שיתוף - לביקורת אפקט גן עדן

[הווה פשוט]

רק מה,
מי כתב את המילים של השיר הזה?

המסר לא באמת עובר נכון דרך המילים המצומצמות הללו.

הקטע הספציפי הזה מדבר על מיינדפולנס, ואינו קשור למסר הכללי של הסיפור.
הנושא הזה קרוב מאד ללבי ויש לי נטייה לתקוע אותו בהרבה מקומות גם כשהקשר רופף.
העניין החשוב של לחיות את הרגע הזה מתבטא גם בניק שלי "הווה פשוט", וכפי שהארכתי כאן

 

[אוראל סולטן]

איך גילית?

את שם המשפחה המקורי אני זוכר עוד מימי הטורים בקו ההלכה הספרדי.
על הקשר לשם הנוכחי עליתי אחרי שהתיישבתי בשבת מול 'זה כבר סיפור אחר' והתבוננתי בכריכה, כשלפתע זה הכה בי בבת אחת... את החיוך שעלה על פני באותו רגע אפילו המונה ליזה לא יכלה לעקוף

נחלקו הדעות במשפחה שלי, איזה מהספרים יותר טוב. אבל מבחינת הומור, נראה לי שבראשון יש יותר.

גם אני חושב כך. אבל למרות זאת, הספר נפלא בפני עצמו, בלי קשר כלל לכמות ההומור. (בכולופן, מי שרוצה לקרוא סיפור מצחיק, יכול לקרוא את 'יריית הפתיחה' שלדעתי, מבין הסיפורים שקראתי עד עכשיו, הוא הכי דומה בסגנון ל'ארוכה הדרך אל ההגה', אם כי יש בספר עוד הרבה סיפורים משעשעים ומצחיקים...)

 

[אש קודש!]

את שם המשפחה המקורי אני זוכר עוד מימי הטורים בקו ההלכה הספרדי.
על הקשר לשם הנוכחי עליתי אחרי שהתיישבתי בשבת מול 'זה כבר סיפור אחר' והתבוננתי בכריכה, כשלפתע זה הכה בי בבת אחת... את החיוך שעלה על פני באותו רגע אפילו המונה ליזה לא יכלה לעקוף

סיקרנת

 

[אבינועם גולדברג]

היום קניתי.
ספר שמן. עבודה קשה לקרוא.
כריכה רכה צריך להחזיק בשתי ידיים אם לא רוצים לנחש לבד את קצות השורות.
או שבשלב מסוים אתה נכנע, פותח בכוח, שובר את השדרה, ומתחיל לסדר את הדפים שמתפזרים על הרצפה לפי מספרי עמודים.
אללי, מה סך הכל רציתי? לקרוא ספר עם כוס קפה בלי לחפש אחרי כל לגימה איפה אני אוחז...

בכל אופן דלגתי אל הסיפור הראשון שאינני מכיר "החוטאים למטרה". סיפור אקשן מתחיל כמו סרט הוליוודי, אמנם החותמת של ישראל שיף ניכרת בירידה לפרטים, בתאורים, בדמויות.
רק התחלתי, זה סיפור מאד ארוך... נראה איך תתפתח העלילה, ואיפה ואיך יגיע הקטע הפילוסופי/פסיכולגי שמהווה בדרך כלל את הליבה בכל סיפור שלך.
בכל אופן עד כה נהנתי.
ואני הולך להמציא איזה טכניקה להחזיק את הספר פתוח, גומיות או מקלות כביסה, נראה כבר...

 

[winter bear]

איזה כיף היה לקבל את הספר הזה במתנה!!!
אחרי שאמרתי לעצמי שאני אשמור אותו לחגים- ככה בבום, צלצולים עטיפה ומכתב הספר נחת אצלי.
עכשיו מה יהיה לי לחגים?
אבל היי- יש לי ספר לשבת...

 

[הווה פשוט]

היום קניתי.

איזה כיף היה לקבל את הספר הזה במתנה!!!

"כמה מרגש לשמוע שקניתם/קבלתם את הספר שלי. והקדשתם זמן לשמח אותי ולבשר זאת.
מקווה שהמילים שלי ימצאו את הדרך ללבכם. תודה רבה

היום קניתי.
ספר שמן. עבודה קשה לקרוא.
כריכה רכה צריך להחזיק בשתי ידיים אם לא רוצים לנחש לבד את קצות השורות.
או שבשלב מסוים אתה נכנע, פותח בכוח, שובר את השדרה, ומתחיל לסדר את הדפים שמתפזרים על הרצפה לפי מספרי עמודים.
אללי, מה סך הכל רציתי? לקרוא ספר עם כוס קפה בלי לחפש אחרי כל לגימה איפה אני אוחז...
ואני הולך להמציא איזה טכניקה להחזיק את הספר פתוח, גומיות או מקלות כביסה, נראה כבר...

אתה יודע, אבינועם. יש לי שכן שתמיד - אבל תמיד - מלווים אותו שלשה דברים: סיגריה דלוקה, כוס קפה חמה, וטלפון פועל. בכל רגע נתון הוא מתעסק עם שלשתם. וכשאני חוזר הבייתה וחושב על זה, אני אומר לעצמי "רגע, איך הוא עושה את זה כשיש לו רק שתי ידיים? (הנחה שאני מתחיל להטיל בה ספק). וכל פעם אני מבטיח לעצמי שבפעם הבאה שנפגש אתבונן בטכניקה שלו, אבל תמיד שוכח לבדוק, זה כל כך טבעי שלא שמים לב. בקיצור אם לא חושבים יותר מדי - אפשר לבצע בידיים יותר משתי מטלות בוזמנית. זוהי עובדה קוואנטית שהפיזיקה לא יכולה עדיין להסביר. אבל כמו ב"אפקט הצופה", היא מתקיימת רק כשלא שמים אליה לב.

 

[מהללו]

הקטע הספציפי הזה מדבר על מיינדפולנס, ואינו קשור למסר הכללי של הסיפור.

התכוונתי לשאול האם אכן קיים שיר עם מילים כאלו או שזה פרי המצאתכם כהמשך ישיר לעלילה?

העניין החשוב של לחיות את הרגע הזה מתבטא גם בניק שלי "הווה פשוט",

בעיקרון אם נתייחס למסר החשוב הזה, היה יותר מתאים לכם להיקרא "הווה ממושך".
הרי ההבדל הגדול בין שני סוגי ההווה הוא שלמרות שכל אחד מהם אכן מתרחש בהווה, הוא לא באמת מתרחש באותה נקודת זמן בדיוק.

ואם זה מעניין, אפשר להרחיב ולהסביר את זה כך:
הווה פשוט בא לתאר פעולות יומיומיות, הרגלים ועובדות שטחיות ויבשות (כל יום אני קורא ספר).
לעומתו הווה ממושך בא לתאר דווקא פעולות שקורות עכשיו, ברגע זה ממש (אני קורא ספר עכשיו).

ואם כך,
אדם שמשתדל ומנסה לחיות תמיד את הרגע העכשווי, מבלי להביט אל העבר או לנסות לנחש את העתיד...

זה לא פשוט. זה מאוד קשה.
ואולי לא סתם המילה present באנגלית קיבלה 2 פרשנויות שונות.
1. הווה.
2. מתנה.
סביר להניח כי רק מי שעבד על עצמו וקיבל את ה'מתנה' הזו, יכול לחיות את ההווה בצורה כל כך חזקה וחסרת דאגות.

 

[הווה פשוט]

התכוונתי לשאול האם אכן קיים שיר עם מילים כאלו או שזה פרי המצאתכם כהמשך ישיר לעלילה?

קיים שיר כזה, בלועזית. משהו ישן ישן.

בעיקרון אם נתייחס למסר החשוב הזה, היה יותר מתאים לכם להיקרא "הווה ממושך".
הרי ההבדל הגדול בין שני סוגי ההווה הוא שלמרות שכל אחד מהם אכן מתרחש בהווה, הוא לא באמת מתרחש באותה נקודת זמן בדיוק.

בקישור שהצעתי לך, כבר כתבתי שהווה ממושך יותר מתאים, אבל...

ואם זה מעניין, אפשר להרחיב ולהסביר את זה כך:
הווה פשוט בא לתאר פעולות יומיומיות, הרגלים ועובדות שטחיות ויבשות (כל יום אני קורא ספר).
לעומתו הווה ממושך בא לתאר דווקא פעולות שקורות עכשיו, ברגע זה ממש (אני קורא ספר עכשיו).

ואם כך,
אדם שמשתדל ומנסה לחיות תמיד את הרגע העכשווי, מבלי להביט אל העבר או לנסות לנחש את העתיד...

זה לא פשוט. זה מאוד קשה.
ואולי לא סתם המילה present באנגלית קיבלה 2 פרשנויות שונות.
1. הווה.
2. מתנה.
סביר להניח כי רק מי שעבד על עצמו וקיבל את ה'מתנה' הזו, יכול לחיות את ההווה בצורה כל כך חזקה וחסרת דאגות.

יפה

 

[הווה פשוט]

בודקת.

ממתין

 

[שועל ספרות.]

קודם כל, לא בסדר מצידי שנזכרתי להגיב על הוצאת ספרו של מוכשר הפורום רק עכשיו.
אבל איך אומרים העם? טוב מאוחר, מאף פעם לא...
ברכות ללא גבול @הווה פשוט על הוצאת הספר!
שאלה קטנטנה, הספר כבר נמכר גם בספרי אור החיים או אך אצל המו"ל 'יפה נוף'?

 

[אוראל סולטן]

שאלה קטנטנה, הספר כבר נמכר גם בספרי אור החיים או אך אצל המו"ל 'יפה נוף'?

כן, ראיתי אותו באוה"ח בבני ברק. (אבל שם עולה יותר יקר כמדומני, כך שעדיף לקנות ביפה נוף...)

 

[מֶנַחֵם]

"כמה מרגש לשמוע שקניתם/קבלתם את הספר שלי. והקדשתם זמן לשמח אותי ולבשר זאת.
מקווה שהמילים שלי ימצאו את הדרך ללבכם. תודה רבה



אתה יודע, אבינועם. יש לי שכן שתמיד - אבל תמיד - מלווים אותו שלשה דברים: סיגריה דלוקה, כוס קפה חמה, וטלפון פועל. בכל רגע נתון הוא מתעסק עם שלשתם. וכשאני חוזר הבייתה וחושב על זה, אני אומר לעצמי "רגע, איך הוא עושה את זה כשיש לו רק שתי ידיים? (הנחה שאני מתחיל להטיל בה ספק). וכל פעם אני מבטיח לעצמי שבפעם הבאה שנפגש אתבונן בטכניקה שלו, אבל תמיד שוכח לבדוק, זה כל כך טבעי שלא שמים לב. בקיצור אם לא חושבים יותר מדי - אפשר לבצע בידיים יותר משתי מטלות בוזמנית. זוהי עובדה קוואנטית שהפיזיקה לא יכולה עדיין להסביר. אבל כמו ב"אפקט הצופה", היא מתקיימת רק כשלא שמים אליה לב.

זה מרגיש לי כמו הרצאה של מייק

 

[הווה פשוט]

זה מרגיש לי כמו הרצאה של מייק

הו, מישהו פה קרא את הספר....
נו, איך זה?

 

[NeWord]

@הווה פשוט יש את הספר רק בב"ב? שאלתי בסניף של יפה נוף אצלנו בעיר, ואין להם אותו...

 

[הווה פשוט]

@הווה פשוט יש את הספר רק בב"ב? שאלתי בסניף של יפה נוף אצלנו בעיר, ואין להם אותו...

מוזר.
ראיתי אותו בכמה סניפים, וגם בסניפי אור החיים.
אולי אתם גרים בצפון/דרום הרחוקים ועדיין לא הגיע אליהם?

ספוילר

אם תגידו באיזה סניף מדובר, אוכל להתקשר לנזוף בהם

 

[NeWord]

שפלה - רחובות, שאלתי בשתי חנויות אצלינו, אמרו שאין, וגם אין צפי מתי יגיע... זה בהחלט מוזר
באמת אשמח אם תוכלו לדבר שם עם מישהו, זה ממש חבל...

 

[הווה פשוט]

שפלה - רחובות, שאלתי בשתי חנויות אצלינו, אמרו שאין, וגם אין צפי מתי יגיע... זה בהחלט מוזר
באמת אשמח אם תוכלו לדבר שם עם מישהו, זה ממש חבל...

יש סניף יפה נוף במנוחה ונחלה, מה החנות השנייה שהזכרת?
(אוסף נתונים לפני לפני שאני צועק עליהם)

 

[NeWord]

נכון. במנוחה ונחלה אין.
יש עוד חנות שנקראת 'סיפור יהודי' לא של יפה נוף, חושבת שזה רשת נפרדת, גם להם אין.

 

[מֶנַחֵם]

הו, מישהו פה קרא את הספר....
נו, איך זה?

ספר שופע יצירתיות. לפעמים הייתי רוצה להיות יתוש בתוך המוח שלך, לראות את הגלגלים בפעולה.
וסתם כך: מאיפה לך כל הידע עולם המרשים הזה?

 

[הווה פשוט]

ספר שופע יצירתיות. לפעמים הייתי רוצה להיות יתוש בתוך המוח שלך, לראות את הגלגלים בפעולה.
וסתם כך: מאיפה לך כל הידע עולם המרשים הזה?

רובו מהיתושים שכן הצליחו לחדור
את השאר אני ממציא