מידע שימושי ספרים חדשים ~ תשרי תשפ"ו 📚

[אינדה]

לא באתי להקטין מהספר, רק ציינתי שזה קטע שפחות מתאים.
וכמובן - הספר הזה מדהים בכל קנה מידה, את זה חייבים לציין.
חבל שהפדיחה עם הCIA, היתה אחרי שהספר הופץ....

לא כזה פדיחה. אז הנקודה הגיעה לפני. זה בגלל שכשהופכים את המקלדת לאנגלית ועושים נקודה לפני שמחזירים לעברית הנקודה מופיעה לפני האנגלית.
בסך הכל נקודה!

 

[בדיחת קרש]

לא כזה פדיחה. אז הנקודה הגיעה לפני. זה בגלל שכשהופכים את המקלדת לאנגלית ועושים נקודה לפני שמחזירים לעברית הנקודה מופיעה לפני האנגלית.
בסך הכל נקודה!

נכון, אבל לי זה תמיד צורם.
ספר נהדר, ותודה על ההדגשה!

 

[א. פרי]

לא באתי להקטין מהספר, רק ציינתי שזה קטע שפחות מתאים.
וכמובן - הספר הזה מדהים בכל קנה מידה, את זה חייבים לציין.
חבל שהפדיחה עם הCIA, היתה אחרי שהספר הופץ....

הספר בינתיים לא הופץ אלא עלה לאתר בוקפוד. אני יכולה לתקן את הקובץ (לבקש מהמעמדת) ולעלות את הקובץ מחדש.
אבל אני מתארת לעצמי שיש טעויות הקלדה, יתכן ואפילו טעויות רבות נוספות, וחושבת שניתן לחיות עם זה בשלום.

ונכון, מדובר בספר מדהים, לדעתי. ב"ה.
אולי לא ספר מושלם, אבל כן כזה שיש בו הרבה תוכן מרתק ואפילו חשוב.

 

[בדיחת קרש]

אכן,

יתכן ואפילו טעויות רבות נוספות, וחושבת שניתן לחיות עם זה בשלום.

רק הערתי שזה צורם, זה לא קריטי.
בהצלחה

 

[מלושקה]

יש לי ספר חדש שלא נכנס לחנויות הספרים החרדיות ואני מתלבטת אם מתאים לספר עליו כאן.

הספר בעיקרון נכתב באופן מותאם לעולם החרדי, והוא לא נכנס לחנויות לא בגלל התוכן שלו (אף אחד בהוצאות לאור לא קרא אותו).

מצד שני, קוראת בטא אחת ציינה שהיא היתה מורידה כמה נקודות לפני שיווק לציבור החרדי (שיניתי אותם מעט, אבל בכל זאת זה ספר שמביא נושאים כמו התמודדות לא שגרתית בשלום בית, רשתות חברתיות וכדו' כך שאולי לא מתאים לפרסום כאן).
מה דעתכם? האם שייך לפרסם אותו כאן?

כן
נשמח מאוד

 

[א. פרי]

אכן,

רק הערתי שזה צורם, זה לא קריטי.
בהצלחה

האמת שגם לי כל טעות ושגיאה ממש צורמות.
אבל מדובר בטעויות שתמיד קופצות וחוזרות.
למשל את הטעות הזו ספציפית כן תיקנתי והיא שבה על עצמה. (אולי משהו עם האנגלית גורם לזה לקפוץ)
אני מזכירה לעצמי שאין לתיקונים סוף. וצריך ללמוד לחיות עם חוסר השלימות הזו (אם כי מרבית הסיכויים שכן אתקן את זה)
כך שתודה על ההארה!

כן
נשמח מאוד

העליתי 25 פרקים ראשונים מהספר, שאחת ההודעות כאן.

 

[בדיחת קרש]

(אולי משהו עם האנגלית גורם לזה לקפוץ)

אכן,

זה בגלל שכשהופכים את המקלדת לאנגלית ועושים נקודה לפני שמחזירים לעברית הנקודה מופיעה לפני האנגלית.

....

 

[חוחית]

הספר של גיטי ספרין טיפה לפני הגשם
הוא מושלם!
ספר מדהים, נוגע בלב

 

[כבשה לבנה]

הספר של גיטי ספרין טיפה לפני הגשם
הוא מושלם!
ספר מדהים, נוגע בלב

על מה מסופר?
אפשר תקציר עלילה?

 

[חוחית]

על מה מסופר?
אפשר תקציר עלילה?

אישה שמחבבת את החיים הטובים
ועושה עם עצמה תהליך רוחני מאד יפה.
עריכה:
זה מה שכתוב באתר:
בעוד אילה מתענגת בחשאי על הפרוזן – יוגורט שלה ומתגעגעת עד דמעות לשופינג במרכז המסחרי. יישוב שלם מתעקש לכנות אותה רבנית. מביט בה ביראת כבוד כשהיא בסך הכול יוצאת להליכה.
לא הרבה היא ביקשה כשעברו ליישוב 'מאורות'. אם אפשר להמשיך להפיק את האירועים גם משם. לעצב את הבית החדש כמו שהיא אוהבת, ועוד יהיו ערסלים בחצר – הכול בונוס.
אבל מידי יום רביעי היא מוצאת עצמה צועדת על כורחה לשיעור מסילת ישרים. מעגל שלם של נשים תולות בה עיניים מעריצות. והיא זו שצריכה למצוא להן מילים.
מסע אמיץ. אמיתי ופותח לב. יחד עם הרבנית אילה. הגיבורה הפופולארית שכבשה בסערה את קוראות 'קראט' יוצאת לאור בין דפי הספר.

 

[להאיר את העולם :)]

היי! תכתבי לי את המייל שלך ואחזור אלייך

מיכל המיוחדת!!! נפרדתי בצער רב מהסיפור המדהים שלך "באשמורת התיכונה". אחד הסיפורים היפים שקראתי בחיי....(מתחברת למה שכתבה כאן מישהי שהיתה שמחה "לטעום" קצת על החיים של עדיאל ולירז... ) תודה ענקית לך על החוויה המדהימה! בנוסף, אימי היא ילידת בית שאן, אישה מבוגרת ומקסימה בת 75 , התחברה מאד מאד לסיפור. היא אפילו מכירה לדעתה חלק מהדמויות... כששוחחנו על הסיפור היא הציגה בפני את רצונה העז לשוחח איתך. אם מבחינתך יש אופציה כזו, אשמח לקשר ביניכן. שוב תודה!!

 

[מיכל פרץ יהודה]

מיכל המיוחדת!!! נפרדתי בצער רב מהסיפור המדהים שלך "באשמורת התיכונה". אחד הסיפורים היפים שקראתי בחיי....(מתחברת למה שכתבה כאן מישהי שהיתה שמחה "לטעום" קצת על החיים של עדיאל ולירז... ) תודה ענקית לך על החוויה המדהימה! בנוסף, אימי היא ילידת בית שאן, אישה מבוגרת ומקסימה בת 75 , התחברה מאד מאד לסיפור. היא אפילו מכירה לדעתה חלק מהדמויות... כששוחחנו על הסיפור היא הציגה בפני את רצונה העז לשוחח איתך. אם מבחינתך יש אופציה כזו, אשמח לקשר ביניכן. שוב תודה!!

בשמחה. תכתבי לי את המייל שלך ואחזור אליך ב"ה

 

[מיכל פרץ יהודה]

בשמחה. תכתבי לי את המייל שלך ואחזור אליך ב"ה

ותודה כמובן על המילים הטובות!!! שימחת את ליבי מאוד!

 

[להאיר את העולם :)]

בשמחה. תכתבי לי את המייל שלך ואחזור אליך ב"ה

מהממת את!!
debush050@ גימייל.קום

 

[Ayala10]

מהממת את!!

תמחקי את המייל לפני שיהיה מאוחר…

 

[I L♥ve Israel]

שמעתי שא. בראב כנראה מוציא בסביבות אדר את הספר האחרון בסדרה שלו אחים לנשק.
זה נכון? או שיהיו עוד ספרים?

 

[הרמס"דית]

שמעתי שא. בראב כנראה מוציא בסביבות אדר את הספר האחרון בסדרה שלו אחים לנשק.
זה נכון? או שיהיו עוד ספרים?

אולי יהיו עוד ספרים מסדרה חדשה או בודדים. סופה של כל סדרה להסתיים...

 

[יונה ספיר]

לכל השואלים, בעז"ה יצא הספר הנשר נחת - מצ"ב כריכה - לקראת החגים תשפ"ו.
הדופליקטים חלק 3 יצא לפסח הקרוב בס"ד.

ועד שנטפרי ישחררו את התמונה, אצרף לכם את הכתוב בגב הספר:
ברוס הוא אמריקאי-אורתודוקסי שרואה את עצמו חלק בלתי נפרד ממדינתו. הוא אחד מעשרה אסטרונאוטים המתאמנים לקראת המראה אל החלל, אלא שהכל משתבש בבת אחת: נתוני בדיקות הדם שלו זויפו והוא מודח מהתוכנית בלי שום הסבר. הוא עוזב את נאס"א בטריקת דלת, פגוע ונבגד. זו ההזדמנות של פליקס, השכן שלו, להזמין אותו למרכז חלל פרטי ומסתורי, המציף בתוכו חשדות כבדים.

"איפה אני?" ירה ברוס.

"אתה באחד המקומות הכי שמורים בעולם". האיש דיבר בשפתיים מכווצות סביב הקשית שלו. "ותחת אבטחה כבדה".

"פורט נוקס?"

"כמעט".

*

צביקי הוא בחור ישיבה מישראל, המאבד את אביו אחרי מחלה קשה, ומבטיח לעצמו להיות המפרנס של משפחתו. הוא מתנדב ללמוד עם מדען חרדי תמהוני, עד לרגע בו מתהפכים חייו: הוא מוצא את עצמו במקום אליו מעולם לא חלם להגיע. נסחט. מאוים. נרדף.

מן הרגע בו הבין שמה שרואות עיניו אינו בהכרח הדבר האמיתי, הוא יודע שאין לו שום דרך להיחלץ מזרועות התמנון המקיפות אותו עד חנק, עד מוות.

"אני מבין שאתה רוצה לדעת מה קורה פה".

"תאר לעצמך". צביקי היה אירוני. "כי איכשהו אני פה באמצע, וזה קצת מביך שהם יודעים יותר ממני על החיים שלי".

*

סינדיקט פשע מאיים, ריגול נגדי מסוכן וסוכנות חלל עשירה מתאגדים למרדף תזזיתי אחוז אמוציות ועתיר ממון, שלא מותיר אף אחד מאחור.

 

[שרה 2020]

לכל השואלים, בעז"ה יצא הספר הנשר נחת - מצ"ב כריכה - לקראת החגים תשפ"ו.
הדופליקטים חלק 3 יצא לפסח הקרוב בס"ד.

ועד שנטפרי ישחררו את התמונה, אצרף לכם את הכתוב בגב הספר:
ברוס הוא אמריקאי-אורתודוקסי שרואה את עצמו חלק בלתי נפרד ממדינתו. הוא אחד מעשרה אסטרונאוטים המתאמנים לקראת המראה אל החלל, אלא שהכל משתבש בבת אחת: נתוני בדיקות הדם שלו זויפו והוא מודח מהתוכנית בלי שום הסבר. הוא עוזב את נאס"א בטריקת דלת, פגוע ונבגד. זו ההזדמנות של פליקס, השכן שלו, להזמין אותו למרכז חלל פרטי ומסתורי, המציף בתוכו חשדות כבדים.

"איפה אני?" ירה ברוס.

"אתה באחד המקומות הכי שמורים בעולם". האיש דיבר בשפתיים מכווצות סביב הקשית שלו. "ותחת אבטחה כבדה".

"פורט נוקס?"

"כמעט".

*

צביקי הוא בחור ישיבה מישראל, המאבד את אביו אחרי מחלה קשה, ומבטיח לעצמו להיות המפרנס של משפחתו. הוא מתנדב ללמוד עם מדען חרדי תמהוני, עד לרגע בו מתהפכים חייו: הוא מוצא את עצמו במקום אליו מעולם לא חלם להגיע. נסחט. מאוים. נרדף.

מן הרגע בו הבין שמה שרואות עיניו אינו בהכרח הדבר האמיתי, הוא יודע שאין לו שום דרך להיחלץ מזרועות התמנון המקיפות אותו עד חנק, עד מוות.

"אני מבין שאתה רוצה לדעת מה קורה פה".

"תאר לעצמך". צביקי היה אירוני. "כי איכשהו אני פה באמצע, וזה קצת מביך שהם יודעים יותר ממני על החיים שלי".

*

סינדיקט פשע מאיים, ריגול נגדי מסוכן וסוכנות חלל עשירה מתאגדים למרדף תזזיתי אחוז אמוציות ועתיר ממון, שלא מותיר אף אחד מאחור.
צפה בקובץ המצורף 2044224צפה בקובץ המצורף 2044223

איזה כייף
מחכה לחגים בקוצר רוח
כמה עמודים יש בספר?

 

[ק. כצן]

מתרגשת לבשר שהספר החדש שלי יוצא לאור לקראת חגי תשרי. זו היא ירית פתיחה, לסדרה שלמה של מתח, עלילה ורגש, מתובל חזק במדע בדיוני. בנושא חם ועכשווי. ואף, שלפי הסקר שערכנו אורך הספר לא קובע במכירות, הספר הזה יצא עבה.
מקווה שגם את הכריכה תאהבו
תשפטו אתם, אבל לפי המוציא לאור, העורכות והמבקר הספרותי שלי, הספר הזה עולה על כל שאר ספרי. אצטט לכם
מדברי המבקר בהמשך

נא להכיר: "לכוד בקוד" מסדרת מלחמות הבינה.

הטקסט מהכריכה האחורית:

"שוב החיות בורחות", ממלמל מנדי.

"מה קורה הפעם?" שואל יענקי, דרוך.

אני מגביר את הקצב. אנחנו עוקפים גבעה ונעמדים מול נוף מרהיב. ושם, הרחק מולינו, הים נסוג.

"זה לא יכול להיות אמיתי", אומר חזקי.
"זה צונאמי", קובע מנדי.

אני פולט, כמעט בלי לחשוב: "רוצו".

***

'אסור לנו להיכנס לבונקר!' אני צורח. אבל חברי כבר אינם עצמם. תנועותיהם מדויקות, מתוכנתות.

הפנים שלהם חתומות. אני הולך אחורה, הם אחרי.

בזוית העין אני רואה עשן לבן וסמיך יוצא מפתח הבונקר, הוא נראה מאיים, אני כמעט מרגיש טעם מתקתק. הוא מפריע לי, מבלבל את מחשבותי.

"גז! גז!" אני מנסה לומר בין גניחה לגניחה, אך אין עם מי לדבר. חברי הפכו לגמרי למכונות.

***

אני נלחם עם הקול בתוכי. אני מרגיש איך הוא מצווה על אברי לזוז. איך ידי הודפות את גופי לעמידה, אך אני לא מסכים להיכנע בכזאת קלות. אני מאמץ את כל כוחות הנפש.

החומה שלי מופיעה שוב, היא נראית שקופה ודקה כמו קריסטל, אני ממשיך להילחם:

'זה לא אני, זה לא אני!' אני מעלה במוחי את כל זכרונות הילדות המתוקים. השבת. ריח הצ'ולנט של אמא. אני מחזק אותם, חש את הריח, שואף לקרבי את השלווה והקול מרפה מעט. על קיר הקריסטל מתחיל לעלות צמח מטפס, מהסוג שאמא מגדלת במרפסת.

הלחץ עדיין קיים, אך עכשיו אני הוא זה ששולט עליו ולא הוא עלי.



מה היית עושה אם שתלו בך קוד - והוא התחיל לחשוב במקומך?

כשאלי ברנשטיין, בחור ישיבה ירושלמי, טס לחתונה בפנמה, הוא לא מדמיין שהנסיעה תהפוך לניסוי מסוכן בתודעה האנושית.
מטוס פרטי. התרסקות. אי בודד. ואז - מילים שהוא לא חשב, ידע שהוא לא למד, קוד שחודר מתחת לעור.
מה קרה לו - ומי שולט עכשיו במי?

בין גלי צונאמי, בונקרים חבויים וחזיונות מהולים בטכנולוגיה, יוצא אלי למסע הישרדות מטלטל - בגוף ובנפש.
התפילה נלחמת בשורת קוד. הזהות נאבקת בזיכרון. הגבול בין אדם למכונה מיטשטש.

"לכוד בקוד" הוא הספר הראשון בסדרת מלחמות הבינה - סאגה עתידנית עזת רגש ורוויית מחשבה, שבה הקרב בין נשמה לקוד עוד רחוק מהכרעה.


קטעים מדברי המבקר הספרותי:

העלילה סוחפת, הספר נקרא בנשימה עצורה. הדמויות חיות, אמיתיות. המקומות אוטנטיים, המעברים בין מציאות לדמיון, בין עבר להווה, בין אזור גיאוגרפי אחד למשנהו - הכל מוגש בטוב טעם, מספיק מפורט אך מצליח להיות לא מעיק. קראתי, ולא יכולתי לעצור ...

הערה על קטע המתאר נקודת מפנה בעלילה:

הקטע מפגין כתיבה אנרגטית ואמינה: הוא משלב פעולה רגשית, עיסוק בקונפליקט מוסריפוליטי-דתי, ושפה עשירה אך עם זאת נגישה. הרגע שבו אלי דוחה את ההיסטוריה המוצגת לו אך נמשך אל דמות האב יוצר ציר מתח אנושי-קיומי שמבטיח לקורא המשך מרתק. מדובר בדוגמא מובהקת לכישרון המחבר לרקום סצנה קצרה שמכילה עומק פילוסופי, מתח דרמטי וטעם של עוד. אני, כקורא נאמן, בשלב הזה - דמעתי.