שיתוף - לביקורת מונולוג כואב של אמא בערב פסח

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני לא יודעת מה לעשות איתה כבר.
סך הכול היא באמת טובה - עוזרת, מנקה, מסתובבת מפה ולשם בלי תלונות, דואגת לבגדים לכל הילדים. אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה.
אבל לאחרונה אני לא יודעת מה קרה לה.
אם היא לא הייתה רק בת שמונה הייתי אומרת שהיא הזדקנה. אבל נו - היא רק בת שמונה, מה לה ולזקנה.
אולי זה בגלל ערב פסח. היא באמת עובדת שעות נוספות לאחרונה - מנקה גם צעצועים בנוסף לכול, ואת החלקים של העגלה, ואת כל המפות - זו באמת עבודה קשה.
אולי באמת אני מצפה ממנה יותר מדי?
אבל באמת - היא כבר התחילה בעבודה, כבר שפכה את כל המים, כבר הוסיפה סבון והתחילה להקציף - אז למה היא נעצרת באמצע? למה היא לא מסיימת את העבודה כמו שצריך??
ומילא הייתה נעצרת ומשאירה את העבודה למישהו אחר. אבל לא. היא פשוט נתקעת עם כל המים והסבון, וכששואלים אותה מה קרה היא רק מצפצפת עלינו ולא מוכנה להיפתח.

אני באמת לא יודעת מה לעשות איתה כבר.

מכונת כביסה יקרה שלי,

האם תואילי לעבוד כיאות בערב פסח זה?

לא רוצה כבר להחליף אותך שוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
  • הוסף לסימניות
  • #5
כבר כמעט כעסתי-
גם מעבידה אותה עם שטיפת המשחקים ומהמפות (?)
וגם מתלוננת שהיא מפסיקה באמצע???


רק אולי היה יפה יותר לא לטשטש את הפאנץ' בספוילר,
כי אז בעצם הולכת הפואנטה,
עם ספוילר הקטע הופך להיות מן חידה כזו שמנחשים, ובסוף את מגלה את התשובה......
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

אשכולות דומים

המעופף - אופס, לא ניקיתי כבר את המקרר? באמת היה לי מוזר שהוא כזה נקי אחרי חודשים שלא נגעתי בו..

המחפף - אממ, נראה לי שזה ממש בסדר לעבור בקטנה על ארונות המטבח. מה כבר יכול להיות שם?
(בבדיקת חמץ - בייגלה במגירה של הסירים? איך לא ראיתי אותו קודם?!)

העצבני - ילדים תקשיבו אליי!
אין ספרים, אין טיולים, אין חברים, אין אוכל ואין שינה עד שהכל פה כשל''פ כשל''פ. מובן?!

הנמרח - בקטנה פסח, שבוע וחצי שבועיים - אני מסיים הכל, אין לחץ..
(ערב בדיקת חמץ - נו טוב, נכון שהתחלתי בסוף רק אתמול, אבל יש כאלה שה' נתן להם בינה שביום אחד אפשר לנקות את כל הבית).

הפסימי - שוב אנחנו שבוע לפני החג והכל בלאגן. אין, פשוט ידעתי שהיינו צריכים לסגור את הבית לכל הפסח ולנסוע לאנשהו.
עכשיו לעולם לא נספיק להגיע מוכנים.

המושלם - אני? אני סיימתי מזמן לנקות. התחלתי לבשל כבר לפני חודש, יש לילדים את כל הדברים שרוצים לחג, ואפילו אפיקומנים כבר קניתי.


אני כנראה הטיפוס הדחיין.
למה? כי במקום לנקות אני נמצאת כאן..

איזה סוג אנשים אתם?
נראה אתכם מוסיפים עוד!
ב"ה

מסיימת להבריק את חדר הילדים ואז קולטת שמיכות זרוקות על הרצפה, ומחליטה החלטה נחושה שמהרגע היא מחנכת את הילדים לקפל שמיכות – חינוך של ערב פסח, עוד מעט הם ישכחו בינתיים היא עובדת קשה על זה.

ממשיכה בעבודה ואז קולטת כוס קפה חצי מלאה ושואלת את עצמה, מה זאת הכוס שלי? מתי הכנתי אותה? ולמה לא סיימתי אותה?

עם כוס הקפה ביד מתחילה להרים דברים ושואלת את כולם "למה זה פה".

בקופה לאחר קניה ענקית והמתנה ממושכת תמיד יעצרו אותה לבקש שתחליף תווי קניה במזומן, זה תמיד ייקח המון זמן ותמיד האלה הבאים בתור ירטנו על ההמתנה הממושכת.

על הבוקר מעמידה סיר או תבנית במידה והכיריים פנויות כדי שכל הרעבים של ערב פסח יקבלו מענה לפחות לארוחה אחת.

יש לה ארסנל תשובות מן המוכן לכל שאלה כמו מה יש לאכול - תפוח, מה נעשה עכשיו - תתפללו שחרית, מה נלבש - מה שלבשתם אתמול.

מחליטה שהשנה תחפף קצת בתריסים בדלתות בחומר החריף אבל לא מצליחה לעמוד בקבלות שלה.

מפחדת מפירורים ואז מחליטה לעמוד באומץ ובנחישות מול הפחד המשתק.

לא כועסת על שום דבר, לא על מה שנשפך, לא על מה שמתבלגן, לא על מה שאומרים לה או עונים לה, לא על מה שזרקו ולא על מה שמתבזבז עד שמגיע רגע האמת עם משהו מרגיז באמת.

מסתכלת על ידיה ולא מכירה אותם, חתך פה, כוויה שם, לא נורא גם זה יעבור.

מחליטה שלא תתכופף יותר, בכל זאת הגב אומר את שלו, וקוראת לכל המי ומי שיחלצו לעזרתה, עד שמגיע משהו כבד מאוד שצריך להזיז והוא כמובן עולה לה יקר מאוד בחישוב "הגבי".

מדליקה מוזיקה בשביל האווירה, מכבה בשביל לשמוע ת'ילדים, מגבירה בשביל לא לשמוע קיטורים, מנמיכה כי כבר יש יותר מידי הרבה רעש.

מסיימת לקפל הר גבוה של כביסה ואז מוצאת הר גבוה חדש שמישהו באדיבותו לא שכח להניח ממש ברגע האחרון.

זוכרת להחמיא לכולם על כל עזרה ומנסה להוציא עזרה מכמה בנים שפחות בעניין ולו הוצאת פח פעם אחת בלבד.

קוראת בהתרגשות מכתב מהבת הקטנה שכותבת לאמא שהיא נורא מעריכה את זה שסידרת את הסלון והמטבח.

שולחת את מי שיכול להמון שליחויות קניות של הרגע האחרון, גניזת קודש, מצות, וגם מאתרת שליחויות נוספות העיקר לשלוח.

נזכרת שחסר סיר סכו"ם מועך פירה נורמלי ומקציף חלב, ויוצאת באמצע הבישולים בין לבין הכביסה כדי לבחור את הדגם המוכר ליודעי ח"ן בלבד.

רושמת רשימות והכי נהנית למחוק בהן שורה.

מחליטה לקנות לעצמה מתנה יקרה לחג ברגע האחרון ועומדת בהחלטה בכבוד.

נזכרת שצריך עוד המון דברים ששכחה, נזכרת שבחול המועד החנויות סגורות ומזכירה לעצמה שבחול המועד היא נחה, חוץ מלהכין ארוחות כמובן ולשטוף כלים כמובן, אה, וגם לשטוף ריצפה.

מחשבת כמה ארוחות צריך ומתבלבל לה החשבון, כי השנה חוץ מערב פסח יש גם ערב שבת, וחמץ זו לא הארוחה הכי אטרקטיבית בשבילה.

שוכחת לאכול ואז החולשה מזכירה לה שהיא קיימת, גונבת כף מהסלטים שהיא מכינה, כן, גם זה סוג של ארוחה.

ממלמלת דברים לעצמה אף אחד לא יודע מה היא אומרת ומי הרגיז אותה הפעם, אבל לפחות היא אומרת את זה בשקט.

כל לילה לפני השינה היא אומרת לעצמה כל הכבוד על הרבה מאוד משימות ובראש על זה שהיא יכולה להיות עובדת ניקיון מצוינת, וכמובן שרק היא יודעת איך לעשות הכל הכי טוב.

על שפתיה תפילה ואמונה תמימה שהשנה זו השנה בוא תבוא גאולת עולמים לעם ישראל, והיא שרה ומזמרת בזמן שהיא שוטפת את הכלים ועוד מעט יבואו עוד כמה ילדים ויעזרו לה.

מוזמנים להוסיף עוד משפטים מעצמכם, יען היהודייה לא הכי מרוכזת סוף סוף ערב פסח.
שיתוף - לביקורת מה היא עשתה לך?😊

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה