סקירה “מילאו הארץ וכיבשוה” – המאחז החרדי הראשון \ עו"ד נתן רוזנבלט

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
כל רבני קהילת זילברמן מתנגדים לקדוש''צ. אז ממש אין קשר.

ומי שזוכר את התנחלות חפציבה במ''ע ואיך נכנסו אברכים לגור באישון לילה מתחת לאפם של עמדת התצפית של ''שלום עכשיו'' ובניגוד לצוי ביהמ''ש שטען שהשטח שייך לערבים, לא אמור להבהל מכזה דבר.

כה עשו אבותינו תלמידי הגר''א בבואם לא''י
כה עשו מייסדי מאה שערים ובוני השכונות שמחוץ לחומה בירושלים
והסכנה היתה גדולה בהרבה מהיום.

ומי שטוען שהמקום 'לא מתאים לכל אחד', שיקח בחשבון שלצבור חובות של מליונים על דירות ולחיות כל הזמן בעול כלכלי מטורף, זה עוד יותר לא מתאים לכל אחד.
קצת גמישות תפתור הרבה צרות ומשברים ותאפשר לשקוד על התורה בנחת ובשמחה.
לא חושב שחפציבה היה קשור למעמד משפטי מהבחינה הזו, אלא מניעת כניסת נכסים אחרי שהקבלן קרס כלכלית
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
המקום הקטן שנקרא מצפה לאה הוא לא הבשורה הגדולה לציבור החרדי, המקום שם יכול לאלס כרגע אולי כמה עשרות משפחות, אלא עוד עשרות כמותו שבתכנון ובעזרת ה' יקומו חלקם באזור שם וחלקם באזורים אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
מי שלא רוצה - יכול בכיף לקנות חצי מדף בשירותי אפסנאות אדם בבית שמש בפי 20 מחיר, הרצפה שם לא מתנדנדת.
אין טעם להתווכח פה, המקומות האלו מתאימים למי שמעדיף לחיות חיים יותר חופשיים בלי להיות עבד של הבנק ל30 שנה הקרובות, ובלי לגור בקופסת שימורים.
את האופציה השניה כולנו מכירים אין טעם לשכנע, תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
כדאי גם לציין שהסיבה שזילברמן יותר נמצאים במקומות כאלו היא בגלל ההתנגדות ל"היתר עסקא"
ככה שאי אפשר לקחת משכנתא וצריך לחשוב מחוץ לקופסא

"הכורח הוא אבי ההמצאה"
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לא חושב שחפציבה היה קשור למעמד משפטי מהבחינה הזו, אלא מניעת כניסת נכסים אחרי שהקבלן קרס כלכלית
ההבדל בינינו שאתה מדבר מהשערה ואני מידיעה ומעורבות
היתה עמדת תצפית של שלום עכשיו לעקוב שלא נכנסים לדירות
כי ביהמ''ש החליט שמי שכבר נכנס א''א להוציא אותו אבל אסור להכנס.
והיו מגיעים כל לילה בהובלות ללא אורות וחונים מאחורי שורת הבתים וכו'
תשאל את כל ותיקי השכונה. היו מגיעים ערבים ושמאלנים לעשות בלאגן
מסתמא @עו''ד נתן רוזנבלט יוכל לספר לנו עוד פרטים
זה אכן קרה במקביל לקריסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
  • הוסף לסימניות
  • #47
אבל זה לא בדיוק פתרון מצוקת הדיור.
נכון
הפיתרון הוא להמשיך לגור בירושלים ב"ב בית שמש וכו'
ולחכות שיום אחד יתחילו לבנות ערים חרדיות חדשות...
(וגם אז לבוא לגור רק אחרי שיש כבר מוסדות חנויות תחבורה וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
למי ששאל לא מתאים לחרדים קלאסיים
וממילא נגמר כל הויכוחים
נתן רוזנבלט ידוע בחיבתו לארץ בכלל (גר בק"ס כשעוד הייתה התנחלות) ולהקמת קהילות חדשות חרדיות בפרט ועוד יותר ביו"ש ועדיין הוא נשאר נורמלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכון
הפיתרון הוא להמשיך לגור בירושלים ב"ב בית שמש וכו'
ולחכות שיום אחד יתחילו לבנות ערים חרדיות חדשות...
(וגם אז לבוא לגור רק אחרי שיש כבר מוסדות חנויות תחבורה וכו')
ולשלם 7000 ש"ח 30 שנה חוץ מלהתחייב ל 7 ילדים עוד כמה מיליונים וכן הלאה
וכך ממשיכים לתחזק את תעודת העניות שלנו במקום להגדיל ראש ולנסות לצאת מהמים העמוקים שבהם אנחנו טובעים

בינתיים כל עיר חרדית שניסו להקים אנחנו במו ידינו דחינו אותה כי זה לא מספיק ירושלים וב"ב בשבילנו
מי שמתנגד לכל מיזם שקם זה בד"כ אותם אלו שמוכנים לגור עם 4 ילדים ביחידת דיור בחניון והעיקר שר"ע או גאולה 5 דקות מהמחסן שלהם
נוו שוין תהנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נשמע מעניין.

האם יש סיכוי למשפחה שאין לה שמץ הבנה וידע בבניה?

@חרש עץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
גם מי שבנה את ב"ב פ"ת ועוד לא היה קלאסי
נכון אבל מי שגר במצפה לאה הוא נורמלי אבל לא חרדי קלאסי ומי שלא מבין את זה זה אומר שהוא גם לא חרדי קלאסי
שוב זה יכול להיות אדם טוב וצדיק וחכם יותר ממני אבל קלאסי הוא לא וזה לא חסרון
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכון אבל מי שגר במצפה לאה הוא נורמלי אבל לא חרדי קלאסי ומי שלא מבין את זה זה אומר שהוא גם לא חרדי קלאסי
שוב זה יכול להיות אדם טוב וצדיק וחכם יותר ממני אבל קלאסי הוא לא וזה לא חסרון
כמו שאמר לי מישהו בתקופת הקורונה
אני לוקח את החיסון - כי אני לא רוצה להיות היחיד בלי זנב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכון
הפיתרון הוא להמשיך לגור בירושלים ב"ב בית שמש וכו'
ולחכות שיום אחד יתחילו לבנות ערים חרדיות חדשות...
(וגם אז לבוא לגור רק אחרי שיש כבר מוסדות חנויות תחבורה וכו')
אפשר גם לקנות דירה יד2 בנוף הגליל כמעט באותו מחיר, אבל דירה סחירה, עם טאבו, אפשרות למשכנתא וכו'. איזור לדעתי יותר נורמאלי. גם אני תומך ביישוב הארץ. אבל צריך להיות ריאלי שזה לא בדיוק מתאים לליטאי קלאסי.
אבל @חרש עץ יגיד שדירה קטנה בנוף הגליל זה אפסנאות אדם/קופסת שימורים, וחייבים לגור בדירה ענקית עם חצר, אז בהצלחה במצפה לאה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #59
אפשר גם לקנות דירה יד2 בנוף הגליל כמעט באותו מחיר, אבל דירה סחירה, עם טאבו, אפשרות למשכנתא וכו'. איזור לדעתי יותר נורמאלי. גם אני תומך ביישוב הארץ. אבל צריך להיות ריאלי שזה לא בדיוק מתאים לליטאי קלאסי.
אבל @חרש עץ יגיד שדירה קטנה בנוף הגליל זה נקרא אפסנאות אדם, וחייבים לגור בדירה ענקית עם חצר, אז בהצלחה במצפה לאה.
אלו ואלו ישוב ארץ ישראל ואלו ואלו פתרון למצוקת הדיור רק שבנוף הגליל לא יהיה מקום לכולם וגם במצפה לאה לא יהיה מקום לכולם ולכן צריך גם את זה וגם את זה וגם עוד מלא ישובים שיפתחו ע"י יהודים צדיקים ב"ה הארץ שלנו מאד גדולה ויש בה מלא מקום שאפשר לגור בה לא רק ירושלים ב"ב וכדו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
העלות כאן אפס, הארנונה פעמיים אפס
כאילו, שואבים מים מהבאר? כי אחרת צריך לשלם ארנונה.
ואת הזבל שורפים? כמו השכנים צאצאי ישמעאל? כי לפנות זבל עולה כסף.
גם לנסוע כל יום לירושלים (רק 20 דקות בלי פקקים) כדי לקנות לחם טרי, זה לא חינם (אבל לאפות בטבון זה חינם חוץ מעלות הגחלים...).
בטח שאחזקת רכב (כי אי אפשר לסמוך על קו 618 או 310) היא לא אפס.
וחשמל? גנרטור? העלות לקוט"ש היא הרבה יותר גבוהה.
טוב, זה יותר זול ממשכנתא, אבל שכל אחד יחליט אם זה שווה לו את המגורים בשממה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הקדמה לפני ההקדמה: סיפור מתח ססגוני ונהדר המיועד לבעלי משקפיים בלבד. אם אין לכם משקפיים או עדשות – אל תקראו. לא לקרוא אמרתי! תפסיקו הרגע.
(לא שיש לי בעיה שתקראו, למה לא ובכיף, אבל זה משעמם. מאוד מאוד משעמם. הכי משעמם שיש. אם בא לכם להשתעמם, ברוכים הבאים.)
יאללה. לנשום עמוק, לספור עד עשר, זהו. אין חרטות.


אז עשיתי את זה. עשיתי את זה! טדאם, טדאם, עשיתי את זה.

מאז שאותו מאורע היסטורי קרה (שבוע ויום) - כל בנאדם שאתרע מזלי לפגוש מבקש לשמוע ממני על זה. היות לכך ובהתאם לזאת כבר כואב לי האצבעות להקליד, ולכן אני מעלה את כל סבב קורות חיי הלייזר שלי מהתחלה ועד הסוף, כולל כל הפרטים, למען ישמעו הכל וייראו.
(ולמען העובדה שמהיום והלאה, בכל פעם שמישהו רוצה לשמוע איך היה, אתן לו לינק לכאן).

ובכן, קבלו אותו! סיפור העוועים המופלא שלי על ניתוח לייזר:
הכל, מהתחלה, אמצע וסוף (הפי אנד, ב"ה).
כל השאלות / הפרטים / ההתעניינויות / הלבטים / הדקויות ועוד באשכול אחד, בחצי מחיר.

שלוש, ארבע ו, מתחילים.

*

חחח, מה חשבתם, כזה מהר מתחילים?
קודם אזהרה מראש:
זה הולך לצאת ארוך. מאוד מאוד ארוך. הכי ארוך שיש. יש לי מלא בבטן ובאופן כללי אני אוהבת לדבר, אז כדאי לכם להכין קפה ולכבות טלפונים.
עשיתם את זה? יופי.
הכל מוכן, בוא נצא לדרך.

הכל התחיל לפני כחודשיים, כשסיימתי את ההכנות הנפשיות לעבור לעדשות.
אני אדם שבאופן כללי נרתע מדיבורים על עיניים, קל וחומר מנגיעה בעיניים. כך שהמעבר לעדשות היה תהליך נפשי, מנטלי, רגשי וייחודי ארוך ומטלטל.
כאמור, לפני כחודשיים הגעתי למסקנה מיושבת בדעתי שהגעתי לשלב המספק כדי לסיים את תהליך ההכנה,
וכעת הגיע הזמן לעבור אליהן, העדשות הממתינות.
רגע לפני שקבעתי תור, באתי לרופא העיניים שלי בשאלה: שלום אדוני, מה דעתך על לייזר?
תשובתו: דעתי חיובית.
באותו יום השתנו חיי.

עכשיו ככה, להלן הווידוי ולהלן המידות שלי (שהיו שלי!) - תאחזו חזק בכיסא:
עין ימין פלוס אחת וחצי,
עין שמאל פלוס חמש.
ותוסיפו צילנדרים.
בקיצור, בלגנים.

הלכתי בתחילה לאסותא לבדיקה. נתנו לי הצעת מחיר של שמונה וחצי אלף (מאוחדת). אמרתי אוקי, אחשוב על זה. יש לי זמן.
התקשרתי ללווינגר ואמרו לי בין משהו כמו 8 ל11. אמרתי נו נו, אם עושים אז ברור שאצל אסותא.
בעצלתיים התקשרתי לרב בני פישר, לשאול איפה הוא ממליץ. תשובתו: הכי טוב אצל לווינגר עצמו, ואם לא אצלו עצמו אז אצל אירית בכר עצמה.
יעני, כך או כך, יוצא לי פלוס אלף שקל!
(הסבר, למי שלא בקיא בנושאים חיוניים שכאלה: גם במרפאה של לווינגר וגם במרפאה של אסותא, אם רוצים את הרופא הראשי בעצמו צריך לשלם עוד אלף שקל. והרב פישר אמר לעשות אצל אחד משניהם).

טוב. אז התקשרתי ללווינגר לקבוע תור לבדיקה. אומרים לי: וואלה! יש לנו בדיוק הנחה של מאוחדת! אם את עושה אצלנו עד סוף ספטמבר יש הנחה קלה. (קלה, מתוקה כזאת, מכירים את הבובות האלו?)
מסתכלת בשעון, הראשון לספטמבר. אני כזה - אוקי, תקבעי לי תור להחודש.
לא פרצמן, אין כזה דבר: את קודם צריכה לעשות בדיקה, והתור הראשון לבדיקה הוא רק ב30 בספטמבר. כלומר אם הוא לא מכניס אותך לניתוח באותו יום של הבדיקה את מפסידה את ההנחה...
אוף!
בימים הקרובים ניסיתי לקדם את התור בכה ובכה, אין. אפס. כלום. בלית ברירה הוחלט לחכות ל30 בספטמבר, ולראות אם הוא יכול להכניס אותי באותו יום לניתוח.

הזמן עובר.
שבועיים תמימים חלפו.

עד שביום שלישי בהיר אחד, לפני שבוע וקצת, אני מתקשרת למרפאה לשאול אם התפנה תור.
בינתיים לוחשת פרק תהילים קצר, למרות שאני לא מאמינה שיש סיכוי.
ואז.
פתאום.
לפתע.
בחבטה.
אדירה.
חחח סתם. הפקידה בטלפון אומרת שכן, התפנה תור.
מתי?
למחר.
וואו. לרגע אני נרתעת, בסוף אומרת לה בסדר. תקבעי לי למחר. רבע לתשע בבוקר, בדיקה. ובעז"ה, כך היא אומרת, אכנס לניתוח עד סוף החודש.
יום למחרת אני מגיעה לבדיקה.
מקצרת כדי לקצר, אבל פלללם באותו ערב הייתי בניתוח.

עכשיו קצת על סוג הניתוח:
בגלל המספרים המופרעים שלי, הוחלט שעליי לעשות ניתוח אינטרלאסיק, שזה לא הניתוח הרגיל. בניתוח הרגיל יש זמן החלמה של שבועיים בערך, אבל בניתוח שלי - זמן ההחלמה הוא שלוש שעות!
מחר, כך מצהיר לווינגר, את באה לפה בנהיגה.

ואוו. חיוך מאושר עולה על שפתיי ואור דבילי מבליח בעיניי. למה דבילי? כי העושר הוא רק עד הקופה:
(מאוחדת אמרנו, דא? ואינטרלאסיק, חרשו?)
יוצא לי 14,400.
וזה אחרי הנחה!
התעלפתי במקום, ואחרי שהתעוררתי עשו לי הנחה ל11 וחצי. לאחר התייעצות קצרה הוחלט שטדאם, טדאם, הולכים על זה.
(אל תסתכלו עליי ככה. יש לקחת בחשבון שבמצב שלי - כל זוג משקפיים עלה לי אלף שקל, והייתי צריכה לחדש כל שנה בערך. ככה שתוך אחת עשרה שנים אני מכסה את הפער, ועוד יוצאת עם רווח).

עד כאן להקדמות. ועכשיו, יאללה! מגיעים לחלק הכי מרתק!
הניתוח עצמו.
מקדימה ואומרת שהחלק הזה לא לבעלי לב חלש. אני מספרת אותו רק כי בשבוע האחרון דיברתי עם הרבה אנשים וכולם אמרו לי שזה כל כך עזר להם שסיפרתי בפרוטרוט, שיידעו למה להתכונן. אבל למי שזה לא רלוונטי אין צורך לקרוא (אלא אם כן סתם בא לכם תיאור ססגוני).
אז ככה.

באה בערב למרפאה (עם מלווה, חובה).
נכנסת לחדר ניתוחים לבד. אסור עם ליווי.
מטושטשת עדיין מהטיפות ששמו לי בבוקר בבדיקה, חלשה באופן כללי. נכנסת לניתוח, אחות אוחזת לי ביד, אני מסוחררת וחלשה ורוצה להתעלף.
(אגב, הערה חשובה עכשיו: מדגישה שבכלל יש לי רגישות לעיניים. לא אצל כולם החוויה קשה כל כך, הבנתי שאנשים אחרים בכלל לא מרגישים את הניתוח. רק אצלי משהו השתבש, התנצלויותיי).
וככה זה הלך.

עשרים מנתחים מסביב. (טוב, לא באמת עשרים, אבל ראיתי הכל כפול). אני מטושטשת ומכווצת.
העיניים עצמן מורדמות, אבל העצמות מסביב חיות ובועטות.
קר בחדר. עשרים המנתחים גוהרים עליי ומותחים לי את העיניים לרוחב 4 מטר. שמים לי צבתות ותופסנים כדי שהעין לא תברח. אני מכווצת וסגורה. לא מצליחה לפקוח עיניים. הרופאים מנסים בכה ובכה, נואשים מזה שאני כל הזמן מתכווצת. העיניים שלי קטנות, אני נאנקת מכאבים (זה לא באמת כואב, אבל תחשבו שלוחצים לכם מסביב העין חזק עם תופסנים. זה לוחץ, וכשמפחדים - זה גם כואב.)
אחרי שמצליחים לתפוס את העין מעבירים אותי לשלב הראשון של הניתוח.
השלב הראשון לוקח 7 שניות בכל עין.
אהה! שמעתם נכון. 7 שניות.
בכלל, הניתוח בעצמו הוא רק 15 שניות בסך הכל לעין. לא יודעת למה היה נראה לי שהוא שעה.
(ה15 שניות לא כוללות את הזמן שלקח עד שתופסים את העין עם המצבתות, אבל עדיין, הניתוח עצמו מאוד קצר.)

עוברת את השלב הראשון. הרופאים מריעים בצהלה, מורידים את הצבתות. איכשהו אני מגלה שפיצים, פינצטה קוראים לזה בעברית, ממש ליד - בררר - העין שלי. עכשיו עוברים לשלב השני. אני מכווצת ממתח. לא רואה כלום. יש לי לחץ בעין ואולי גם רטוב, לא יודעת. רוצה לישון. פתאום רואה אור אדום וירוק. מתוך הערפול אני קולטת שזה הלייזר. מסתכלת על הלייזר. שייגמר כבר. שייגמר.

ואז זה נגמר.

מקימים אותי מהמיטה. אני מגלה בהלם שאני עדיין חיה. ואפילו רואה!
יוצאת החוצה להתאוששות. מטושטשת לגמרי. מרגישה אחרי טראומה.
קחו בחשבון שבכל הזמן הזה - לא כאב לי בכלל! אפס כאבים. רק היה לחץ. פיזי ורגשי.
קוראים למלווה מבחוץ. מסבירים לנו על הטיפות. אני לא שומעת כלום, רק רוצה לישון ולישון. אחרי שאני מסיימת התאוששות של כמה דקות המנתח יוצא ובודק שהניתוח עבר בהצלחה. "אחלה ניתוח פרצמן!" הוא מריע בצהלה, וזה אחרי שבניתוח עצמו הם השתגעו מזה שברחתי להם כל פעם.

וזהו. והלכתי הביתה. והייתי מסוחררת ומטושטשת עד בחילה כל הלילה. הלכתי לישון מיד.
בבוקר אחר כך הייתי במשרד...

היום הלכתי לבדיקה נוספת של שבוע אחר כך.
טפו טפו, טדאם, טדאם,
הודו להשם כי טוב:
אפס ימין, אפס שמאל.

The end;

__________
אגב, לידיעה: בניתוח אינטרלאסיק זמן ההחלמה הרשמי הוא אומנם רק 3 שעות, אבל אף אחד לא מספר מראש על זה ששלושה ימים אחר כך אני צריכה להיות עם משקפי מגן מכוערים, ככה שזה לא כזה נחמד להגיע יום אחר כך לעבודה. וגם אסור להתאפר שבועיים. וגם יש מיליוני טיפות לטפטף טיפ טף.
עד כאן לבינתיים. נראה לי.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.
ועד דיור לקהילות מודיע על פרויקט בניה במחיר מוזל במגרשים שזכו בהם חברות בניה גדולות שהגיעו להסדר עם הרב אברהם סלונים על מכירה מרוכזת לציבור החרדי במחיר של כ 150 אלף פחות ממחיר השוק בהר יונה, פרויקט במודל דומה לאחיסמך- אחיסמך עכו, הרב נתן רוזנבלט סייע רבות בנושא

שלום וברכה,

לאחר תקופת זמן שבהם נעשתה פעילות רחבה בכמה מקומות שעתידים להתפתח אי"ה לציבור חרדי, תקוותינו לצאת בתקופה הקרובה עם כמה בשורות דיור ברחבי הארץ, ומפני שלא היו דברים שהבשילו סופית, לא יצאנו בהודעות.

ועל של עתה באנו. בהר יונה נסגר מכרז לפני 3 שבועות אשר זכתה בו חברת מהגדולות בארץ אשר בסיכום עם איש החסד הרב אברהם סלונים שליט"א, סוכם על מכירה במחיר מוזל לנרשמים דרכו. ההרשמה הינה כללית לכל הציבורים, ובמידה וירשמו מעל מספר יחידות הדיור שזכו במכרז (כ-580) תערך הגרלה בין הנרשמים מי יזכה.
המחירים בפרוייקט זה הם כ150,000 ש"ח פחות ממחיר השוק. והר יונה עומדת לפני התפתחות חרדית אדירה בשנים הקרובות עם תוספת של קרוב ל3000 דירות המיועדות לציבור החרדי.

בד בבד ועדת 'דיור לקהילות' יצרה שיתוף פעולה ביחד עם ועדת הדיור המקומית של הר יונה ופנתה להרב אברהם סלונים שליט"א לייעד מגרש במכרזים העתידים להיסגר בימים הקרובים לציבור הליטאי מתוך תפילה ותקווה שיצליח לזכות במכרזים נוספים, ויתאפשר גיבוש ליטאי גדול בהר יונה. הרב סלונים שטוב ליבו ורוחב דעתו ידועים הסכים לדבר בחפץ לב. (וכאן המקום להודות להרב נתן רוזנבלט שליט"א שטרח ויגע רבות בחיבור האנשים ורבות חייבים לו על הגלוי ועוד יותר על הנסתר).

על כן כל מי שחפץ להירשם למגרש שהרב סלונים כבר זכה בו והוא דבר וודאי, מצ"ב בזה המודעות שפורסמו מטעמו דרכי הרישום בקו ו'דמי הרצינות' שצריכים להפקיד בימים הקרובים ממש. כפי שהודגש הרישום פתוח לכלל הקהילות והזכיה תהיה לפי הגרלה בלבד.

אמנם במקביל אנו עושים רישום למכרז העתידי, מתוך תפילה שהרב סלונים יצליח לזכות בו וכפי שסוכם בין הצדדים אי"ה ייועד לציבור הליטאי, החפצים להירשם (לעת עתה ללא צורך ב'דמי רצינות') יכולים להירשם במגוון דרכים:
1. פלאפון 053-4153331.
2. נדרים פלוס
https://nedar.im/F4081.
3. במייל חוזר. במידה ובחרתם במייל חוזר יש לציין את הפרטים דלקמן, שם הבעל, תעודת זהות, שם האשה, תעודת זהות, נייד בעל, מייל זמין, האם אתם מעוניינים בדירת 3/4/5 חדרים, מספר ילדים.
אנו תקווה (בלא התחייבות לעת עתה) שאי"ה יהיה הלוואה על סך מכובד כעזרה להון העצמי בפריסה נרחבת, על מנת להקל על הרוכשים.

הרישום הינו עד ט"ו בשבט בלבד! מצ"ב המודעות הן על המכרז הקיים ופרטי ההתקשרות והן על המכרז הבעל"ט.

נ.ב. לבקשת רבים לקבל חומר מסודר על הפריפריה אנו מקווים אי"ה בשבועות הקרובים להתחיל להוציא סקירות מסודרות אחת לשבועיים/שלוש, שבהם ינתן מידע מקיף על הפריפריה החרדית כיום.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה