התייעצות המשך גמילה לילדה כבת 3

[ח.ג.ג'.]

חולקת על עניין האחריות.
שייך לתת אחריות לילד כאשר הוא מסוגל לבצע את המשימה.
גמילה היא לא רק עניין של חינוך, היא של קניה של מיומנות.
ילד צריך ללמוד לזהות את התחושה ואת סדר הפעולות שצריך לבוא בעקבותיה. זה תהליך שמורכב מהמון רכיבים קטנים שלמבוגר הם שקופים, אבל לילד יכולים להיות לא פשוטים.
יש ילדים שלומדים בקלות. ילדים כאלו, אם ניתן להם את ה"אחריות" על עצמם, יפספסו כמה פעמים, ילמדו מזה לזהות את התחושה המקדימה, והופ, הם גמולים.
יש ילדים שלומדים פחות בקלות, וצריכים עזרה בלימוד. הם לא לומדים לבד מזה שזורקים אותם למים.
זה כמו לתת לילד עם הפרעת קשב להיות אחראי על ניהול הזמן שלו וארגון החפצים שלו. נחמד בתיאוריה, לא מקנה לו שום מיומנות בפועל. יש הרבה דמיון באיך שהדברים האלו עובדים גם עם ילדים קטנים בגמילה. בגיל זה זה לגמרי תואם גיל לא להיות בעלי יכולות קשב ויכולות ניהוליות. אם להורה זה ברור שתחושה של צורך להתפנות צריכה להיות מתורגמת למעשה של הליכה להתפנות, לילד יכול להיות קשה לעשות את הקישור. גם זיהוי התחושה עצמה הוא משהו שיש ילדים שצריכים שיגידו להם "אני רואה שאתה צריך להתפנות" במשך כמה וכמה וכמה פעמים כדי שהם ילמדו לזהות. לא כולם קולטים את זה לבד לפי התוצאה.

 

[בייבימאם - Babymom]

חולקת על עניין האחריות.
שייך לתת אחריות לילד כאשר הוא מסוגל לבצע את המשימה.
גמילה היא לא רק עניין של חינוך, היא של קניה של מיומנות.
ילד צריך ללמוד לזהות את התחושה ואת סדר הפעולות שצריך לבוא בעקבותיה. זה תהליך שמורכב מהמון רכיבים קטנים שלמבוגר הם שקופים, אבל לילד יכולים להיות לא פשוטים.
יש ילדים שלומדים בקלות. ילדים כאלו, אם ניתן להם את ה"אחריות" על עצמם, יפספסו כמה פעמים, ילמדו מזה לזהות את התחושה המקדימה, והופ, הם גמולים.
יש ילדים שלומדים פחות בקלות, וצריכים עזרה בלימוד. הם לא לומדים לבד מזה שזורקים אותם למים.
זה כמו לתת לילד עם הפרעת קשב להיות אחראי על ניהול הזמן שלו וארגון החפצים שלו. נחמד בתיאוריה, לא מקנה לו שום מיומנות בפועל. יש הרבה דמיון באיך שהדברים האלו עובדים גם עם ילדים קטנים בגמילה. בגיל זה זה לגמרי תואם גיל לא להיות בעלי יכולות קשב ויכולות ניהוליות. אם להורה זה ברור שתחושה של צורך להתפנות צריכה להיות מתורגמת למעשה של הליכה להתפנות, לילד יכול להיות קשה לעשות את הקישור. גם זיהוי התחושה עצמה הוא משהו שיש ילדים שצריכים שיגידו להם "אני רואה שאתה צריך להתפנות" במשך כמה וכמה וכמה פעמים כדי שהם ילמדו לזהות. לא כולם קולטים את זה לבד לפי התוצאה.

ברור שזה ככה,
מעניין אותי אם קראת את הפוסט המדובר, או שאת כותבת על סמך מה שרשמתי בלבד,
כי אני כתבתי ממש בתמצות את הטייטל בלבד.
ברור שלא זורקים למים אף אחד, וזה תהליך משותף עם המון הסברה.
רק נקודת היציאה המחשבתית שונה.
ובהתאם לכך ההתנהלות בפועל.

עריכה:
הנה הפוסט המדובר-

דרוש מידע - שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים 1. פרידה מטיטולים יכולה להיות חוויה במשך שנים רבות חשבתי שיש מושג שנקרא 'גמילה מטיטולים', וזו משימה קשה מעצבנת ומזעזעת. הייתי מסתכלת על אמא ל-17 ילדים ואומרת: 'מילא ילדה אותם, מילא גידלה אותם, אבל איך למען השם היא עברה 17 גמילות?' אט אט, עם השנים...

www.prog.co.il

 

[Mimi bloy]

אפשר בבקשה לינק של המאמר של רותי קפלר, לא ראיתי אותו.

כאן

 

[כן כן כן]

איך באמת גומלים ילד מממתק אחרי שירותים?? היא ממש דורשת את זה כל פעם כרגע ואני לא יודעת מה לעשות
יציאות היה לה קשה ועד לפני כמה ימים הייתה עושה בסיר עד שקצתי אז אני כם מדרבנת אותה עם ממתקים עדיין
מה ממליצים לי בעלי ניסיון לעשות???

 

[ח.ג.ג'.]

ברור שזה ככה,
מעניין אותי אם קראת את הפוסט המדובר, או שאת כותבת על סמך מה שרשמתי בלבד,
כי אני כתבתי ממש בתמצות את הטייטל בלבד.
ברור שלא זורקים למים אף אחד, וזה תהליך משותף עם המון הסברה.
רק נקודת היציאה המחשבתית שונה.
ובהתאם לכך ההתנהלות בפועל.

הגבתי למה שכתבת, ואחרי קריאת הפוסט דעתי לא השתנתה.
הפוסט אמנם קצת פחות נחרץ מהתקציר שלך אבל עדיין יש פה ילד שלומד לבד והורים שרק מלווים את התהליך.
יש ילדים שלא מספיק להם תזכורת "אם אתה צריך אז תגיד ונלך לשירותים". הם צריכים עזרה בשלב של ההבנה מה הם מרגישים, ואחר כך גם הקישור בין ההבנה לעשיית מעשה - אפילו אם המעשה הזה הוא רק להגיד משהו.
ילדים כאלו צריכים שאמא תגיד להם "אני רואה שאתה צריך לשירותים" ותיקח אותם לשם. מזה שאמא תתאפק לא להגיד להם כלום ותתן להם לפספס הם לא ילמדו. זה פשוט יהיה משהו שקורה להם והם לא מסיקים ממנו מסקנות, בדיוק כמו שמדי פעם הם הרטיבו את החיתול ולא למדו מזה כלום.
[ואני מסכימה עם הרבה דברים בפוסט הזה, בין השאר עם זה שהמוכנות צריכה להיות של ההורים וילד יכול ללמוד את המיומנויות בכל גיל. אבל תהליך רכישת המיומנות עצמו מתואר בתור משהו שפשוט יקרה לבד מהפספוסים, וזה, מה לעשות, לא נכון לכל ילד]
בלי קשר, הפוסט עוסק בשיטה של גמילה בבת אחת. אני מציעה לחשוב גם על טרום גמילה - לתת לילד להתנסות בעשיית צרכים בשירותים בהזדמנויות שונות לפני שמתחילים את השלב האינטנסיבי של הורדת חיתול. בעיני זה מאד מועיל כדי למנוע בעיות שצצות בהמשך לפעמים כמו פחד מהאסלה, וקושי בהתארגנות סביב הורדת הבגדים, הטיפוס על המושב וכל השאר. כבר מכירים ורגילים ולומדים להנהל ואז יש אפשר להתעסק בגמילה עצמה בלי סיבוכים. זה מתאים במיוחד אם מחכים לתקופות נוחות לגמילה (כמו קיץ או חופש), אפשר לנצל את ההמתנה לטרום גמילה.

 

[ח.ג.ג'.]

איך באמת גומלים ילד מממתק אחרי שירותים?? היא ממש דורשת את זה כל פעם כרגע ואני לא יודעת מה לעשות
יציאות היה לה קשה ועד לפני כמה ימים הייתה עושה בסיר עד שקצתי אז אני כם מדרבנת אותה עם ממתקים עדיין
מה ממליצים לי בעלי ניסיון לעשות???

אפשר לעבור לצבירה של נקודות לקראת פרס. בהתחלה פרסים תכופים, בהדרגה מרחיקים את ההגעה לתגמול.

 

[ח.ג.ג'.]

אגב, זו עוד סיבה לא להשתמש בממתק בתור פרס. צעצועים בשקל עדיפים. מממתקים עוד יותר קשה להיגמל מאשר מפרסים, המוח כבר בהתניה פבלובית לחפש את המתוק...

 

[Yonatann]

מניסין של ארבעה ילדים, אחרי שלילד נהיה טבעי ללכת לשירותים, הוא מעצמו כבר שוכח את הממתק שאחרי.
(פעם הוא ראה אותי מנשנשת מקופסת העדשים, והנהן בהבנה "אמא, גם את עשית בשירותים?")

 

[כן כן כן]

מניסין של ארבעה ילדים, אחרי שלילד נהיה טבעי ללכת לשירותים, הוא מעצמו כבר שוכח את הממתק שאחרי.
(פעם הוא ראה אותי מנשנשת מקופסת העדשים, והנהן בהבנה "אמא, גם את עשית בשירותים?")

כמה זמן זה אמור לקחת?

 

[חןעיצובגרפי]

יש כאן מישהי שהילד\ה היה בכללי עם עיכוב קטן בכלל צעד התפתחותי?
איך זה השפיע על הגמילה?
כי שלי בת 3.3 ואני מרגישה שאני ממש אבודה עם ניסיון הגמילה.
היא כן רוצה להיות עם תחתונים ורוצה ללכת לשירותים, אבל היא הולכת לשירותים אחרי שהיא עושה על עצמה,
ואחרי החלפות בלתי פוסקות פשט הרגשתי שאני משתגעת.
מרגיש לי שהיא לא מבינה וגם קשה לי לדבר איתה...
היא בכללי לקח לה זמן עד שהתחילה ללכת, עד שהתחילה לדבר... הכל היה בדיליי. אז אני חושבת שאולי גם פה, יכול להיות?

 

[תודה אבא על הכל!]

קופצת על האשכול
הבן שלי בן 3.5 מופסד הוא עדיין במעון
נגמל בבית מטיטול תוך יומיים בלי פיספוסים בכלל
אבלללל הוא לא מוכן לעשות בשירותים של המעון בשום פנים ואופן
הוא שמונה שעות במעון מתאפקקקק לא מפספס ולא מוכן להכנס לשירותים וגם אם נכנס לשירותים הוא לא מצליח לעשות
ניסינו הכל יש משהי עם מקרה דומה אשמח לעצוןת מניסיון
תודה מראש.

 

[מחשבון מדעי]

יש כאן מישהי שהילד\ה היה בכללי עם עיכוב קטן בכלל צעד התפתחותי?
איך זה השפיע על הגמילה?
כי שלי בת 3.3 ואני מרגישה שאני ממש אבודה עם ניסיון הגמילה.
היא כן רוצה להיות עם תחתונים ורוצה ללכת לשירותים, אבל היא הולכת לשירותים אחרי שהיא עושה על עצמה,
ואחרי החלפות בלתי פוסקות פשט הרגשתי שאני משתגעת.
מרגיש לי שהיא לא מבינה וגם קשה לי לדבר איתה...
היא בכללי לקח לה זמן עד שהתחילה ללכת, עד שהתחילה לדבר... הכל היה בדיליי. אז אני חושבת שאולי גם פה, יכול להיות?

יתכן מאד שיש קשר

 

[אדמה עבריה]

יתכן מאד שיש קשר

מכל הנכתב לעיל כמעט ולא ראיתי מקרה כמו אצלי של פחד גם מיציאות וגם מאסלה מכל העניין בכלל
למשהי יש נסיון עם פחד ודחיינות?
כבר בת 3 ובאופן כללי ילדה עם פחד משינויים אפילו קטנים כל שכן שינוי משמעותי כזה
ולא עוזר מבצעים ממתקים והסחות דעת
אשמח אם למשהי יהיה רעיון בשבילי

 

[חנילוש]

גמילה היא אימון פיזי וגם התנהגותי,
העיכוב התפתחותי שהיה לה בהחלט יכול להשפיע גם על הגמילה..
ממליצה לך להמשיך עם הנסיונות בסוף היא תקלוט את הגמילה - בינתיים לא לשדר לחץ - כשהיא מלכלכת להביא לה את הבגדים הנקייים ולהגיד לה לנקות את עצמה.
במידה ומלכלכת צואה - המלצה אישית שלי בשביל שלא תשתגעי - לזרוק לפח.

 

[רינה דיצה]

כמה זמן זה הגיוני שילדה כבת 3, הולכת לשרותים רק כשההורה לוקח אותה וכך יכולה להיות יבשה (אם פישולים כשההורה שכח...) אבל לא מבקשת אפילו פעם אחת!
שבועיים? שלוש? חודש? הגיוני?

 

[אסתריקה הלר]

הערה שלי: כשיש לכם דילמה בנושא הגמילה, תבקשו עצה מהורים שהיה להם את אותו המצב, ומכירים את הבעיה.
כי הרבה אנשים חולקים 'מנסיונם' עצות בשפע, בשעה שהילדים נגמלו בפשטות ובלי אתגרים מיוחדים.
וגם פה בשרשור נראה שאנשים הציעו פתרונות נפלאים עבור בעיות שהם לא מכירים מקרוב, אלא לפי מה שנראה להם נכון, ומה שעבד אצלם (כשלא היה את אותו קושי של שואלת השאלה).

ולכן בעיני לא שווה להקשיב לעצות נפלאות שמגיעות ממי שלא חווה את מה שהילד שלכם עובר. (כמובן שאין שום בעיה לקבל הדרכה או ללכת לפי גישה מסוימת כשאתם מתחילים את תהליך הגמילה, אבל לשמוע ממישהי איך לגמול ילד בלילה, כשהילד שלה פשוט נשאר יבש בלי שהיא עשתה כלום בשביל זה, או מה לעשות עם ילד שפוחד מהשרותים- כשהילד של המייעצת היקרה לא פחד, והיא פשוט מסבירה איך היא הפכה את זה לחוויה... פשוט חבל על העוגמת נפש שתנסו פתרונות שבכלל לא מתאימים לבעייה).

@רינה דיצה לגבי השאלה שלך- כן, גם חודש זה הגיוני ולפעמים אפילו יותר. זה שהוא בן 3 לא אומר שזה ילך אצלו מהר. אל תתייאשי!

 

[ח.ג.ג'.]

כמה זמן זה הגיוני שילדה כבת 3, הולכת לשרותים רק כשההורה לוקח אותה וכך יכולה להיות יבשה (אם פישולים כשההורה שכח...) אבל לא מבקשת אפילו פעם אחת!
שבועיים? שלוש? חודש? הגיוני?

אתם לוקחים אותה לפי הזמן שעבר או לפי זה שנראה לכם שהיא צריכה?
נסו בשלב ראשון לזהות אתם את הסימנים לזה שהיא צריכה, ולקחת אותה לפי זה ולא לפי הזמן שעבר מהפעם הקודמת. כשאתם רואים שהיא צריכה, לתמלל לה את זה המון.
יש ילדים שלוקח להם הרבה זמן לזהות את התחושה, ללמוד להגיד שהם צריכים, ללמוד להתנתק ממה שהם באמצע לעשות... זה נורמלי.
עוד אפשרות שיכולה לעזור ללמוד לזהות שהיא צריכה, זה לחזור להתחלה. להסיר שטיחים, למגן ספות, להיות עם מינימום בגדים ועם סיר זמין בפינת החדר. לחכות שהיא תתחיל לפספס ולקחת אותה מיד לסיר. אחר כך לנסות לבקש ממנה לעצור ולהתאפק עד שמגיעים לסיר. הגעה לשלב של פספוס או כמעט פספוס לפעמים חשובה בשביל זיהוי התחושה.
דבר נוסף - איך הדיבור שלה? מדברת בשטף, יודעת להביע מה שהיא צריכה בלי בעיות? אם יש איזשהו עיכוב פה, זה משפיע גם על היכולת להגיד כשהיא צריכה ללכת לשירותים, ואז כדאי לחשוב על סימן מוסכם שמתאים ליכולות שלה (היכולות בזמן לחץ, שזה פחות מהרגיל). למשל להתאמן על מילה אחת להגיד, במקום משפט שלם.

 

[רינה דיצה]

אתם לוקחים אותה לפי הזמן שעבר או לפי זה שנראה לכם שהיא צריכה?
נסו בשלב ראשון לזהות אתם את הסימנים לזה שהיא צריכה, ולקחת אותה לפי זה ולא לפי הזמן שעבר מהפעם הקודמת. כשאתם רואים שהיא צריכה, לתמלל לה את זה המון.
יש ילדים שלוקח להם הרבה זמן לזהות את התחושה, ללמוד להגיד שהם צריכים, ללמוד להתנתק ממה שהם באמצע לעשות... זה נורמלי.
עוד אפשרות שיכולה לעזור ללמוד לזהות שהיא צריכה, זה לחזור להתחלה. להסיר שטיחים, למגן ספות, להיות עם מינימום בגדים ועם סיר זמין בפינת החדר. לחכות שהיא תתחיל לפספס ולקחת אותה מיד לסיר. אחר כך לנסות לבקש ממנה לעצור ולהתאפק עד שמגיעים לסיר. הגעה לשלב של פספוס או כמעט פספוס לפעמים חשובה בשביל זיהוי התחושה.
דבר נוסף - איך הדיבור שלה? מדברת בשטף, יודעת להביע מה שהיא צריכה בלי בעיות? אם יש איזשהו עיכוב פה, זה משפיע גם על היכולת להגיד כשהיא צריכה ללכת לשירותים, ואז כדאי לחשוב על סימן מוסכם שמתאים ליכולות שלה (היכולות בזמן לחץ, שזה פחות מהרגיל). למשל להתאמן על מילה אחת להגיד, במקום משפט שלם.

בגדול אם עבר שעה שעתים אני לוקחת והיא משתפת פעולה ובאה, אפ עבר פחות זמן היא לא תסכים לבוא.
מדברת חופשי,
לא הצלחתי לזהות את השניה לפני שהיא מראה לי שרטוב לה...

 

[ח.ג.ג'.]

בגדול אם עבר שעה שעתים אני לוקחת והיא משתפת פעולה ובאה, אפ עבר פחות זמן היא לא תסכים לבוא.
מדברת חופשי,
לא הצלחתי לזהות את השניה לפני שהיא מראה לי שרטוב לה...

מעניין אם זה שהיא לא מסכימה לבוא אומר שיש לה תחושה אם היא צריכה או לא, או שזה סתם בגלל שהיא מרגישה שכבר טרטרו אותה לא מזמן. במקרה הראשון זה אומר שיש התקדמות.
אני חושבת שהשיטה של לנסות לתפוס את רגע הפספוס יכולה לעזור פה. צריך למצוא דרך לגרום לכך שתראי את זה קורה ברגע האמת. להיות איתה בחדר עם מינימום בגדים ומקסימום תשומת לב. [בלי טייץ/מכנסיים ואם מתאים לך, גם בלי תחתונים. אפשר חצאית קצרה. ככה שיהיה אפשר לראות את זה קורה מיידית בלי שיספג בבגדים, וגם יהיה קל להגיע לסיר לסיים שם]
עוד אפשרות, אבל בזהירות - להציע פרסים אם היא הולכת לשירותים ולא מרטיבה. בזהירות כי זה יעבוד רק אם היא מסוגלת וחסרה לה קצת מוטיבציה (לא רוצה להתנתק מהמשחק, או לא מספיק אכפת לה להרטיב). אם זו בעיה של יכולת, חבל לתסכל.

 

[בייבימאם - Babymom]

לכן בעיני לא שווה להקשיב לעצות נפלאות שמגיעות ממי שלא חווה את מה שהילד שלכם עובר

מסכימה מאד.
אציין בהמשך למה שרשמתי בתחילת האשכול, שיש לי ילדה שהגמילה שלה הייתה מאוחרת ומורכבת מאד, כך שלא רשמתי ממקום שלא חווה קשיים בנושא.