סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

  • הוסף לסימניות
  • #22
"היי, מה זה? מה שמת בשקית?"

"סתם..."

"נו, מה זה?"

"רציתי לפנק אותך, הסקוצ'ים שרצית לכלים..."
חזק ביותר!!

יש כמה משפטים/ מילים שכדי להוריד שיהיה יותר זרימה כמו זה-
מכל ארבעים המוצרים שאנחנו היינו צריכים חזרת עם בקבוקון קולה לפינוק
לא נדרש גם האנחנו וגם ההינו, מעט מסרבל
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אהממממ
לפני שהתחתנתי יצא לי לקרוא כל מיני סיבים תזונתיים ופרטים מוזרים של כל מיני דברים (אתה יודע מתי טרה הוקמה ואיפה? זה מאוד עזר לי לאינטליגנציה האישית שלי)
זה הצרה של האלו שמשעמם אותם רק לאכול, בלי לעשות משהו נוסף...
גם נכון. אבל לא מוזכר שהוא באמצע לאכול, יען הוא עשה זאת אף שלא בשעת אכילה, וזה החידוש... ;)
חח. מעולה!

אהבתי!
תודה רבה!!
חזק ביותר!!
תודה רבה!!
יש כמה משפטים/ מילים שכדי להוריד שיהיה יותר זרימה כמו זה-

לא נדרש גם האנחנו וגם ההינו, מעט מסרבל
נכון מאוד! *
תודה רבה!!

* מה לעשות? מרוב עצבים יצא לה משפט מסורבל...:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
פרק 2

"אין, אנחנו חייבים לצאת לקניות" אמרה חני, תוך שהיא מיישרת את קצוותיה של חולצתו, לאחר סיום גיהוצה במשך רבע שעה.

"מה קרה, מה חסר?" הוא היה באמצע עיון בדברים הנשגבים הכתובים על גבה של קופסת הקורנפלקס.

"נגמרה העגבנייה, ולדעתי הארטיקים שוקולד על הסף..." הדרמה נשמעה בקולה.

"את לא רצינית, מיד לסופר!"

ובקנייה:

"מה אתה אומר, נביא גבינה מאתיים חמישים גרם?"

"נראה לי מוגזם לגמרי! מתי נגמור את זה? אין את החמישים גרם כמו בישיבות? הבאת שתי חמישיות ארטיקים?"

"כמובן שלא, בוא נביא יחד!"

"אוי ויי!"

"מה קרה?"

"תסתכלי, התלכלכתי כאן בקצה של השרוול בלבן ששפוך כאן..."

"אוי ואבוי! לפחות לא רואים כי זה בצבע לבן!"

"אויש! פדיחות!!"

"היי, מה זה מה ששמת בשקית?"

"סתם..."

"נו, מה זה?"

"רציתי לפנק אותך, השוקלדים היקרים האלו שאת אוהבת..."


"אין, אנחנו חייבים לצאת לקניות!" אמרה חני, תוך שהיא מניחה על הקולב את החולצה הרביעית בתקווה שגם קמטיה התיישרו איכשהו מאליהם.

"מה קרה, מה חסר? ולמה צריך את שתינו?" אמר מוישה באמצע לסקור דף פרסומת של מכירת טיטולים ביתית במכירים מפתיעים. ('אפילו המחיר נספג!' אחלה קופירייטר יש להם...)

"נגמרו האבקות כביסה כך שאני צריכה אותך בסחיבות, ואני חייבת לראות את הדברים בחנות כדי לדעת מה חסר, פעם אחרונה מכל ארבעים המוצרים שאנחנו היינו צריכים חזרת עם בקבוקון קולה לפינוק, קופסת חומוס וצנצנת קפה שנגמרו לך, וממילא הדברים היחידים שזכרת שהיה חסר..." הכעס נשמע בקולה.

"אויש, נו, נלך יחד עם כל הילדים על הראש?!"

ובקנייה:

"מה אתה אומר, יספיקו לנו 2 זוגות של גבינה 850 גרם?"

"ליום וחצי! למה אין חבילות חמש קילו, כמו לעסקים? הבאת את האבקת כביסה?"

"לך תביא לבד, אני לא יכולה לסחוב".

"אוקיי. אויש, נו.. פיין, לא נורא..."

"מה קרה?"

