תח"צ תחבורה ציבורית בחינם

  • הוסף לסימניות
  • #41
במקום שהמדינה תסבסד עוד ועוד, הפיתרון הוא הפוך - להפריט את התחבורה הציבורית.
כל דבר שהמדינה מתערבת בו, נעשה לא יעיל.
השוק החופשי יודע לתעל את המשאבים הרבה הרבה יותר טוב מאשר תכנון מלמעלה.
ולא מזמן מירב מיכאלי עוד ניסתה להכניס את ערך השיוויון, עם הרפורמה המטופשת 'דרך שווה' שיצרה עוד יותר בעיות. (טוב שהיא לא ניסתה להכניס את השיוויון גם לסופרמרקטים ולקבוע שיהיה מחיר שווה ואחיד לכל המוצרים, לפי מדרגות משקל אחידות).

אילו לא הייתה כל כך הרבה רגולציה, אלא כל חברה הייתה יכולה להפעיל איזה קווים שהיא רוצה, באיזו תדירות שהיא רוצה, ולגבות על זה איזה מחיר שהיא רוצה - המחירים היו עולים מן הסתם, אבל בשורה התחתונה רוב האנשים היו הרבה יותר מרוצים ממצב התחב"צ.
כל האוטובוסים העירוניים הריקים שנוסעים בשישי אחה"צ או במוצ"ש היו מתבטלים מיידית
בחיים לא הצלחתי להבין למה יש עומס בבינעירוני
והמון אוטובוסים ריקים בעירוני בשישי ומוצ"ש
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
יש אתר של עצומות אולי אפשר לפתוח כמו עצומ זה ירכז את כל המעונינים
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
בלת"ק אבל אולי לקראת הבחירות שככה"נ מעבר לפינה אולי כדאי למצוא איזה מועמד ואפי' מפלגת קש כלשהי שתבטיח את זה וזה כבר יעלה את הנושא לכותרות ומשם זה כבר יוכל להמשיך להתגלגל עם תזכורות מידי פעם ואם היהאפשר למצוא איזה עיתונאי שיהיה לו במי להתנגח על חשבון זה מה טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
  • הוסף לסימניות
  • #47
סורי אבל לא ברור לי היתרון, זה רק מצטייר לי קטסטרופה.
והמצב הוא כבר כזה בתח''צ בתשלום אז למה להחמיר ת'מצב?
נכנסתם לקישור בויקיפדיה?! מצוין שם שבהרבה ערים באירופה שעשו תחב"צ בחינם הדבר הפך להצלחה. במדינת לוקסמבורג כל התחב"צ בחינם וגם שם זה הצלחה גדולה. אין סיבה שזה לא יהיה גם בארץ. במיוחד כשהדבר יחסוך לקוםת המדינה כ8 מיליארד שקלים בשנה. גם אם זה יחסוך כמה מיליונים זה יהיה שווה ואפילו אם שה לא יחסוך ולא יגרע. המחקר נעשה לפני 10 שנים ואף אחד לא קידם את זה עדיין. המצב חייב להשתנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
בלת"ק אבל אולי לקראת הבחירות שככה"נ מעבר לפינה אולי כדאי למצוא איזה מועמד ואפי' מפלגת קש כלשהי שתבטיח את זה וזה כבר יעלה את הנושא לכותרות ומשם זה כבר יוכל להמשיך להתגלגל עם תזכורות מידי פעם ואם היהאפשר למצוא איזה עיתונאי שיהיה לו במי להתנגח על חשבון זה מה טוב
משרדי הממשלה עובדים על עיקרון ריבוי תלונות. ככל שירבו התלונות ככה לא תהיה להם ברירה אלא לשנות. חייבים להתלונן ולהציף בדרישה לתחב"צ בחינם. הנימוק צריך להיות, מה שהבאתי במילים שלכם. תחשבו על זה שהדבר בין היתר יעלים את הפקחים מחיינו. נמאס מהם הפכנו למדינת משטרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
יש קווי רפאים שנוסעים ריקים, בלי נפש חיה
כשמדברים על 80% סבסוד מהמדינה לתחבצ, אז בזכות הקווים האלה, הממוצע מזנק,
תחשוב שעל נסיעה כזו נוסע ייאלץ לשלם פי 5 ויותר, אנשים לא ייסעו באוטובוסים, אלא יקנו רכב/מונית, וממילא המחיר יעלה, מה שיגרום לפחות אנשים להשתמש בקו, ותוך שבועיים-שלוש הקו ייסגר
אם תחב"צ בחינם יחסוך לקופת המדינה כ8 מיליארד שקלים בשנה אז לא צריך שום סבסוד יהיה אפשר בכסף הזה שנחסך להוסיף עוג הרבה קווי "רפאים"
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
במצב הנוכחי יש נסיעות רבות שלא מבוצעות בגלל שזה לא משתלם לחברה. כל עוד ולא פתרנו את הבעיה הזו לא יעזור שנטפל במחיר, וזה אף עלול להחמיר את המצב.
זה לא משתלם (או יותר משתלם לא לבצע בצורה ראויה), בגלל תמחור לקוי של המדינה מול מפעילי התח"צ, מה שגורם לכך שחלק מהנסיעות לא כלכליות, מה שגורם לכך שהרווח שלהם על נסיעות בשעות השיא השבועיות, הוא יותר נמוך ולפעמים אף הפסדי.

כיום אחרי עליית המחירים האחרונה,
וביטול הערך הצבור ברפורמה הקודמת מחירי התחב״צ לא מאפשרים עוד עלייה.. {לדעתי..}
{ולא כולם במקומות שמזכים אותם בהנחה, וגם אם כן למשפחה ברוכה זה כבר לא שווה..}
ההכנסות הכוללת מתשלומי נוסעים ירדו משמעותית, כלומר הציבור בכללותו משלם פחות מאשר לפני הרפורמה, זה כמובן לא סותר את זה שיש כאלה שמשלמים יותר, (ויש גם כאלה שמרגישים שמשלמים יותר, למרות שבפועל זה לא נכון)

וזה מבלי להתייחס לכך שהאינטרס של המערכת הוא שמשפחות ברוכות ילדים לא יעלו כולם על אוטובוס אחד אלא יסעו בהסעות פרטיות, שזה דבר שמערכת תחבורה ציבורית, במתכונת הנוכחית (כלומר ללא הזמנת מקומות מראש) יכולה לתת מענה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
לא נעים לקטרג על עם ישראל בעשי"ת
אבל כל זמן שלא יהיה תחב"צ בשבת אנשים לא יעזבו את הרכבים..

תחשבו שכל יום שלישי לא היה תחב"צ האם לא הייתם מחזיקים רכב?
לטענה הזאת אין בסיס במציאות.
אחוז בעלי הרכבים בערים כמו חיפה בהם יש תחבורה ציבורית בשבת לא נמוכה יותר מאשר בערים אחרות.
גם לא נצפה הבדל באחוז מחזיקי הרכבים בין שומרי שבת לבין אלו שעדיין אינם כאלה.

באופן כללי, גם באירופה השימוש בתחבורה ציבורית בימי המנוחה הוא נמוך, וזה נובע מכך שמוסדות החינוך ורבים מהעסקים אינם פעילים, מה עוד שגם היעדים של הנוסעים הינם ברובם כאלה שתחבורה ציבורית אינה אידאלית להגעה אליהם.

