מידע שימושי שיר

[אימפולסיבי]

ולמנהלי איש את רעהו ו/או קהילת כתיבה מקצועית, אנא אל תמחקו, אדרבה שבצו את השיר בקהילת הכתיבה. אני מחכה עוד כמה ימים להשלמת 3 חודשי משתמש בשביל להגיש בקשת הצטרפות לקהילה...

נכון השיר הזה ארוך, מאוד. אבל הוא בכלל לא אמור להיות כזה... הפאנץ' קטן ולא מצדיק את הגודל אבל לא הצלחתי להקטין את השיר, אדרבה, הוא פשוט גדל וגדל.... אשמח לשמוע המלצות לקיצור משמעותי. איך היה ניתן להגיש את הפאנץ' בקצרה.

אשמח לביקורות... מובן בכלל? מובן מוקדם מידי? ועוד...

רַבִּי יוּד,
הִגַּעְתִּי, שָׁלוֹם!
עוֹד רֶגַע
הַחִילוֹנוּ.

צַר לִי, גְּבִרְתִּי
אֲנִי לֹא נִשְׁאָר
הוֹלֵךְ אֲנִי.

אוֹי, רַבִּי יוּד
אַל תֵּלֵךְ
אַל תַּשְׁאִיר אוֹתִי
לְבַד.

צַר לִי, גְּבִרְתִּי
לְהִשָּׁאֵר לֹא אוּכַל
אֵינִי יָכוֹל לָהּ
לָאַכְזָבָה הַזּוֹ
כָּל שָׁנָה מֵחָדָשׁ
הֶחְלַטְתִּי שֶׁדַּי
הַשָּׁנָה לֹא אֶעֱמֹד
כָּךְ עַל יַד הַדָּלֶת
רַק כְּדֵי לִגְמֹר
אֶת הַיּוֹם הַזֶּה
שׁוּב עִם דְּמָעוֹת
בָּעֵינַיִם.

אַל תֵּלֵךְ, רַבִּי יוּד
אוּלַי הַשָּׁנָה
סוֹף סוֹף
זֶה יִקְרֶה.

אוֹי גְּבִרְתִּי, וְכָל שָׁנָה
אֶת זֶה אַתְּ לִי אוֹמֶרֶת.

וְרַבִּי יוּד אַתָּה יוֹדֵעַ
שֶׁבִּלְעָדֶיךָ
לֹא יוּכַל לִקְרוֹת דָּבָר
עַל דָּלֶת
גַּלְמוּדָה
עֲזוּבָה
לֹא יָעִיף מַבָּט אָדָם
אַל תֵּלֵךְ, רַבִּי יוּד
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחָלְמוּ
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעוֹד חוֹלְמִים
עָלֵינוּ כְּבָר שָׁנִים
הֵם חַיָּבִים אוֹתָנוּ
יַחַד
הַתִּקְוָה
הִיא לֹא רַק שֶׁלָּנוּ
הַתִּקְוָה
הִיא שֶׁלָּהֶם
רַבִּי יוּד, נוּ תַּעֲמֹד
כָּאן עַל יָדִי, בְּאֹמֶץ
וְאוּלַי, אוּלַי, הַלְּוַאי
הַפַּעַם זֶה יִקְרֶה.

לֹא גְּבִרְתִּי
לֹא אוּכַל
לֹא אוּכַל לָהּ לָאַכְזָבָה
לֹא אוּכַל לַצַּעַר שֶׁל הָאֲנָשִׁים
לַיָּגוֹן
אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי
בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי
אֲנִי כָּאן, יוֹדַעַת אַתְּ
כְּבָר כַּמָּה יָמִים
תְּחִלָּה לְבַד, בּוֹדֵד
אַחַר כָּךְ אַחְיוֹתַיִךְ
הַגְּדוֹלוֹת, אַגַּב,
בָּאוֹת, יוֹשְׁבוֹת אִתִּי
אֲבָל מָה הֵן מְבִינוֹת
הֵן לֹא שַׁיָּכוֹת
אֲנִי כְּבָר בְּמֶתַח
נוֹרָאִי
בַּיּוֹם בַּלַּיְלָה בַּקֹּר בַּחֹם
רַק אַתְּ תָּבִינִי
אָז זֶהוּ, הֶחְלַטְתִּי
בַּיּוֹם הַגּוֹרָלִי הַזֶּה
אֲנִי לֹא אֶעֱמֹד עַל יַד
הַדָּלֶת
אֲנִי פָּשׁוּט אֶבְרַח.

רַבִּי יוּד, אַתָּה נִשְׁאָר כָּאן
עַל יָדִי
אַחֲרֵי זֶה
תָּנוּחַ
יֵשׁ לְךָ יוֹמַיִם חֹפֶשׁ.

גַּם מֶלַח אֶת זוֹרָה לִי
עַל הַפְּצָעִים
אֵיךְ בְּדִיּוּק בַּיָּמִים הַטּוֹבִים
יוֹצֵא לִי
הַחֹפֶשׁ.

מִי מְדַבֵּר, רַבִּי יוּד
אַתָּה אַחֲרֵי יוֹמַיִם
כְּבָר חוֹזֵר
בְּעִצּוּמָן שֶׁל הַחֲגִיגוֹת
הַנֶּהֱדָרוֹת
אֲנִי לְעֻמַּת זֹאת
אָשׁוּב רַק אַחֲרֵי
שֶׁהַכֹּל יִתֹּם.
וְעַכְשָׁו עֲמֹד
אַל תְּאַבֵּד תִּקְוָה
אֲנִי מֻכְרָחָה, רַבִּי יוּד
שֶׁתִּהְיֶה אִתִּי כָּאן
לְבַדִּי לֹא אוּכַל
תַּחֲשֹׁב כַּמָּה יִהְיֶה כָּאן
שָׂמֵחַ
כְּשֶׁזֶּה סוֹף סוֹף
יִקְרֶה
זוֹכֵר בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָיִינוּ
בְּיַחַד
כֵּן, לִפְנֵי חֹדֶשׁ
כַּמָּה הָיָה שָׂמֵחַ?
אָז עַכְשָׁו יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר
הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר.

אַתְּ אֲמִתִּית, גְּבֶרֶת?

לְגַמְרֵי, רַבִּי יוּד
וְתִשְׁמַע מָה עוֹד
מַשֶּׁהוּ מַדְהִים
מַעֲצִים
אַתָּה יוֹדֵעַ
שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי כָּאן
סְתָם כָּךְ, לְבַד
אוֹ עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר
אָז תָּמִיד
אֲבָל תָּמִיד
כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת לַשָּׁמַיִם
אֲנִי רוֹאָה שֶׁהַיָּרֵחַ לֹא מָלֵא
חָסֵר
לוֹקֶה
וְרַק כְּשֶׁאֲנִי אִתְּךָ
אָז תָּמִיד
אֲבָל תָּמִיד
אֲנִי מַבִּיטָה לַמָּרוֹם
וְרוֹאָה אֶת הַיָּרֵחַ
מָלֵא
עָגֹל
מֻשְׁלָם
וְזוֹרֵחַ.
עֲטֶרֶת וְתִפְאֶרֶת
לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁל הַיָּגוֹן
וְהַתִּקְוָה
שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ
כְּמוֹתוֹ.

ואוו. רִגַּשְׁתְּ אוֹתִי הַפַּעַם
אֲנִי אֶשָּׁאֵר.
לֹא אַחְמִיץ אֶת הַסִּכּוּי.

יָדַעְתִּי!
הַחִילוֹנוּ
שְׁקִיעָה. לֵיל יוּד דָּלֶת
בְּנִיסָן.

 

[אימפולסיבי]

אכזבתם

 

[ספרי מוסר]

למה אכזבו?
זה שיר מאוד יפה ונוגע.
כתוב בחן ובעדינות רבה.
הייתי שמחה להבין יותר, נשמע מסקרן.

 

[רוצה בחיים]

אַחֲרֵי זֶה
תָּנוּחַ
יֵשׁ לְךָ יוֹמַיִם חֹפֶשׁ.

חזקק ועמוקק
אם כי זה משהו שנולד במאות האחרונות
אצל הראשונים והאחרונים לא היה את הכינוי

ספוילר

טז

טוענים שזה התחיל ממדפיסי לובלין השי"ד
ועד אז היה רק יום חופש

 

[שלום וישראל]

יפה מאוד, אהבתי - אבל רק בפעם השניה.
זה קאצ' מאוד יפה לזרות רמזים שמובנים רק בשורה האחרונה או הקרובות אליה,
אבל לפעמים צריך לקחת בחשבון עד כמה אפשר למתוח את החבל,
כי לכתוב סיפור בן 100 עמודים עם 5 פרקים שיתבהר רק בשורה האחרונה
זה מתכון ברור לזרוק לפח את כל המהדורה השניה...
מה לעשות שהג"ב במוח של הקוראים לא כזה גדול לעבד את כל התמלילים
שהתפזרו על פני הרבה מילים,
וצריך הרבה רחמים
או לפחות חידון נושא פרסים
שיתנו לך צ'אנס לקרוא הכל מחדש.
לסיום, הבנתי נכון שהצער וכו' הוא על בנין בית המקדש?

 

[אוראל סולטן]

יפה מאוד ומפתיע בהחלט.

 

[קשת החיים]

כתוב מאוד יפה, אבל איכשהו לא הצלחתי להבין את הפאנצ' בשורה האחרונה, אולי אפשר לקבל הסבר?

 

[אימפולסיבי]

הייתי שמחה להבין יותר, נשמע מסקרן.

כתוב מאוד יפה, אבל איכשהו לא הצלחתי להבין את הפאנצ' בשורה האחרונה, אולי אפשר לקבל הסבר?

הדו שיח בשיר הוא בין האות יו"ד לאות דל"ת המרכיבות יחדיו את התאריך י"ד בחודש, והיו"ד רוצה לברוח לפני הגיע י"ד בניסן בעקבות האכזבה והצער החוזרים על עצמם בכל שנה שהבית לא נבנה ולא מקריבים קרבן פסח. הדל"ת מנסה לשכנע אותה להישאר. מקוה שהכל מובן כעת...

אם כי זה משהו שנולד במאות האחרונות

השיר באמת שייך לזמן הזה, הבנת אחרת??

יפה מאוד, אהבתי - אבל רק בפעם השניה.
זה קאצ' מאוד יפה לזרות רמזים שמובנים רק בשורה האחרונה או הקרובות אליה,
אבל לפעמים צריך לקחת בחשבון עד כמה אפשר למתוח את החבל,
כי לכתוב סיפור בן 100 עמודים עם 5 פרקים שיתבהר רק בשורה האחרונה
זה מתכון ברור לזרוק לפח את כל המהדורה השניה...
מה לעשות שהג"ב במוח של הקוראים לא כזה גדול לעבד את כל התמלילים
שהתפזרו על פני הרבה מילים,
וצריך הרבה רחמים
או לפחות חידון נושא פרסים
שיתנו לך צ'אנס לקרוא הכל מחדש.

צודק. לכן התנצלתי בראש ההודעה ולא עוד אלא שביקשתי עצות איך לקצר את השיר...

 

[אילן גרינולד]

תכניס אחרי כמה בתים, משפט כמו: "ערב פסח יום עמוס ליהודים גם ככה..." או משהו דומה.
כתבתי סיפור קצר-בינוני, עם פאנ'ץ יפה בסוף, והרבה רמזים לפני כן, וגם אני מתלבט בקושי הזה.
אשמח לדבר איתך.
054-8493579

 

[אילן גרינולד]

וכמובן, מילה טובה.
זה כתוב יפה מאוד.
השכלת במיוחד לשבור כל פעם לשורה חדשה, בצורה מושלמת.