי אוי אוי, איך מעזים להשתמש בחטופים???"

אבל אני באמת שואל את עצמי:
האם גם מי שלא נמצא כ"כ ברשת, ולא ראה את כל המניפולציות,
היה מרגיש את אותו זעזוע?
או שאנחנו פשוט מגיבים - כמצופה מאיתנו - למה שתודלק בנו תקשורתית?

ראינו איך הם שחטו (מטאפורית) משפחות חטופים ונופלים שהעזו לחשוב אחרת מהמטה הנכבד.

אז למה בעצם המשוואה "שואה נאצית = שואה רוחנית" נתפסת פחות מקוממת?
האם זה בגלל שלשואה — לא היה אז מערך יחסי ציבור כל כך משומן???

ספוילר: אה, הנה שימוש ציני נוסף בחטופים..

 

[ברכת הגשם]

התיזמון של הקמפיין הזה פשוט מעולה,
אחרי החזרת החטופים החיים ב"ה.אם זה היה נעשה לפני כן זה היה באמת נראה גרוע יותר,
ובזמן שעוצרים בחורי ישיבה כמו ברוסיה הקומוניסטית,
זה בא לזעזע את כל מי שרואה את זה,
לא יתכן שזה יהיה ב"סטנדרט" שעשרות בחורים ואברכים נמקים בכלא הצבאי,
אמהות ובחורים,בעיקר מהפריפריה אבל לא רק, פשוט פוחדים מהרגע של הדפיקה בדלת,
מה קרה לנו??
הזדהנו עם החטופים בעזה, התפללנו,
עכשיו צריך ערבות הדדית גם מהצד השני,
ומכל אחד ואחת שיראו ויזדעזעו, כן, אין מנוס.
כשכואב, צועקים!
ודי להתרגש מהשמאל הקיצוני שכתב את המחאה, די לפחד מהם!
הגיע הזמן לומר את האמת!

 

[דידקטית]

למה מוטרדים פה משנאת חרדים?
זה קצת לא נכון.

יש איזורים בארץ שיש בהם שנאה, אולי כי הם שותים תקשורת (שאותה אי אפשר לתקן)
באופן כללי יש הרבה מאוד חילונים אינם שונאים דת או חרדים, קרובים למסורת ושומרים על חלק מהמצוות.

הנה קמפיין טוב: https://hagizra.news/#19969
שתכלס הוא האמת.
בהידברות יש ראיון עם אחת שבעלה מפקד או משהו בצה"ל והיא מדברת על הבעיות הדתיות שם.
זה לא בעיות קטנות, זה דברים שמפרקים את היהדות ברגע, ואת כל בסיס הבית היהודי.

בכל מקרה - אם מישהו בעולם היה חולם לעצור קרוב משפחה שלי על לימוד תורה
הייתי בוחרת בקמפיין הרבה יותר חריף.
במדינת ישראל, רשויות שאמורות להגן על העם היהודי - מתייחסות אליו כאל אחרוני הפושעים הנבזים, כולל אלימות קשה ומכוערת מאוד.

לקחת ילד שיושב שבעה על אבא שלו ולהכניס אותו למאסר - זה רוע ואכזריות מכוערים מאוד.
לקחת ילד שלומד תורה ושומר מצוות ולהתייחס אליו כפושע - זה זה פשע בלתי נסלח.

מעבר לכפירה המטורפת שיש בדבר, לכפיות טובה כלפי ציבור חרדי שנותן למדינה פי אלף ממה שמקבל ולהתעללות בחסרי ישע.

 

[משולש ▲]

ניכר שמי שחושב שזה בסדר לא חשוף לתקשורת ולציבור הכללי
נזק עצום לעולם החרדי
כאילו אין מספיק שנאה שצריך ללבות אותה בכאלו דרכים הזויות???

לצערנו הציבור חשוף גם חשוף.

כשאומרים "נזק עצום לציבור החרדי" צריך לנתח בעיניים טכניות מהו אותו נזק שמדברים עליו?
ערוצי התקשורת, כולל הכי מסורתי, תמיד היו ותמיד יהיו נגד המגזר ולא יעזור כלום.

לא משנה מה נעשה השנאה קיימת, ויש לה גם מקור הלכתי.
זה בדיוק כמו כשלון ההסברה של מדינת היהודים מול הזירה הבינלאומית.
ואני לא קורא לזה כשלון, כי למדינת היהודים אין ולא יהיה אפשרות להסביר את עצמה.
גם אנחנו החרדים, לעולם לא נוכל להסביר את עצמינו, פשוט אין דרך, ודי לחיות באשליות.

כמובן שכל מה שכתבתי זה אך ורק בפן התקשורתי הכללי, בצורה פרטנית אחד על אחד יש הרבה מקום לעבוד.

 

[hershy sh]

זה בדיוק כמו כשלון ההסברה של מדינת היהודים מול הזירה הבינלאומית.

בול.
אחד לאחד.

 

[יענקל בעל עגלה]

האמת, אני ממש אוהב את זה שיש קבוצה שהזדעזעו מההשוואה, אבל צריך לומר ביושר, הגיע הזמן שמישהו יגיד את האמת.
על החטופים כולנו רעדנו, התפללנו, עשינו מי שברך, הזכרנו בכל הזדמנות, בכל בית מדרש ובכל מניין.
אבל מעניין, איפה כל אותן דמעות ואותה זעקה, כשבחורי ישיבות ואברכים נמקים היום בכלא הצבאי?

היו שם אברכים צעירים ובחורים שיושבים כבר שלושה חודשים, חודש תשרי כולו – ראש השנה, יום כיפור, סוכות, מאחורי סורג ובריח, ואף אחד לא מדבר. לא שמעתי באף מקום שמישהו עשה עליהם מי שברך, או קאפיטל תהילים בקול אחרי התפילה, או אפילו איזכור קטן.

ואני רק משער, שכל אלו שהתרעמו בתקשורת (גם החרדים משלנו) על “ההשוואה הנוראית וצינית”, הם בדיוק אלו שראינו בעבר דואגים, מפרסמים, מזכירים, ובצדק, את החטופים, והסבירו לנו בטוב טעם למה אנחנו מחוייבים לתמוך בכל עיסקה, וזה ההשקפה שלנו וכ'ו.
אבל כשהחטופים הם בחורי ישיבות, זה כבר לא “נושא”, שקט!!!
והאמת? זה בדיוק מה שהקמפיין זועק:
שהגענו למצב שאנחנו לא מזדעזעים יותר. שעברנו עוד גבול, ונהיינו אדישים.

כן, זה כאב, וזה אמור לכאוב.
כשעוצרים בחור ישיבה, גם אם הוא ספרדי, גם אם הוא לומד ביקירי,
צריכה לקום סערה.
צריכים להקים כיכר חטופים בכל עיר, לצעוק מהבוקר עד הלילה, ולא לשתוק.

הקמפיין היה חריף ומצויין, וטוב מאוד שעורר סערה.
כי הזעזוע הזה, אם הוא אמיתי, הוא אולי הסימן האחרון שיש לנו לב.
ושוב, מי ששם לב באמת, מבין, אנחנו במצב לא פשוט בכלל.

הודעה ממשתמש ללא הרשאת כתיבה

 

[מקצה הארץ-:)]

בוחר שלא להביע עמדה

האמת, שפעם ראשונה שראיתי את הפרסום חייכתי והתיישב לי טוב על הלב.
אולי בגלל מה שאכתוב להלן, אך באמת שאיני יודע תכל'ס אם זה נכון

מבין מאוד את אותם שכתבו נגד - לא בגלל התקשורת השמאל וכל אלה - איתם גם ככה הגשר שרוף ולא יבנה עד בא ינון!

אבל שאלה יש לי: אולי שאלת בור, ואין לי כח לגגל ולבדוק
סמל החטופים הוא פרטי של מישהו?
כלומר, אם אני משתמש בו לצרכיי האישיים או גם הציבוריים מישהו אמור להפגע?
מה זה אמור לפגוע ברגשות משפחות החטופים, הם קנו את זה?
לא מובן לי איפה זה מעלה ומוריד להם בחיים האישיים - כאילו 'זה' מה שהחזיר להם ולנו את יקיריהם??!!
סמל בעלמא שהגה אותו מי שהגה וזכותי להשתמש בו כרצוני (אם אין עליו זכויות וכאלה)

שלקחו בזמנו את 'משפט דרייפוס' בהשאלה לאריה דרעי זה עשה את שלו למרות הגניבה כביכול..

ויש עוד דוגמאות, ואכמ"ל.

מה שכתבתי עד עכשיו היה בשביל לנסות להסביר בריף (לדעתי לא באמת היה בריף, אבל תאורטית...)

אם נדבר לגופו של עניין
אני מסופק מאוד האם באמת משפחות החטופים מזדעזעים
נצא מנקודת הנחה שמלכתחילה, הרבה מאוד משפחות הרגישו שמטה החטופים חטף אותם [כלשונם בראיונות תקשורתיים בערוצי ימין] ולכן סמלי המאבק לא באמת נוגעים בהם אם כבר ההיפך
גם המשפחות שכן מזדהות, עיקר הקושי והסבל מתמקד בלשקם את הבן או הבת הפרטי שלהם, העניין הציבורי פחות רלוונטי כרגע.

ולכן מרגיש לי שהזעזוע הוא תקשורתי, ולא שיש אדם בשר ודם אמיתי שזה באמת מפריע לו.
לא באמת יודע איך להסתכל על זה, אולי אני טועה.

מעניין מה דעתכם.

לכאורה הוא נטו תקשורתי.
לא מצליח להבין מה פוגע ומפריע כאן..
אדרבה תחכימו אותי.

השאלה הגדולה היא:
את מי אמורים לשכנע בקמפיין הזה?

חילוני מצוי שנתקל בפרסום מעין זה - לא מבין את הקונספט. מבחינתו, זה כמו לטעון שמי שעצור באשמת סחר בסמים (להבדיל וכו') - הריהו 'חטוף'...
מבחינתו, הקמפיין הזה מעורר בו הבנה חזקה שהציבור החרדי הוא 'ציבור מוזר'.

לענ"ד, אם הכוונה היא לדבר על לב החילוני - הדיבור חייב להיות על המהות. להסביר: אנחנו מאמינים שהתורה שומרת / שהצבא מחלן.
מסרים קריאיטיביים ברוח זו - משובחים ורצויים.

הציבור הכללי (מסורתי) די מבין שהתורה היא ערך עליון והצבא לא מתאים לכולם, בא, אני יוצא ובא בשיעורים ומדבר עם חבר'ה.
התקשורת כדרכה משחירה הכל.
אם לא יעשו מזה סיפור זה לא ייתפס ויעבור הלאה..
היום - כל יום זה כמו שנה.

למה מוטרדים פה משנאת חרדים?
זה קצת לא נכון.

יש איזורים בארץ שיש בהם שנאה, אולי כי הם שותים תקשורת (שאותה אי אפשר לתקן)
באופן כללי יש הרבה מאוד חילונים אינם שונאים דת או חרדים, קרובים למסורת ושומרים על חלק מהמצוות.

הנה קמפיין טוב: https://hagizra.news/#19969
שתכלס הוא האמת.
בהידברות יש ראיון עם אחת שבעלה מפקד או משהו בצה"ל והיא מדברת על הבעיות הדתיות שם.
זה לא בעיות קטנות, זה דברים שמפרקים את היהדות ברגע, ואת כל בסיס הבית היהודי.

בכל מקרה - אם מישהו בעולם היה חולם לעצור קרוב משפחה שלי על לימוד תורה
הייתי בוחרת בקמפיין הרבה יותר חריף.
במדינת ישראל, רשויות שאמורות להגן על העם היהודי - מתייחסות אליו כאל אחרוני הפושעים הנבזים, כולל אלימות קשה ומכוערת מאוד.

לקחת ילד שיושב שבעה על אבא שלו ולהכניס אותו למאסר - זה רוע ואכזריות מכוערים מאוד.
לקחת ילד שלומד תורה ושומר מצוות ולהתייחס אליו כפושע - זה זה פשע בלתי נסלח.

מעבר לכפירה המטורפת שיש בדבר, לכפיות טובה כלפי ציבור חרדי שנותן למדינה פי אלף ממה שמקבל ולהתעללות בחסרי ישע.

המדינה - כמדינה.
איבדה את הרגש כלפי החרדים, וזה מה שכואב.

 

[ARTIKA#]

לא ממש אביע עמדה רק אומר שכולם מזדעזעים מההשוואה פה לחטופים שהיו בסכנת חיים והמשפחות באי וודאות נוראית...
רק אומר שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו.
מי אמר מה מזעזע יותר?

 

[מֶנַחֵם]

לא ממש אביע עמדה רק אומר שכולם מזדעזעים מההשוואה פה לחטופים שהיו בסכנת חיים והמשפחות באי וודאות נוראית...
רק אומר שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו.
מי אמר מה מזעזע יותר?

מי דיבר על 'מה נכון'?!

הדיון כאן הוא על 'מה יותר משרת אותך במאבק',

והקמפיין הזה, עם כל הכאב, לא משרת שום אינטרס (אולי חוץ מהתלהבות רגעית של אי אלו בחורי חמד)

 

[ינשוף]

את מי אמורים לשכנע בקמפיין הזה?

והקמפיין הזה, עם כל הכאב, לא משרת שום אינטרס.

הנה תובנה שחשבתי עליה.

הציבור החרדי במצב הכי גרוע מאז קום המדינה.
אין פתרון באופק, ההנהגה לא נוקטת בשום פעולה (לא מאשים, כותב עובדה),
והח"כים מפחדים להתחיל עם ביבי – בכדי לא לשרוף את הגשר האחרון.

אז זה נמשך.
עוד פעם "נבלע", עוד פעם "לא נורא",
בשביל לקבל את הפירורים.

אבל לפעמים, כדי שתהיה תזוזה – צריך להגיע לשפל.
כמו שני מתאבקים שתקועים באותו מצב,
עד שמישהו עושה תנועה, גם אם לרגע הוא נכנס לעמדה נחותה –
רק כדי שתהיה תזוזה.

אולי זה מה שקורה עכשיו.
נגיע לשפל ביחסי חרדים–חילונים, וכולם יבינו:
אי אפשר להמשיך ככה.

מכירים את משל הצפרדע במים הרותחים?
כשמחממים את המים לאט – היא לא בורחת, עד שנשרפת למוות.
אם נמשיך להגיד "נעבור גם את זה",
לאן עוד נגיע???

אז כן, הגיע הזמן להזדעזע ולזעזע את כל העולם ומשפ'...

 

[ברוך ר]

מה ההבדל בין גזירת הקנטוניסטים לזה ? שם לא חטפו ילדים לצבא ?
גם פה חוטפים בכח כנגד בכיות של אמא והאחים הקטנים- בחור יתום באמצע שבעה על פטירת אבא.
כשחוטפים באמצע שבע ברכות מול הכלה, באמצע זמן מרגש, לכלא - זה בדיוק חטיפה.
למדינה יש היסטוריה ארוכה של חטיפות, עיין ערך ילדי תימן שחטפו ילדים בבית חולים למטרות שלהם ללא ידיעת ההורים.
וכן עיין ערך ילדי טהרן שגם חטפו אותם לקיבוצים וכל ילדי היהדות הספרדית שכלאו אותם בתת תנאים כדי לחטוף את הילדים לקיבוצים.
אז גם פה זה חטיפה.
ולמשפחות שחוו צער של חטיפת בן/בת משפחתם אין בעלות על המושג חטיפה.
אולי גם הם יבואו לערער על גזירת הקנטוניסטים שאיך משתמשים בלשון חטיפה שם ורוקדים על צערם ?