"לא משהו רציני, רובי שפך על כל החליפה שלי את הלבן שנתתי לו..."

"זה נראה כאילו החליפה שלך לבנה עם כתמים שחורים, אתה נראה כמו פרה..."

"לה... לא נורא".

"היי, מה זה? מה שמת בשקית?"

"סתם..."

"נו, מה זה?"

"רציתי לפנק אותך, הסקוצ'ים שרצית לכלים..."
זוצים זוצים, אבל הם מדברים כמו ילדים בני שש. ההתלהבות מוגזמת.
לי הרגיש הקצנה מידי פרועה, אפילו שזו סאטירה.

הפאנץ חמוד ועצוב :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זוצים זוצים, אבל הם מדברים כמו ילדים בני שש. ההתלהבות מוגזמת.
לה... למה כמו בני שש?
לי הרגיש הקצנה מידי פרועה, אפילו שזו סאטירה.
חד משמעית הקצנה פרועה, אבל ממש לא לתינוקיות...

השורה של הנלך ביחד? מסיפור שקרה, ואני חושב שזה דבר מדהים!
הפאנץ חמוד ועצוב :)
תודה רבה!!

הבהרה חשובה לכל הסדרה:
שתי התקופות הן מדהימות!
הזוציו"'ת עם כל הבוסריות, הלמידה את החיים, הנאיביות, היא חייבת להיות כך, והיא כיפית ומושלמת דווקא בגלל שהיא כך! ובינינו, כולנו מתגעגעים לתקופה הזו!
והוותיקות, עם כל הילדים, הבלאגן והכל, תכל'ס, זה האושר והייחול של כולנו!


עוד שאלה קטנה לקוראים: אשמח לשמוע את דעתכם האם זה לעניין להעלות סדרה הומוריסטית זו בתקופה בה כולנו מצווים להתעסק במצוות התשובה, קבלות לשנה הבאה וכו' או שעדיף לדחות להמשך?

אולי נעשה את זה כסקר:

:oops: - לא לעניין, נמתין בסבלנות.

:LOL: - מה הקשר? לעניין לגמרי!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
עכשיו קראתי הכל...
התקשרתי להקריא לזוצ"ית טריה...

שנון יפה ומלא הומור...
תעלה גם על שעות הערב- השכבה
שבתות
ממש יפה ומצחיק אתה כותב את זה,
נהניתי!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
פרק 3

"מה קורה מוישי, איך היה בכולל?"

"בסדר גמור! הראש כולל החמיא לי על סברא, שחבל לך על הזמן..."

"הוא צודק! אתה גאון!"

"חח לא צריך להגזים..."

"אני ישבתי כאן משועממת כל הצהריים, דברתי עם אימא שלי פעמיים..."

"מה היא מספרת?"

"ש... וואו..."

"מה וואו?" שאל, תוך שהוא מנקה מעט אבק שהצטבר על השידה במגבון לח.

"תסתכל, הצטברה המון כביסה!"

"אואה, שישה זוגות גרביים ומכנסיים?!" עיניו התעגלו בהפתעה.

"אאה, סורי, לא תפקדתי מספיק... הגיע הזמן להפעיל את המכונה החדשה שקנינו!"

"לגמרי. ואת ממש לא אמורה לחוצה על דברים כאלו, את לא מלאך..."

"אוקיי, הפעלתי את המכונה".

"מצוין, תודה!"

"אוישש!"

"מה קרה?"

"המכונה נתקעה, כתוב תקלה HTT - משקל כביסה נמוך מדי!"


"אחח מוישה, אני סחוטה, קנית שמן בחזור כמו שבקשתי?"

"אויש שכחתי, הראש כולל צעק עליי על השתיית קפה שלי, טען שאני מגזים..."

"הוא צודק! אתה מכור!"

"נו, די! לא צריך להגזים..."

"אני לא נשמתי כאן רגע, הילדים רקדו לי על הראש, אבל לא מתלוננת, ילדים זה שמחה. אה, דברתי עם אימא שלי..."

"מה קרה?"

"לא משהו מ... חכה שנייה".

"מה?" שאל, תוך שהוא מנסה לגרד שכבת קטשופ שהתקשה מהרצפה.

"כלום, אין לי כח לחכות שתצטבר עוד כביסה, אני מכניסה כבר עכשיו..."

"אה, אולי עדיף שהיית עושה את זה לפני..." עיניו נעצמו מעייפות.

"צודק, אבל זהו, הפעלתי".

"תגידי, מה קורה עם..."

"אופס..."

"מה קרה?"

"שום דבר, לא רציני, שוב עפה הדלת של המכונה מהעומס..."
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
עכשיו קראתי הכל...
התקשרתי להקריא לזוצ"ית טריה...
שנון יפה ומלא הומור...
תעלה גם על שעות הערב- השכבה
שבתות
ממש יפה ומצחיק אתה כותב את זה,
נהניתי!!!!
תודה רבה!!
אני מנסה בהחלט לחשוב על כל הכיוונים.
@שועל ספרות. כהרגלך, מבריק ומעניין.
מחכה כבר לקנות את הספר, אם ייצא.
ממש נהניתי. מכל מילה, תיאור חי, בועט וסאטירי.
מחכה לפרקים הבאים.
תודה רבה!!
יפה מאד.
נראה שאתה הכותב הכי אהוב בקהילה.
עגבנייה הכי אדומה נראית ירוקה עכשיו מול פניי...
אואה, איזה מחמאות.
בהצלחה רבה עם הספר...
והמברך יתברך בכפל כפליים!
הייתי מציע את השם (הדו משמעי) - "עלילות בזוגות"
וואו, אחלה שם! (חד משמעית!)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
זוצים זוצים, אבל הם מדברים כמו ילדים בני שש. ההתלהבות מוגזמת.
לי הרגיש הקצנה מידי פרועה, אפילו שזו סאטירה.
אהמממ לא נעים
אני מכירה כמה זוצים כאלה
אז אולי זה לא כולם אבל יש כאלו...
וזה באמת קצת הרבה עצוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אהמממ לא נעים
אני מכירה כמה זוצים כאלה
אז אולי זה לא כולם אבל יש כאלו...
וזה באמת קצת הרבה עצוב
למה עצוב?
יש הרבה שככה חיים בהתחלה וטוב להם.
לא יודע מה איתכם, אני ממש לא רואה בזה חיסרון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
פרק 4

"אואה, איזה ריחות, מריחים כבר מלמטה!" נכנס מוישי בסערה, מעיף בטעות כיסא בקול רעש גדול.

"תודה, רציתי שיהיה לך משהו טעים!" התרגשות נכחה בקולה של חני.

"תודהה, איזה כיף! אני כבר לא יכול לחכות".

"אף פעם לא התלהבת ככה, מה עד עכשיו לא הכנתי לך דברים טעימים?" נעלבה.

"כן, ז'תומרת לא, כאילו, הכנת דברים יותר...לא, אותו דבר טעימים..."

"בכיף". הגמגום לא עשה לה מי יודע מה טוב.

"עבדת קשה?"

"בטח, חיפשתי מתכון משהו משהו..."

"אני כבר סקרן יותר מדודה נחמה שמתקשרת כל יום לשאול אם פיתחנו כבר את התמונות 'המהממות' שהיא צילמה בחתונה..."

"צלעות בקר מטוגנות בפטריות שמפיניון וסילאן על מצע עלי חסה, ותפוחי אדמה מקורמלים בדבש".

ואחרי הארוחה:

"וואו, מדהים! אחת הארוחות הכי טעימות שהכנת אי פעם!"

"תודה, באמת עבדתי קשה".


"מה הכנת היום?" אמר מוישה כשנכנס מדדה לבית.

"אתה ממש רעב, אה?" יובש נכח בקולה של חני.

"אפשר לומר... נו, מה זה? מריח טוב".

"אף פעם לא היית כל כך להוט, מה, אף פעם לא הכנתי לך דברים טעימים?" נעלבה.

"הכנת, אבל את יודעת לאחרונה עם כל העיסוקים לא לך מספיק זמן להכין..."

"אאה..." מהירות השליפה של התשובה הנכונה, עשתה לה טוב.

"הספקת לנוח עם כל הבישולים?"

"פה ושם... לא מי יודע מה..."

"נו, מה יש לאכול, אני כבר מסוקרן כמו דודה נחמה שמתקשרת כל יום לברר אם כבר פיתחנו את התמונות מהברית של רובי..."

"עוף בפפריקה וקוסקוס..."

ואחרי הארוחה:

"וואו, הארוחה הכי טעימה בשנה האחרונה!"

"אואה, איזה כיף לשמוע... עכשיו תתקשר להגיד את זה לאימא שלך ששלחה את הארוחה הזו..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
וואו!
סדרה מתוקה, אי אפשר שלא להזדהות.

כמה דברים-
א.
"הכנת, אבל את יודעת לאחרונה עם כל העיסוקים לא לך מספיק זמן להכין..."
חסר היה- לא היה לך מספיק זמן.

ב. גם לי זה מרגיש טיפה מידי מוקצן, אבל זה יכול להיות אינדיבידואלי.

ג. בכוונה יש כמעט רק דיאלוג?
כי יש הרבה מקומות שהוא קצת מיותר ומכביד ובמקום זה עדיף פשוט לתאר.
לדוגמא כאן:
"אוקיי, הפעלתי את המכונה".

"מצוין, תודה!"

"אוישש!"

"מה קרה?"

"המכונה נתקעה, כתוב תקלה HTT - משקל כביסה נמוך מדי!"
הרבה מלל לא משמעותי,
אפשר לכתוב משהו כמו- היא הפעילה את המכונה... וכן הלאה.

מחכים להמשך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
פה הרגת אותי
תודה רבה!!
וואו!
סדרה מתוקה, אי אפשר שלא להזדהות.
תודה רבה!!
כמה דברים-
א.
חסר היה- לא היה לך מספיק זמן.
כמובן.
ב. גם לי זה מרגיש טיפה מידי מוקצן, אבל זה יכול להיות אינדיבידואלי.
ודאי שיש הקצנה ברורה לשני הצדדים...
ג. בכוונה יש כמעט רק דיאלוג?
עניין של הרגל אצלי. אני אוהב יותר דיאלוגים.
כי יש הרבה מקומות שהוא קצת מיותר ומכביד ובמקום זה עדיף פשוט לתאר.
לדוגמא כאן:
הרבה מלל לא משמעותי,
אפשר לכתוב משהו כמו- היא הפעילה את המכונה... וכן הלאה.
מסכים. הייתי צריך לכתוב תיאור.

תודה רבה על הביקורת!!
מחכים להמשך!
גם אני... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
וואווו @שועל ספרות.
כיף כל כך לקרוא!!
שנון, מצחיק וקורעעע
בכלל אהבתי מאוד את השילוב של אז ועכשיו
והשימוש במשפטים בצורה דו משמעית (אם הבהרתי נכון את הרגשותיי:LOL:)
איפה פרק חמישי??
מחכים לו ממש:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
גישמעאק
הרעיון הכולל גאוני
והפאנצ'ים שמתפצפצים כל הדרך לא פחות
כיף לראות אותך כאן!
תודה רבה על המחמאות!!
וואווו @שועל ספרות.
כיף כל כך לקרוא!!
שנון, מצחיק וקורעעע
בכלל אהבתי מאוד את השילוב של אז ועכשיו
והשימוש במשפטים בצורה דו משמעית (אם הבהרתי נכון את הרגשותיי:LOL:)
תודה רבה!!
איפה פרק חמישי??
מחכים לו ממש:D
מתבשל אי שם בתאי מוחי, מקווה שיצא טעים לקריאה... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
פרק 5

'וואו, מעניין איזו הפתעה היא הכינה לי...' הרהר מוישי. יום הולדת ראשון בתור נשוי אינו עניין של מה בכך.

'אולי היא התקשרה לחברים שלי מהישיבה, והם כולם מחכים לי עכשיו בבית?' עלה החשש במוחו 'רק זה חסר לי...'

'מה עוד יכול להיות? אה, אופס... שלא תביא את המשפחה שלה, גם ככה אבא שלה בודק אותי, הגרביים שלי על הרצפה בחדר!'

'לה... אני סתם חושש, כנראה שהיא פשוט מילאה את כל הבית בבלונים והכינה ארוחה מפנקת...'

'היי, האור בבית נראה כבוי! אויש, עכשיו היא תעשה לי את הקטע שהיא תדליק את האור ואני אראה שהיא הכינה מסיבה, ואהיה אמור להיראות מופתע? אבל אני כבר יודע!'

'אוחח... באסה! חבל שהסתכלתי!'

'אנסה להיראות מופתע, שונא להיות שחקן...'

'טוב, שלוש-שתיים-אחת...'

הוא נכנס הביתה.

שקט מופתי.

הבית נותר חשוך.

"אופס...שכחתי לגמרי... סיכמנו מזמן שנחגוג מחר. היה לה היום קורס חובה מהצהריים עד אחת עשרה בלילה!" מלמל לעצמו מאוכזב.


'וואו, מעניין אם אני אוכל להשיג את ההנחה בארנונה למרות שההכנסה שלנו גבולית' הרהר מוישה, בכל זאת ארנונה של היום היא לא עניין של מה בכך...

'אולי הראש כולל לא יוריד לי מהמילגה למרות האיחורים' עלתה התקווה במוחו 'זה ישלים לי את החסר בחודשי...'

'מאיפה עוד יכולה להיות לי הכנסה? אה, אופס... שרק אבא של חני לא יבקש ממני הלוואה, גם ככה הוא כל הזמן חושב שיש לי כסף... שלא יראה שקניתי שואב שוטף...'

'לה... אני לא צריך לפחד, בטח חני תוסיף עוד שעתיים עבודה פרטית מהבית, ונסגור את הפער'.

'היי, האור בבית כבוי! מה הסיפור, היא יצאה לקניות עם הילדים? נו מה? היא לא הייתה יכולה להודיע לי מראש?'

'מבאס, חבל שלא התקשרתי לפני שיצאתי לכיוון הבית...'

'לא נורא, אנסה לשחק אותה רגוע כשהיא תחזור...'

'למה הבית פתוח? לפחות שתנעל כשהיא יוצאת'.

הוא נכנס הביתה.

האור נדלק כשבמקביל החלה שירת "היום יום הולדת..." מפיהם של ילדיו שעמדו סביבו, חני עמדה מאחוריהם מחייכת.

"אה, היום יום ההולדת שלי, לא בחורף?" מלמל לעצמו מופתע.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
יש לכם דירת נופש להשכרה?
מחפשים דירת נופש לבין הזמנים לשכור או להחלפה?

חדש חדש!
התחדשנו במתחם
בינהזמנים חגיגי, לוח מודעות מחודש ועדכני, והמון תוכן ומידע לקראת בינהזמנים הקרוב!

התחדשנו, ואתם מרוויחים!
מהיום (קיץ תשפ"ה), ניתן לפרסם בלוח המודעות בקטגורית נופש - בחינם!
כולל פרטי התקשרות גלויים לכולם! (עד היום עלה כסף).

על פי כללי הפורום, כל פרסום על צימרים ודירות נופש, כולל חיפוש נופש והחלפת דירות - מתאפשר בלוח המודעות המחודש, בלבד. ובחינם. אך לבקשת המשתמשים, אנו מאפשרים אשכול אחד המיועד לחיפוש צימרים ומתחמי נופש, ושיח חופשי לשאלות והמלצות אישיות. שימו לב, מעתה, כל אשכול חיפוש נופש יאוחד לאשכול זה. ועדיין ההמלצה שלנו היא לפרסם בלוח המודעות, שמקודם בתפוצה רחבה ביותר.





שימו לב!​

פרסום דירות נופש, חיפוש / השכרה / החלפה
מתאפשר בלוח המודעות בלבד!


חסכו מאתנו את העבודה למחוק לכם לחינם,
ולכם את ההשקעה לנסח מודעה במקום שאינו מתאים.





כללי לוח המודעות - נופש:​

  • כולם יכולים לפרסם מודעות בלוח המודעות בחינם! למשך חודש ראשון.
  • לרגל ההתחדשות, מבצע לתקופה הקרובה - גם במודעה החינמית, כולם יכולים ליצור קשר עם המפרסמים. לא רק מנויי פרימיום.
  • רוצים לפרסם מודעה מודגשת? להציג גלריית תמונות מהצימר שלכם? בתשלום סמלי תוכלו להציג במודעה גלריית תמונות מהצימר שלכם, להדגיש את המודעה שלכם, לקבל הקפצה אוטומטית כל 6 שעות ועוד.
  • מתעניינים בחבילת פרסום ממוקד של באנרים ותוכן מקודם במתחם בינהזמנים? פנו עוד היום למחלקת שיווק לקבלת הצעת מחיר שווה במיוחד!




קישורים מהירים למתחמי נופש ובינהזמנים:​

1748298382903.png




קיץ תשפ"ה - עודכן בתאריך 25/5/2025

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה