שיר הביתה. סוף?

[עליבאבא]

ארץ נרגשת מתעטפת בדגלים
נושאת עיניה אל מושיע הבל
ארץ טובעת בדמי חללים
נואשת אוחזת ידיה בחבל

והארץ מרכינה ראשה בדומיה
וכי מה תאמר לקורבנותיה
ודומעת עמה כל נפש הומיה
בשוב בנים לגבולותיה

ולרגע דמה -
כי הנה ותמה
ארוכת מלחמות יושביה
והנה ובאה לאדמה
ארוכת פצעי אוהביה

ולארץ נעצב ליבה בעוגמה
ויודעת היא עד כאב
כי עוד בטרם חלוף יממה
ואח לאח שוב זאב

 

[צביה ר.]

וואו.
אמת כאובה, כתיבה נוגעת ומדהימה!
בחירת המילים, המבנה, והחריזה המושלמת.

ארוכת מלחמות יושביה

ארוכת פצעי אוהביה

משחק מילים יפה!

 

[שמואל אגסי]

כתיבה מהממת.

כמה יפה ככה עצוב...

 

[דודה]

כתיבה מדהימה על מציאות כאובה!

 

[חוה אייזן]

הסוף דקר אותי במציאות עגומה של השנים האחרונות
שלא גרע מיופיו של הקטע
שיר אומנותי
כל בית יותר יפה מקודמו