התייעצות רישום חלק מהדירה על ההורים כדי שהזוג לא יעשה שטויות

בתור עצה טובה, נראה שאתה קצת משקיע לשווא במקום הלא נכון.

בציבור בני התורה לא ישנו כלום בתהליך קשרי הנישואים בלי הבעת דעה חיובית מפורשת בנידון, ציבור ציבור מרבותיו.
אז אם נראה לכם שמדובר בפתרון שיכול להועיל לציבור, קומו ותעלו איתו לרבנים הרלוונטים, הכתובות ידועות.

(נקודה למחשבה, למה עד היום הם לא עשו את זה, אולי יש להם זווית נוספת בנושא)
נקודה למחשבה- למה בדכ רבני הציבור לא יוזמים שום מהלך דרמטי? אולי כי יש להם ציפיות (שלא לומר מסורת) לעצמאות הציבור?

(להוציא את עסקני חסידויות)
 
נקודה למחשבה- למה בדכ רבני הציבור לא יוזמים שום מהלך דרמטי? אולי כי יש להם ציפיות (שלא לומר מסורת) לעצמאות הציבור?

(להוציא את עסקני חסידויות)
כי זה לא עניין השקפתי או הלכתי. איפה ומתי ראית התערבות רבנית בנושאים כלכליים?
 
איך הזוג המאושר יכול להרוויח הרבה כסף !! מעריכת הסכם פשוט טרום הנשואים: אודה לדעתכם על ההסכם דלקמן :

הואיל והחתן שווה מיליון שקל (מינימום)
והואיל וצד הכלה מעוניין לשלם
והואיל והצדדים מעוניינים שהזוג הצעיר בהמשך דרכו ירוויח עוד מיליון שקל (מינימום)

לפיכך הוסכם בין הצדדים כי :
הדירה הנרכשת במעמד חתימת ההסכם תירשם על שמה של הכלה בלבד
והדירה הנוספת - שתירכש במהלך חיי הנשואים - תירשם על שמו של החתן בלבד בפטור מלא ממיסי רכישה ושבח בסימן טוב ובמזל טוב.

מצורף הסבר מאתר 'כל זכות' (עשו יופי של עבודה).

 
כמה הורים נותנים כאלו סכומים לדירה??
כתבו פה כמה פעמים שכל הדיון הוא רק על ההורים האלו
והם יותר כנראה ממה שאת חושבת
{רמז: כל הזוצים שקנו בעשור האחרון בי-ם ב"ב או חמש שנים האחרונות אפילו בבי"ש ובאחיסמך זכו בלוטו?}
ויה"ר שהקב"ה ישפיע על כל עמו ישראל שפע גדול
אגב זה נראה שאם נותנים סכומים "כאלו" את כן מסכימה. אם כך הדיון מתייתר
 
רמז: כל הזוצים שקנו בעשור האחרון בי-ם ב"ב או חמש שנים האחרונות אפילו בבי"ש ובאחיסמך זכו בלוטו?
אישית מכירה יותר מזוג אחד שקנה דירה בבי"ש ממש בשנים האחרונות.
שניים מהם זכו במחיר למשתכן,
ואחד לקחו משכנתא של החיים. (+הון עצמי שחסכו)
לא כל מי שקנה זה אומר שההורים נותנים. הלוואי ולכל ההורים יהיה לתת לילדים..

חו"מ שאני אכן לא מכירה סביבי הרבה זו"צים שמצליחים לקנות דירות בכאלו מקומות יקרים.
 
אישית מכירה יותר מזוג אחד שקנה דירה בבי"ש ממש בשנים האחרונות.
שניים מהם זכו במחיר למשתכן,
ואחד לקחו משכנתא של החיים. (+הון עצמי שחסכו)
לא כל מי שקנה זה אומר שההורים נותנים. הלוואי ולכל ההורים יהיה לתת לילדים..

חו"מ שאני אכן לא מכירה סביבי הרבה זו"צים שמצליחים לקנות דירות בכאלו מקומות יקרים.
טוב, אז עדיין יש כאלו שנותנים הון עצמי רב מאד , שהזיעו על כל שקל, ועליהם נסוב האשכול.
 
אישית מכירה יותר מזוג אחד שקנה דירה בבי"ש ממש בשנים האחרונות.
שניים מהם זכו במחיר למשתכן,
ואחד לקחו משכנתא של החיים. (+הון עצמי שחסכו)
לא כל מי שקנה זה אומר שההורים נותנים. הלוואי ולכל ההורים יהיה לתת לילדים..

חו"מ שאני אכן לא מכירה סביבי הרבה זו"צים שמצליחים לקנות דירות בכאלו מקומות יקרים.

אני באופן אישי פחות מתמצא במי נותן וכמה.

אבל אירוע שפגשתי לאחרונה וכנראה לא אשכח להרבה זמן : אבא מהמיינסטרים שכמעט תלש את שערותיו המלבינות על הדרישה של החתן - לחלוק חצי - חצי את הדירה שרשומה על שמו (חצי שנה מהחתונה).

אגב, אם זה רשום על שמו אז לנשל אותו זה יהיה לא פחות מסרט אירני..
 
אני באופן אישי פחות מתמצא במי נותן וכמה.

אבל אירוע שפגשתי לאחרונה וכנראה לא אשכח להרבה זמן : אבא מהמיינסטרים שכמעט תלש את שערותיו המלבינות על הדרישה של החתן - לחלוק חצי - חצי את הדירה שרשומה על שמו (חצי שנה מהחתונה).

אגב, אם זה רשום על שמו אז לנשל אותו זה יהיה לא פחות מסרט אירני..
יכול להסביר יותר טוב את הסיפור?
של מי הדירה? מה האינטרס של כל אחד? משהו בסיפור לא מובן לי.
 
גירושין.
אדון ברנדוויין הוא עו"ד, כך שהוא פוגש מקרים כאלו.

האמת שאני ממש לא בקי או עוסק בדיני משפחה או גירושין.
אבל קיימת נקודה חשובה שיתכן והתפספסה אצל מאן דהוא ואותה אני מנסה להציג כאן לאורך האשכול הלוך וחוזר והיה זה שכרי :

קיימת הסדרה ברורה (חוקתית או בפסיקה) בחלוקת הרכוש - שעה שבני זוג נפרדים - אנסה לבאר בדרך הקלה ביותר :

א. חוק יחסי ממון התשל"ג 1973 - עוסק בחלוקת הרכוש הנצבר במהלך חיי הנשואים.

ב. חזקת השיתוף (למי ששכח - הלכת בבלי - בבלי נ' בית הדין הרבני - בג"ץ 1000/92) - עניינה בנכסים של צד א' בלבד מלפני הנשואים או כאלו שנצברו במהלכן אבל עומדים בהחרגות חוק יחסי ממון.

ג. הנושא הקנייני.

התופעה המצערת והקיימת - נשואת ענייננו היא רישום מלא של בן הזוג כבעלים בנכס.
חומרת משמעותו של האחרון (ג. הנושא הקנייני) אינה ידועה ומוכרת בציבור ומחירה כבד וכואב.

ידיד המערכת @החברונע'ר - המקרה שהבאתי מסמל לעניות דעתי את תוצאותיה של העוולה הנזכרת.

במילים הכי פשוטות שאפשר - אם אתם נותנים דירה והנכס נרשם במשותף ע"ש של שני בני הזוג - הסיכוי שלכם להעיף את הצד השני מהנכס שואף לאפס וחבל.

בבקשה שאף אחד מאיתנו לא יהיה תמים - שעה שעל הפרק עומד כסף והרבה כסף - אף אחד לא רואה בעין! .
 
סיפור עגום שמצאתי. כתוב בצורה קלילה. כדאי לקרוא (עו"ד רונן דליהו התפרסם בגלובס 10.08.2024).

עפ"י חוק יחסי ממון, בני זוג שמתגרשים ונמצאים בהליכי פירוק שיתוף, מצווים לחלוק ביחס שווה את התמורה שמתקבלת ממכירתה • אולם בתי המשפט מתמודדים לא אחת עם תביעות שמבקשות להתעמת עם החוק • הנה שני מקרים שממחישים את הדברים

אחת הסוגיות העיקריות המעסיקות את בית המשפט במסגרת הליכי פירוק השיתוף בין בני זוג המתגרשים, היא גורלה של דירת המגורים. לכאורה, על־פי חוק יחסי ממון, הצדדים מצווים לחלוק במשותף את התמורה שמתקבלת ממכירתה, ואולם בתי המשפט מתמודדים לא אחת עם תביעות שמבקשות להתעמת עם החוק. להלן שני מקרים שממחישים את הדברים.

במקרה אחד שבו דן בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, אב תבע את בנו ואת כלתו לשעבר לאכיפת תנאי בהסכם, במסגרתו העניק להם במתנה סכום של כמיליון שקל לרכישת דירת מגוריהם. לטענתו, התנאי היה שהזכויות בדירה יירשמו בחלקים שווים על בני הזוג ושלושת ילדיהם.

הכלה לשעבר טענה מצדה כי התובע לא הוכיח כי מדובר במתנה על־תנאי מאביו. הצדדים לא חתמו על הסכם מתנה, והתובע לא צירף כל אסמכתא בתמיכה לטענותיו. לטענתה, מדובר במתנה שניתנה לצדדים ללא כל תנאי. כמו כן, הערת האזהרה נרשמה לטובת הנתבעים, ושני הצדדים נטלו משכנתה לצורך השלמת הסכום הנדרש לרכישת הדירה.

בית המשפט דחה את התביעה והבהיר כי תנאי מסוג זה חייב להיות מפורש. בית המשפט מדגיש כי בפסיקה נקבע כי "בבואו של בית המשפט להכריע בשאלה האם יש לסווג כספים שקיבלו בני זוג מהוריהם במהלך נישואיהם כמתנה או כהלוואה, נקודת המוצא היא כי יש להחיל את 'חזקת המתנה', דהיינו יש להניח כי הורים התכוונו להעניק מתנה לבני זוג, וזאת בשל יחסי הקרבה המיוחדים השוררים ביניהם. ההנחה הטמונה בחזקה זו היא כי אין במשבר בחיי הנישואים שהתרחש לאחר מכן כדי להוביל למסקנה כי מתנות שקיבלו בני הזוג מהוריהם במהלך נישואיהם יהפכו להלוואות. ואולם ככל חזקה שאינה חלוטה, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה, והנטל לסתור זאת מוטל על הטוען אחרת".

נכס משותף?​

בפסק דין אחר שהתקבל לאחרונה קבע בית משפט לענייני משפחה באשדוד כי למרות שהאישה לא תרמה מאומה לרכישת הדירה, שעלתה כ־2 מיליון שקל, וחרף נישואיהם הקצרצרים של הצדדים, הלכה למעשה מדובר בנכס משותף.

בני הזוג התחתנו ב־2020 ונפרדו כעבור שנתיים. עוד בטרם נישואיהם הייתה בבעלות הגבר (הנתבע) דירת מגורים שעליה רבצה משכנתה שנטל הנתבע לצורך מימון רכישתה. כתשעה חודשים לאחר הנישואים, רכשו הצדדים דירת מגורים אחרת יקרה יותר, שאותה שיפצו בעלויות כספיות נוספות, ועליה נטלו משכנתה משותפת, כאשר הזכויות בדירה נרשמו על שם שניהם במשותף.

כחצי שנה לאחר רכישת דירת המגורים המשותפת, מכר הנתבע את דירתו מלפני הנישואים, כאשר כספי התמורה שנותרו בידיו לאחר סילוק המשכנתה, הושקעו בדירת המגורים המשותפת וצמצום המשכנתה עליה. אלא שתוך זמן קצר היחסים עלו על שרטון.
במסגרת הליכי הגירושים עתרה האישה להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת ומכירתה למרבה במחיר בשוק החופשי. כן עתרה להורות על ביצוע איזון משאבים ביחס לזכויות שנצברו לצדדים במהלך נישואיהם.

בית המשפט הדגיש בפסק דינו כי אין חולק כי הצדדים לא ערכו הסכם ממון. העובדה שהתובעת לא תרמה כספים כלשהם ממקורותיה לרכישתה, אין בהם כשלעצמם כדי לשלול את זכויותיה הקנייניות בנכס זה. כפי שנקבע בפסיקה, במקרים בהם בני זוג חותמים יחדיו על הסכם לרכישת נכס, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא.

בסיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את תביעת האישה לאיזון המשאבים וחלוקה שווינית של הדירה.

העיקרון של חלוקה שוויונית של דירת המגורים הוא חשוב ומעוגן גם בחוק יחסי ממון. עם זאת, אם מי מהצדדים מעונין שבעת גירושים ו/או מכירת הדירה החלוקה תהא לא שוויונית מכל סיבה שהיא, יש מספר דרכים לדאוג לכך מראש: ערכית הסכם ממון, רישום לא שוויוני של הזכיות בדירה, רישום הערות אזהרה למיניהן ועוד דרכם משפטיות אחרות. בכל מקרה ראוי להתייעץ עם עורך דין שבקיא בתחום.
 
חבל שזוגיות מעורבת עם כסף, אבל כך היה מאז ומעולם, ואי אפשר לשנות את זה. לגבי המקרה הראשון, מדין תורה האישה אמורה לקבל בגירושין רק את מה שנכתב בכתובה שזה לרוב כמאתיים אל"ש. לגבי המקרה השני אולי הטעות של הבעל הייתה לרשום את הדירה של שם שניהם, שאז אולי גם בבית דין היו פוסקים כך.

אי אפשר לתקן את העולם אבל לגופו של אשכול, צריך להתייחס למשפטים האחרונים:

העיקרון של חלוקה שוויונית של דירת המגורים הוא חשוב ומעוגן גם בחוק יחסי ממון. עם זאת, אם מי מהצדדים מעונין שבעת גירושים ו/או מכירת הדירה החלוקה תהא לא שוויונית מכל סיבה שהיא, יש מספר דרכים לדאוג לכך מראש: עריכת הסכם ממון, רישום לא שוויוני של הזכויות בדירה, רישום הערות אזהרה למיניהן ועוד דרכים משפטיות אחרות.
 
סיפור עגום שמצאתי. כתוב בצורה קלילה. כדאי לקרוא (עו"ד רונן דליהו התפרסם בגלובס 10.08.2024).

עפ"י חוק יחסי ממון, בני זוג שמתגרשים ונמצאים בהליכי פירוק שיתוף, מצווים לחלוק ביחס שווה את התמורה שמתקבלת ממכירתה • אולם בתי המשפט מתמודדים לא אחת עם תביעות שמבקשות להתעמת עם החוק • הנה שני מקרים שממחישים את הדברים

אחת הסוגיות העיקריות המעסיקות את בית המשפט במסגרת הליכי פירוק השיתוף בין בני זוג המתגרשים, היא גורלה של דירת המגורים. לכאורה, על־פי חוק יחסי ממון, הצדדים מצווים לחלוק במשותף את התמורה שמתקבלת ממכירתה, ואולם בתי המשפט מתמודדים לא אחת עם תביעות שמבקשות להתעמת עם החוק. להלן שני מקרים שממחישים את הדברים.

במקרה אחד שבו דן בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, אב תבע את בנו ואת כלתו לשעבר לאכיפת תנאי בהסכם, במסגרתו העניק להם במתנה סכום של כמיליון שקל לרכישת דירת מגוריהם. לטענתו, התנאי היה שהזכויות בדירה יירשמו בחלקים שווים על בני הזוג ושלושת ילדיהם.

הכלה לשעבר טענה מצדה כי התובע לא הוכיח כי מדובר במתנה על־תנאי מאביו. הצדדים לא חתמו על הסכם מתנה, והתובע לא צירף כל אסמכתא בתמיכה לטענותיו. לטענתה, מדובר במתנה שניתנה לצדדים ללא כל תנאי. כמו כן, הערת האזהרה נרשמה לטובת הנתבעים, ושני הצדדים נטלו משכנתה לצורך השלמת הסכום הנדרש לרכישת הדירה.

בית המשפט דחה את התביעה והבהיר כי תנאי מסוג זה חייב להיות מפורש. בית המשפט מדגיש כי בפסיקה נקבע כי "בבואו של בית המשפט להכריע בשאלה האם יש לסווג כספים שקיבלו בני זוג מהוריהם במהלך נישואיהם כמתנה או כהלוואה, נקודת המוצא היא כי יש להחיל את 'חזקת המתנה', דהיינו יש להניח כי הורים התכוונו להעניק מתנה לבני זוג, וזאת בשל יחסי הקרבה המיוחדים השוררים ביניהם. ההנחה הטמונה בחזקה זו היא כי אין במשבר בחיי הנישואים שהתרחש לאחר מכן כדי להוביל למסקנה כי מתנות שקיבלו בני הזוג מהוריהם במהלך נישואיהם יהפכו להלוואות. ואולם ככל חזקה שאינה חלוטה, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה, והנטל לסתור זאת מוטל על הטוען אחרת".

נכס משותף?​

בפסק דין אחר שהתקבל לאחרונה קבע בית משפט לענייני משפחה באשדוד כי למרות שהאישה לא תרמה מאומה לרכישת הדירה, שעלתה כ־2 מיליון שקל, וחרף נישואיהם הקצרצרים של הצדדים, הלכה למעשה מדובר בנכס משותף.

בני הזוג התחתנו ב־2020 ונפרדו כעבור שנתיים. עוד בטרם נישואיהם הייתה בבעלות הגבר (הנתבע) דירת מגורים שעליה רבצה משכנתה שנטל הנתבע לצורך מימון רכישתה. כתשעה חודשים לאחר הנישואים, רכשו הצדדים דירת מגורים אחרת יקרה יותר, שאותה שיפצו בעלויות כספיות נוספות, ועליה נטלו משכנתה משותפת, כאשר הזכויות בדירה נרשמו על שם שניהם במשותף.

כחצי שנה לאחר רכישת דירת המגורים המשותפת, מכר הנתבע את דירתו מלפני הנישואים, כאשר כספי התמורה שנותרו בידיו לאחר סילוק המשכנתה, הושקעו בדירת המגורים המשותפת וצמצום המשכנתה עליה. אלא שתוך זמן קצר היחסים עלו על שרטון.
במסגרת הליכי הגירושים עתרה האישה להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת ומכירתה למרבה במחיר בשוק החופשי. כן עתרה להורות על ביצוע איזון משאבים ביחס לזכויות שנצברו לצדדים במהלך נישואיהם.

בית המשפט הדגיש בפסק דינו כי אין חולק כי הצדדים לא ערכו הסכם ממון. העובדה שהתובעת לא תרמה כספים כלשהם ממקורותיה לרכישתה, אין בהם כשלעצמם כדי לשלול את זכויותיה הקנייניות בנכס זה. כפי שנקבע בפסיקה, במקרים בהם בני זוג חותמים יחדיו על הסכם לרכישת נכס, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא.

בסיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את תביעת האישה לאיזון המשאבים וחלוקה שווינית של הדירה.

העיקרון של חלוקה שוויונית של דירת המגורים הוא חשוב ומעוגן גם בחוק יחסי ממון. עם זאת, אם מי מהצדדים מעונין שבעת גירושים ו/או מכירת הדירה החלוקה תהא לא שוויונית מכל סיבה שהיא, יש מספר דרכים לדאוג לכך מראש: ערכית הסכם ממון, רישום לא שוויוני של הזכיות בדירה, רישום הערות אזהרה למיניהן ועוד דרכם משפטיות אחרות. בכל מקרה ראוי להתייעץ עם עורך דין שבקיא בתחום.
אם הדירה רשומה בחלקים לא שיוויוניים זה מועיל?
מישהו כתב כאן קודם בבטחון שלא.
 
לכן חייבים לקבל יעוץ ממי שמתמצא בדברים האלו.
ועוד טעות שלי - הלכת בבלי היא לא המקור לחזקת השיתוף, היא זאת שהכתיבה לבתי הדין את איזון המשאבים שהם מקיימים היום הלכה למעשה (נימוק של קיבלו עליהם ומנהג מדינה) כמו את חזקת השיתוף.
 
שמעתי היום שלא פחות מ400 אברכים השקיעו מליון ש"ח כל אחד במיזם מכרה הזהב באתיופיה כשרבים מהם מישכנו לצורך כך את דירתם (שקיבלו מהשווער...) ועכשיו אין דירה וכנראה שגם לא מכרה...
אז אולי בכל אופן חבר שלי צודק וצריך לרשום חלק מהדירה על ההורים...
 
נערך לאחרונה ב:
שמעתי היום שלא פחות מ400 אברכים השקיעו מליון ש"ח כל אחד במיזם מכרה הזהב באוגנדה כשרבים מהם מישכנו לצורך כך את דירתם (שקיבלו מהשווער...) ועכשיו אין דירה וכנראה שגם לא מכרה...
אז אולי בכל אופן חבר שלי צודק וצריך לרשום חלק מהדירה על ההורים...
כמדומני שבמקרים אלו מדובר דווקא על השווערים שהשקיעו את הסכום הנ"ל במכרות
ומשום כך אולי צריך לרשום את חלק מהדירה שלהם על שם הילדים....
(כתבתי בציניות כך שאין צורך להגיב ברצינות)
 
1767092844897.png
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
6 תגובות
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה