מידע שימושי כי ממנו - ליבי קליין. זהירות - יהיו כאן ספויילרים!

זה באמת מוזר,
למה היא לא לקחה איתה את הדברים?
כתוב שהביאו לשמולי ורותי את כל החפצים שלהם בארגז.
כנראה לא חשבה על זה שלא תצליח להעביר את זה לחו"ל. וברגע שהיתה צריכה לטוס השאירה הכל פה.
 
1746907802414.png
 
נפתח לי כן
וואו זה מגניב ממש!!
 
לי זה פותח
רק בלי לראות מה שמימיי רואה
(ככה אני חושבת)
מה צריכים לראות??
אין מה לראות, שומעים פודקאסט פשוט...
אני דיברתי על זה שציטטו קטעים שכתבתי כאן באשכול..
בעיקר מהתגובה הזאת:

כמו שכתבתי כאן: יום - יומיים וגמרתי את הספר.
וזה קרה בין סמרטוט-למגב-לבישולים-ואפייה. פשוט זה היה חזק ממני.

אחרי שבמשך יומיים חייתי עם הדמויות, אני רוצה לכתוב קצת על הספר.
כל מה שאכתוב הוא מנקודת מבט אישית שלי ולא כביקורת ספרותית.

אז, הנה תקציר מזורז ומקוצר נורא:
התקציר מכיל המון ספויילרים על הספר.
הספר בעיקרון מבוסס ברובו על שי, שייע, שייעלה, או בקיצור - רייכמן.
למה מבוסס עליו?
כי כמעט כל מה שקורה בספר, קרה באשמתו. זתומרת, באשמת התקרית האומללה ההיא בה הוא נהרג.
בקיצורם של דברים -
כבר בספר הקודם קראנו על הדו''צ שקרה בין אבריימי בלייך (הבן של ישראל, זה שגרושתו משוגעת), לבין רייכמן.
אבריימי ירה, רייכמן נהרג, וכל הספר בעצם מבוסס על המוות הזה.
אבריימי מתמודד עם פוסט טראומה. בתחילת הספר נראה שהוא מתגבר על זה ומתגייס שוב לצבא, אבל אז קורת תקרית הזויה ואבריימי לוקח פסק זמן מהצבא כדי להשתקם.
אה, כמובן שהמטפל שעוזר לאבריימי להשתקם הוא חנוך. לא חשבתם אחרת, נכון?
אבריימי מתמודד לאורך כל הספר עם ההלם קרב, לא ישן בלילות, ממרר את הימים, ובכללי לא פשוט לו. (ציפיתי שבשלב מסויים בספר אבריימי יאמר בקריצה לאבא שלו או אפילו לחנוך שהגיוני שהוא מרגיש מעורר בנפשו כי זה בגנים, אבל זה סתם היה כיוון מחשבה שלי).

הלאה.
כמו שאמרנו, הספר מבוסס ברובו על רייכמן, אז בואו נתקדם למעגל השני של האיש הזה (אולי בעצם המעגל הראשון?) - אשתו. כלומר, זאתי שבמשך 10 שנים (!!) סירבה לקבל ממנו גט כי הייתה בטוחה שיחזור.

לאורך כל הספר מסופר על ההתמודדות שלה, על הקשר שלה אליו למרות שהם חיו בנפרד במשך שנים. דבורהלה (ככה קוראים לה), רוצה מאוד להתחתן. אממה?! היא עדיין קשורה בנפשה לאיש אחר. או כמו שהיא אמרה (בציטוט לא מדוייק) ''אני לא יכולה להיות נשואה לשני אנשים''.
מרוב שכתוב כל כך הרבה על כמה היא מתגעגעת לשייע, היו כבר כמה קטעים שפשוט דילגתי עליהם. קצת נמאס לי כבר לקרוא על זה. אבל אולי זו רק דעתי.
ועוד אולי, יש מצב שבקריאה משנית כל השיח הזה סביב הקשר של דבורהלה לשייע יותר יעניין אותי. אבל אין לדעת.

בנתיים, ישראל בלייך מספיק להתנתק מהשידוך שהציעו לו עם האלמנה של רייכמן, מתארס, כמעט מתחתן עם אחת מוצלחת והם מבטלים. למה? אה, פשוט הכלה המהוללה לא יכולה נפשית להתחתן עם מישהו שמכור לאלכוהול. ולכו תסבירו לה שהוא לא מכור כבר עשר שנים.
אבל בגלל שהיא לא רצתה להתחתן עם מכור, אחרי שהיא הודיעה לישראל שהכל מבוטל - כדי לברוח מהמציאות הוא שתה כהוגן והגיע לטיפול נמרץ.
ואני סתם שאלה, אם מלכתחילה כולנו ידענו שישראל ודבורהלה מיועדים זה לזו, למה ישראל היה צריך לעבור את הטלטלה הזאת? רק כדי שילמד אצל חנוך שבחיים אסור לנו לברוח מדברים וצריך להתמודד איתם?

בזירה אחרת - מויישי וחוי מגיעים לארץ.
זוג מתוק וחצוף שהתחברתי אליו מהרגע הראשון. אהבתי את הדינמיקה ביניהם, את אופן הכתיבה החופשית והמשוחררת שנכחה בקטעים שלהם, ובכללי את האווירה שהם הכניסו לעלילה.
מתוך אילוצים - חוי ומויישי גרים אצל רותי ושמולי. אבל מה שהיה מאולץ בהתחלה, הפך לדבר מהמם. רותי ושמולי הצליחו להפוך את ההולנדים האלו ליהודים חמודים.
הכי הכי אהבתי את הקטעים שלהם.
היה מעניין, מסקרן ומלא בחיוכים.

בתוך כל הבלגן הזה, נכנסת לחייהם של רותי-שמולי-מויישי-חוי איזה אוקראינית ספק יהודייה, ספק שקרנית מדופלמת, שלא יודעת לגדל את התינוקת שלה. למה, אגב, היא נכנסה לעלילה? הדבר היחיד שחשבתי עליו הוא פשוט להכניס לרותי את הרעיון של האומנה. אבל כל העניין של הגנבות וכזה - פחות רלוונטי, לא?
או שפשוט הבנתי לא נכון את המכלול של הקטע הזה.

אה, ורגע לפני ששכחתי, יש לנו גם את הינדי ואנשיל.
זוג מתוק. הינדי ממש גיבורה.
היא טסה עם דבורהלה, אנשיל ואסתי התינוקת לארצות הברית כדי לנסות טיפול ניסיוני אצל אנשיל.
בכללי, כל הסיפור של אנשיל לא מתיישב לי טוב, אבל אולי אני פשוט לא מכירה מספיק את התחום של האפזיה, ולכן העניין לא מבוסס אצלי עד הסוף. נטו בעיה שלי, אני יודעת.

מה עוד?
יש את כל הקטע עם טויבי, אבל במחילה מכבודה - אין לי כל כך כח לכתוב עליה, חוץ מזה שהיא יותר התאזנה מהספר הקודם..

בסופו של דבר -
אהבתי את הספר, כנראה שאני עוד אקרא בו הרבה.
נהנתי מהדמויות, אהבתי שיותם וחנוך נוכחים ולא נאבדו לנו באחת הטרילוגיות הקודמות.

תודה רבה ליבי על הספר.
על הכתיבה, על העלילה, על התוכן המשובח.
מקווה שעזרתי לכמה מכם שרצו לדעת את העלילה ולא סיבכתי אתכם יותר ;).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה