מידע שימושי כי ממנו - ליבי קליין. זהירות - יהיו כאן ספויילרים!

[חיים פרוג]

מעניין לי יש נטפרי וזה לא חוסם
אולי יש לך משהו יותר חסום
אני יראה אם אפשר להוריד

באמת הוא כותב לפי הגדרות החשבון שלך....
אבל אני לא מצליחה לשנות את ההגדרות האלה.

 

[ילדה קטנה בעולם גדול]

באמת הוא כותב לפי הגדרות החשבון שלך....
אבל אני לא מצליחה לשנות את ההגדרות האלה.

אתה צריך לשנות את זה ...
לא יודעת איך

אני מנסה לעלות את זה

 

[ילדה קטנה בעולם גדול]

הוא רושם שיש בעיה לעלות את זה
אולי מישהו אחר מצליח
אם לא אני יכולה שלוח במייל
אם זה כ"כ מענין

 

[זאטוטה]

מענין אותי מתי שירה וגיטי ייפגשו...
והאמת שגם לי זה היה די ברור שזאת שדבורהלה נפגשה איתו הוא הגרוש של דסי...

 

[ילדה קטנה בעולם גדול]

ונאמת שגם לי זה היה די ברור שזאת שדבורהלה נפגשה איתו הוא הגרוש של דסי...

יש לו ילדה אחת
ולדסי יש יותר
כבר רשמו את זה פה

 

[s.y]

הוא רושם שיש בעיה לעלות את זה
אולי מישהו אחר מצליח
אם לא אני יכולה שלוח במייל
אם זה כ"כ מענין

אני מנסה להמיר אותו לפורמט אחר נראה אם יעבוד

 

[s.y]

 

[זאטוטה]

יותם וגיטי, דבורהל'ה, אנשיל והינדי, ההורים של שניהם, בנימין לוין (אחר כך היה הירושה, אבל לפני כן היה רגיל מינוס), שייני, ההורים שלה וחמותה, ועוד מלא!
אז נכון שיש המון עשירים וכמה עניים מרודים- אבל כל מי שכתבתי פה סך הכל מתוארים די סטנדרטים.

זה או טחונים בכסף או עניים מרודים,
ושימו לב שבדר"כ העניים זה הליטאים והחסידים העשירים

יותם וגיטי, דבורהל'ה, אנשיל והינדי, ההורים של שניהם, בנימין לוין (אחר כך היה הירושה, אבל לפני כן היה רגיל מינוס), שייני, ההורים שלה וחמותה, ועוד מלא!
אז נכון שיש המון עשירים וכמה עניים מרודים- אבל כל מי שכתבתי פה סך הכל מתוארים די סטנדרטים.

 

[יהלומים]

מאוד אהבתי לקרוא, ספר זורם עם עומק ובלי טרגדיות עצובות מידי!

היה מאוד נוגע ללב הקשר העמוק והאוהב בין ישראל לאבריימי
הופתעתי בשיחה של חנוך עם ישראל על הבעיות של ישראל
כי כאילו ישראל היה מצויר כמושלם, ובסוף הספר כותב,
על הבריחה שלו ועל הנתינה המוגזמת שלו שמגיע גם הוא מחוסר איזון,
ובאמת בלחיים שלו עם דסי, היה מוגזם איך שהוא עזב אותה למען אברימי
ובכללי, הלחיץ אותי מאוד הנישואים של ישראל ודסי וממש נשמתי לרווחה כשזה ירד
כי דסי הייתה נשמעת חזקה מידי ולא זורמת בכלל עם ישראל,
ולא ברור איך הוא הסכים עם זה שדסי לא מוכנה לקבל את הילדים שלו
זה הרי חלק כל כך עמוק בחיים שלו, ואיך זה יסתדר, צד אחד דסי וצד אחד הילדים שלו

גם לי כבר מאוד צרם איך שזה מצויר, אברך שיוצא בשאלה, הולך לצבא ומושלם העולם!
ובכלל התיאור על החילונים והצבע קצת היה מידי טוב, ואפילו מגרה
והתיאור שישראל נמשך לדסי/דבורה והפרפרים בבטן וכל זה...נראה לקוח מאיזה רומן חילוני
והיו הרבה קטעים שחזרו על עצמם כבר
כל התסבוכים של דבורהלה ושייע, חזרו על עצמם ממש באותם מילים
גם מה שאברהמי עבר, פעם מסופר, פעם איך שהוא מספר, ואיך שהו משחזר ואיך שהוא חווה את זה....

 

[לא יודעת מה השם שלי]

תגידו, גם לכם צורם בספרים של ליבי קליין כל הנושא הזה של 'משמיים'
לדוג', כל השידוך של ישראל ודבורהל'ה, בכ"כ הרבה קטעים מתואר שם כמה שהשידוך הזה הזוי, ואם 'משמים' זה קרה, אז כנראה זה זה , וזה כזה השגחה אלוקית שדווקא אברימי פגע דווקא בשייע, וכו'
לי אישית זה מפריע, כי זה לא משמים ולא כלום, זה רק סופרת עם רעיונות הזויים במיוחד, ומפריע לי איך שהרבה מהעלילה מתקדמת בזכות ההרגשה הזו של 'משמים'.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי...

 

[חיים פרוג]

תגידו, גם לכם צורם בספרים של ליבי קליין כל הנושא הזה של 'משמיים'
לדוג', כל השידוך של ישראל ודבורהל'ה, בכ"כ הרבה קטעים מתואר שם כמה שהשידוך הזה הזוי, ואם 'משמים' זה קרה, אז כנראה זה זה , וזה כזה השגחה אלוקית שדווקא אברימי פגע דווקא בשייע, וכו'
לי אישית זה מפריע, כי זה לא משמים ולא כלום, זה רק סופרת עם רעיונות הזויים במיוחד, ומפריע לי איך שהרבה מהעלילה מתקדמת בזכות ההרגשה הזו של 'משמים'.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי...

דווקא לא הפריע לי, נראה לי שזה מסר שהיא מנסה להעביר, שהכל משמיים. וזה שהיא רק סופרת עם רעיונות הזויים אפשר להגיד בכל ספר שמתאר התמודדות של גיבור שמה זה מעניין איך הוא התמודד הוא רק דמיון...
כי היא מנסה דרל הספר ללמד דרך התמודדות, כמו כל סופרת, אחת אחרת תלמד אותך התמודדות בעזרת טיפול רגשי וכד'. פה זו הדרך, והיא יפה לטעמי.
אגב קצת הפריע לי שכתבת לא משמיים ולא כלום, כי גם הרעיונות שלה ניתנו משמיים

 

[גם זה יעבור!!!]

אממ
כן
יש מצב
קצת הרבה מיותר

דוקא אני חושבת שזה לא ככ מיותר
בגלל שרותי טיפלה בתנוקת הרבה
זה נתן לה חשק ומזה היא רצתה ילדם משל עצמה
מה שלפני לא היה לה ככ ברור
והיה כתוב שהיא מפחדת ולא מעיזה

 

[אני מישהי]

ספרי ליבי קליין/בינה מלאכותית

יש ימים שאני קמה,
והכול מרגיש כבד.
גם כי אלך לאן שלא אברח,
אני פוגשת את עצמי – בלי מגן, בלי צדק.


אבל כי אתה עמדי,
גם כשאין לי מושג מי "אתה",
אולי זו רק התחושה שלא עזבו אותי,
והלוואי – אך טוב וחסד.


לפעמים אני פשוט רוצה אל תסתר,
שלא תסתירו ממני את הלב,
שלא תשפטו אותי כשאני בוכה
או צוחקת בלי סיבה באמצע הלילה.


לולא האמנתי במשהו קטן,
בחיבוק, בקפה, באישה שאני נהיית,
לא הייתי מחזיקה מעמד.
אני לומדת לראות בטוב, גם כשלא קל.


אשא עיני לא רק למרומים,
אלא לעצמי, למראה,
שואלת מאין יבוא לי האומץ להיות אני,
בלי תירוצים, בלי פילטרים.


יש ימים שהם שמים וארץ,
מתנגשים בתוכי כמו ריב של אמא ואבא.
ואני רק רוצה קצת שקט,
רק להגיד לעצמי – דומי נפשי.


לא תמיד זה קורה בכל עת,
לפעמים אני נשברת בסופר.
אבל אז מישהו זר מחייך אליי,
ואני יודעת – כי ממנו, פשוט ממנו,
עוד יש בי אור.


ואם כי אבי ואמי לא תמיד הבינו מי אני,
אני לומדת להבין את עצמי –
לאט, בשורות קטנות,
כמו ספר טוב.

 

[תמר לפידות]

אז ב"ה השגתי את הספר וקראתי אותו בחג...
קודם כל- לא התייחסו פה (לפחות בתגובות שאני קראתי) לזה ששייני בהריון! זה בכלל לא היה ברור עם הנכות של אלימלך, וגם ב'בכל עת' היה מוזכר שהיא מאוד רוצה ילדים... (ועדיין לא היה לה). ועוד משהו, בקטע שהינדי מבקשת משייני לעזור היא אומרת שהיא לא יכולה מכמה סיבות: 1, שהיא לא יכולה להרים דברים כבדים והסיבות האחרות- לא מוזכרות... חסר שם את הקטע של הסיבה השניה (אני לא יודעת איך אני זוכרת את זה- אבל אני זוכרת)
דבר שני, אני לא רואה שום קשר בין דסי שניידר לבין מנחם- מי שנפגש עם דבורה'לה. גם בכמות ילדים אבל גם באופי, אני לא יכולה לחבר ביניהם בכלל, הם בטוח לא היו זוג לשעבר.
בקשר למה שכתבו פה על ה'סימנים שמיימים'- אז נכון שזה מאוד מוסיף, ומתאים לספר, אבל הרגשתי שבספר הזה יותר מדי סימנים- כשדבורה'לה פוגשת את אבריימי, כשיותם פוגש את אנשיל... קצת מוגזם בשבילי. אני זוכרת שהיה קטע- משהו שדבורה'לה חוזרת מאיפשהו הביתה, אני לא זוכרת בדיוק איך הלך הקטע, אבל פשוט חשבתי לעצמי: עוד שניה יהיה פה סימן שמיימי... ובאמת היה, שהיא פגשה את זיסי או משהו כזה... זה באמת היה מוגזם.
אם כבר הזכרתי את זיסי, היה לי קצת ניגודים באופי שלה- בהתחלה (לפני שמגלים שהיא אחות של ישראל) היא מוצגת כאישה צעירה ונבוכה, ופתאום היא הופכת לאחות של ישראל, עם הורים מבוגרים... לא יודעת איך להסביר את זה, אבל זה פשוט לא הסתדר לי.
מאוד אהבתי את התהליך של אבריימי, כי באמת ממצב נפשי יחסית טוב הוא צנח בבת אחת, והדרך שהוא בחר בה לעלות- דרך החסידות, מאוד יפה בעיניי...
וגם באמת הגיוני, כמו שכבר אמרו פה כבר, שאבריימי נפגש עם תום, המטופלת של נטע. ואם זו לא תום, אז די בטוח שזו מטופלת אחרת שלה... ואני בטוחה שאם אבריימי יוזכר בספרים הבאים- הוא יוזכר בתור נשוי.
האמת, בספר הזה הצלחתי הרבה פחות להתחבר לישראל מהספרים הקודמים, משהו השתנה באופי שלו.
והכי חמודים- מוישי וחוי, שממש עשו תהליך, והחיבור שלהם לשמולי ורותי (שב"ה בהריון)... כן קצת הפריע לי שמ'הולנדים ממוצעים' הם הפכו לשומרי מצוות, גם אם לא חרדים, זה מהיר מדי ומופרך מדי... אבל בכל זאת, נחמד לקרוא על העליזות והחיות שלהם...
רשמו פה הרבה על השיחות של אבריימי וחנוך, ואני פשוט קראתי ו... לא הרגשתי אותם! הם קטעים לא כאלה ארוכים, שקוראים וזה עובר מהר... לא הבנתי מה מעצבן בהם...

בסך הכל, אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר, מבחינתי בהחלט מגיעה לו התווית 'ספר של ליבי קליין'

נ.ב. סליחה שהארכתי... כל הכבוד למי שקרא עד פה!

 

[תמר לפידות]

אה, ובקשר לסיפור עם שרה האוקראיינית- זה כן היה קצת מיותר ולא מובן, אבל זה הוסיף לספר...

 

[רחש]

ואוו
הלכת לקיצוניות.... חחח

היה חמוד אם יואל היה לו תסיפור שי בנימין

 

[שוקולד עילית]

בלת"ק
קראתי עכשיו את הספר
מאד מפריע לי הנאיביות של דבורהלה
היא עשתה אותה טו מאצ' תמימה וטובה
איזה אישה רוצה בעל שלא רוצה אותה?
ואחר כך פתאם יש לה תעוזה להוריד בחורים וכו, קצת מוזר לאשה מהמגזר שלה
ישנם כפילויות רבות של קטעים שלמים
כתיבה בחלקים מסוימים קצת נמוכה (פסקה שלמה שרשום בה 10 פעמים המילה הוא)
ומסר מואכל בכפית
ובכל אופן קראתי הכל מהתחלה ועד הסוף את כי ממנו ואת הספר שלפני כדי להשלים רקע (בפעם השניה...)

 

[אמונה זה הכל!]

היה חמוד אם יואל היה לו תסיפור שי בנימין

חזק!!!

 

[אמונה זה הכל!]

אה, ובקשר לסיפור עם שרה האוקראיינית- זה כן היה קצת מיותר ולא מובן, אבל זה הוסיף לספר...

נראה לי שזה היה בשביל להביע את התשוקה של רותי לילדים (כך קוראים לה? קראתי את הספר מזמן)
וזה בהחלט הוסיף לספר.

 

[(: anyone]

הבנתי שזה חלק ג' , אפשר לקרוא אותו בלי החלקים הקודמים?