אלעזר 1
צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
- הוסף לסימניות
- #1
אנחנו גרים מעל התחנה. כן, אנחנו הם אלו שגרים מעל התחנה. זה אומר שאנחנו יודעים לאיפה כל קו נוסע, ואם נתקעתם ואין אף אחד בתחנה אולי תעלו קומה אחת, תדפקו ופשוט תשאלו. אין מצב שלא נדע את התשובה.
לגור מעל התחנה זה אומר להתעורר מהשנ"צ כל פעם שילד חייב לנסות את הכפתור שבשלט הדיגיטלי בתחנה, רק כדי לשמוע עוד פעם את הרובוט המקריין, שלא מתעייף לחזור על ההודעה בפעם העשירית.
אנחנו למשל התעייפנו, כי בשתיים ורבע בלילה חזרה משפחת לוינשטוק מדורון-עילית עם 3 ילדים + תינוק מטולטל-דרך ואבא עייף שמנסה ביד אחת להחזיק את הילדים ("מוישי אל תרד לכביש!") וביד השנייה לדלות את העגלה המקופלת מהצד השני של תא המטען (חוק טבע, תמיד לפני התחנה שאנחנו יורדים בה האוטובוס פונה שמאלה וכל המטען מציית בדומיה).
לגור מעל התחנה זה אומר שכבר הפסקנו לספור "נהג רגע", לא בגלל שנגמרו המספרים, אלא בגלל שהסוללה שלנו נגמרה, אחרי שסמינר בנות-זלפה החליט שמוקד היציאה למחנה המרגש והנדיר לא יכול להיות בקצה העיר, והסדרן של חברת דרכי-שוהם קבע בפסקנות שזו התחנה הכי מרווחת בכל העיר. בעיקרון הוא צודק, הבעיה מתחילה בכך שהוא צודק כפול חמישה אוטובוסים, ממשיכה בכך שגם התחנה ממול הוסבה לחנייה קצרת מועד (פריקת משקאות קלים לכבוד שבת למכולת הסמוכה, מי מעז לפגוע בשבת...?), ומסתיימת בכך שהנהג של קו 3 לא יכול לעצור בתחנה בסיטואציה שנוצרה. אחרי סיום יצירת הכאוס מתחילה החגיגה האמיתית. מלפנים ומאחור יש אוסף ססגוני של רכבים, כולם שרווים בעיצומו של ניסוי צופרים פעיל, המקובל כסגולה להפגת פקקים ופורקן רגשות אוניברסלי.
ואז הברקנו. הברקנו כמו זגוגית-תחנת-אוטובוס אחרי ניקיון בזרם אוויר דחוס (אם אתם לא מכירים, לא נורא). הרמנו טלפון לטכנאי המזגנים ושאלנו "מה המזגן שהכי מטפטף?", הוא היה בטוח ששמיעתו התרופפה בעקבות החום, וענה מה שענה. אבל אנחנו לא הסתפקנו בזה, ירדנו לשטח, חרשנו רחובות שלמים עד שהגענו למסקנה החד-משמעית.
לא בזבזנו זמן ומייד הרמנו טלפון למתקין המזגנים, איירקון די-שינר, אנחנו רוצים להזמין מזגן של **** (השם המלא שמור במערכת בעקבות חשש לשוה"ר). הוא עשה עצמו כאינו שומע זמנית וביקש לשמוע שוב, אבל אנחנו בשלנו. "אתם יודעים שהמזגן הזה מטפטף יותר מכל מזגן אחר?", "כן". הוויכוח נמשך עד שנטפנו זיעה כמו מזגן **** (השם שמור, כנ"ל), אבל בסוף הוא נכנע.
היום יש לנו מזגן, ואנחנו כבר לא מזיעים בכל פעם שאוטובוס מתקרב לתחנה בשתיים בלילה. פשוט, הצינור של המזגן מטפטף בנחת אל חזית התחנה, מרענן את הבאים בתחומה בזרזוף נעים המפיג את החום באמצעים 100% טבעיים.
הילדים מדווחים על ירידה של 50% במפלס הרעש, ואנחנו שוקלים לקנות מזגן שני. וכמובן, תודה לעוברי האורח ולנוסעים שנושאים בדומיה את העול הקשה של מניעת הרטבת המדרכה, גם במחיר של ספיגת רטיבות קלילה באמצעות אריגים לבישים למודי ספיגה. תודה לכולם!
לגור מעל התחנה זה אומר להתעורר מהשנ"צ כל פעם שילד חייב לנסות את הכפתור שבשלט הדיגיטלי בתחנה, רק כדי לשמוע עוד פעם את הרובוט המקריין, שלא מתעייף לחזור על ההודעה בפעם העשירית.
אנחנו למשל התעייפנו, כי בשתיים ורבע בלילה חזרה משפחת לוינשטוק מדורון-עילית עם 3 ילדים + תינוק מטולטל-דרך ואבא עייף שמנסה ביד אחת להחזיק את הילדים ("מוישי אל תרד לכביש!") וביד השנייה לדלות את העגלה המקופלת מהצד השני של תא המטען (חוק טבע, תמיד לפני התחנה שאנחנו יורדים בה האוטובוס פונה שמאלה וכל המטען מציית בדומיה).
לגור מעל התחנה זה אומר שכבר הפסקנו לספור "נהג רגע", לא בגלל שנגמרו המספרים, אלא בגלל שהסוללה שלנו נגמרה, אחרי שסמינר בנות-זלפה החליט שמוקד היציאה למחנה המרגש והנדיר לא יכול להיות בקצה העיר, והסדרן של חברת דרכי-שוהם קבע בפסקנות שזו התחנה הכי מרווחת בכל העיר. בעיקרון הוא צודק, הבעיה מתחילה בכך שהוא צודק כפול חמישה אוטובוסים, ממשיכה בכך שגם התחנה ממול הוסבה לחנייה קצרת מועד (פריקת משקאות קלים לכבוד שבת למכולת הסמוכה, מי מעז לפגוע בשבת...?), ומסתיימת בכך שהנהג של קו 3 לא יכול לעצור בתחנה בסיטואציה שנוצרה. אחרי סיום יצירת הכאוס מתחילה החגיגה האמיתית. מלפנים ומאחור יש אוסף ססגוני של רכבים, כולם שרווים בעיצומו של ניסוי צופרים פעיל, המקובל כסגולה להפגת פקקים ופורקן רגשות אוניברסלי.
ואז הברקנו. הברקנו כמו זגוגית-תחנת-אוטובוס אחרי ניקיון בזרם אוויר דחוס (אם אתם לא מכירים, לא נורא). הרמנו טלפון לטכנאי המזגנים ושאלנו "מה המזגן שהכי מטפטף?", הוא היה בטוח ששמיעתו התרופפה בעקבות החום, וענה מה שענה. אבל אנחנו לא הסתפקנו בזה, ירדנו לשטח, חרשנו רחובות שלמים עד שהגענו למסקנה החד-משמעית.
לא בזבזנו זמן ומייד הרמנו טלפון למתקין המזגנים, איירקון די-שינר, אנחנו רוצים להזמין מזגן של **** (השם המלא שמור במערכת בעקבות חשש לשוה"ר). הוא עשה עצמו כאינו שומע זמנית וביקש לשמוע שוב, אבל אנחנו בשלנו. "אתם יודעים שהמזגן הזה מטפטף יותר מכל מזגן אחר?", "כן". הוויכוח נמשך עד שנטפנו זיעה כמו מזגן **** (השם שמור, כנ"ל), אבל בסוף הוא נכנע.
היום יש לנו מזגן, ואנחנו כבר לא מזיעים בכל פעם שאוטובוס מתקרב לתחנה בשתיים בלילה. פשוט, הצינור של המזגן מטפטף בנחת אל חזית התחנה, מרענן את הבאים בתחומה בזרזוף נעים המפיג את החום באמצעים 100% טבעיים.
הילדים מדווחים על ירידה של 50% במפלס הרעש, ואנחנו שוקלים לקנות מזגן שני. וכמובן, תודה לעוברי האורח ולנוסעים שנושאים בדומיה את העול הקשה של מניעת הרטבת המדרכה, גם במחיר של ספיגת רטיבות קלילה באמצעות אריגים לבישים למודי ספיגה. תודה לכולם!
הנושאים החמים



Reactions: משה יעקב חיים ישראל, DESIGNIK, rivka25 ועוד 141 משתמשים144 //