כשהשמש זרחה באותו בוקר על הישוב הוותיק, לא ידע מר צ'יפס מה יהיו קורותיו ביום שיחלוף, תמהים אתם על השם צ'יפס שוודאי אינו הוא השם שהעניקו לו הוריו זכרונם לברכה, ששימק'ה שמו על שם זקנו עליו השלום רבי שמעון שנפלאותיו ידועים בכל מדינות הבלקן וגלילותיהם, כמו המעשה הידוע על אותה נערה שנכנס בה דיבוק ל"ע ובא רבי שמעון והוציאו באותות ונפלאות, אך אנו נסיח ליבנו ממעשי הצדיק ונפלאותיו ונעסוק בנכדו מיודעינו שימק'ה המכונה מר צ'יפס,
חובה לנו לספר למה נקרא שמו מר צ'יפס, שהרי כבר עבר הוא את גיל 50 ובריאותו אינה מאפשרת חיי אכילת צ'יפס, אלא ברור כי מקור השם תלוי במעשה שהיה, שבתקופת המלחמה כשאש וגפרית הומטרו על יישובי הדרום, נשלחה פצצה רבת עוצמה ששגרו המרצחים יימח שמם אל היישוב השקט בו גר מר צ'יפס, והביא בורא עולם רוח צפונית שדחקה את הפצצה מבתי התושבים אל שדה תפוחי האדמה שבבעלותו של מר צ'יפס, החום הרב והעצמתי שנגרם מהפיצוץ הפך בן רגע את כל תפוחי האדמה שבשדה לצ'יפס פריך, ותיקון גדול נעשה באותה העת, שלא היו פועלי חוץ שילקטו את תנובת שדהו, ובעקבות הפיצוץ נהרו רבים לרכוש את תפוחי האדמה המקרוספים והפריכים עד שהרוויח מר צ'יפס שבעתיים משנה רגילה, אין אנו צריכים להוסיף שבשנת השמיטה השבית מר צ'יפס את שדהו למרות ההפסד הרב. כך שלא היה הפלא גדול בעיני יראי ה' כשניצלה תבואתו.
נחזור לתחילת דברינו, באותו בוקר כשפתח מר צ'יפס את דלת ביתו רחב הידיים אל השמש הקופחת הופתע לגלות ארגז עץ בגודל בינוני חוסם את הפתח, בסקרנות רבה וברתיעת מה הוא החל לפתוח את הארגז ומרגע לרגע תדהמתו גברה, שאם היה רגיל לראות בארגזי עץ כגון זה מפרי העץ והאדמה, כאן נראה לעיניו מראה שונה בתכלית, בתוך הארגז היו סדורות שורות שורות של אבנים בלתי מהוקצעות מה שגם גרם לארגז להיות בלתי סחיב לחלוטין והרי עדיין הוא חוסם את דלת ביתו ומונע ממנו ללכת אל התפילה והשיעור הקבוע שאחריה ותורה מה תהא עליה?, אלא בוודאי נוכרח לומר שהיתה יציאה נוספת מביתו של מר צ'יפס, ארגז האבנים נותר בחזית ביתו מה שגרם לו להרהר בדברים בטלים כגון שמא אותם אבנים הם כמכשירי הקשר שנתפוצצו בהר הלבנון או אולי כאבנים ועפר שנהפכו לחרבות ולחיצים שזרק אברהם אבינו עליו השלום על המלכים ועוד כגון דא, על כן רבה תדהמתו כשחזר מבית הכנסת וארגז האבנים נעלם כלא היה, תמיהה גדולה אחזה בו, קל וחומר את אשתו שנתוודעה לסיפורם של דברים, באמת לא נעלמו האבנים כלל, אלא פשוט מר צ'יפס נכנס שלא כדרכו מהכניסה האחורית שממנה יצא והארגז עמד בכניסה הקדמית כפי שאמרנו קודם.
כשירד הערב ישב מר צ'יפס לארוחת הערב שהתקינה לו נו"ב שתחיה, השולחן היה ערוך בקפידה בלביבות בשר ותבשיל כרישה ועוד מיני אוכלין המשיבים את הנפש כשלפתע רשרוש קל מן החצר עלה באזניו, הוא זנח את השולחן ויצא החוצה כששבריר שניה לאחר שיצא הונחתה עליו מכת מחץ מאלת עץ מרשימה שגרמה לו להתמוטט על הארץ, דקה לאחר מכן כשנפתחו עיניו הוא ראה במעומעם קבוצת בדואים מעמיסים בקושי את ארגז העץ המוכר לנו מהבוקר על רכב טרנזיט גדל ממדים ובטרטור מנוע נעלמים מהאופק, וכאן נדגיש כי ארגז האבנים המסתורי לא היה הארגז היחיד בנכסיו של מר צ'יפס, אלא ארגז נוסף היה לו בחצרו ובו מכשירי חקלאות יקרים ביותר שהוזמנו ממדינת הים ועליו תצפתו הגנבים הארורים במשך מספר ימים עד שבאו,
עדיין אנו תמהים על בואו של ארגז האבנים שנלקח על ידי הגנבים במקום ארגז הכלים היקר, על כל פנים נתלה את מחשבתנו בפסוק "והבוטח בה' חסד יסובבנו".



Reactions: טובבבבבבב, chaim המלך, רוצה בחיי ועוד 59 משתמשים62 //