כך שדווקא השבתה מלאה של התחבורה הציבורית בשבת תשחרר משאבים לזמנים בהם יש ביקוש לתחבורה ציבורית

נ.ב. גם למחשבה שכל עם ישראל יסע באוטובוסים היא לא ישימה, ולא הגיונית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
תחכו שנתיים עד שיהיה אוטונומי
ואז,
לא יהיה מחסור בנהגים, וגם יהיה קל לממן את התח''צ
אבל תלוי מה תהיה העלות של מונית אטונומית לעומת שיתופית

עד שנזוז
זה כבר קיים בעולם, וצריך לראות לאן זה מתקדם, כשיש אוטונומי
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
נכנסתם לקישור בויקיפדיה?! מצוין שם שבהרבה ערים באירופה שעשו תחב"צ בחינם הדבר הפך להצלחה. במדינת לוקסמבורג כל התחב"צ בחינם וגם שם זה הצלחה גדולה. אין סיבה שזה לא יהיה גם בארץ. במיוחד כשהדבר יחסוך לקוםת המדינה כ8 מיליארד שקלים בשנה. גם אם זה יחסוך כמה מיליונים זה יהיה שווה ואפילו אם שה לא יחסוך ולא יגרע. המחקר נעשה לפני 10 שנים ואף אחד לא קידם את זה עדיין. המצב חייב להשתנות.
נכנסתי, וגם קראתי בעבר סקירה של מכון המחקר של הכנסת בנושא
לא ראיתי יותר מידי מקומות שיש בהם תח"צ בחינם, אלא טענה שבאירופה נותנים לפלחים באכלוסיה נסיעות חינם, דבר שקיים גם בישראל מגיל 67, ולחיילים בתקופה שאחרי השחרור.

יש להבדיל בין ישראל למדינות באירופה בהם הגידול באכלוסיה הוא אפסי,

וגם סבסוד מלא הוא הרבה יותר מ4 מיליארד, ולא רשום שהוא יתרום לקופות המדינה סכום כפול אלא יתרום לתושבים בשווה כסף סכום כפול.
כמו שגם מצויין שם, זה יתרום בעיקר לשכבות הנמוכות שרגישות להוצאה הכספית, התרומה של השכבות הללו לאוצר המדינה קטן, ולא יעלה בהרבה בעקבות מתן נסיעות חינם.

כך שלא ניתן לטעון שמדובר בהמלך מוצדק כלכלית, אלא מהלך שלדעת כותביו אמור להביא לרווחה למשתמשי התח"צ (שזאת אמירה שגויה, מכיון שמשתמשי התח"צ מעוניינים בשירות טוב ומוכנים לשלם על זה מחיר סביר, ולאו דווקא שירות חינמי, ומוגבל).

גם בישראל יש שירות תח"צ חינמי עבור משתמשי הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב.
ובמנצ'סטר ישנם מספר קווים חינמיים המובילים לשדה התעופה, כאשר ההיגיון הוא ששירות חינמי יכול להפחית את הגודש במקום, וגם שתיירים רבים אינם מצויידים בכרטיס רב קו מקומי, וגם שרוב הנוסעים יצטרכו ממילא נסיעת המשך וישלמו עליה, כך שחבל להשקיע מאמץ בגביית כספים בנסיעות הללו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ההכנסות הכוללת מתשלומי נוסעים ירדו משמעותית, כלומר הציבור בכללותו משלם פחות מאשר לפני הרפורמה, זה כמובן לא סותר את זה שיש כאלה שמשלמים יותר, (ויש גם כאלה שמרגישים שמשלמים יותר, למרות שבפועל זה לא נכון)

וזה מבלי להתייחס לכך שהאינטרס של המערכת הוא שמשפחות ברוכות ילדים לא יעלו כולם על אוטובוס אחד אלא יסעו בהסעות פרטיות, שזה דבר שמערכת תחבורה ציבורית, במתכונת הנוכחית (כלומר ללא הזמנת מקומות מראש) יכולה לתת מענה
זה תשובה למה המדינה עושה/לא עושה..

אבל חשוב להדגיש שהציבור שכאן מדובר עליו זהו הציבור החרדי,
שכיום רובו המוחלט משלם הרבה יותר מידי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
לא ניתן לטעון שמדובר במהלך מוצדק כלכלית
אני דווקא התחברתי למה שכתבת לפני כן
המצב הנוכחי הוא בהחלט אבסורדי, ולא אתפלא עם עלויות הגביה (שכוללת רכישת ותיחזוק מכשירי תיקוף, תשלום לחברות שמטעינות את הרב קווים, אחזקה של עמדות על הקו בכל רחבי הארץ, הגרוע מכולם, תפעול גדודי מבקרים שמטרידים את הנוסעים) הם יותר גבוהות ההכנסות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
אולי כולם יסכימו שנסיעות בשעות שפל צריכות להיות יותר מסובסדות ויותר זולות?
בהנחה שרוב הנסיעות מ-2% שמדולגות ולא מבוצעות הם משעות הפקקים, מספיק 5% שיכולים להתנייד משעות השיא, ונסיעות ונהגים יתפנו, הצפיפות תפחת והשירות ישתפר להפליא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכנסתם לקישור בויקיפדיה?! מצוין שם שבהרבה ערים באירופה שעשו תחב"צ בחינם הדבר הפך להצלחה. במדינת לוקסמבורג כל התחב"צ בחינם וגם שם זה הצלחה גדולה. אין סיבה שזה לא יהיה גם בארץ. במיוחד כשהדבר יחסוך לקוםת המדינה כ8 מיליארד שקלים בשנה. גם אם זה יחסוך כמה מיליונים זה יהיה שווה ואפילו אם שה לא יחסוך ולא יגרע. המחקר נעשה לפני 10 שנים ואף אחד לא קידם את זה עדיין. המצב חייב להשתנות.
כשהישראלים יהפכו לשווצרים או גרמנים לפחות יהיה מה להשוות ולדבר,
זה ציבור אחר זאת התנהלות אחרת ומדינה עם תנאים אחרים לגמרי מכל הבחינות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
זה תשובה למה המדינה עושה/לא עושה..

אבל חשוב להדגיש שהציבור שכאן מדובר עליו זהו הציבור החרדי,
שכיום רובו המוחלט משלם הרבה יותר מידי..
גם בציבור החרדי יש שהפסידו ויש שהרוויחו
כך למשל תושבי ירושלים שנוסעים קצת מחוץ לעיר או תושבי ביתר ומודיעין עילית שהשתמשו בחופשי אזורי הרוויחו
ואילו כאלה שהשתמשו בעיקר בנסיעות פנימיות (כמוני למשל) הפסידו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אני דווקא התחברתי למה שכתבת לפני כן
זה לא סותר.
המצב הנוכחי הוא גרוע במיוחד.
יש מס נסועה קבוע הנקרא חופשי חודשי או מס ח"פ שאינו קשור לזמן הנסיעה התועלת מהנסיעה או העלות של הנסיעה למדינה הנקרא תיקוף מערך צבור.
ובמצב כזה, אני לא בטוח שזה כלכלי הגביה.

התועלת שמובאת בויקיפדיה חושבה כנראה לפי נוהל פר"ת, שהוא ניסיון להפוך את השווה כסף לכסף, וזאת כדי שלא כל ההשקעות ילכו לטובת השכבות העליונות שתורמות יותר למיסוי וישאירו את האזורים של השכבות החלשות ללא טיפול.
כך למשל יתכן שבאזור איילון כדאי מבחינת ההכנסה ממיסים לחפור עוד נתיבים מתחת לקרקע, רק שאז לא ישאר כסף כדי להרחיב את כביש 71 למשל (לא שאני באמת יודע הייתה הצדקה כלכלית לטיפול בכביש הזה).
הנוהל גם מנסה לטפל בבעיית תאונות הדרכים, ולהגדיר שווי כספי להרוגים או פצועים כך שלא יקרה מצב בו תאונה כלשהי תגרום ללחץ על טיפול יקר בזמן שאפשר לטפל בכבישים אחרים באופן שיותר יעיל לתושבים.

אפשר לתמצת שהמטרה של הנוהל היא לעזור להחליט האם יש מקום לקחת הלוואה לצורך ביצוע הפרוייקט.

שלא ישתמע לא נכון, אני חושב שאם מדובר בפרוייקט שברור שהוא נותן תועלת להכנסה ממיסים הוא צריך להיות מתועדף לפני נוהל פר"ת, כי ההכנסה ממנו תאפשר לבצע פרוייקטים אחרים מבלי להזדקק להלוואות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
"אבא בטלפון!" צעקה גיטי. "תני לי לדבר איתו!” אמרה מלכי “אבל את דיברת איתו אתמול, אני עוד לא דיברתי...” אמר מוישי. דוד שתק. בסוף הטלפון יגיע לכולם. עבר כבר שבוע מאז תחילת בין הזמנים, מאז שחזר מהישיבה, ואבא לא הגיע הביתה. אתמול אמא אמרה שאבא אמר לה שהוא לא יודע אם הוא יצליח להגיע לליל הסדר...

******************

הם היו שם, הבנים, ביחד עם אבא, בבית הכנסת, בשמחת תורה תשפ”ד, כשבשעה שמונה פילחה אזעקה עולה ויורדת את האוויר. הוא הסתכל על אבא, והפרצוף שלו אמר הכל. אבא יצא מבית הכנסת, רץ לבית, ולא נכנס לממ”ד. אחרי עוד אזעקה או שתיים במהלך התפילה, הם הבינו את מה שאבא הבין כבר בתחילת התפילה, שעומדים להקפיץ אותו לצבא. אז הם החליטו ללכת לבית, לעזור לאמא. אבא הוקפץ.

******************

לשבת זכור תשפ”ו, המשפחה כולה נסעה לשבת משפחתית. ואז, הגיעו האזעקות. ומאז ועד מוצ”ש, כל השבת כולם חששו מהרגע שידעו שיקרה, משיחת הטלפון שתקפיץ את אבא. ביום ראשון דוד נסע לישיבה, ומאז הוא לא ראה את אבא. רק כמה שיחות טלפון בודדות וקצרות...

*****************

הוא נשען אחורה, נזכר ברגע ההוא, כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה, כשמוטי הקטן אמר לו בתמימות “פעם אבא היה אברך והיה חוזר כל יום הביתה. אבל עכשיו הוא בצבא”. הצביטה הזו בלב, על הילד שזהו, מבחינתו הרגיל שאבא בצבא...

והוא נזכר בשבע ברכות של אלישבע, שכל לילה אבא אמור היה לחזור לצבא לאיזה מבצע סודי, וכל פעם תכננו את הסעודה כאילו אבא לא נמצא, ובסוף זה נדחה ביום.

והוא נזכר בשבתות הרבות, שהוא, כבכור, עשה את הקידוש ובצע על הלחם.

אבל...

ליל הסדר?!

אז המשפחה זכתה לכמה חודשי הפוגה, בין סוכות לפורים, שאבא היה ברצף בבית.

אבל בעצם... בעצם, כבר שנתיים וחצי אבא לא בבית.

ובינתיים, זו התקופה הכי ארוכה שברצף, אבא לא מצליח לחזור הביתה בכלל. כבר חודש.



------------------------------------------------------------------------------------------

הסיפור אמיתי. פרטים ושמות שונו.
0 תגובות
שלום וברכה.
שמי הוא שלמה, ואני בחור ישיבה ורב במילוי מקום בין הסדרים,
לפני שאני מגיע לנושא הפולמוס אני רוצה מעט להרחיב עליי כדי שנבין למה פתחתי את הפולמוס ולמה יש לי שאלה בכלל…
לצערי בשנות לימודיי בתלמוד תורה וישיבה קטנה עברתי סבל בל יתואר.
אלימות פיזית ומילולית…
מאז שאני ילד קטן… כיתה ב׳.ג. כבר אני רוצה להיות בתחום ובגיל הגדול יותר החלפתי לשיעורים שלמים רבנים שהחסירו…
ב״ה אני רב מחליף בתלמוד תורה שבו החינוך-מעל הכל, מאוד מרוצה שם.
(סתם לסקרנות, כמה פעמים בערך קוראים בחודש מכיתה א-עד כיתה ד בערך?)

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?
אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?
3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?
4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?
5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

(כמעט) שבת שלום לכולם!


נעים מאוד — שמי נעם, ואני אחד המתנדבים
במיזם "דאטאבוס" וב־סדנה לידע ציבורי.
אולי חלקכם מכירים אותי מהרצאות שהעברתי (לפני 6-7 שנים) במסלולי בניית האתרים במכללת פרוג, או מפוסט קודם שהעלתי בפורום :)

“אור השמש הוא הטוב שבחומרי החיטוי” — לואי ברנדייס,
היהודי הראשון שכיהן כשופט עליון בארצות הברית.

למי שלא מכיר — "דאטאבוס" הוא מיזם קוד פתוח לאיסוף וניתוח נתונים על תחבורה ציבורית, במטרה למדוד, להבין ולשפר את המערכת.


אנחנו נפגשים בכל יום שני בערב לשעתיים של סיעור מוחות ופיתוח, וכך הפרויקט מתקדם לאיטו —
מתכנתים, אנשי תחבורה ציבורית וגיקים חביבים — כולם עובדים יחד כדי לחשוף תובנות ולעזור לשפר את התחבורה הציבורית בישראל.

אם אתם רוצים לפגוש עוד אנשים טובים, שמנסים לשנות לטובה את המציאות — אשמח להזמין אתכם להצטרף 🙌


ההשתתפות פתוחה לאנשים בעלי רקע בתכנות או בתחבורה ציבורית (מתנצל מראש שלא לכולם זה יתאים).
המפגשים מתקיימים בבית העמותות בתל אביב, בסמוך לתחנת קרליבך של הרכבת הקלה.
אני ועוד מתכנת מגיעים מגבול ר"ג \ בני ברק, כך שמי שמעוניין יכול להצטרף אלינו בדרך חזרה.


למען הסר ספק — המרחב בסדנה אינו מופרד, ויש גם מתנדבות ונשים בצוות (כולל מנכ"לית העמותה).
מי שהנושא משמעותי עבורו מוזמן בהחלט להצטרף דרך זום ולהיות חלק מהעשייה מבלי לפגוע באורח החיים.


ניתן גם להתנדב מרחוק בלבדאנחנו מנהלים את המשימות באתר GitHub (בצורה פתוחה ושקופה לגמרי),
ומתקשרים ב־Slack (דומה לוואטסאפ, אבל לעבודה מקצועית). כך ניתן להשתלב בפרויקט בזמן שנוח לכם — לצד הלימודים או העבודה.


אם זה נשמע לכם מעניין —
אשמח לשמוע מכם ב־דוא"ל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
או בוואטטסאפ 053-6218158
ההסכם, שגובש עוד בממשלה הקודמת, כולל בין היתר בניית נתיבי תחבורה ציבורית ורכישת אוטובוסים ארוכים בהיקף של 250 מיליון שקל • לפי גורמים בענף, החתימה עליו והקצאת התקציבים נבלמת על ידי השר בצלאל סמוטריץ' מסיבות פוליטיות
אסף זגריזק16:03


במשרד האוצר תוקעים הסכם תחבורה לבית שמש במאות מיליוני שקלים. לדברי מקורות בענף, הסיבה הרשמית לכך היא עיכובים משפטיים, אבל מאחורי הקלעים מרוץ העברת הכספים בעיצומו - משום שככל שמתקרבים לבחירות 2026 הסיכוי שהפרויקטים יאושרו נמוך יותר.

ואולם, אותם מקורות טענו בשיחות עם גלובס כי בדיונים משותפים למשרדי התחבורה והאוצר התגלה שהשר בצלאל סמוטריץ' בעצמו עצר את החתימה על ההסכם ואת הקצאת התקציבים; זאת, לדבריהם, על רקע העובדה שנציג מפלגתו במועצת העיר לא הוכנס לקואליציה והוא חבר באופוזיציה העירונית.

ההסכם מול עיריית בית שמש נדחה מספר פעמים. עוד בתקופת הממשלה הקודמת הוצע לעירייה לחתום על ההסכם, אך היא גררה רגליים בנושא.

ההערכות במשרד התחבורה בהנהלתו הקודמת היו שהעירייה העדיפה לחכות לממשלה הנוכחית בתקווה שזו תהיה רגישה יותר לצרכיה ותתקצבה בסכומים גדולים יותר. לאחר מכן, בתחקיר "המקור" נטען שרגב היא שעצרה את החתימה. בכל אופן, ההסכם עדיין לא נחתם מאז, למרות שמשרד התחבורה הגיש אותו לאישור משרד האוצר.

ההסכם כולל בניית נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים כמו נהר הירדן, נחל הקישון, נחל צאלים וישעיהו הנביא. התקציב כולל כ־250 מיליון שקל לתכנון ולביצוע של הנתיבים הללו וכן לרכישת אוטובוסים מפרקיים וארוכים יותר לשירות. זאת משום שהאוכלוסייה בבית שמש נסמכת בחלקה הגדול על תחבורה ציבורית.

ההחלטה על חיזוק העיר בית שמש
בינואר 2022 קיבלה הממשלה הקודמת החלטה על חיזוק העיר בית שמש. בין הדרכים לחיזוקה הכלכלי־חברתי של העיר נמנו פעולות שעל משרד התחבורה לבצע. כך הוטל על המשרד לקדם תכנון ובנייה של נתיבי תחבורה ציבורית, תכנון מסופים, הסדרת רחובות והתאמתם לנסיעת אוטובוסים מפרקיים, פיתוח רשת אופניים וכן הגדלת היצע האוטובוסים.

לפני שנה פרסם המרכז להעצמת האזרח דוח על התקדמות ההחלטה ומצא שבכל הנוגע לתחבורה היא לא מתקדמת כמתוכנן. בעיקר בשל תקציב חלקי שהועבר, היעדר שיתוף פעולה של הנהלת העיר הקודמת באשר לסלילת נתיבי אופניים, ובנוסף נמצא כי תוכנית המאי"ץ שמכוחה נבנה ההסכם שמתעכב - עדיין בדיונים.

בחודש יוני בשנה שעברה ביקרה צמרת משרד התחבורה בעיר, ואז ציינו שם כי "במהלך הישיבה, הנחתה השרה רגב לקדם פגישות של צוות המאי"ץ עם הנהלת העיר החדשה, על מנת לגבש הסכם לטובת העיר שייחתם בקרוב. במסגרת ההסכם, ייסללו 31 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, מסלולי אופניים, יחודשו תשתיות התחבורה העירוניות, תשופר הבטיחות בדרכים ויורחבו הכבישים בעיר לטובת אוטובוסים רבי קיבולת. זאת במקביל להאצת העבודות ברחוב נהר הירדן, הרחוב הראשי של העיר, שכבר יצאו למכרז. ההסכם יביא להגדלת השימוש בתחב"צ, קיצור זמני נסיעה והורדת כמות האוטובוסים בצירים המרכזיים". ואולם חרף החלטות ממשלה ותוכניות שצוברות אבק - ההסכם ותיקצובו, כאמור, נתקעו.


הסכמי התחבורה הכלליים אושרו על ידי משרדי התחבורה והאוצר לקראת תקציב 2022, אז הוקצו 6 מיליארד שקל לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית במשך 5 שנים וכן 2 מיליארד שקל לסלילת שבילי אופניים. גורמי המקצוע במשרד התחבורה והאוצר גיבשו בשעתו תבחינים מקובלים לבחינת ההקצאות. ואולם בפועל, רבות מהתוכניות מתעכבות, חלקן בשל מחלוקות פוליטיות.

מלשכת השר סמוטריץ' לא התקבלה תגובה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה