בית חולים איפה ללדת בירושלים?

אתם ממליצים על ביות מלא?
זה מומלץ? לא מעייף?
למה אתם לוקחות ביות מלא מסקרן אותי
הייתי בביות מלא ב 2 הלידות האחרונות והיה מושלם
אני לוקחת ביות מלא גם בגלל האידיאל- התינוק צמוד אלי כל הזמן, מניסיון, הם הרבה יותר רגועים ועטופים, חויה של הלידה שהם עוברים היא לא פשוטה ורגוע לי שהתינוק לידי כל הזמן.
וגם מבחינה פרקטית- יותר קל לי- במקום לקום בלילה לעבור מסדרון ארוך כשאני עייפה ומטושטשת , התינוק לידי ואני מרימה בקלות ומאכילה וכו'.
מה שכן- צריך להתכונן ושיהיה איתך מישהו שיעזור לך לקלח את התינוק, ולהיות איתך שאת תוכלי להתארגן.
 
ואוו מגרה לעשות ביות מלא אבל לא מעייף מהבחינה שלא נחים בכלל מההתחלה?
אם לוקחים ביות מלא אפשר אחר כך להתחרט אם זה קשוח?

את מרגישה ממש הבדל בן תינוקים שחוית ביות מלא ואלו שלא?
 
ואוו מגרה לעשות ביות מלא אבל לא מעייף מהבחינה שלא נחים בכלל מההתחלה?
אם לוקחים ביות מלא אפשר אחר כך להתחרט אם זה קשוח?

את מרגישה ממש הבדל בן תינוקים שחוית ביות מלא ואלו שלא?
אם זו לידה ראשונה - ממליצה על ביות מלא רק אם יש לך ליווי צמוד כל האשפוז.
 
ואוו מגרה לעשות ביות מלא אבל לא מעייף מהבחינה שלא נחים בכלל מההתחלה?
אם לוקחים ביות מלא אפשר אחר כך להתחרט אם זה קשוח?

את מרגישה ממש הבדל בן תינוקים שחוית ביות מלא ואלו שלא?
זה מעייף, אבל כל לידה אני עייפה אז לא יודעת להגיד לך כמה יותר.
זה כן לטפל בתינוק- להחליף טיטולים, להיות איתו צמוד אבל יש איזשהי אוירה מאד רגועה במחלקה-
ומאד רגוע שהתינוק והבדיקות נעשות לידך, כשיצאתי נכנסתי שניה לתינוקיה לקחת משחה מסויימת והצרחות שהיו שם, תינוקות בוכים ואין מספיק כח אדם, כ"כ שמחתי שעשיתי ביות מלא!!!!
במרחק של זמן, לא יודעת האם השפיע או לא הביות מלא- מה שכן- 2 התינוקות שהייתי בביות מלא- מאד רגועים- (לא יודעת אם קשור)
בעיקרון, נראה לי שאפשר להתחרט אבל צריך לעבור מחלקה (המחלקות של הביות מלא מהממות)
 
אתם ממליצים על ביות מלא?
זה מומלץ? לא מעייף?
למה אתם לוקחות ביות מלא מסקרן אותי
כשזה אפשרי מבחינת האמא אני מאוד ממליצה על ביות מלא- אפס הפרדה, בצורה הזו המעבר של התינוק לעולם עדינה יותר ומותאמת אליו ויוצרת ביטחון ממש מהבסיס, (גם ככה המעבר לעולם הוא טראומטי, אז כמה שיותר להקטין את הטראומה זה מבורך) בד"כ זה גם יגרום לו להיות רגוע יותר.
אבל אם האמא מתעלפת בכל קימה מהמיטה או חלשה מאוד בצורה חריגה ואין לה עזרה צמודה (וזה המצב בד"כ) אז זה לא רלוונטי...
גם לידה ראשונה מצריכה יותר מחשבה האם זה נכון עבור האמא לעשות ביות מלא.
בכל אופן בהדסה עין כרם גם בביות חלקי אפשר לבקש ששחרור יהיה בחדר של האמא והבדיקות יהיו רק עם אמא/אבא.

אם עושים ביות מלא מומלץ לתזמן את הביקורים בשעות שאת רוצה להתרחץ/להתארגן בעצמך.
 
ממליצה מאד מאד על ביות
להפך - לידה ראשונה ששמתי בתינוקיה נחתי הרבה פחות טוב.. באמצע הלילה ללכת לתינוקיה זה פשוט סיוט.. ולראות אותו צורח שם באור ובבלגן.. נורא
ככה הוא ישן איתי בשקט בחושך מתעוררים להניק במיטה וממשיכים לישון.. בלי השואה
גם חדרי האשפוז של הביות בדכ הרבה יותר מוצלחים ומרווחים
ואני לא ישכח את המראה של הבכור שלי צורח ערום אחרי בקור רופאים שנמשך כמעט שעתים מרוב עומס.. ומי יודע אם לא הפשיטו אותו כבר בתחילת השעתים.. ככה רופא בא אליך למיטה את מקבלת מיד את המידע והתינוק מקבל יחס בלי השואה.. קצור מבחינתי אין שאלה.. אבל כמובן שצריך כוחות בשביל זה ה יעזור הלאה..
גלוי נאות: אני לא מרגישה הבדל מהותי היום על בני הבכור שלא ביית לעומת אילו שכן.. אבל מספיק לי שהחויה האישית שלי בלי השואה וברור לי שגם של הזאטוט שזה עתה בא לעולם זר ומנוכר..
 
יכולה להמליץ לכם בחום על הר הצופים
קרובת משפחה שלי ילדה שם 10! לידות ולא הייתה מוכנה לחשוב על שום בית חולים אחר
 
לדעתי שווה לבקש ביות חלקי
ככה את יכולה להישאר עם התינוק / להחזיר אותו לתינוקייה כשאת צריכה.
בחירה שלך
ביות חלקי לטעמי פחות נח מביות מלא (למרות שאני גם מאוד ממליצה על הביות החלקי בעין כרם)
 
הייתי בביות מלא ב 2 הלידות האחרונות והיה מושלם
אני לוקחת ביות מלא גם בגלל האידיאל- התינוק צמוד אלי כל הזמן, מניסיון, הם הרבה יותר רגועים ועטופים, חויה של הלידה שהם עוברים היא לא פשוטה ורגוע לי שהתינוק לידי כל הזמן.
וגם מבחינה פרקטית- יותר קל לי- במקום לקום בלילה לעבור מסדרון ארוך כשאני עייפה ומטושטשת , התינוק לידי ואני מרימה בקלות ומאכילה וכו'.
מה שכן- צריך להתכונן ושיהיה איתך מישהו שיעזור לך לקלח את התינוק, ולהיות איתך שאת תוכלי להתארגן.
מזדהה לגמרי...
אבל יש כאלה שיגידו בדיוק הפוך,
שהן רוצות לנצל את זה שמישהו יכול לשמור על התינוק והן יכולות לישון בנתיים, מה שבבית פחות מתאפשר...
אני בכל מקרה, מעדיפה ביות מלא מהסיבות שנכתבו כאן, זה מלחיץ אותי מאוד כשהתינוק לא ליידי..
 
אם תגיעי ב-12 בלילה למחלקה, תשמעי מיד את ההבדל:
בביות חלקי- כלומר- חובה לשים בתינוקיה בלילה: התינוקות בתינוקיה צורחים, האחיות מחתלות לפי סדר, נותנות חיסונים, אך כמובן לא מרימות, מערסלות, מרגיעות. מזגן דלוק, רעש, ואור.
ואימהות עייפות מדדות במסדרון לכיוון התינוקיה כדי להניק, יושבות בחדר הנקה שעה או שעתיים, נזהרות לא להרדם עם התינוק בידיים על הכורסא...
זאת לידה שישית בעז"ה
ואווו הכנסת אותי לדילמה ממש

בביות מלא- הכל חשוך, חדרים סגורים, שקט ושלו.
מדי פעם תינוק מייבב, אמא מיד מרימה, מרגיעה, וזהו, השקט שב לשרור. אם יש תינוק שבוכה במיוחד- האחיות יעזרו ברגע שיתפנו- לקלח, לעטוף. אם אמא רוצה להתקלח או לרדת לקניון לחצי שעה- אם האחיות פנויות הן ישמרו עליו בכיף.
(זוכרת פעם שיצאתי לחצי שעה, והשארתי את התינוקת אצל האחיות. כשחזרתי האחיות ישבו ואכלו ביחד בחדר צוות, עם התינוקת על הידיים.)
(בהדסה עין כרם)
 
זאת לידה שישית בעז"ה
ואווו הכנסת אותי לדילמה ממש
אם מדובר על לידה רגילה, תינוק רגיל ואמא שאינה תשושה באופן חריג - ממליצה גם על ביות מלא.
אלו רגעי השיא שחיכית להם כל כך הרבה זמן.
רגעים קדושים של שותפות במעשה בראשית, בנשמה חדשה שבאה לעולם.
בימים האלו מתחילה להתעצב ההפנמה של דמות אם - במוח הרך של התינוק נחרטת אט אט ההבנה שאמא זה משהו מכיל, חם, טוב, מחבק, מנחם, ונותן מענה מיידי לכל צורך.
גם מבחינה פיזיולוגית, שהות לצד התינוק מיטיבה עם היולדת, וגורמת להתאוששות קלה יותר. יש הורמונים של רוגע ושלווה והיקשרות שמופרשים כאשר התינוק נמצא.
גם מבחינת קשיבות לתינוק, כאשר הוא צמוד לאמא אפשר לזהות את האיתותים שלו, ולהיענות להם לפני שהוא מגיע לשלב הבכי המאוחר.
אחרי שמנסים ומתחברים לרעיון, מתמכרים אליו. (בשלב הבא פוצחים בשכנועים על הנושא לכל מי שמסכים לשמוע :devilish: )

כאן יש סקירה שלי מלפני שלוש שנים על מחלקה ג' בעין כרם, עם קצת הגיגי ביות מלא.
בחיפוש על הנושא 'ביות' תוכלי למצוא עוד הודעות ואשכולות.
 
לדעתי שווה לבקש ביות חלקי
ככה את יכולה להישאר עם התינוק / להחזיר אותו לתינוקייה כשאת צריכה.
בחירה שלך
ככה המדריכות של קורס הכנה ללידה אוהבות לומר
בפועל לצערי לקח לי זמן לגלות שזה ממש לא כך.
אין כמו ביות מלא, ביות חלקי לא נותנים לאמא להיות עם התינוק בלילה
ואין סיוט כמו לדדות מתוך שינה עד החדר הנקה ולשבת שם עם עיניים עצומות ועוד יולדות.
בביות מלא קלחו את התינוק לידי, בדקו אותו ליידי, לא הייתי צריכה לעמוד כעני בפתח בתינוקיה צורחת לעקוב אחרי תינוקות צורחים ולחכות שיסיימו לרחוץ לי את התינוק או לחסן אותו או לבדוק אותו.
חושבת שזה גם תלוי בית חולים.
 
מניסיון של שתי לידות בביות מלא - לא מתחרטת בכלל, אם כי לא היה קל.
מה שכן - מי שמעוניינת להניק גם בלילה - לדעתי עדיף שהתינוק יהיה לידה, מאשר להיסחב באפיסת כוחות לתינוקיה ולהניק בחדר הנקה. מי שנותנת בקבוק בלילה - זה פלוס ענק הכמה שעות שינה האלה. אם כי אני מודה שהתינוקיה לא מגרה ככ.
לי היתה עזרה וזה הציל אותי. אם אין מי שיבוא ייתכן שעדיף לוותר.
זה תלוי גם בתינוק - יש תינוקות שישנים כל הלילה וזה באמת מושלם. חוץ מהנקה שתים אשר לישון בכיף וברוגע עם התינוק לידך.
אצלי אחת התינוקות בלעה המון מי שפיר בלידה והשתנקה כל פרק זמן קצר בלילה, אז כמעט לא יכולתי לישון, וזה בהחלט היה קשוח. אם לא היה מי שיבוא לשמור עליה בבוקר - לא חושבת שהייתי מסתדרת.
באופן כללי - למי שיש - לדעת להיעזר. כל מי שיכול לבוא ופשוט לשבת במחלקה עם התינוק (מחלקה ממש נעימה - בשע"צ) - שיבוא ולכי לישון.
העיקר לידה קלה ובריאה :)
 
מה רמת המעורבות של הצוות בטיפול בתינוק בביות מלא בהדסה עין כרם?
אני צריכה לקלח את התינוק בעצמי או שהאחיות עוזרות?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים זוג או פרט
פרולוג

משחק ה"ביג בוס" הסוער הסתיים בניצחונו של יוספי, היא היתה הסגנית. יוספי זרח, מיכלי ותולי קצת פחות.
אלו היו הכללים הבלתי כתובים במשחקים של יעל, חלוקת ניצחונות הוגנת על פני השבת. היא יישרה את הרגל: "שנעבור לשחק על השולחן?" נקישות על הדלת, מיכאל נכנס הביתה, יוספי רץ אליו נרגש כולו לבשר על הניצחון.
הזדקפה, נגשה למטבח וארגנה את הסלטים, שירה נכנסה בפיהוק קורע לב, "אין לי איך להודות לך, יעל".
ורק שכבו האורות, הרבה אחרי ששירה ומיכאל הזדחלו החוצה עם הצרורות, היא העזה לשאול את שירה, רק בלב, אם היא בטוחה שאין לה איך.
הבוקר של יום ראשון תפס אותה, כמו תמיד, עייפה וממהרת ורוטנת. זה הבהיל אותה, כי בשבועיים האחרונים היא רוטנת גם בימי שני ושלישי.
המצבר שלה הולך ומתרוקן והיא לא מצליחה למלא אותו.
שנים של תקוות שהתנפצו לא מרשות לה להמשיך לחלום ולשאוב כוח מהעתיד.
העתיד שהיא ציירה בדמיונה מגיל שבע, והמשיכה לצייר ביתר פירוט בגיל שבע עשרה ובגיל עשרים ושבע.
עכשיו, היא רוצה עכשיו. ממש כמו יעלי שרצתה אי אז יומולדת עכשיו. מי העזה לצחוק עליה?
יעל מתמלאת זעם על הפרה ההיא, מהקלטת של שרה קיסנר ולאה פריד. מה היא מבינה באנשים שנגמרה להם הסבלנות?
בתחילת הדרך היתה מלאת סבלנות, סיימה סמינר. נשמה עמוק, היא למדה ברצינות והשקיעה והרגישה שמגיע לה חופש אמיתי. הפגישה הראשונה שלה היתה רק בחנוכה, היה נחמד ונעים ולא מעבר. והאמת, היום היא חושבת שהיא לא באמת חיפשה את העול הזה. הכסף הלחיץ אותה, נוראות.
זמן שווה כסף, היום הכסף לא מלחיץ, והזמן נושף בעורפה.
בלילה מתקשרת מיטלמן, יש לה קול מרגיז והיא חיבת להבין למה היא הורידה את פוגל, אי שם, לפני ארבע שנים וכמה חודשים.
ואחרי שהשיחה הזו מסתימת, יעל יודעת שגם היא סיימה פרק בחייה. היא לא מוכנה יותר לשאת את זה.
היא מרימה ראש לתקרה, מדבקת כוכב נוצצת אליה, שירה הדביקה אותה אי פעם, בשחר ההיסטוריה.
הייאוש מכה בה.
והדבר הכי מפחיד שזה יאוש מסוג חדש, תהום שהיא לא מכירה.
וככה היא נרדמת.
ומתעוררת עם החלטה.
כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
14 תגובות
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה