הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
במבט ראשון - כריכה
שלג, לא נראה סיפור קלאסי.
פונט ענק של אותיות עבות. מיקום שתופס את רוב זווית עין.
טוב, נשמע מסקרן.
השם נשמע לא הגיוני, שעה כזאת לא קיימת במציאות.
הייתכן?
במבט שני - עלילה
העלילה הפסטורלית מתחילה ב'וונגל' מפעל פרוות מסתורי שעל מורדות האלפים האוסטריים.
במפעל עובדים יהודים מאז מלחמת העולם השנייה - כפי הבטחת שוביהם ועיתון שמגניבים לתוככי המפעל: גרמניה השתלטה על כל מדינות העולם - בהם ארץ ישראל - והשמידה את יהודיה. הם היהודים היחידים שנותרו ועוד אולי כמה בודדים, שמסתתרים מהמגף הנאצי שדורס כל חלקה טובה ולא מותיר אף יהודי בחיים. גרמניה לא נחלה אף תבוסה, אלא להפך: רק נחלה ניצחונות מזהירים בשדה הקרב, וכיום אין אף מדינה שעוד נותרה עצמאית בעלת חופש מדיני.
נעמי עובדת בגן, על אף שהשכר מועט. אמה מנסה להוציאה. חברתה לייקי מתחתנת בתוך הטירה - ביתם של הוונגלים. לאחר חתונתה היא במרוץ אחר התלושים - הכסף ששימש את תושבי המחנה. היא עובדת בכל עבודה מזדמנת ומזניחה את נושא האוכל.
במקביל נפרסת עלילה על פועה - שבעלה בנצי עובד במפעל התבלינים המשפחתי שבבעלות אביו. לפועה קשה ההסתגלות, והיא רוצה לחזור לארץ, להווי המוכר.
נדלג על כמה קטעים:
נעמי מגלה שעל אחד מן התבלינים במזווה של הוונגלים כתוב להיזהר מפני חרקים, היא נדהמת וחושדת שאלו שכתבו על התווית הם הנם יהודים.
היא מצליחה להשיג את מכשיר הטלפון בעורמה תוך נטילת סיכון שהוונגל שעורך ביקורת במפעל הפרוות לא יתקשר באותה העת. היא מתקשרת למפעל התבלינים והעונה על הקו היא פועה, אשר מתפלאת מן השיחה המוזרה, אשר מזדהה בתור כתבת עיתון.
אחיה של נעמי - בנימין עובד במפעל הפרוות, הוא מגלה למרבה תדהמתו על מצבת אביו שנפטר בעודו כבן ארבע את המילה 'נרצח', הוא מצליח לגלות את כותב המילה, מתברר שאביו גילה משהו ונרצח ע"י הוונגלים - בעלי המפעל שכאילו טובת היהודים לנגד עיניהם, ומנסים בכל יכולתם לשמור עליהם מפני הזוועות שבחוץ. הוא בשונה מאחותו מצליח להשיג מכשיר קבוע, ואינו נצרך בכל העת שאחד מן הוונגלים לא יתקשר. עקב חששות אחותו הוא מתקשר למפעל, והעונה על הקו הוא בנצי, בעלה של של פועה. מתברר לו לתדהמות שאין נאצים יותר בעולם, והמלחמה תמה כבר לפני עשרות שנים.
ליאו שרר - אחראי על המחנה ואינו שומר תורה ומצוות, שומע מפי בנימין על שיחות הטלפון, הוא מאשפז אותו במרפאה בכפייה. בנימין מצליח לברוח ומגלה ליושבי המחנה על האמת. הוא קובע עם בנצי ואביו שיביאו צוות ל'וונגל', והם מגיעים אחרי שבנימין מתעמת מול וונגל עם אקדח טעון.
בסופו של דבר כל יושבי המחנה נאלצים לעזוב, ומנסים לעכל את ההתפתחויות המרעישות ולקלוט של חייהם הם חיו בשקר, והמצילים הרחומים הם סתם עושקים אותם ומלעיטים אותם בפיסות של שקרים גסים.
לפני העזיבה, בצריפה של לייקי נמצאות הוונגליות והורסות לה את התלושים. היא מייבבת בדמעות שליש ומתוודעת לעובדה שגם התלושים שנותרו לפליטה, הינם חסרי ערך ממשי בעולם האמיתי.
כמה שנים מאוחר יותר מתנהלת תחלופת מכתבים עזה.
מתברר מה קרה לכל אחת מן הדמויות, והתכתבות עם הסופרת אסתר קווין.
במבט שלישי - חוות דעת
ובכן, אין מה לומר אחד הספרים היפים. בניית מפעל הפרוות וכל המבנה בהחלט מרשים.
הייתי בהחלט מוותרת על כמה קטעים מיותרים לדעתי עם פועה, היחיד שהייתי משאירה: שינוי התווית.
אולי קצת בירור רקע על פועה, אך ההרגשה הייתה שאני מפקירה את המחנה, שבהחלט רק הוסיף עניין מרגע לרגע.
המוות של ליאו שרר היה לדעתי בהחלט מוצדק. אך ניתן גם לחשוב אחרת.
המחברת של שרה'לה - התמוגגתי מכל רגע, חבל שהיה מועט.
וכן מן החוכמות קטנות-גדולות ופליטות פה בלתי רצויות מהבן של שרר.
תחלופת המכתבים עם הסופרת הייתה יצירתית. אך הייתי מעדיפה שנעמי תתכתב לדוגמא עם חברה מו ההווה, ופחות עם הסופרת.
במבט רביעי - סיכום
עלילה יצירתית ומאוד מושכת. גורמת לך להיות בפה פעור עד הסוף המרטיט.
ההתחלה איך לומר? לא בדיוק ברורה. גורמת לי לטפוח על הספר בתסכול.
שואה? לא שואה?
לא ברור.
אך ההמשך מפצה בהחלט.
ממליצה בחום לקרוא את בספר, לא מתחרטת שקראתי.
אך לכל המתחיל: להיוודע ולקחת סבלנות,
כי אם לא, הפסדת את אחד הספרים היפים ביותר שנכתבו עד כה.
שלג, לא נראה סיפור קלאסי.
פונט ענק של אותיות עבות. מיקום שתופס את רוב זווית עין.
טוב, נשמע מסקרן.
השם נשמע לא הגיוני, שעה כזאת לא קיימת במציאות.
הייתכן?
במבט שני - עלילה
העלילה הפסטורלית מתחילה ב'וונגל' מפעל פרוות מסתורי שעל מורדות האלפים האוסטריים.
במפעל עובדים יהודים מאז מלחמת העולם השנייה - כפי הבטחת שוביהם ועיתון שמגניבים לתוככי המפעל: גרמניה השתלטה על כל מדינות העולם - בהם ארץ ישראל - והשמידה את יהודיה. הם היהודים היחידים שנותרו ועוד אולי כמה בודדים, שמסתתרים מהמגף הנאצי שדורס כל חלקה טובה ולא מותיר אף יהודי בחיים. גרמניה לא נחלה אף תבוסה, אלא להפך: רק נחלה ניצחונות מזהירים בשדה הקרב, וכיום אין אף מדינה שעוד נותרה עצמאית בעלת חופש מדיני.
נעמי עובדת בגן, על אף שהשכר מועט. אמה מנסה להוציאה. חברתה לייקי מתחתנת בתוך הטירה - ביתם של הוונגלים. לאחר חתונתה היא במרוץ אחר התלושים - הכסף ששימש את תושבי המחנה. היא עובדת בכל עבודה מזדמנת ומזניחה את נושא האוכל.
במקביל נפרסת עלילה על פועה - שבעלה בנצי עובד במפעל התבלינים המשפחתי שבבעלות אביו. לפועה קשה ההסתגלות, והיא רוצה לחזור לארץ, להווי המוכר.
נדלג על כמה קטעים:
נעמי מגלה שעל אחד מן התבלינים במזווה של הוונגלים כתוב להיזהר מפני חרקים, היא נדהמת וחושדת שאלו שכתבו על התווית הם הנם יהודים.
היא מצליחה להשיג את מכשיר הטלפון בעורמה תוך נטילת סיכון שהוונגל שעורך ביקורת במפעל הפרוות לא יתקשר באותה העת. היא מתקשרת למפעל התבלינים והעונה על הקו היא פועה, אשר מתפלאת מן השיחה המוזרה, אשר מזדהה בתור כתבת עיתון.
אחיה של נעמי - בנימין עובד במפעל הפרוות, הוא מגלה למרבה תדהמתו על מצבת אביו שנפטר בעודו כבן ארבע את המילה 'נרצח', הוא מצליח לגלות את כותב המילה, מתברר שאביו גילה משהו ונרצח ע"י הוונגלים - בעלי המפעל שכאילו טובת היהודים לנגד עיניהם, ומנסים בכל יכולתם לשמור עליהם מפני הזוועות שבחוץ. הוא בשונה מאחותו מצליח להשיג מכשיר קבוע, ואינו נצרך בכל העת שאחד מן הוונגלים לא יתקשר. עקב חששות אחותו הוא מתקשר למפעל, והעונה על הקו הוא בנצי, בעלה של של פועה. מתברר לו לתדהמות שאין נאצים יותר בעולם, והמלחמה תמה כבר לפני עשרות שנים.
ליאו שרר - אחראי על המחנה ואינו שומר תורה ומצוות, שומע מפי בנימין על שיחות הטלפון, הוא מאשפז אותו במרפאה בכפייה. בנימין מצליח לברוח ומגלה ליושבי המחנה על האמת. הוא קובע עם בנצי ואביו שיביאו צוות ל'וונגל', והם מגיעים אחרי שבנימין מתעמת מול וונגל עם אקדח טעון.
בסופו של דבר כל יושבי המחנה נאלצים לעזוב, ומנסים לעכל את ההתפתחויות המרעישות ולקלוט של חייהם הם חיו בשקר, והמצילים הרחומים הם סתם עושקים אותם ומלעיטים אותם בפיסות של שקרים גסים.
לפני העזיבה, בצריפה של לייקי נמצאות הוונגליות והורסות לה את התלושים. היא מייבבת בדמעות שליש ומתוודעת לעובדה שגם התלושים שנותרו לפליטה, הינם חסרי ערך ממשי בעולם האמיתי.
כמה שנים מאוחר יותר מתנהלת תחלופת מכתבים עזה.
מתברר מה קרה לכל אחת מן הדמויות, והתכתבות עם הסופרת אסתר קווין.
במבט שלישי - חוות דעת
ובכן, אין מה לומר אחד הספרים היפים. בניית מפעל הפרוות וכל המבנה בהחלט מרשים.
הייתי בהחלט מוותרת על כמה קטעים מיותרים לדעתי עם פועה, היחיד שהייתי משאירה: שינוי התווית.
אולי קצת בירור רקע על פועה, אך ההרגשה הייתה שאני מפקירה את המחנה, שבהחלט רק הוסיף עניין מרגע לרגע.
המוות של ליאו שרר היה לדעתי בהחלט מוצדק. אך ניתן גם לחשוב אחרת.
המחברת של שרה'לה - התמוגגתי מכל רגע, חבל שהיה מועט.
וכן מן החוכמות קטנות-גדולות ופליטות פה בלתי רצויות מהבן של שרר.
תחלופת המכתבים עם הסופרת הייתה יצירתית. אך הייתי מעדיפה שנעמי תתכתב לדוגמא עם חברה מו ההווה, ופחות עם הסופרת.
במבט רביעי - סיכום
עלילה יצירתית ומאוד מושכת. גורמת לך להיות בפה פעור עד הסוף המרטיט.
ההתחלה איך לומר? לא בדיוק ברורה. גורמת לי לטפוח על הספר בתסכול.
שואה? לא שואה?
לא ברור.
אך ההמשך מפצה בהחלט.
ממליצה בחום לקרוא את בספר, לא מתחרטת שקראתי.
אך לכל המתחיל: להיוודע ולקחת סבלנות,
כי אם לא, הפסדת את אחד הספרים היפים ביותר שנכתבו עד כה.
נערך לאחרונה ב:
)
