שיתוף - לביקורת פתאום ראיתי

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה

לפעמים יש ילדה אחת מתוקה מאוד.
כזאת שדורשת תשומת לב כמעט בלי הפסקה,
ולא תמיד בדרכים חיוביות.
היא יודעת למשוך מבטים, לבלוט, להמציא דרכים.
ולכאורה, היא מקבלת המון תשומת לב חיובית.

אז מה חסר לה? ומה היא באמת מחפשת?

חשבתי הרבה. והשאלה נותרה בעינה.
אפילו לא מיהרתי להתייעץ,
כי הרגשתי שאולי לא אקבל מענה שידבר באמת ללב.

והנה, בסייעתא דשמיא, דווקא מתוך הקשר אחר לגמרי,
החמאתי למישהי, והיא מאוד התרגשה.
ראיתי את זה, ופתאום נפלה בי ההבנה:
זה בדיוק מה שהילדונת מחפשת.
היא צריכה יותר מחמאות.

לא תמיד אנחנו חושבים על זה,
אבל יש ילדים שעבורם מחמאה
היא לא מותרות, אלא ממש צורך רגשי בסיסי.

לפעמים הורים מהססים:
"אני לא רוצה להגזים",
"זה יישמע לא אמיתי".
אבל האמת היא, שיש נשמות שזקוקות למילה טובה כמו לנשימה.
זו השפה הפנימית שלהן.
זו הדרך שלהן להרגיש נראות, ערך, שייכות.

ילדים שונים ניזונים מסוגים שונים של קשר רגשי.
יש מי שמחפש מעשים של נתינה,
ויש כאלה שעבורם מילה טובה, הערה חיובית קטנה,
היא הדלק הפנימי שממלא אותם ביטחון ושמחה.

הילדונת שלי, כפי שתיארתי, כנראה צמאה במיוחד לאותן מילים.
לא כי חסר לה משהו בי,
אלא כי זה פשוט הפתח שדרכו היא שומעת "אני רואה אותך", "את חשובה לי".

וכשהמילים האלה לא מגיעות,
היא ממציאה דרכים אחרות להרגיש קיימת, גם אם הן לא תמיד נעימות.

ואם אני, בטבע שלי, לא כל כך מרבה להחמיא,
כי אני אדם יותר ענייני,
ולה זה חסר, אז הנה משהו שאני כן יכולה למלא עבורה.
אז הנה תזכורת פשוטה:
לא לשכוח להחמיא.
וזה מספיק.

אז ברוך ה', קיבלתי תשובה מדויקת.
וגם אתם, אם תרצו, תוכלו להיעזר בה.
היא קלה, היא פשוטה, והיא דורשת רק...

קצת תשומת לב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
חשוב מאד.
תודה על התזכורת.

רק דיוק קטן:
יש ילדים שעבורם מחמאה
היא לא מותרות, אלא ממש צורך רגשי בסיסי.
עבור כל ילד וכל מבוגר - מחמאות ומילים טובות הן צורך רגשי בסיסי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

אשכולות דומים

ב"ה

EXT. קליניקת הפסיכולוג – יום

(המצלמה מתמקדת בשלט על הדלת: "ד"ר רוני חכמון – פסיכולוג קליני. רגשות אינם עובדות.")

INT. קליניקה – חדר הטיפולים – יום

(הפסיכולוג יושב לבדו, מחזיק כוס קפה מהבילה. הוא מביט בה לרגע, מהסס, ואז לוגם בזהירות.)

פסיכולוג (לעצמו, ממלמל): רגשות... תגובות כימיות במוח. אין בהן אמת, אין בהן מציאות. העובדות הן מה שחשוב.

(הוא נרתע לפתע, נושף על לשונו.)

פסיכולוג: אוי! שורף... לא, לא שורף. זו תחושת חום גבוהה. אני כועס שלא נזהרתי...

לא, לא כועס. כעס זה רגש. רגשות אינם עובדות. לא רגש. רגש הוא אשליה

(דפיקה בדלת. הדלת נפתחת, והאישה נכנסת, נראית נסערת.)

אישה: דוקטור, אני לא יכולה יותר! הוא פוגע בי, הוא מעיר לי הערות, והוא מדבר נגד אמא שלי!

פסיכולוג (חיוך רגוע, מניח את הכוס): רגשות אינם עובדות.

אישה: נכון, אז בוא נדבר על העובדות. הוא העיר הערה על אמא שלי.

פסיכולוג: אבל איך זה גרם לך להרגיש?

אישה: גרם לי להרגיש שהוא לא מכבד אותי.

פסיכולוג: זה רגש. רגשות אינם עובדות.

אישה: טוב, אז בוא נישאר בעובדות. הוא השליך צלחת על הרצפה.

פסיכולוג: ומה זה גרם לך להרגיש?

אישה: שזה מסוכן.

פסיכולוג: שוב, זה רגש. עובדה היא שהצלחת נשברה.

אישה: נכון, והלב שלי כמעט נשבר יחד איתה.

פסיכולוג: רגש.

(האישה נושמת בכבדות): דוקטור, אני מרגישה לחץ בחזה... אולי התקף לב?

פסיכולוג (רגוע, שולף טלפון): אוקיי, נזמין מד"א. אבל זכרי – רגשות אינם עובדות.

(מד"א מגיעים.)

פרמדיק: מה קרה?

פסיכולוג: היא מרגישה כאילו יש לה התקף לב. אבל חשוב שתדעו – רגשות אינם עובדות.

פרמדיק: אבל לחץ בחזה ודופק מואץ הם תסמינים רציניים.

פסיכולוג: תסמינים זה דבר יחסי. אולי היא פשוט מרגישה את כל זה כי היא רגילה להרגיש.

(האישה מסתכלת על הפרמדיק): אתם שומעים? אני לא אמיתית. אולי אני רק רגש.

פרמדיק (לפסיכולוג): והיא עדיין בטיפול כאן?

פסיכולוג: כמובן. אני עוזר לה להבין שמה שהיא חווה הוא רק רגש.

אישה: ואם אני אזרוק עליך את התיק שלי?

פסיכולוג: זה יהיה ביטוי רגשי, לא פעולה אובייקטיבית.

פרמדיק: אולי פשוט נזמין מישהו שיטפל בפסיכולוג?

(האישה מתעלפת.)

פסיכולוג: היא חווה תחושת חוסר אונים מוחלט. זה לא התקף לב – זה ביטוי רגשי.

(פרמדיקים מודדים דופק.)

פרמדיק: אין דופק.

פסיכולוג: דופק זה רק תגובה רגשית. תנו לה מקום.

(שוטרים נכנסים, אוזקים את הפסיכולוג.)

פסיכולוג: האזיקים מכאיבים לי!

שוטר: תתמודד עם הרגשות שלך.

פסיכולוג (ממלמל, מזיז את ידיו באי נוחות): אני צריך פסיכולוג...

רגע, האם הצורך שלי הוא רגש? (מנסה לשחרר את ידיו)

אוי... האזיקים לוחצים... או שזה רק ביטוי רגשי?
שיתוף - לביקורת ציפי והאופנים....
מעשה באופנים

לציפי עוד שניה יש יומולדת, היא מתרגשת, היא רוצה מתנה ליומולדת, בקשה מאבא. אבא. תקנה לי בבקשה אופניים!!!! אני רוצה!! א ו פ נ י ם. אבא מקשיב. אבא רשם. שמח. ציפי לא יודעת אבל הוא כבר הכין לה אופניים מזמן.... אבל ציפי,היא ילדה קטנה בינתיים, לא למדה עדיין לרכוב על אופניים, הוא ישמור לה את זה, כשתהיה בנויה עוד יותר. חזקה עוד יותר. תדע לרכוב עליהם... קודם שתדע ללכת לבד ורק אז אופניים. אז הוא לוחש לה את זה ושומר לה אותם, וציפי, לא קבלה אופניים בינתיים. אבל ציפי לא שומעת... ציפי רוצה אופנים.ועכשיו!!! אז היא מבקשת שוב. אבא, מתי נקנה לי אופנים? אני רןצה א ו פ נ י ם . ממש עוד מעט יש לה יומולדת. חשוב לה עד היומולדת לקבל אופנים. להרבה חברות שלי יש אופניים, אבא, אתה יודע? רק לי אין! אני גם רוצה! אני לא חווה את עצמי בצורה חיובית בלעדיהם, אתה יודע? אני פיזית מדכאת בי כוחות... אבא הקשיב. אבא שומע. הוא תמיד שומע את ציפי. והוא שמח. כי הרי יש לה אופניים. הוא הכין לה,הוא כבר קנה! בול למידה שלה. לא גדולים מידי. ולא קטנים מידי. אופניים שיתאימו בדיוק למידות של ציפי! זה אצלו. הוא רק מחכה שהיא תגדל טיפה, מה לא ברור? רק טיפה! אם היא תתנהג יפה, ותקשיב בקולו, גם כשמשהו לא מריח לה כל כך טוב, ומתחשק לה נורא לדחוף את דעותיה האישיות והתאוריות המוזרות שלה, והיא תרכין את הראש, אז הוא יקנה לה. אבל רק שתרגע. ועכשיו תרגע. כי הוא יודע מה הוא עושה!!! אז הוא לוחש לה, ציפי, מי אוהב אותך הכי בעולם? אבא שלך! מי יודע הכי טוב מכולם מה טוב לך? אבא! אז תנשמי, את תקבלי אופניים , אבל לא עכשיו.. .אבל ציפי לא שומעת. היא מתעלמת, אולי. אין לה אופניים, נקודה. היא לא רואה אופניים אז הוא לא אוהב אותה. הוא שכח אותה!! הוא פיזית שכח אותה!!!! ציפי רוצה אופניים ועכשיו! אז למה אבא לא קונה לה??? היא בוכה יותר חזק. אני רוצה אופניים. ובכלל לא אכפת לי כלום! וגם לא מה שטוב! אבא אתה מתעלם ממני??? ואבא רואה אותה. הוא מסתכל. והוא שמח, שוב. כי היא רוצה אופניים ויש לו אפניים מיוחדות בשבילה. איזה כיף שהיא רוצה אותם. אבל הוא גם בוכה. כי ציפי בוכה. והיא עצובה. והיא לא מבינה שהוא כבר הכין לה. מה לא ברור, ציפי!!! אז הוא בוכה איתה. חזק הוא בוכה. כי גם היא בוכה חזק. הרי מי שיודע להיות שמח מאוד, הוא לפעמים עצוב מאוד. הכל חזק אצל ציפי. עוד יום עובר. ואותו דבר... ציםי מסיקה מסקנה שאבא לא אוהב אותה. מה כבר ביקשתי, אופניים לדהור עליהם? היא עצובה. חבל. חבל שציפי לא מבינה, שהאופניים מתחבאות ממש לידה, אבל היא לא תקבל אותם שנייה לפני שהוא ירגיש שהיא מוכנה לרכוב עליהם. כי אבא אוהב אותך ציפי. הכי בעולם.
ואבא חזק. ואבא גיבור. שום דבר לא שובר אותו. איזה כיף שאבא אף פעם לא נאנח.... ככה הוא לא נשבר מהדמעות שלה. וממשיך לעשות אתה מה שהכי טוב ל ה .
וחבל. שלפעמים אנחנו כמו ציפי.... בוכים. או בורחים. ולא סומכים עליו מספיק...

אז.... דבר ראשון אשמח לביקורת
ודבר שני אשמח לדעת אם הייתי ברורה
.
מנוחת צוהריים. קפה מאוזן להפליא בטעמיו מרווה את גרוני ומעורר תאים רדומים במוח, לקראת המשך המרוץ.

בוהה על גינת החצר דרך החלון. בערלה החתול הג'ינג'י לועס דגנים שזקנה טובת לב פיזרה לו. הוא בוהה בי בחזרה במבט חשדני.

איזה שקט נעים. עונג צרוף. עונג לא יודע מה יקרה עוד שנייה. עונג מופר בגסות. מוחלף בקפה רותח על מכנסיים צורחים מכאב.

בשנייה הוא התהפך עלי. ידיים אגרסיביות מושטות אל מרכז פרצופי, שורטות כל חלקה טובה, חוטפות משקפיים ומעקמות אותם. שערות זקני נמשכות בברוטליות ומצווחות יחד איתי, וככה אנחנו מבצעים טריו צרחני – אני, השערות והמכנסיים שנכוו.

זה לא שהיא לא שמעה את הצרחות. היא שמעה היטב. אולי אפילו התמוגגה. יש לה אוזני פיל. מסופר עליה שפעם גייסה אותה ממשלת צ'ילה, כדי שתאזין לאדמה אם היא שומעת קולות בוקעים, במטרה לגלות אם פועלים במכרה שקרס עודם בחיים.

שמעה גם שמעה. אבל היא חשבה שהמשך שטיפת הכלים היא הפעולה הנכונה יותר בסיטואציה. אז מה שבעלה נתון למרמס? לכן עוזבים צלחת מסובנת? ומה אם הסבון יכנס לצלחת האומללה לעיניים?

לא רק בשמיעה, גם בסדרי עדיפויות היא תמיד הצטיינה.

אחרי חמש דקות ארוכות של משיכת שערות בלתי נשלטת, ודילול זקן משמעותי, היא התפנתה לסייע לי והופיעה כועסת: אם אתה לא יודע להתמודד לבד עם ילד בן 6 חודשים כמה דקות, אז שים אותו בעגלה ותניח לי בשקט.
שיתוף - לביקורת פקעת
לפעמים זה מרגיש לי
כאילו אני מורכבת מקשרים קשרים
מסובכת פה
מסובכת שם
מלא חבלים קשורים בפקעת אחת גדולה
ואני לא מוצאת את עצמי
לא מוצאת את ההתחלה
לא מוצאת את הסוף
לא רואה את קצה החוט שממנו אפשר להתחיל לשחרר את כל התסבוכת הזאת
והפקעת הזו כואבת לי
מכבידה עלי
היא חונקת
עוטפת את כל כולי
לא נותנת לי לנשום
וככל שאני נוברת בה
היא רק מסתבכת יותר
וזה לוחץ חזק חזק
ומה שהכי בא לי
זה בבת אחת
פשוט לקרוע את כל הקשרים
לפרוץ מבפנים
בלי לחשוב ולהיזהר על מה שיפגע בדרך
העיקר להשתחרר
ולעזוב הכל מאחורה
אבל זה מפחיד
כי את מה שנקרע אין דרך לחבר מחדש
בעצם,
קשה מאד
ואין לי כוח לזה
בא לי לקרוע הכל ולרוץ רחוק
להתחיל מהתחלה
עם חוט חדש
מגולגל יפה
מסודר
בינתיים אני עוד לא מעזה
ואני נשארת ככה
מסובכת
...

אבל את התסבוכת הזאת יש מישהו שאוהב
כשהוא מחזיק אותי
הוא רואה בי את יצירת האומנות הכי יפה בעולם
ונוח לי שם
וטוב
מרגיש לי כמו בתוך ענן
שמקבל אותי כמו שאני
גורם לי להרגיש שאני הכי טובה ככה
רק בגלל שאני הבת שלו
והוא
תמיד
אבא שלי!
עלטה דממה

אינסוף וים

נדם הקרב

והלב מדמם

הראש כואב

הכל מוצף סוער וכועס

וזהו נגמר

נותר רק

קול זועק וצורם



היא עומדת שם לבד

מובסת ושותקת

מסתירה

את עצמה

את כולה

נלחמת

בידיים חשופות

בלב מצולק

ברע בכאב

בטירוף שאין לו קץ

שאין בו טוב

שסופו

לב שורף

מלא בשריטות

ונפש

שצוחקת בפראות

באכזריות

מוציאה לשון

לחיים לרע

לאנשים לעצמה

בלי להבחין בלי

לחשוב בלי בחירה

מחוסר ברירה

היא רק רצה

ומסתכלת לעיניים

לאישון השחור

לעומק שאף אחד לא מכיר

לאתגר החיים

לבדידות החונקת

לכאב ולסבל

והיא ממשיכה להתבונן

בסוג של הנאה

בניתוק מוחלט של רגשות

בריגוש חסר דאגות

במזוכיסטיות אכזרית ורעה

לאותן עיניים

שמלאות בכאב

בים של יגון

של סבל ממושך

של בור שחור

של גוף שנחבל

של רע שלא נגמר

ואין לה

מה להגיד

מה לומר

אין לה איך לעודד

ולנטוע תקווה

כי אין

לא בגלל

שהיא לא רוצה

לא בגלל שחסר

רק בגלל ש

עולמה בגד בה

נעלם ממנה

והיא לא נלחמת בו

לא מתאבדת פשוט

נשארת

וצוחקת



היא בכלל

לא ביקשה להבין

לא חשבה לברוח

היא רק רוצה לרוץ

בטירוף בפראות

לברוח מעצמה

מעצם היותה

מקיומה

לרוץ

ולצחוק...

אז בבקשה

תנו לה

לצחוק

על החיים

על הכאב

על הצחוק

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה